Otzarot-Article

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ" (כח-ב) מְסֻפָּר עַל הָרַבִּי מֵרוּפְּשִׁיץ זַצַ"ל שֶׁרָאָה אָדָם רָץ, טָרוּד וּבָהוּל. קָרָא לוֹ שֶׁיָּבוֹא. פָּסַק הַלָּהּ מִמְּרוּצָתוֹ וּבָא עַל כָּרְחוֹ.

שְׁאָלוֹ: "אֱמֹר נָא לִי, לְאָן אַתָּה רָץ?"

עָנָה: "רַבִּי, רָץ אֲנִי אַחַר הַפַּרְנָסָה".

נַעֲנָה הָרַבִּי וְאָמַר: "וּמִי גִּלָּה לְךָ שֶׁהַפַּרְנָסָה בְּצַד זֶה שֶׁבּוֹ אַתָּה רָץ וְכִי אַתָּה מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, אוּלַי הִיא בִּכְלָל בַּצַּד הַשֵּׁנִי וְנִמְצָא שֶׁאַתָּה בּוֹרֵחַ מִמֶּנָּה?"...

אָמְנָם, אִם תִּשְׁאֲלוּ כָּל אָדָם מְבֻגָּר שֶׁרָכַשׁ נִסְיוֹן חַיִּים, יְסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ תָּכְנִיּוֹת מְבֻסָּסוֹת הִכְזִיבוּ וְאֵיךְ הַיְשׁוּעָה הִגִּיעָה מִכִּוּוּן בִּלְתִּי צָפוּי. יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת הַמְּבִיאָה בְּבִטָּחוֹן לְכִוּוּן הַפַּרְנָסָה: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו... וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ". מַהוּ "וְהִשִּׂיגֻךָ"? שֶׁגַּם אִם תָּרוּץ בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, יָרוּצוּ הַבְּרָכוֹת אַחֲרֶיךָ וְיַשִּׂיגוּךָ...

עַל כֵּן, כַּמָּה נוֹאֲלִים הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַרְשִׁים לְעַצְמָם שָׁעָה שֶׁל נַחַת רוּחָנִית בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, בְּאָמְרָם כִּי חַיָּבִים הֵם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתָם אוֹ לָנוּחַ לִקְרַאת עֲמַל הַמָּחֳרָת. הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: שָׁעָה זוֹ שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁכָּל מִלָּה וּמִלָּה בָּהּ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, הִיא זוֹ שֶׁתַּבְטִיחַ אֶת הַפַּרְנָסָה; הִיא זוֹ שֶׁתַּבְטִיחַ שֶׁלְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּפְנֶה וּבְכָל מַה שֶׁנַּעֲסֹק - תַּשִּׂיגֶנּוּ הַבְּרָכָה! נַרְבֶּה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּבִזְכוּתָהּ נַרְבֶּה חַיִּים, עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל תֶלְמְסַאן, מָצָא בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר "זֵר זָהָב" סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

יַעֲקֹב עַזְרִיאֵל הָיָה אֶחָד מִסּוֹחֲרֵי הָאֲרִיגִים בְּשׁוּק דַּמֶּשֶׂק. כָּל סוֹחֲרֵי הָאֲרִיגִים וְהַחוּטִים הָיוּ יְהוּדִים, וְיַעֲקֹב עַזְרִיאֵל הִתְיַחֵד מִכֻּלָּם בְּכָךְ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָבַע עִתּוֹתָיו לְתוֹרָה, וְלֹא פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם אֶת סִדְרֵי לִמּוּדָיו. לִפְעָמִים זֶה הָיָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת וְלִפְעָמִים נִמְשַׁךְ בְּלִמּוּדוֹ עַד הַצָּהֳרַיִם.

