Otzarot-Article

הַמַּכְשֵׁלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הָאוֹרֶבֶת לָנוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, הִיא שֶׁנִּבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ וְנִוָּכַח לָדַעַת שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ אוֹתוֹ אָדָם כְּמוֹ לִפְנֵי הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, מְאוּמָה לֹא הִשְׁתַּנָּה. וַעֲלוּלִים אָנוּ לִשְׁקֹעַ בְּיֵאוּשׁ וְעַצְבוּת - וְאֵין זֶה נָכוֹן.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָמַר הרה"ק רַבִּי חַיִּים מִטְּשֶׁרְנוֹבִיץ זצ"ל, לְנַעַר שֶׁחָלָה וְהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת, שָׁקַע בְּעִלָּפוֹן עָמֹק וְעָמַד לָמוּת. הֵבִיאוּ אֵלָיו רוֹפֵא מֻמְחֶה מִן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. מִהֵר הָרוֹפֵא וְהִשְׁקָהוּ תְּרוּפָה, נָטַל אֶת יָדוֹ וּבָחַן אֶת הַדֹּפֶק, וְאָמַר: "זֶהוּ, הֱיוּ רְגוּעִים, הוּא הִבְרִיא".

הִתְבּוֹנְנוּ הַהוֹרִים בְּיַלְדָּם, וְרָאוּהוּ שׁוֹכֵב חֲסַר הַכָּרָה וּפָנָיו חִוְּרוֹת כִּפְנֵי מֵת, בַּר מִנַּן. הִתְבּוֹנְנוּ בָּרוֹפֵא הַבָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, וּמִפְּנֵיהֶם נִשְׁקַף חֹסֶר אֵמוּן.

נַעֲנָה הָרוֹפֵא וְאָמַר: "אַתֶּם, אֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת הַמַּחֲלָה וְאָפְיָהּ וְאֵינְכֶם בְּקִיאִים בִּרְפוּאָתָהּ. אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ מַה כְּבֵדָה הָיְתָה מַחֲלָתוֹ, וּמַהִי רְפוּאָתָהּ הַבְּטוּחָה. הַתְּרוּפָה הַמַּתְאִימָה נִתְּנָה לוֹ, וְעַל אֲתָר חַשְׁתִּי בְּשִׁפּוּר בְּמַהֲלַךְ הַדֹּפֶק. וּמִמֵּילָא, אַף אִם הוּא מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי כְּמִקֹּדֶם, חִוֵּר כְּשֶׁהָיָה, חַלָּשׁ וַחֲסַר אוֹנִים - יוֹדֵעַ אֲנִי בְּוַדָּאוּת שֶׁהוּא יֵלֵךְ מֵעַתָּה וְיַבְרִיא. הַשִּׁפּוּר לֹא יֵרָאֶה הַיּוֹם, לֹא מָחָר וְלֹא מָחֳרָתַיִם. אֲבָל הוּא יָבוֹא, וּמִבְּחִינָתִי הוּא בָּרִיא!"

הוּא הַדִּין בְּבַעַל הַתְּשׁוּבָה. גַּם אִם אֵינוֹ חָשׁ בְּעַצְמוֹ שִׁפּוּר וּמַהְפָּךְ, גַּם אִם הוּא נוֹטֶה עֲדַיִן לְכָל הָרַע וְהָאָסוּר, יֵדַע שֶׁעָלָה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, וּכְבָר נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ. בְּמַהוּתוֹ, כְּבָר בָּרִיא הוּא - לַמְרוֹת שֶׁהַשִּׁפּוּר יֵרָאֶה בְּפֹעַל רַק אִם יַתְמִיד בְּדַרְכּוֹ זוֹ. וּבַת קוֹל יוֹצֵאת בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאוֹמֶרֶת: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" - כִּי אַתָּה כְּבָר אַחֵר. כְּבָר טוֹב. כְּבָר טָהוֹר!

