Otzarot-Article

"וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה" (טז-יט) "הַהִסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ", מְשַׁנְּנִים לָנוּ הַהִסְטוֹרְיוֹנִים, הַחֲפֵצִים לְהַצְדִּיק אֶת מִקְצוֹעָם. וּלְמַרְבֶּה הַפֶּלֶא הֵם צוֹדְקִים. מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם" וּבְסָמוּךְ לוֹ "בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר". וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהֶחָכָם לוֹמֵד מִטָּעֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים וְהַכְּסִיל אַף מִטָּעֻיּוֹתָיו אֵינוֹ מֵפִיק לְקָחִים...

"הַהִסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ", אַף כִּי לֹא תָּמִיד בְּאוֹתָהּ צוּרָה.

יָדוּעַ הַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹת אוֹתוֹ "בֵּן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (משלי י-א). יוֹם אֶחָד שׁוֹמַעַת הָאֵם צְרָחוֹת וּצְוָחוֹת. זִהֲתָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל בְּנָהּ. מִהֲרָה הַחוּצָה וּמָצְאָה אֶת זַאֲטוּטֵי הַשְּׁכוּנָה מְגַלְגְּלִים חָבִית בְּקוֹל צָהֳלָה וּמֵהֶחָבִית בּוֹקְעוֹת צְרָחוֹת שֶׁבֶר. כְּשֶׁרָאוּהָ, בָּרְחוּ. חִלְּצָה אֶת בְּנָהּ מִשִּׁבְיוֹ וְשָׁאֲלָה מָה אֵרַע. בֵּין פִּרְצֵי הַבְּכִי סִפֵּר שֶׁפִּתּוּהוּ לְהִכָּנֵס לְחָבִית וְהִגִּיפוּ עָלָיו אֶת הַמִּכְסֶה. כָּעֲסָה וְאָמְרָה: "כְּלוּם שׁוֹטֶה אַתָּה, לְעוֹלָם אַל תִּתְפַּתֶּה לְהִכָּנֵס לְחָבִית!"

הִבְטִיחַ בִּדְמָעוֹת. לָמַד אֶת הַלֶּקַח. לְמָחֳרָת הַיּוֹם שָׁמְעָה צְרָחוֹת וּצְוָחוֹת. הַקּוֹל הָיָה מֻכָּר... רָצָה לַחוּץ וְהַיְלָדִים נָפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר, בְּהַשְׁאִירָם שַׂק קָשׁוּר, נָע וְזָע... הִתִּירָה אֶת הַשַּׂק וְחִלְּצָה אֶת בְּנָהּ. "הֲלֹא הִזְהַרְתִּיךָ!" הִתְמַרְמְרָה.

"אָמַרְתְּ שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לְחָבִית", הִתְיַפַּח, "וּבִקְּשׁוּ שֶׁאֶכָּנֵס לְשַׂק"...

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ נִמְשְׁלוּ הַמִּצְרִים לְשׁוּעָלִים (שיה"ש ב-טו) שֶׁמַּבִּיטִים לַאֲחוֹרֵיהֶם. אַף הֵם לָמְדוּ מִן הַהִסְטוֹרְיָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ כֵּיצַד. אָמְרוּ, אִם נְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֵשׁ, יָבִיא עָלֵינוּ ה' מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁאִבֵּד אֶת סְדוֹם. אֲבָל אִם נְאַבְּדֵם בְּמַיִם, יָדָיו כְּבוּלוֹת כִּבְיָכוֹל, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל מַיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהָבִיא עֲלֵיכֶם מַבּוּל, בְּעַצְמְכֶם תָּרוּצוּ אֶל הַמַּיִם לִטְבֹּעַ בְּיַם סוּף (שְׁמוֹת רַבָּה כב-א).

נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִן הַהִסְטוֹרְיָה, וְלִלְמֹד בְּחָכְמָה. לִלְמֹד - וְלֹא לִפּוֹל בַּפַּח בּוֹ נָפְלוּ לְפָנֵינוּ, לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשְׁלוּ לְפָנֵינוּ.

שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּמוֹ הָמָן שֶׁאָמַר: טִפְּשִׁים הָיוּ קוֹדְמַי. עֵשָׂו אָמַר: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי", וּבֵינְתַיִם הֵקִים יַעֲקֹב מִשְׁפָּחָה; פַּרְעֹה אָמַר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" וּבֵינְתַיִם גָּדְלוּ הַבָּנוֹת; אֲבָל אֲנִי אֶגְזֹר "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד". הִבִּיט עַל גְּזֵרָתָם, וְלֹא רָאָה לְסוֹפָם.

זוֹ אַחַת הַסִּבּוֹת לִקְרִיאַת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, כְּדֵי שֶׁנָּפִיק אֶת לְקָחֶיהָ. לִזְכֹּר יְמוֹת עוֹלָם, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהַחְכִּים.

וּכְשֶׁנִּקְרָא הַשָּׁבוּעַ בַּפָּרָשָׁה וּנְעַיֵּן בִּמְפָרְשֶׁיהָ, נֹאמַר: רֶגַע אֶחָד, זֶה נִשְׁמַע לָנוּ מֻכָּר...

קֹרַח כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם וְאָמַר "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים... וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ". גַּם הוּא טָעַן, כִּי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֵׁבֶט שָׁלֵם שֶׁיַּצְהִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדַת ה' וְלֹא מִשְׁתַּתֵּף בַּמְּשִׂימָה הַלְּאוּמִית שֶׁל הַהִתְנַחֲלוּת וְהַפְרָחַת הַשְּׁמָמָה, לֹא נוֹטֵל חֵלֶק בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וְלֹא מִתְגַּיֵּס לַצָּבָא... "מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' וּלְשָׁרְתוֹ, וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים, וּלְפִיכָךְ לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לג-יא) "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ" (רַמְבָּ"ם, שְׁמִיטָה יג-י), אֵינוֹ נוֹטֵל חֵלֶק בַּנֵּטֶל, מִשְׁתַּמֵּט מֵהָעֹל...

רֶגַע, הֵיכָן שָׁמַעְנוּ זֹאת לָאַחֲרוֹנָה, מַמָּשׁ לָאַחֲרוֹנָה?!

כְּשֶׁנִּקְרָא שֶׁקֹּרַח כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם וְהִתְסִיס: לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָנוּ נַעֲבֹד בְּזֵעַת אַפֵּנוּ, נַחֲרֹשׁ, נִזְרַע וּנְנַכֵּשׁ, נַעְדֹּר וְנִגְזֹם, נַשְׁקֶה וּנְטַפַּח, נִקְצֹר וּנְעַמֵּר, נָדוּשׁ וְנִזְרֶה, נְרַקֵּד וּנְנַפֶּה - וְנִצְטָרֵךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְשָׁרְתִים בַּצָּבָא (מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב, תְּהִלִּים א). נִשְׁתָּאֶה וְנֹאמַר: זְמִירוֹת מֻכָּרוֹת, הֵיכָן שָׁמַעְנוּ כָּזֹאת לָאַחֲרוֹנָה?!

וְאָכֵן, זֶה פִּזְמוֹן קָלִיט, הַתְסָסָה יְדוּעָה. לֹא בִּכְדִי נֶאֱמַר: "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה": לְתַקְצֵב אֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית, לְתַגְמֵל לַהֲקַת מָחוֹל, לְהַזְרִים כְּסָפִים לְהַבִּימָה, לְמַמֵּן סִרְטֵי קוֹלְנֹעַ כּוֹשְׁלִים, לִתְמֹךְ בִּסְפּוֹרְט וּבְשֵׁיט מִפְרָשִׂיּוֹת, זֶה מוּבָן. זוֹ תַּרְבּוּת. חוֹבָתֵנוּ לְרוּחַ הָעָם, מְשִׂימָה לְאוּמִית גֵּאָה. אֲבָל לִשְׁמֹר אֶת הַגַּחֶלֶת, לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה? – הַחוּצָה! לְפָרֵק אֶת שֵׁבֶט לֵוִי, לְהַשְׁאִיר קְבוּצָה סִמְלִית.

