Otzarot-Article

"אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט-ג) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בִּשְׁעָתוֹ, לִפְנֵי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, רָעֲשָׁה הָאָרֶץ וְגָעֲשָׁה. "חֲבוּרַת חוֹטְפֵי נְעָרִים" קִיְּמָה סֶמִינָרִים וְ"הִדִּיחָה" בְּנֵי טוֹבִים לָשׁוּב לְכוּר מַחֲצַבְתָּם, וּבַהוֹרִים הָאֻמְלָלִים הִתְקַיְּמָה הַקְּלָלָה מֵהַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעָם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ" (דְּבָרִים כח-לב).

בְּאוֹתָם יָמִים פָּגַשְׁתִּי אֶת אֶחָד מֵרָאשֵׁי מַפָּ"ם, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי מַעֲבִירֵי הָעוֹלִים עַל דָּתָם. אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ עוֹד מִקְרִינִיק, מִלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה.

"גַּלִינְסְקִי", הִרְעִים קוֹלוֹ, "מָתַי תָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה?"

נוּ, "קַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ... אֲבָל" - שָׁאַלְתִּי - "מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרַי?"

"אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ", הִתְאוֹנֵן. גַּם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, בְּנוֹ חָזַר בִּתְשׁוּבָה.

נִחַמְתִּיו: "עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּך" (אָבוֹת ב-ו), גַּלְגַּל הוּא שֶׁסּוֹבֵב בָּעוֹלָם.

לֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים.

בִּבְאֵר שֶׁבַע נוֹסְדָה אֲגֻדַּת הוֹרִים "שַׁכּוּלִים" מִן הַסּוּג הַזֶּה, קִוּוּ לְהִלָּחֵם בַּתּוֹפָעָה הַצּוֹבֶרֶת תְּאוּצָה.

פָּגַשְׁתִּי בְּרַבִּי אַרְיֵה שֶׁכְטֵר, וְסִפֵּר לִי שֶׁעוֹמְדִים לְהַעֲלוֹת הַצָּגָה בְּרָמַת גַּן, מֵעֵין מִשְׁפָּט פֻּמְבִּי. בַּהַצָּגָה יִהְיוּ חֶבֶר שׁוֹפְטִים, וְאַחַד הָאָבוֹת הַנִּפְגָּעִים, עוֹרֵךְ דִּין בְּמִקְצוֹעוֹ, יִהְיֶה הַקַּטֵּגוֹר, יִנְאַם מִנַּהֲמַת לִבּוֹ. הֵם מְחַפְּשִׂים סַנֵּגוֹר כְּדֵי שֶׁהַהַצָּגָה תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת וְשֶׁהַמִּשְׁפָּט יֵרָאֶה הוֹגֵן.

"סִפַּרְתִּי זֹאת לַסְּטַיְפְּלֵר וְהֶעֱלֵיתִי אֶת שִׁמְכֶם", אָמַר.

- בְּבַקָּשָׁה, אַל תַּעֲשֶׂה לִי אֶת זֶה!

לָמָּה? שָׁאַל אֵין לָכֶם מַה לּוֹמַר?!

- יֵשׁ לִי וְעוֹד אֵיךְ. אֲבָל אַף סַנֵּגוֹר לֹא שָׂשׂ לְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי דִּין מֻטֶּה, קָהָל עוֹיֵן וּמִשְׂחָק מָכוּר, וְעוֹד בְּהִתְנַדְּבוּת.

טוֹב, אָמַר, זֶה לְאַחַר מַעֲשֶׂה. הַסְּטַיְפְּלֵר אִשֵּׁר.

חִיַּכְתִּי. וּמִי יִהְיֶה הַסַּנֵּגוֹר שֶׁלִּי לִפְנֵי הַסְּטַיְפְּלֵר?! אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ חֲנִינָה...

הָלַכְתִּי וְלֹא הוֹעַלְתִּי מְאוּמָה. הוֹרָה הַסְּטַיְפְּלֵר אוֹ בֵּרֵךְ: "לְכוּ וְתַצְלִיחוּ!"

בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד הִגַּעְתִּי וְעָלִיתִי לַבִּימָה. כַּצָּפוּי: הַשּׁוֹפְטִים חִלּוֹנִיִּים, הַקָּהָל חִלּוֹנִי, הַמַּנְחֶה חִלּוֹנִי. הִצִּיג הַמַּנְחֶה בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֶת הַטְּרָגֶדְיוֹת שֶׁלָּבְשׁוּ מְמַדִּים שֶׁל מַגֵּפָה. עַכְשָׁו יְנַסּוּ לַעֲמֹד עַל גֹּדֶל הָאָסוֹן, יִשְׁמְעוּ תֵּאוּר חַי מִפִּי אַחַד הָאָבוֹת. עוֹרֵךְ דִּין פְּלוֹנִי, בְּבַקָּשָׁה -

עוֹרֵךְ הַדִּין הִתְקַדֵּם בַּאֲרֶשֶׁת בּוֹטַחַת, וְהִנֵּה - תַּדְהֵמָה. מִלְמוּל שֶׁל הַפְתָּעָה נִשְׁמַע בַּקָּהָל. לַבָּמָה עָלָה בָּחוּר חֲרֵדִי, בֶּן יְשִׁיבָה, קַד קִדָּה כְּלַפֵּי עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁהֶחֱוִיר. וּפָנָה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶל הָאָב, אֶל הַשּׁוֹפְטִים אוֹ אֶל הַקָּהָל: אֲנִי הַבֵּן שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְנַהֵל כָּאן מִשְׁפָּט, עִם קַטֵּגוֹר, סַנֵּגוֹר וְשׁוֹפְטִים, אָז הִנֵּה: אֲנִי הַנֶּאֱשָׁם.

אַבָּא, תַּמְשִׁיךְ בְּבַקָּשָׁה -

נִפְנָה לַעֲמֹד בַּצַּד, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: הַתַּפּוּחַ לֹא נָפַל רָחוֹק מֵהָעֵץ. הוּא מְיַצֵּג אֶת עַצְמוֹ דֵּי טוֹב, בְּבִטָּחוֹן וּבִרְהִיטוּת. אֲנִי בְּעֶצֶם מְיֻתָּר.

גַּם הָאָב חָשַׁב כָּךְ, כַּנִּרְאֶה.

אִם הַבֵּן שׁוֹמֵעַ וּמוּכָן לַעֲנוֹת, לֹא יוּכַל לְהַאֲשִׁים אֶת חוֹטְפֵי הַנְּפָשׁוֹת בִּשְׁטִיפַת מֹחַ וּבְסִמּוּם הַנֹּעַר. הַכֹּל רוֹאִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּנַעַר בּוֹגֵר, שָׁקוּל וְאַחֲרַאי שֶׁשֻּׁכְנָע בָּאֱמֶת וְהוֹלֵךְ לְפִיהָ.

בּוֹ בַּמָּקוֹם שִׁנָּה כִּוּוּן. דִּבֵּר בְּלַהַט עַל הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שְׁמוֹת כ-יב). מִצְוָה אוּנִיבֶרְסָלִית, צַו הַמַּצְפּוּן, אֶבֶן יְסוֹד בַּיַּהֲדוּת. וְהַיְלָדִים, שֶׁכִּבְיָכוֹל חוֹזְרִים לַיַּהֲדוּת, מִתְנַכְּרִים לַמִּצְוָה הַזּוֹ וּפוֹגְעִים בְּלִי הֶפְסֵק בִּכְבוֹד הַהוֹרִים: לֹא אוֹכְלִים מִמַּאֲכָלֵיהֶם, לֹא יוֹצְאִים אִתָּם לְבַלּוֹת, מִסְתַּיְּגִים מֵאֹרַח חַיֵּיהֶם.

וְכִי מֻתָּר לִמְחֹק מִצְוָה זוֹ מִלּוּחוֹת הַבְּרִית?!

שָׁמַעְנוּ בָּעִנְיָן - אָמַר הַמַּנְחֶה. דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, נִכַּר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּכְאֵב. מַה יֵּשׁ לַסַּנֵּגוֹר, אֶה.. הָרַב גַּלִינְסְקִי, לַעֲנוֹת?

