Otzarot-Article

"בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף" (א-א) יֶשְׁנוֹ מִדְרָשׁ מֻפְלָא, אִם כִּפְשׁוּטוֹ מְזַעְזֵעַ הוּא. הֲלָכָה הִיא, יְדוּעָה וּמְקֻבֶּלֶת: אִם הַכּוֹתֵב צַוָּאָה מֵעִיד עָלֶיהָ עֵדִים, עֲלֵיהֶם לְהָעִיד גַּם עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הַכּוֹתֵב. שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּדֵעָה צְלוּלָה, יָדַע מַה הוּא מְצַוֶּה, וּלְמִי מַעֲנִיק וְנוֹתֵן. אִם יֵשׁ סָפֵק בַּדָּבָר, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁיַּבְהִירוּ הַאִם הוּא שׁוֹמֵר קֶשֶׁר עִם הַמְּצִיאוּת: הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת הָעוֹמְדִים סְבִיבְךָ? מַה הַתַּאֲרִיךְ הַיּוֹם? הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים? וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ סָפֵק בַּדָּבָר, כְּשֶׁחוֹלֶה וְתַשׁ כֹּחַ הוּא, שְׁכִיב מֵרָע, מְדַמֵּם וְהוֹזֶה, לֹא עַל אַף יְהוּדִי שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֵן "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה", בְּצַעַד קַל עָלָה לִמְסֹר נִשְׁמָתוֹ בְּהַר נְבוֹ. וְקֹדֶם לָכֵן הָלַךְ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל עַל מְנָת לְהִפָּרֵד מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ. וְהָיוּ קְשׁוּרִים אֵלָיו בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, עַד שֶׁהִכְרִיזוּ שֶׁלֹּא יַנִּיחוּהוּ לָמוּת. וְהִנֵּה מְכַנֵּס הוּא אֶת כָּל הָעָם לְכֶנֶס פְּרֵדָה, לְדִבְרֵי הַדְרָכָה וְתוֹכֵחָה.

וְזֶה מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ, יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי בְּפָרָשָׁתֵנוּ:

אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים "אֵינוֹ בְּדַעְתּוֹ". כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, אָמַר "חַיֵּיכֶם, שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לָכֶם דָּבָר עַד שֶׁאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֲנִי וְאַתֶּם נְתוּנִים". וְהוּא אוֹמֵר "בַּמִּדְבָּר"; "בְּאֵיזֶה מִדְבָּר?" וְהוּא אוֹמֵר "בָּעֲרָבָה, מוֹל סוּף". "מִי הֵם שְׁכֵנָיו?" וְהוּא אוֹמֵר "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת". "כַּמָּה יָמִים יֵשׁ לָנוּ מִמִּצְרַיִם, וּבְאֵיזֶה יוֹם אֲנִי, וְכַמָּה יָמִים מִכָּאן לְסִינַי?" וְהוּא אוֹמֵר "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב".

מִיַּד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּרֵר לָהֶם הַדְּבָרִים, אָמְרוּ לוֹ: "אֱמֹר כָּל מַה שָׁאַתָּה רוֹצֶה!".

לֹא, לֹא, לֹא! בְּוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. בְּוַדַּאי לֹא הֵטִילוּ סָפֵק בִּבְרִיאוּתוֹ, בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ שֶׁהוּא בְּשִׂיאוֹ. וּלְהֵפֶךְ: "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים, דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם" (קִינִים ג-ו) אֶלָּא מַאי, דּוֹמַנִּי שֶׁכָּךְ יֵשׁ לְהָבִין אֶת הַמִּדְרָשׁ: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲלוּלִים לַחְשֹׁב, שֶׁרַבָּם וּמַנְהִיגָם הִתְעַלָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתְנַתֵּק מֵהֶם. עַד שֶׁהָיָה כְּמַלְאָךְ. שֶׁכְּבָר אִבֵּד קֶשֶׁר עִם הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל, וּמַעְיָנָיו בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, לְפִיכָךְ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר הוּא, שָׂרָף וּמַלְאָךְ. אֲבָל מִמֶּנּוּ לֹא נְקַבֵּל תּוֹכֵחָה כִּי אֵין הוּא מְבִינֵנוּ, שָׁרוּי הוּא בְּעוֹלָמוֹת נֶאֱצָלִים וּבִסְפֵרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, מְנֻתָּק מִמַּאֲוַיֵּי אֱנוֹשׁ וִיצָרָיו. לְפִיכָךְ, הָיָה צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ מְנֻתָּק, שֶׁיּוֹדֵעַ יָפֶה יָפֶה כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה, מְחֻבָּר לַמְּצִיאוּת, וְלוֹ נָאֶה לְהוֹכִיחַ.