וַחֲבָל, חֲבָל שֶׁלֹּא קוֹרְאִים עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה. לֹא מַגִּיעִים עַד סוֹפָהּ הַנּוֹרָא. חֲבָל שֶׁהַהִסְטוֹרְיָה צְרִיכָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְקָרְבָּנוֹ שֶׁל קֹרַח הָיָה לַשָּׁוְא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תרומה תשע"ג
	הַיְלָדִים - מַלְאָכִים
	"וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה" (טז-יט) "הַהִסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ", מְשַׁנְּנִים לָנוּ הַהִסְטוֹרְיוֹנִים, הַחֲפֵצִים לְהַצְדִּיק אֶת מִקְצוֹעָם. וּלְמַרְבֶּה הַפֶּלֶא הֵם צוֹדְקִים. מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם" וּבְסָמוּךְ לוֹ "בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר". וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהֶחָכָם לוֹמֵד מִטָּעֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים וְהַכְּסִיל אַף מִטָּעֻיּוֹתָיו אֵינוֹ מֵפִיק לְקָחִים... "הַהִסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ", אַף כִּי לֹא תָּמִיד בְּאוֹתָהּ צוּרָה. יָדוּעַ הַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹת אוֹתוֹ "בֵּן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ" (משלי י-א). יוֹם אֶחָד שׁוֹמַעַת הָאֵם צְרָחוֹת וּצְוָחוֹת. זִהֲתָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל בְּנָהּ. מִהֲרָה הַחוּצָה וּמָצְאָה אֶת זַאֲטוּטֵי הַשְּׁכוּנָה מְגַלְגְּלִים חָבִית בְּקוֹל צָהֳלָה וּמֵהֶחָבִית בּוֹקְעוֹת צְרָחוֹת שֶׁבֶר. כְּשֶׁרָאוּהָ, בָּרְחוּ. חִלְּצָה אֶת בְּנָהּ מִשִּׁבְיוֹ וְשָׁאֲלָה מָה אֵרַע. בֵּין פִּרְצֵי הַבְּכִי סִפֵּר שֶׁפִּתּוּהוּ לְהִכָּנֵס לְחָבִית וְהִגִּיפוּ עָלָיו אֶת הַמִּכְסֶה. כָּעֲסָה וְאָמְרָה: "כְּלוּם שׁוֹטֶה אַתָּה, לְעוֹלָם אַל תִּתְפַּתֶּה לְהִכָּנֵס לְחָבִית!" הִבְטִיחַ בִּדְמָעוֹת. לָמַד אֶת הַלֶּקַח. לְמָחֳרָת הַיּוֹם שָׁמְעָה צְרָחוֹת וּצְוָחוֹת. הַקּוֹל הָיָה מֻכָּר... רָצָה לַחוּץ וְהַיְלָדִים נָפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר, בְּהַשְׁאִירָם שַׂק קָשׁוּר, נָע וְזָע... הִתִּירָה אֶת הַשַּׂק וְחִלְּצָה אֶת בְּנָהּ. "הֲלֹא הִזְהַרְתִּיךָ!" הִתְמַרְמְרָה. "אָמַרְתְּ שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לְחָבִית", הִתְיַפַּח, "וּבִקְּשׁוּ שֶׁאֶכָּנֵס לְשַׂק"... כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ נִמְשְׁלוּ הַמִּצְרִים לְשׁוּעָלִים (שיה"ש ב-טו) שֶׁמַּבִּיטִים לַאֲחוֹרֵיהֶם. אַף הֵם לָמְדוּ מִן הַהִסְטוֹרְיָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ כֵּיצַד. אָמְרוּ, אִם נְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֵשׁ, יָבִיא עָלֵינוּ ה' מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁאִבֵּד אֶת סְדוֹם. אֲבָל אִם נְאַבְּדֵם בְּמַיִם, יָדָיו כְּבוּלוֹת כִּבְיָכוֹל, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל מַיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהָבִיא עֲלֵיכֶם מַבּוּל, בְּעַצְמְכֶם תָּרוּצוּ אֶל הַמַּיִם לִטְבֹּעַ בְּיַם סוּף (שְׁמוֹת רַבָּה כב-א). נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִן הַהִסְטוֹרְיָה, וְלִלְמֹד בְּחָכְמָה. לִלְמֹד - וְלֹא לִפּוֹל בַּפַּח בּוֹ נָפְלוּ לְפָנֵינוּ, לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשְׁלוּ לְפָנֵינוּ. שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּמוֹ הָמָן שֶׁאָמַר: טִפְּשִׁים הָיוּ קוֹדְמַי. עֵשָׂו אָמַר: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי", וּבֵינְתַיִם הֵקִים יַעֲקֹב מִשְׁפָּחָה; פַּרְעֹה אָמַר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" וּבֵינְתַיִם גָּדְלוּ הַבָּנוֹת; אֲבָל אֲנִי אֶגְזֹר "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד". הִבִּיט עַל גְּזֵרָתָם, וְלֹא רָאָה לְסוֹפָם. זוֹ אַחַת הַסִּבּוֹת לִקְרִיאַת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, כְּדֵי שֶׁנָּפִיק אֶת לְקָחֶיהָ. לִזְכֹּר יְמוֹת עוֹלָם, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהַחְכִּים. וּכְשֶׁנִּקְרָא הַשָּׁבוּעַ בַּפָּרָשָׁה וּנְעַיֵּן בִּמְפָרְשֶׁיהָ, נֹאמַר: רֶגַע אֶחָד, זֶה נִשְׁמַע לָנוּ מֻכָּר... קֹרַח כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם וְאָמַר "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים... וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ". גַּם הוּא טָעַן, כִּי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֵׁבֶט שָׁלֵם שֶׁיַּצְהִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדַת ה' וְלֹא מִשְׁתַּתֵּף בַּמְּשִׂימָה הַלְּאוּמִית שֶׁל הַהִתְנַחֲלוּת וְהַפְרָחַת הַשְּׁמָמָה, לֹא נוֹטֵל חֵלֶק בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וְלֹא מִתְגַּיֵּס לַצָּבָא... "מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' וּלְשָׁרְתוֹ, וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים, וּלְפִיכָךְ לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לג-יא) "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ" (רַמְבָּ"ם, שְׁמִיטָה יג-י), אֵינוֹ נוֹטֵל חֵלֶק בַּנֵּטֶל, מִשְׁתַּמֵּט מֵהָעֹל... רֶגַע, הֵיכָן שָׁמַעְנוּ זֹאת לָאַחֲרוֹנָה, מַמָּשׁ לָאַחֲרוֹנָה?! כְּשֶׁנִּקְרָא שֶׁקֹּרַח כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם וְהִתְסִיס: לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָנוּ נַעֲבֹד בְּזֵעַת אַפֵּנוּ, נַחֲרֹשׁ, נִזְרַע וּנְנַכֵּשׁ, נַעְדֹּר וְנִגְזֹם, נַשְׁקֶה וּנְטַפַּח, נִקְצֹר וּנְעַמֵּר, נָדוּשׁ וְנִזְרֶה, נְרַקֵּד וּנְנַפֶּה - וְנִצְטָרֵךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְשָׁרְתִים בַּצָּבָא (מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב, תְּהִלִּים א). נִשְׁתָּאֶה וְנֹאמַר: זְמִירוֹת מֻכָּרוֹת, הֵיכָן שָׁמַעְנוּ כָּזֹאת לָאַחֲרוֹנָה?! וְאָכֵן, זֶה פִּזְמוֹן קָלִיט, הַתְסָסָה יְדוּעָה. לֹא בִּכְדִי נֶאֱמַר: "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה": לְתַקְצֵב אֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית, לְתַגְמֵל לַהֲקַת מָחוֹל, לְהַזְרִים כְּסָפִים לְהַבִּימָה, לְמַמֵּן סִרְטֵי קוֹלְנֹעַ כּוֹשְׁלִים, לִתְמֹךְ בִּסְפּוֹרְט וּבְשֵׁיט מִפְרָשִׂיּוֹת, זֶה מוּבָן. זוֹ תַּרְבּוּת. חוֹבָתֵנוּ לְרוּחַ הָעָם, מְשִׂימָה לְאוּמִית גֵּאָה. אֲבָל לִשְׁמֹר אֶת הַגַּחֶלֶת, לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה? – הַחוּצָה! לְפָרֵק אֶת שֵׁבֶט לֵוִי, לְהַשְׁאִיר קְבוּצָה סִמְלִית. וַחֲבָל, חֲבָל שֶׁלֹּא קוֹרְאִים עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה. לֹא מַגִּיעִים עַד סוֹפָהּ הַנּוֹרָא. חֲבָל שֶׁהַהִסְטוֹרְיָה צְרִיכָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְקָרְבָּנוֹ שֶׁל קֹרַח הָיָה לַשָּׁוְא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)