Otzarot-Article

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) כָּתַב בַּעַל הַטּוּרִים "אָלֶף שֶׁל "וַיִּקְרָא" זְעִירָה, שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה גָּדוֹל וְעָנָו וְלֹא רָצָה לִכְתֹּב אֶלָּא "וַיִּקֶר", כְּאִלּוּ לֹא דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ אֶלָּא בַּחֲלוֹם, כְּאִלּוּ לֹא נִרְאָה לוֹ ה' אֶלָּא בְּמִקְרֶה. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב גַּם הָאָלֶף, וְשׁוּב אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מֵחֲמַת רֹב עֲנָוָה שֶׁלֹּא יִכְתְּבֶנָהּ אֶלָּא קְטַנָּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר אַלְפִּין שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְתָבָהּ קְטַנָּה.

אַךְ הִקְשָׁה הָרַב גַּלִינְסְקִי, שֶׁאֵין זוֹ הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמֹּשֶׁה נִקְרָא. בַּסְּנֶה נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שְׁמוֹת ג-ד). בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר..." (שְׁמוֹת יט-ג). בְּמַתַּן תּוֹרָה "וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר" (שֵׁמוֹת יֵט-כ). כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן" (שְׁמוֹת כד-טו). וּבְכָל אֵלּוּ אֵין אָלֶף זְעִירָה, מַדּוּעַ אֵפוֹא נִכְתְּבָה רַק כָּאן?

וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַנְהִיגָם, וְהַמַּנְהִיג צָרִיךְ לִנְהֹג שְׂרָרָה וַחֲשִׁיבוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה עָנָו בֶּן עָנָו עַד שֶׁאָמְרוּ "מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה" (סוֹף סוֹטָה), וְעִם זֹאת הוֹרָה לְמַמְשִׁיכוֹ "נְהַג נְשִׂיאוּתְךָ בָּרָמִים וּזְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים" (כְּתֻבּוֹת קג:).

כְּשֶׁקָּרָא הַקַּבָּ"ה לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּר כְּלָל יִשְׂרָאֵל, לֹא בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לְהַמְעִיט בַּקְּרִיאָה, לִקְטֹעַ הַמִּלָּה וְלִנְהֹג בַּעֲנָוָה. אֲבָל כְּשֶׁנִּקְרָא מֵאֹהֶל מוֹעֵד בִּקְרִיאָה שֶׁל חִבָּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין בּוֹרְאוֹ, הִתְאַזֵּר בְּעַנְוְתָנוּתוֹ וּבִקֵּשׁ לִכְתֹּב "וַיִּקֶר" גְּרֵידָא.

וּבְעִנְיַן זֶה אֲסַפֵּר:

לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה בָּאוּ וְסִפְּרוּ לְרַבִּי יִשָּׂשׂכָר דֹּב מִבֶּעלְזְא זַצַ"ל עַל הַהַמְצָאָה הַמַּהְפְּכָנִית מְעוֹרֶרֶת הַהִתְפַּעֲלוּת: הִמְצִיאוּ אֶת הַפַּטִּיפוֹן. אָדָם מְדַבֵּר אוֹ שָׁר, וּמַחַט חוֹרֶצֶת חֲרִיצִים בְּתַקְלִיט מִסְתּוֹבֵב עָטוּי שַׁעֲוָה. כַּעֲבֹר זְמַן, אַף שָׁנִים רַבּוֹת, מַנִּיחִים אֶת הַמַּחַט וּמְסוֹבְבִים אֶת הַתַּקְלִיט, מְשַׁחְזְרִים אֶת הַדִּבּוּר וּמַשְׁמִיעִים אֶת הַצְּלִילִים.

הַפְלֵא וָפֶלֶא. הִפְטִיר "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", אֲנִי מַכִּיר הַמְצָאָה זוֹ כְּבָר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים.

הִשְׁתָּאוּ לִשְׁמֹעַ. פָּתַח וְסִפֵּר:

לְעֵת זִקְנוּתוֹ הָיָה סָבִי, הַשָּׂר שָׁלוֹם מִבֶּעלְזְא זַצַ"ל, סַגִּי נָהוֹר. מְאוֹר עֵינָיו כָּבָה, וְהָיָה מִתְרַכֵּז בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הַנִּשָּׂאוֹת. רַעַשׁ הַיְלָדִים הַמִּשְׁתּוֹבְבִים בַּחוּץ הִפְרִיעוֹ וּבִקֵּשׁ מֵהַגַּבַּאי לִרְאוֹת מִי מְשַׂחֵק שָׁם, בֶּחָצֵר. יָצָא הַגַּבַּאי וְחָזַר: זֶה נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַבִּי.