קַמְתִּי, כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ עָלַי. לֹא שָׂמוּ לֵב לַבָּחוּר שֶׁעָקַף וּפָסַע לְקִדְמַת הַבִּימָה: "לָמָּה צָרִיךְ סַנֵּגוֹר, אֲנִי יָכוֹל לַעֲנוֹת בְּעַצְמִי!"

כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי... אֲנִי מְיֻתָּר כָּאן.

הִתְיַשַּׁבְתִּי.

אַבָּא, הוּא אָמַר. הָאֲוִירָה בָּאוּלָם הָיְתָה מְחַשְׁמֶלֶת. אֵין לִי אָדָם יָקָר מִמְּךָ בָּעוֹלָם. מִמְּךָ וּמֵאִמָּא. הִיא כַּנִּרְאֶה יָשְׁבָה בַּקָּהָל. וּפָסַע לְעֵבֶר אָבִיו בִּזְרוֹעוֹת מוּשָׁטוֹת.

אֵיךְ הִתְחַבְּקוּ. כָּל עַיִן דָּמְעָה.

וְאָז, יָדוֹ אוֹחֶזֶת בְּיַד אָבִיו, אָמַר: אַבָּא יָכוֹל לְהָעִיד, כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לַחֶדֶר, אֲנִי קָם לִכְבוֹדוֹ. כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה, אֲנִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁנָּהַגְתִּי כֵּן וּבְאוֹתָהּ מִדָּה לִפְנֵי הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה.

אֲבָל, כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁשְּׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים בָּאָדָם, הַקַּבָּ"ה וְאָבִיו וְאִמּוֹ (קִדּוּשִׁין ל:). וְהַבּוֹרֵא - הַקָּרוּי "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" - הוּא שֶׁצִּוָּנוּ עַל כִּבּוּד הַהוֹרִים, וְהוּא שֶׁהוֹרָה לָנוּ שֶׁכְּבוֹדוֹ קוֹדֵם. שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (וַיִּקְרָא יט-ג) וְכָתַב רַשִׁ"י: סָמַךְ שְׁמִירַת שַׁבָּת לְמוֹרָא אַב, לוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מוֹרָא אַב, אִם יֹאמַר לְךָ חַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת אַל תִּשְׁמַע לוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת.

סִיֵּם דְּבָרָיו וְחָזַר לְיַרְכְּתֵי הַבִּימָה.

אֵין סָפֵק, הַבָּחוּר "גָּנַב אֶת הַהַצָּגָה".

זֶהוּ, עַכְשָׁו תּוֹרִי.

קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי: מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, יֵשׁ כָּאן הִתְנַגְּשׁוּת בֵּין שְׁנֵי עֲרָכִים: כְּבוֹד הַבּוֹרֵא מִצַּד אֶחָד, וּכְבוֹד הָאָב מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁיֵּשׁ הִתְנַגְּשׁוּת, יֵשׁ גַּם הוֹרָאָה אֵיזֶה צַד יִגְבַּר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם (שַׁבָּת קלג.) אֲבָל אִם אֶפְשָׁר בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם, גַּם לְכַבֵּד אֶת הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְגַם אֶת הַהוֹרִים, בְּוַדַּאי יִשְׂמְחוּ כֻּלָּם לְכָךְ, הֲלֹא כֵּן?!

רָאִיתִי שֶׁקָלַעְתִּי לַמַּטָּרָה, כֻּלָּם הָיוּ מְרֻתָּקִים. הִסְתַּקְרְנוּ לִשְׁמֹעַ אֵיךְ.

אָמַרְתִּי: אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה, שֶׁהַהוֹרִים יַחְזְרוּ גַּם הֵם בִּתְשׁוּבָה.