יוֹם אֶחָד, בְּהַגִּיעוֹ לַחֲנוּת בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, סִפְּרוּ לוֹ שֶׁהִגִּיעוּ אֲרִיגִים מֻבְחָרִים מִמְּדִינַת הַיָּם וְכָל הַסּוֹחֲרִים עָטוּ עַל הַסְּחוֹרָה הַמֻּבְחֶרֶת וְהַזּוֹלָה, וְקָנוּהָ. וְאִלּוּ הוּא, שֶׁאִחֵר, הִפְסִיד.

עָנָה מִיַּד: "כָּל עַכָּבָא לְטוֹבָה. מַה שֶׁמַּגִּיעַ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְכָל מַה שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה".

נָדוּ לוֹ: "לְךָ הַפְּסוּקִים וְלָנוּ הַסְּחוֹרָה".

מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

כַּעֲבֹר עֲשָׂרָה יָמִים פָּשְׁטוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת עַל שׁוּק הָאֲרִיגִים. הִתְבָּרֵר, שֶׁאוֹתָהּ סְחוֹרָה הֻבְרְחָה מִבְּלִי שֶׁשֻּׁלַם עָלֶיהָ מֶכֶס כַּדִּין. נֶאֶשְׁמוּ הַסּוֹחֲרִים בְּכָךְ שֶׁקָּנוּהָ עַל אַף שֶׁלֹּא רָאוּ עָלֶיהָ חוֹתַם הַמַּלְכוּת. הַסְּחוֹרָה הֻחְרְמָה וְעַל הַסּוֹחֲרִים הוּשַׁת קְנָס עֲנָק. רַק בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא נִמְצָאה סְחוֹרָה זוֹ וְלֹא נִגְרַם לוֹ כָּל נֵזֶק.

אָמַר לָהֶם: "לִי הַפְּסוּקִים - וְאַיֵּה סְחוֹרַתְכֶם?"

כַּעֲבֹר זְמַן הֻצַּף הַשּׁוּק בִּסְחוֹרָה וְהַמְּחִירִים יָרְדוּ פְּלָאִים. בְּאַחַד הַבְּקָרִים הִגִּיעוּ סוֹחֲרִים זָרִים וְקָנוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד בַּשַּׁעַר הַזּוֹל. חֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סְגוּרָה הָיְתָה. כְּשֶׁחָזַר מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ סִפְּרוּ לוֹ מִתְחָרָיו שֶׁהִפְסִיד קוֹנִים רְצִינִיִּים.

אָמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".

וְאָכֵן, מִשֶּׁהִתְמַעֲטָה הַסְּחוֹרָה עָלָה מְחִירָהּ, וְכַעֲבֹר כַּמָּה יָמִים מָכַר כָּל סְחוֹרָתוֹ בִּמְחִיר כָּפוּל, וְעֵינֵי מִתְחָרָיו רוֹאוֹת וְכָלוֹת.

נַעֲנוּ וְאָמְרוּ: "אָכֵן, זֶה שְׂכַר קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כַּמָּה".

וּפַעַם אַחֶרֶת בָּאוּ סוֹחֲרִים וְקָנוּ בַּדִּים בִּמְחִיר גָּבוֹהַּ וּבְכֶסֶף מְזֻמָּן, וַחֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סְגוּרָה. עֲדַיִן עוֹסֵק הוּא בַּתּוֹרָה. כְּשֶׁבָּאוּ וְסִפְּרוֹ לוֹ זֹאת אָמַר כְּהֶרְגֵּלוֹ: "כָּל דְּעָבִיד רַחֲמָנָא, לְטָב".