קְרָא לוֹ, נִצְטַוָּה.

נִקְרֵאתִי אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. הוֹשִׁיבַנִי עַל בִּרְכָּיו וְשָׁאַל: מַה לְּמַדְתֶּם בַּחֵידֶר?

עָנִיתִי: עַל מַחֲזֵה הַסְּנֶה, שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל.

וְהֵבַנְתָּ הַכֹּל?

אָמַרְתִּי: הָאֱמֶת, הִתְקַשֵּׁיתִי.

שָׁאַל: בְּמַה הִתְקַשֵּׁיתָ?

אָמַרְתִּי: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם, וּבְעַנְוְתָנוּתוֹ סֵרֵב לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל, אָמַר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח". הָעֲנָוָה, מִדָּה מְשֻׁבַּחַת וְנַעֲלָה, מַדּוּעַ אֵפוֹא כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה?"

לִטֵּף לֶחְיִי וְאָמַר: אֹמַר לְךָ מַה הַתְּשׁוּבָה. כְּשֶׁמִּתְבַּקְּשִׁים לְהוֹשִׁיעַ יְהוּדִים, לֹא מִצְטַעְצְעִים בַּעֲנָוָה. אוּלַי אֵינְךָ מֵבִין זֹאת עַתָּה, אֲבָל יָבוֹא זְמַן וְתָבִין.

יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר וּפָגַשְׁתִּי בְּאָבִי. שְׁאָלַנִי: מָה אָמַר לְךָ סַבָּא, וְלֹא זָכַרְתִּי, פָּרְחוּ הַדְּבָרִים מִמֹּחִי.

עָבְרוּ שָׁנִים, סָבִי נִפְטַר וְאָבִי הִנְהִיג אֶת הָעֵדָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִפְטַר אָבִי וְהַחֲסִידִים שָׂמוּ בִּי עֵינֵיהֶם. נִרְתַּעְתִּי, מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי, אֵיךְ אֵשֵׁב עַל כִּסְאָם הָרָם שֶׁל סָבִי וְשֶׁל אָבִי?!

חָכַכְתִּי לְהָשִׁיב בִּשְׁלִילָה וְאָז צָפָה וְעָלְתָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה אִמְרָתוֹ שֶׁל סָבִי: כְּשֶׁמִּתְבַּקְּשִׁים לְהוֹשִׁיעַ יְהוּדִים, לֹא מִצְטַעְצְעִים בַּעֲנָוָה. וְיָבוֹא יוֹם - וְתָבִין... וְקִבַּלְתִּי אֶת הַנְּשִׂיאוּת.

וּמָה, וְכִי לֹא הָיָה זֶה "פַּטִּיפוֹן", חָרַץ תַּקְלִיט וֶהֱסִירוֹ, וְכַעֲבֹר עַשְׂרוֹת שָׁנִים שָׁב וְהִשְׁמִיעוֹ...

וּמַדּוּעַ אוֹמֵר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים? זוֹכֵר אֲנִי בְּדוֹרֵנוּ אֶת יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁהָיְתָה מִפְּנֵי הַהוֹרִים. קִיְּמוּ בִּמְלוֹאוֹ דִּין הַגְּמָרָא (קִדּוּשִׁין לא:) שֶׁנִּפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹ"ד רמ-א): "צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד אָבִיו וּבְמוֹרָאָם: לֹא יֵשֵׁב בַּמָּקוֹם הַמְּיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִילוּ לוֹמַר נִרְאִים דִּבְרֵי אַבָּא. וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וִישַׁמְּשֵׁם בְּכָל דָּבָר שֶׁהַשַּׁמָּשׁ מְשַׁמֵּשׁ אֲדֹנָיו. וְחַיָּב לַעֲמֹד מִפְּנֵי אָבִיו..."

לְהֵיכָן כָּל זֶה נֶעְלַם? אֲנִי יוֹדֵעַ: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קִדּוּשִׁין לב:). אֲבָל בַּמִּדְרָשׁ (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח-ג) אָמְרוּ "שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ", שֶׁנֶּאֱמַר (אֶסְתֵּר א-כב) "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ". וּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוֹל.