אֵיזוֹ סְעָרָה קָמָה, וְלֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה, הֲרֵי זֶה בֶּאֱמֶת הַמּוֹצָא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. (וְהִגַּדְתָּ)

	תצוה תשע"ג
	לֶקַח מְעִיל הַתְּכֵלֶת
	"אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט-ג) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: בִּשְׁעָתוֹ, לִפְנֵי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, רָעֲשָׁה הָאָרֶץ וְגָעֲשָׁה. "חֲבוּרַת חוֹטְפֵי נְעָרִים" קִיְּמָה סֶמִינָרִים וְ"הִדִּיחָה" בְּנֵי טוֹבִים לָשׁוּב לְכוּר מַחֲצַבְתָּם, וּבַהוֹרִים הָאֻמְלָלִים הִתְקַיְּמָה הַקְּלָלָה מֵהַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעָם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ" (דְּבָרִים כח-לב). בְּאוֹתָם יָמִים פָּגַשְׁתִּי אֶת אֶחָד מֵרָאשֵׁי מַפָּ"ם, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי מַעֲבִירֵי הָעוֹלִים עַל דָּתָם. אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ עוֹד מִקְרִינִיק, מִלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה. "גַּלִינְסְקִי", הִרְעִים קוֹלוֹ, "מָתַי תָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה?" נוּ, "קַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ... אֲבָל" - שָׁאַלְתִּי - "מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרַי?" "אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ", הִתְאוֹנֵן. גַּם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, בְּנוֹ חָזַר בִּתְשׁוּבָה. נִחַמְתִּיו: "עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּך" (אָבוֹת ב-ו), גַּלְגַּל הוּא שֶׁסּוֹבֵב בָּעוֹלָם. לֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים. בִּבְאֵר שֶׁבַע נוֹסְדָה אֲגֻדַּת הוֹרִים "שַׁכּוּלִים" מִן הַסּוּג הַזֶּה, קִוּוּ לְהִלָּחֵם בַּתּוֹפָעָה הַצּוֹבֶרֶת תְּאוּצָה. פָּגַשְׁתִּי בְּרַבִּי אַרְיֵה שֶׁכְטֵר, וְסִפֵּר לִי שֶׁעוֹמְדִים לְהַעֲלוֹת הַצָּגָה בְּרָמַת גַּן, מֵעֵין מִשְׁפָּט פֻּמְבִּי. בַּהַצָּגָה יִהְיוּ חֶבֶר שׁוֹפְטִים, וְאַחַד הָאָבוֹת הַנִּפְגָּעִים, עוֹרֵךְ דִּין בְּמִקְצוֹעוֹ, יִהְיֶה הַקַּטֵּגוֹר, יִנְאַם מִנַּהֲמַת לִבּוֹ. הֵם מְחַפְּשִׂים סַנֵּגוֹר כְּדֵי שֶׁהַהַצָּגָה תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת וְשֶׁהַמִּשְׁפָּט יֵרָאֶה הוֹגֵן. "סִפַּרְתִּי זֹאת לַסְּטַיְפְּלֵר וְהֶעֱלֵיתִי אֶת שִׁמְכֶם", אָמַר. - בְּבַקָּשָׁה, אַל תַּעֲשֶׂה לִי אֶת זֶה! לָמָּה? שָׁאַל אֵין לָכֶם מַה לּוֹמַר?! - יֵשׁ לִי וְעוֹד אֵיךְ. אֲבָל אַף סַנֵּגוֹר לֹא שָׂשׂ לְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי דִּין מֻטֶּה, קָהָל עוֹיֵן וּמִשְׂחָק מָכוּר, וְעוֹד בְּהִתְנַדְּבוּת. טוֹב, אָמַר, זֶה לְאַחַר מַעֲשֶׂה. הַסְּטַיְפְּלֵר אִשֵּׁר. חִיַּכְתִּי. וּמִי יִהְיֶה