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים נִגַּשׁ אַחַד הַסּוֹחֲרִים לְצוֹרֵף, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ רִמּוֹנֵי כֶּסֶף בַּעֲבוּר סֵפֶר הַתּוֹרָה. נָתַן הַסּוֹחֵר לַצּוֹרֵף מִמַּטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי שֶׁיַתִּיכֵם לְצֹרֶךְ הֲכָנַת הָרִימוֹנִים. הִתִּיכָן הַצּוֹרֵף וּמְצָאָן נְחֹשֶׁת מְצֻפָּה... נֶחְרַד הַסּוֹחֵר וּבָדַק אֶת שְׁאַר מַטְבְּעוֹתָיו וְנִמְצְאוּ מְזֻיָּפוֹת כֻּלָּן. מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וּמַטְבְּעוֹת הַזָּהָב. סִפֵּר לַחֲבֵרָיו, וּמָצְאוּ שֶׁנָּפְלוּ בַּפָּח. הוֹדִיעוּ לַמִּשְׁטָרָה, אַךְ הִיא לֹא הִצְלִיחָה לַעֲלוֹת עַל עִקְּבוֹת הַכְּנֻפְיָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נוֹצַר מַחְסוֹר בַּאֲרִיגִים לְאַחַר שֶׁחַבְרֵי הַכְּנֻפְיָה רוֹקְנוּ אֶת הַמַּדָּפִים, וְיַעֲקֹב מָכַר אֶת כָּל סְחוֹרָתוֹ בְּכִפְלַיִם, וּתְמוּרַת כֶּסֶף אֲמִתִּי.

אָמַר לִשְׁאָר הַסּוֹחֲרִים: "בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זוֹ 'חֲזָקָה'. אֵיךְ נִסְתַּמְּאוּ עֵינֵיכֶם מֵרְאוֹת, שֶׁכָּל הֶפְסֵדֵיכֵם מִכָּךְ שֶׁאֵינְכֶם קוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה?! וְהַקּוֹבֵעַ לָהּ עִתִּים - זוֹכֶה בְּכָל הַבְּרָכוֹת!".

נָתְנוּ אֶל לִבָּם וְקָבְעוּ גַּם הֵם עִתִּים לַתּוֹרָה. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, נַחֲלַת אָבוֹת)

	בשלח תשע"ג
	לֶקַח טִפְּשׁוּת הַמִּצְרִים
	עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו-יט) בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" - מְשָׁלִים לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים - מְסֻפָּר הַסִּפּוּר הַבָּא, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ" (כח-ב) מְסֻפָּר עַל הָרַבִּי מֵרוּפְּשִׁיץ זַצַ"ל שֶׁרָאָה אָדָם רָץ, טָרוּד וּבָהוּל. קָרָא לוֹ שֶׁיָּבוֹא. פָּסַק הַלָּהּ מִמְּרוּצָתוֹ וּבָא עַל כָּרְחוֹ. שְׁאָלוֹ: "אֱמֹר נָא לִי, לְאָן אַתָּה רָץ?" עָנָה: "רַבִּי, רָץ אֲנִי אַחַר הַפַּרְנָסָה". נַעֲנָה הָרַבִּי וְאָמַר: "וּמִי גִּלָּה לְךָ שֶׁהַפַּרְנָסָה בְּצַד זֶה שֶׁבּוֹ אַתָּה רָץ וְכִי אַתָּה מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, אוּלַי הִיא בִּכְלָל בַּצַּד הַשֵּׁנִי וְנִמְצָא שֶׁאַתָּה בּוֹרֵחַ מִמֶּנָּה?"... אָמְנָם, אִם תִּשְׁאֲלוּ כָּל אָדָם מְבֻגָּר שֶׁרָכַשׁ נִסְיוֹן חַיִּים, יְסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ תָּכְנִיּוֹת מְבֻסָּסוֹת הִכְזִיבוּ וְאֵיךְ הַיְשׁוּעָה הִגִּיעָה מִכִּוּוּן בִּלְתִּי צָפוּי. יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת הַמְּבִיאָה בְּבִטָּחוֹן לְכִוּוּן הַפַּרְנָסָה: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו... וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ". מַהוּ "וְהִשִּׂיגֻךָ"? שֶׁגַּם אִם תָּרוּץ בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, יָרוּצוּ הַבְּרָכוֹת אַחֲרֶיךָ וְיַשִּׂיגוּךָ... עַל כֵּן, כַּמָּה נוֹאֲלִים הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַרְשִׁים לְעַצְמָם שָׁעָה שֶׁל נַחַת רוּחָנִית בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, בְּאָמְרָם כִּי חַיָּבִים הֵם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתָם אוֹ לָנוּחַ לִקְרַאת עֲמַל הַמָּחֳרָת. הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: שָׁעָה זוֹ שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁכָּל מִלָּה וּמִלָּה בָּהּ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, הִיא זוֹ שֶׁתַּבְטִיחַ אֶת הַפַּרְנָסָה; הִיא זוֹ שֶׁתַּבְטִיחַ שֶׁלְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּפְנֶה וּבְכָל מַה שֶׁנַּעֲסֹק - תַּשִּׂיגֶנּוּ הַבְּרָכָה! נַרְבֶּה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּבִזְכוּתָהּ נַרְבֶּה חַיִּים, עֹשֶׁר וְכָבוֹד. הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל תֶלְמְסַאן, מָצָא בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר "זֵר זָהָב" סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: יַעֲקֹב עַזְרִיאֵל הָיָה אֶחָד מִסּוֹחֲרֵי הָאֲרִיגִים בְּשׁוּק דַּמֶּשֶׂק. כָּל סוֹחֲרֵי הָאֲרִיגִים וְהַחוּטִים הָיוּ יְהוּדִים, וְיַעֲקֹב עַזְרִיאֵל הִתְיַחֵד מִכֻּלָּם בְּכָךְ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָבַע עִתּוֹתָיו לְתוֹרָה, וְלֹא פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם אֶת סִדְרֵי לִמּוּדָיו. לִפְעָמִים זֶה הָיָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת וְלִפְעָמִים נִמְשַׁךְ בְּלִמּוּדוֹ עַד הַצָּהֳרַיִם. יוֹם אֶחָד, בְּהַגִּיעוֹ לַחֲנוּת בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, סִפְּרוּ לוֹ שֶׁהִגִּיעוּ אֲרִיגִים מֻבְחָרִים מִמְּדִינַת הַיָּם וְכָל הַסּוֹחֲרִים עָטוּ עַל הַסְּחוֹרָה הַמֻּבְחֶרֶת וְהַזּוֹלָה, וְקָנוּהָ. וְאִלּוּ הוּא, שֶׁאִחֵר, הִפְסִיד. עָנָה מִיַּד: "כָּל עַכָּבָא לְטוֹבָה. מַה שֶׁמַּגִּיעַ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְכָל מַה שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה". נָדוּ לוֹ: "לְךָ הַפְּסוּקִים וְלָנוּ הַסְּחוֹרָה". מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. כַּעֲבֹר עֲשָׂרָה יָמִים פָּשְׁטוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת עַל שׁוּק הָאֲרִיגִים. הִתְבָּרֵר, שֶׁאוֹתָהּ סְחוֹרָה הֻבְרְחָה מִבְּלִי שֶׁשֻּׁלַם עָלֶיהָ מֶכֶס כַּדִּין. נֶאֶשְׁמוּ הַסּוֹחֲרִים בְּכָךְ שֶׁקָּנוּהָ עַל אַף שֶׁלֹּא רָאוּ עָלֶיהָ חוֹתַם הַמַּלְכוּת. הַסְּחוֹרָה הֻחְרְמָה וְעַל הַסּוֹחֲרִים הוּשַׁת קְנָס עֲנָק. רַק בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא נִמְצָאה סְחוֹרָה זוֹ וְלֹא נִגְרַם לוֹ כָּל נֵזֶק. אָמַר לָהֶם: "לִי הַפְּסוּקִים - וְאַיֵּה סְחוֹרַתְכֶם?" כַּעֲבֹר זְמַן הֻצַּף הַשּׁוּק בִּסְחוֹרָה וְהַמְּחִירִים יָרְדוּ פְּלָאִים. בְּאַחַד הַבְּקָרִים הִגִּיעוּ סוֹחֲרִים זָרִים וְקָנוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד בַּשַּׁעַר הַזּוֹל. חֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סְגוּרָה הָיְתָה. כְּשֶׁחָזַר מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ סִפְּרוּ לוֹ מִתְחָרָיו שֶׁהִפְסִיד קוֹנִים רְצִינִיִּים. אָמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה". וְאָכֵן, מִשֶּׁהִתְמַעֲטָה הַסְּחוֹרָה עָלָה מְחִירָהּ, וְכַעֲבֹר כַּמָּה יָמִים מָכַר כָּל סְחוֹרָתוֹ בִּמְחִיר כָּפוּל, וְעֵינֵי מִתְחָרָיו רוֹאוֹת וְכָלוֹת. נַעֲנוּ וְאָמְרוּ: "אָכֵן, זֶה שְׂכַר קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כַּמָּה". וּפַעַם אַחֶרֶת בָּאוּ סוֹחֲרִים וְקָנוּ בַּדִּים בִּמְחִיר גָּבוֹהַּ וּבְכֶסֶף מְזֻמָּן, וַחֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סְגוּרָה. עֲדַיִן עוֹסֵק הוּא בַּתּוֹרָה. כְּשֶׁבָּאוּ וְסִפְּרוֹ לוֹ זֹאת אָמַר כְּהֶרְגֵּלוֹ: "כָּל דְּעָבִיד רַחֲמָנָא, לְטָב". כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים נִגַּשׁ אַחַד הַסּוֹחֲרִים לְצוֹרֵף, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ רִמּוֹנֵי כֶּסֶף בַּעֲבוּר סֵפֶר הַתּוֹרָה. נָתַן הַסּוֹחֵר לַצּוֹרֵף מִמַּטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי שֶׁיַתִּיכֵם לְצֹרֶךְ הֲכָנַת הָרִימוֹנִים. הִתִּיכָן הַצּוֹרֵף וּמְצָאָן נְחֹשֶׁת מְצֻפָּה... נֶחְרַד הַסּוֹחֵר וּבָדַק אֶת שְׁאַר מַטְבְּעוֹתָיו וְנִמְצְאוּ מְזֻיָּפוֹת כֻּלָּן. מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וּמַטְבְּעוֹת הַזָּהָב. סִפֵּר לַחֲבֵרָיו, וּמָצְאוּ שֶׁנָּפְלוּ בַּפָּח. הוֹדִיעוּ לַמִּשְׁטָרָה, אַךְ הִיא לֹא הִצְלִיחָה לַעֲלוֹת עַל עִקְּבוֹת הַכְּנֻפְיָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נוֹצַר מַחְסוֹר בַּאֲרִיגִים לְאַחַר שֶׁחַבְרֵי הַכְּנֻפְיָה רוֹקְנוּ אֶת הַמַּדָּפִים, וְיַעֲקֹב מָכַר אֶת כָּל סְחוֹרָתוֹ בְּכִפְלַיִם, וּתְמוּרַת כֶּסֶף אֲמִתִּי. אָמַר לִשְׁאָר הַסּוֹחֲרִים: "בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זוֹ 'חֲזָקָה'. אֵיךְ נִסְתַּמְּאוּ עֵינֵיכֶם מֵרְאוֹת, שֶׁכָּל הֶפְסֵדֵיכֵם מִכָּךְ שֶׁאֵינְכֶם קוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה?! וְהַקּוֹבֵעַ לָהּ עִתִּים - זוֹכֶה בְּכָל הַבְּרָכוֹת!". נָתְנוּ אֶל לִבָּם וְקָבְעוּ גַּם הֵם עִתִּים לַתּוֹרָה. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, נַחֲלַת אָבוֹת)