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְכָל הוֹרֶה וּמוֹרֶה, לְכָל מְחַנֵּךְ וּמַדְרִיךְ: אַל תִּתְבְּעוּ מֵהֶחָנִיךְ לְפִי הַשָּׂגַתְכֶם הַמְרוֹמֶמֶת. רְדוּ "מִן הָהָר אֶל הָעָם". לִפְעָמִים שׁוֹמְעִים מְבֻגָּר גּוֹעֵר: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה?!" וַדַּאי שֶׁהוּא צוֹדֵק. אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְפַטְפֵּט. אֲבָל אֶת זֶה הוּא מֵבִין. הַנַּעַר אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַשְּׁאֵלָה. מַה פֵּרוּשׁ אֵיךְ אֶפְשָׁר, עֻבְדָּה שֶׁאֶפְשָׁר... מְבֻגָּר זֶה יוֹצֵר בְּמוֹ יָדָיו נִכּוּר, חַיִץ. מַצְהִיר שֶׁהוּא וְהֶחָנִיךְ חַיִּים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. אָז מַה תְּבִיעָתוֹ, יִתְבַּשֵּׂם בְּעוֹלָמוֹ.

עַל הַמּוֹכִיחַ לְשַׁדֵּר שֶׁהוּא מֵבִין אֶת הֶחָנִיךְ. אַךְ גַּם אִם מִבְּחִינָתוֹ אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ בַּתְּפִלָּה, אֵין זֶה נָאֶה וְזֶה אָסוּר. הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ פּוֹסֵק: "וְאִם שָׂח הוּא חוֹטֵא, וְגָדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשֹׂא" (אוֹ"ח קכד-יא), וְאָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ... לְהַבְהִיר לְחָנִיךְ שֶׁמְּבִינִים אֶת עוֹלָמוֹ וְדוֹרְשִׁים לְפִי מֻשָּׂגָיו, גַּם אִם כְּרוּכִים הַדְּבָרִים בִּירִידַת מַדְרֵגָה מֵרוֹמְמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכִיחַ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקהל - פיקודי תשע"ג
	עַל כָּל אֶחָד לְאַבְחֵן אֶת יִעוּדוֹ וּלְהַגְשִׁימוֹ
	"בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף" (א-א) יֶשְׁנוֹ מִדְרָשׁ מֻפְלָא, אִם כִּפְשׁוּטוֹ מְזַעְזֵעַ הוּא. הֲלָכָה הִיא, יְדוּעָה וּמְקֻבֶּלֶת: אִם הַכּוֹתֵב צַוָּאָה מֵעִיד עָלֶיהָ עֵדִים, עֲלֵיהֶם לְהָעִיד גַּם עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הַכּוֹתֵב. שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּדֵעָה צְלוּלָה, יָדַע מַה הוּא מְצַוֶּה, וּלְמִי מַעֲנִיק וְנוֹתֵן. אִם יֵשׁ סָפֵק בַּדָּבָר, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁיַּבְהִירוּ הַאִם הוּא שׁוֹמֵר קֶשֶׁר עִם הַמְּצִיאוּת: הֲמַכִּיר אַתָּה אֶת הָעוֹמְדִים סְבִיבְךָ? מַה הַתַּאֲרִיךְ הַיּוֹם? הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים? וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ סָפֵק בַּדָּבָר, כְּשֶׁחוֹלֶה וְתַשׁ כֹּחַ הוּא, שְׁכִיב מֵרָע, מְדַמֵּם וְהוֹזֶה, לֹא עַל אַף יְהוּדִי שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֵן "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה", בְּצַעַד קַל עָלָה לִמְסֹר נִשְׁמָתוֹ בְּהַר נְבוֹ. וְקֹדֶם לָכֵן הָלַךְ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל עַל מְנָת לְהִפָּרֵד מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ. וְהָיוּ קְשׁוּרִים אֵלָיו בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, עַד שֶׁהִכְרִיזוּ שֶׁלֹּא יַנִּיחוּהוּ לָמוּת. וְהִנֵּה מְכַנֵּס הוּא אֶת כָּל הָעָם לְכֶנֶס פְּרֵדָה, לְדִבְרֵי הַדְרָכָה וְתוֹכֵחָה. וְזֶה מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ, יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי בְּפָרָשָׁתֵנוּ: אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים "אֵינוֹ בְּדַעְתּוֹ". כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, אָמַר "חַיֵּיכֶם, שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לָכֶם דָּבָר עַד שֶׁאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֲנִי וְאַתֶּם נְתוּנִים". וְהוּא אוֹמֵר "בַּמִּדְבָּר"; "בְּאֵיזֶה מִדְבָּר?" וְהוּא אוֹמֵר "בָּעֲרָבָה, מוֹל סוּף". "מִי הֵם שְׁכֵנָיו?" וְהוּא אוֹמֵר "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת". "כַּמָּה יָמִים יֵשׁ לָנוּ מִמִּצְרַיִם, וּבְאֵיזֶה יוֹם אֲנִי, וְכַמָּה יָמִים מִכָּאן לְסִינַי?" וְהוּא אוֹמֵר "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב". מִיַּד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּרֵר לָהֶם הַדְּבָרִים, אָמְרוּ לוֹ: "אֱמֹר כָּל מַה שָׁאַתָּה רוֹצֶה!". לֹא, לֹא, לֹא! בְּוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם. בְּוַדַּאי לֹא הֵטִילוּ סָפֵק בִּבְרִיאוּתוֹ, בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ שֶׁהוּא בְּשִׂיאוֹ. וּלְהֵפֶךְ: "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים, דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם" (קִינִים ג-ו) אֶלָּא מַאי, דּוֹמַנִּי שֶׁכָּךְ יֵשׁ לְהָבִין אֶת הַמִּדְרָשׁ: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲלוּלִים לַחְשֹׁב, שֶׁרַבָּם וּמַנְהִיגָם הִתְעַלָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִתְנַתֵּק מֵהֶם. עַד שֶׁהָיָה כְּמַלְאָךְ. שֶׁכְּבָר אִבֵּד קֶשֶׁר עִם הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל, וּמַעְיָנָיו בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, לְפִיכָךְ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר הוּא, שָׂרָף וּמַלְאָךְ. אֲבָל מִמֶּנּוּ לֹא נְקַבֵּל תּוֹכֵחָה כִּי אֵין הוּא מְבִינֵנוּ, שָׁרוּי הוּא בְּעוֹלָמוֹת נֶאֱצָלִים וּבִסְפֵרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, מְנֻתָּק מִמַּאֲוַיֵּי אֱנוֹשׁ וִיצָרָיו. לְפִיכָךְ, הָיָה צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ מְנֻתָּק, שֶׁיּוֹדֵעַ יָפֶה יָפֶה כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה, מְחֻבָּר לַמְּצִיאוּת, וְלוֹ נָאֶה לְהוֹכִיחַ. וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְכָל הוֹרֶה וּמוֹרֶה, לְכָל מְחַנֵּךְ וּמַדְרִיךְ: אַל תִּתְבְּעוּ מֵהֶחָנִיךְ לְפִי הַשָּׂגַתְכֶם הַמְרוֹמֶמֶת. רְדוּ "מִן הָהָר אֶל הָעָם". לִפְעָמִים שׁוֹמְעִים מְבֻגָּר גּוֹעֵר: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה?!" וַדַּאי שֶׁהוּא צוֹדֵק. אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְפַטְפֵּט. אֲבָל אֶת זֶה הוּא מֵבִין. הַנַּעַר אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַשְּׁאֵלָה. מַה פֵּרוּשׁ אֵיךְ אֶפְשָׁר, עֻבְדָּה שֶׁאֶפְשָׁר... מְבֻגָּר זֶה יוֹצֵר בְּמוֹ יָדָיו נִכּוּר, חַיִץ. מַצְהִיר שֶׁהוּא וְהֶחָנִיךְ חַיִּים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. אָז מַה תְּבִיעָתוֹ, יִתְבַּשֵּׂם בְּעוֹלָמוֹ. עַל הַמּוֹכִיחַ לְשַׁדֵּר שֶׁהוּא מֵבִין אֶת הֶחָנִיךְ. אַךְ גַּם אִם מִבְּחִינָתוֹ אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ בַּתְּפִלָּה, אֵין זֶה נָאֶה וְזֶה אָסוּר. הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ פּוֹסֵק: "וְאִם שָׂח הוּא חוֹטֵא, וְגָדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשֹׂא" (אוֹ"ח קכד-יא), וְאָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ... לְהַבְהִיר לְחָנִיךְ שֶׁמְּבִינִים אֶת עוֹלָמוֹ וְדוֹרְשִׁים לְפִי מֻשָּׂגָיו, גַּם אִם כְּרוּכִים הַדְּבָרִים בִּירִידַת מַדְרֵגָה מֵרוֹמְמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכִיחַ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)