הַסַּנֵּגוֹר שֶׁלִּי לִפְנֵי הַסְּטַיְפְּלֵר?! אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ חֲנִינָה... הָלַכְתִּי וְלֹא הוֹעַלְתִּי מְאוּמָה. הוֹרָה הַסְּטַיְפְּלֵר אוֹ בֵּרֵךְ: "לְכוּ וְתַצְלִיחוּ!" בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד הִגַּעְתִּי וְעָלִיתִי לַבִּימָה. כַּצָּפוּי: הַשּׁוֹפְטִים חִלּוֹנִיִּים, הַקָּהָל חִלּוֹנִי, הַמַּנְחֶה חִלּוֹנִי. הִצִּיג הַמַּנְחֶה בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֶת הַטְּרָגֶדְיוֹת שֶׁלָּבְשׁוּ מְמַדִּים שֶׁל מַגֵּפָה. עַכְשָׁו יְנַסּוּ לַעֲמֹד עַל גֹּדֶל הָאָסוֹן, יִשְׁמְעוּ תֵּאוּר חַי מִפִּי אַחַד הָאָבוֹת. עוֹרֵךְ דִּין פְּלוֹנִי, בְּבַקָּשָׁה - עוֹרֵךְ הַדִּין הִתְקַדֵּם בַּאֲרֶשֶׁת בּוֹטַחַת, וְהִנֵּה - תַּדְהֵמָה. מִלְמוּל שֶׁל הַפְתָּעָה נִשְׁמַע בַּקָּהָל. לַבָּמָה עָלָה בָּחוּר חֲרֵדִי, בֶּן יְשִׁיבָה, קַד קִדָּה כְּלַפֵּי עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁהֶחֱוִיר. וּפָנָה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶל הָאָב, אֶל הַשּׁוֹפְטִים אוֹ אֶל הַקָּהָל: אֲנִי הַבֵּן שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְנַהֵל כָּאן מִשְׁפָּט, עִם קַטֵּגוֹר, סַנֵּגוֹר וְשׁוֹפְטִים, אָז הִנֵּה: אֲנִי הַנֶּאֱשָׁם. אַבָּא, תַּמְשִׁיךְ בְּבַקָּשָׁה - נִפְנָה לַעֲמֹד בַּצַּד, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: הַתַּפּוּחַ לֹא נָפַל רָחוֹק מֵהָעֵץ. הוּא מְיַצֵּג אֶת עַצְמוֹ דֵּי טוֹב, בְּבִטָּחוֹן וּבִרְהִיטוּת. אֲנִי בְּעֶצֶם מְיֻתָּר. גַּם הָאָב חָשַׁב כָּךְ, כַּנִּרְאֶה. אִם הַבֵּן שׁוֹמֵעַ וּמוּכָן לַעֲנוֹת, לֹא יוּכַל לְהַאֲשִׁים אֶת חוֹטְפֵי הַנְּפָשׁוֹת בִּשְׁטִיפַת מֹחַ וּבְסִמּוּם הַנֹּעַר. הַכֹּל רוֹאִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּנַעַר בּוֹגֵר, שָׁקוּל וְאַחֲרַאי שֶׁשֻּׁכְנָע בָּאֱמֶת וְהוֹלֵךְ לְפִיהָ. בּוֹ בַּמָּקוֹם שִׁנָּה כִּוּוּן. דִּבֵּר בְּלַהַט עַל הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שְׁמוֹת כ-יב). מִצְוָה אוּנִיבֶרְסָלִית, צַו הַמַּצְפּוּן, אֶבֶן יְסוֹד בַּיַּהֲדוּת. וְהַיְלָדִים, שֶׁכִּבְיָכוֹל חוֹזְרִים לַיַּהֲדוּת, מִתְנַכְּרִים לַמִּצְוָה הַזּוֹ וּפוֹגְעִים בְּלִי הֶפְסֵק בִּכְבוֹד הַהוֹרִים: לֹא אוֹכְלִים מִמַּאֲכָלֵיהֶם, לֹא יוֹצְאִים אִתָּם לְבַלּוֹת, מִסְתַּיְּגִים מֵאֹרַח חַיֵּיהֶם. וְכִי מֻתָּר לִמְחֹק מִצְוָה זוֹ מִלּוּחוֹת הַבְּרִית?! שָׁמַעְנוּ בָּעִנְיָן - אָמַר הַמַּנְחֶה. דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, נִכַּר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּכְאֵב. מַה יֵּשׁ לַסַּנֵּגוֹר, אֶה.. הָרַב גַּלִינְסְקִי, לַעֲנוֹת? קַמְתִּי, כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ עָלַי. לֹא שָׂמוּ לֵב לַבָּחוּר שֶׁעָקַף וּפָסַע לְקִדְמַת הַבִּימָה: "לָמָּה צָרִיךְ סַנֵּגוֹר, אֲנִי יָכוֹל לַעֲנוֹת בְּעַצְמִי!" כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי... אֲנִי מְיֻתָּר כָּאן. הִתְיַשַּׁבְתִּי. אַבָּא, הוּא אָמַר. הָאֲוִירָה בָּאוּלָם הָיְתָה מְחַשְׁמֶלֶת. אֵין לִי אָדָם יָקָר מִמְּךָ בָּעוֹלָם. מִמְּךָ וּמֵאִמָּא. הִיא כַּנִּרְאֶה יָשְׁבָה בַּקָּהָל. וּפָסַע לְעֵבֶר אָבִיו בִּזְרוֹעוֹת מוּשָׁטוֹת. אֵיךְ הִתְחַבְּקוּ. כָּל עַיִן דָּמְעָה. וְאָז, יָדוֹ אוֹחֶזֶת בְּיַד אָבִיו, אָמַר: אַבָּא יָכוֹל לְהָעִיד, כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לַחֶדֶר, אֲנִי קָם לִכְבוֹדוֹ. כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה, אֲנִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁנָּהַגְתִּי כֵּן וּבְאוֹתָהּ מִדָּה לִפְנֵי הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל, כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁשְּׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים בָּאָדָם, הַקַּבָּ"ה וְאָבִיו וְאִמּוֹ (קִדּוּשִׁין ל:). וְהַבּוֹרֵא - הַקָּרוּי "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" - הוּא שֶׁצִּוָּנוּ עַל כִּבּוּד הַהוֹרִים, וְהוּא שֶׁהוֹרָה לָנוּ שֶׁכְּבוֹדוֹ קוֹדֵם. שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (וַיִּקְרָא יט-ג) וְכָתַב רַשִׁ"י: סָמַךְ שְׁמִירַת שַׁבָּת לְמוֹרָא אַב, לוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מוֹרָא אַב, אִם יֹאמַר לְךָ חַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת אַל תִּשְׁמַע לוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת. סִיֵּם דְּבָרָיו וְחָזַר לְיַרְכְּתֵי הַבִּימָה. אֵין סָפֵק, הַבָּחוּר "גָּנַב אֶת הַהַצָּגָה". זֶהוּ, עַכְשָׁו תּוֹרִי. קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי: מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, יֵשׁ כָּאן הִתְנַגְּשׁוּת בֵּין שְׁנֵי עֲרָכִים: כְּבוֹד הַבּוֹרֵא מִצַּד אֶחָד, וּכְבוֹד הָאָב מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁיֵּשׁ הִתְנַגְּשׁוּת, יֵשׁ גַּם הוֹרָאָה אֵיזֶה צַד יִגְבַּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם (שַׁבָּת קלג.) אֲבָל אִם אֶפְשָׁר בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם, גַּם לְכַבֵּד אֶת הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְגַם אֶת הַהוֹרִים, בְּוַדַּאי יִשְׂמְחוּ כֻּלָּם לְכָךְ, הֲלֹא כֵּן?! רָאִיתִי שֶׁקָלַעְתִּי לַמַּטָּרָה, כֻּלָּם הָיוּ מְרֻתָּקִים. הִסְתַּקְרְנוּ לִשְׁמֹעַ אֵיךְ. אָמַרְתִּי: אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה, שֶׁהַהוֹרִים יַחְזְרוּ גַּם הֵם בִּתְשׁוּבָה. אֵיזוֹ סְעָרָה קָמָה, וְלֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה, הֲרֵי זֶה בֶּאֱמֶת הַמּוֹצָא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. (וְהִגַּדְתָּ)