וּנְסַיֵּם בְּמָשָׁל לְחִזּוּקוֹ שֶׁל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁיַּמְשִׁיךְ וְיֹאחַז בְּיָדוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּבַעֲשִׂיַּת הַתְּשׁוּבָה.

יַלְדָּה קְטַנָּה וְאָבִיהָ חָצוּ נָהָר. הָאָב חָשַׁשׁ לְבִטְחוֹן בִּתּוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה: "מְתוּקָה, בְּבַקָּשָׁה הַחֲזִיקִי בְּיָדִי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפְּלִי לַנָּהָר". הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה הֵשִׁיבָה: "לֹא, אַבָּא. תַּחֲזִיק אַתָּה בְּיָדִי".

"מָה הַהֶבְדֵּל?", שָׁאַל הָאָב.

"יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל", עָנְתָה הַיַּלְדָּה, "אִם אֲנִי אַחֲזִיק בְּיָדְךָ וּמַשֶּׁהוּ יִקְרֶה לִי, רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁאֶעֱזֹב אֶת יָדְךָ. אֲבָל אִם אַתָּה תַּחֲזִיק אֶת יָדִי, אֲנִי יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מַה יִּקְרֶה - אַתָּה לְעוֹלָם לֹא תַּעֲזֹב אֶת יָדִי!".

אָז הַחְזִיקוּ בִּידֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים, וְאַל תְּחַכּוּ שֶׁהֵם יֹאחֲזוּ בְּיֶדְכֶם... הַיַּלְדָּה יוֹדַעַת שֶׁאִם אָבִיהָ יַחֲזִיק בְּיָדָהּ, הוּא לֹא יְשַׁחְרֵר לְעוֹלָם. כָּךְ בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים בְּחַיֵּינוּ, אַבָּא בַּשָּׁמַיִם מַחֲזִיק אֶת יָדֵנוּ בְּבִטְחָה, וְעָלֵינוּ לָדַעַת בְּבֵרוּר שֶׁהוּא לְעוֹלָם לֹא יַעֲזֹב! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	תרומה תשע"ג
	הַיְלָדִים - מַלְאָכִים
	הַמַּכְשֵׁלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הָאוֹרֶבֶת לָנוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, הִיא שֶׁנִּבְחַן אֶת עַצְמֵנוּ וְנִוָּכַח לָדַעַת שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ אוֹתוֹ אָדָם כְּמוֹ לִפְנֵי הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, מְאוּמָה לֹא הִשְׁתַּנָּה. וַעֲלוּלִים אָנוּ לִשְׁקֹעַ בְּיֵאוּשׁ וְעַצְבוּת - וְאֵין זֶה נָכוֹן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָמַר הרה"ק רַבִּי חַיִּים מִטְּשֶׁרְנוֹבִיץ זצ"ל, לְנַעַר שֶׁחָלָה וְהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת, שָׁקַע בְּעִלָּפוֹן עָמֹק וְעָמַד לָמוּת. הֵבִיאוּ אֵלָיו רוֹפֵא מֻמְחֶה מִן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. מִהֵר הָרוֹפֵא וְהִשְׁקָהוּ תְּרוּפָה, נָטַל אֶת יָדוֹ וּבָחַן אֶת הַדֹּפֶק, וְאָמַר: "זֶהוּ, הֱיוּ רְגוּעִים, הוּא הִבְרִיא". הִתְבּוֹנְנוּ הַהוֹרִים בְּיַלְדָּם, וְרָאוּהוּ שׁוֹכֵב חֲסַר הַכָּרָה וּפָנָיו חִוְּרוֹת כִּפְנֵי מֵת, בַּר מִנַּן. הִתְבּוֹנְנוּ בָּרוֹפֵא הַבָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, וּמִפְּנֵיהֶם נִשְׁקַף חֹסֶר אֵמוּן. נַעֲנָה הָרוֹפֵא וְאָמַר: "אַתֶּם, אֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת הַמַּחֲלָה וְאָפְיָהּ וְאֵינְכֶם בְּקִיאִים בִּרְפוּאָתָהּ. אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ מַה כְּבֵדָה הָיְתָה מַחֲלָתוֹ, וּמַהִי רְפוּאָתָהּ הַבְּטוּחָה. הַתְּרוּפָה הַמַּתְאִימָה נִתְּנָה לוֹ, וְעַל אֲתָר חַשְׁתִּי בְּשִׁפּוּר בְּמַהֲלַךְ הַדֹּפֶק. וּמִמֵּילָא, אַף אִם הוּא מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי כְּמִקֹּדֶם, חִוֵּר כְּשֶׁהָיָה, חַלָּשׁ וַחֲסַר אוֹנִים - יוֹדֵעַ אֲנִי בְּוַדָּאוּת שֶׁהוּא יֵלֵךְ מֵעַתָּה וְיַבְרִיא. הַשִּׁפּוּר לֹא יֵרָאֶה הַיּוֹם, לֹא מָחָר וְלֹא מָחֳרָתַיִם. אֲבָל הוּא יָבוֹא, וּמִבְּחִינָתִי הוּא בָּרִיא!" הוּא הַדִּין בְּבַעַל הַתְּשׁוּבָה. גַּם אִם אֵינוֹ חָשׁ בְּעַצְמוֹ שִׁפּוּר וּמַהְפָּךְ, גַּם אִם הוּא נוֹטֶה עֲדַיִן לְכָל הָרַע וְהָאָסוּר, יֵדַע שֶׁעָלָה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, וּכְבָר נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ. בְּמַהוּתוֹ, כְּבָר בָּרִיא הוּא - לַמְרוֹת שֶׁהַשִּׁפּוּר יֵרָאֶה בְּפֹעַל רַק אִם יַתְמִיד בְּדַרְכּוֹ זוֹ. וּבַת קוֹל יוֹצֵאת בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאוֹמֶרֶת: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" - כִּי אַתָּה כְּבָר אַחֵר. כְּבָר טוֹב. כְּבָר טָהוֹר! וּנְסַיֵּם בְּמָשָׁל לְחִזּוּקוֹ שֶׁל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁיַּמְשִׁיךְ וְיֹאחַז בְּיָדוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּבַעֲשִׂיַּת הַתְּשׁוּבָה. יַלְדָּה קְטַנָּה וְאָבִיהָ חָצוּ נָהָר. הָאָב חָשַׁשׁ לְבִטְחוֹן בִּתּוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה: "מְתוּקָה, בְּבַקָּשָׁה הַחֲזִיקִי בְּיָדִי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפְּלִי לַנָּהָר". הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה הֵשִׁיבָה: "לֹא, אַבָּא. תַּחֲזִיק אַתָּה בְּיָדִי". "מָה הַהֶבְדֵּל?", שָׁאַל הָאָב. "יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל", עָנְתָה הַיַּלְדָּה, "אִם אֲנִי אַחֲזִיק בְּיָדְךָ וּמַשֶּׁהוּ יִקְרֶה לִי, רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁאֶעֱזֹב אֶת יָדְךָ. אֲבָל אִם אַתָּה תַּחֲזִיק אֶת יָדִי, אֲנִי יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מַה יִּקְרֶה - אַתָּה לְעוֹלָם לֹא תַּעֲזֹב אֶת יָדִי!". אָז הַחְזִיקוּ בִּידֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים, וְאַל תְּחַכּוּ שֶׁהֵם יֹאחֲזוּ בְּיֶדְכֶם... הַיַּלְדָּה יוֹדַעַת שֶׁאִם אָבִיהָ יַחֲזִיק בְּיָדָהּ, הוּא לֹא יְשַׁחְרֵר לְעוֹלָם. כָּךְ בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים בְּחַיֵּינוּ, אַבָּא בַּשָּׁמַיִם מַחֲזִיק אֶת יָדֵנוּ בְּבִטְחָה, וְעָלֵינוּ לָדַעַת בְּבֵרוּר שֶׁהוּא לְעוֹלָם לֹא יַעֲזֹב! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)