אִם הַנְהָגַת הָעֲנָוָה וְהַחֲבֵרוּת תָּבִיא לְאָבְדַּן סַמְכוּת, יֵצֵא שְׂכָרָהּ בְּהֶפְסֵדָהּ. (וְהִגַּדְתָּ)

	וארא תשע"ג
	מַכַּת הַמְּחַבְּלִים הַמִתְאַבְּדִים
	"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) כָּתַב בַּעַל הַטּוּרִים "אָלֶף שֶׁל "וַיִּקְרָא" זְעִירָה, שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה גָּדוֹל וְעָנָו וְלֹא רָצָה לִכְתֹּב אֶלָּא "וַיִּקֶר", כְּאִלּוּ לֹא דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ אֶלָּא בַּחֲלוֹם, כְּאִלּוּ לֹא נִרְאָה לוֹ ה' אֶלָּא בְּמִקְרֶה. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב גַּם הָאָלֶף, וְשׁוּב אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מֵחֲמַת רֹב עֲנָוָה שֶׁלֹּא יִכְתְּבֶנָהּ אֶלָּא קְטַנָּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר אַלְפִּין שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְתָבָהּ קְטַנָּה. אַךְ הִקְשָׁה הָרַב גַּלִינְסְקִי, שֶׁאֵין זוֹ הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמֹּשֶׁה נִקְרָא. בַּסְּנֶה נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שְׁמוֹת ג-ד). בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר..." (שְׁמוֹת יט-ג). בְּמַתַּן תּוֹרָה "וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר" (שֵׁמוֹת יֵט-כ). כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן" (שְׁמוֹת כד-טו). וּבְכָל אֵלּוּ אֵין אָלֶף זְעִירָה, מַדּוּעַ אֵפוֹא נִכְתְּבָה רַק כָּאן? וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַנְהִיגָם, וְהַמַּנְהִיג צָרִיךְ לִנְהֹג שְׂרָרָה וַחֲשִׁיבוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה עָנָו בֶּן עָנָו עַד שֶׁאָמְרוּ "מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה" (סוֹף סוֹטָה), וְעִם זֹאת הוֹרָה לְמַמְשִׁיכוֹ "נְהַג נְשִׂיאוּתְךָ בָּרָמִים וּזְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים" (כְּתֻבּוֹת קג:). כְּשֶׁקָּרָא הַקַּבָּ"ה לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּר כְּלָל יִשְׂרָאֵל, לֹא בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לְהַמְעִיט בַּקְּרִיאָה, לִקְטֹעַ הַמִּלָּה וְלִנְהֹג בַּעֲנָוָה. אֲבָל כְּשֶׁנִּקְרָא מֵאֹהֶל מוֹעֵד בִּקְרִיאָה שֶׁל חִבָּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין בּוֹרְאוֹ, הִתְאַזֵּר בְּעַנְוְתָנוּתוֹ וּבִקֵּשׁ לִכְתֹּב "וַיִּקֶר" גְּרֵידָא. וּבְעִנְיַן זֶה אֲסַפֵּר: לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה בָּאוּ וְסִפְּרוּ לְרַבִּי יִשָּׂשׂכָר דֹּב מִבֶּעלְזְא זַצַ"ל עַל הַהַמְצָאָה הַמַּהְפְּכָנִית מְעוֹרֶרֶת הַהִתְפַּעֲלוּת: הִמְצִיאוּ אֶת הַפַּטִּיפוֹן. אָדָם מְדַבֵּר אוֹ שָׁר, וּמַחַט חוֹרֶצֶת חֲרִיצִים בְּתַקְלִיט מִסְתּוֹבֵב עָטוּי שַׁעֲוָה. כַּעֲבֹר זְמַן, אַף שָׁנִים רַבּוֹת, מַנִּיחִים אֶת הַמַּחַט וּמְסוֹבְבִים אֶת הַתַּקְלִיט, מְשַׁחְזְרִים אֶת הַדִּבּוּר וּמַשְׁמִיעִים אֶת הַצְּלִילִים. הַפְלֵא וָפֶלֶא. הִפְטִיר "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", אֲנִי מַכִּיר הַמְצָאָה זוֹ כְּבָר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים. הִשְׁתָּאוּ לִשְׁמֹעַ. פָּתַח וְסִפֵּר: לְעֵת זִקְנוּתוֹ הָיָה סָבִי, הַשָּׂר שָׁלוֹם מִבֶּעלְזְא זַצַ"ל, סַגִּי נָהוֹר. מְאוֹר עֵינָיו כָּבָה, וְהָיָה מִתְרַכֵּז בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הַנִּשָּׂאוֹת. רַעַשׁ הַיְלָדִים הַמִּשְׁתּוֹבְבִים בַּחוּץ הִפְרִיעוֹ וּבִקֵּשׁ מֵהַגַּבַּאי לִרְאוֹת מִי מְשַׂחֵק שָׁם, בֶּחָצֵר. יָצָא הַגַּבַּאי וְחָזַר: זֶה נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַבִּי. קְרָא לוֹ, נִצְטַוָּה. נִקְרֵאתִי אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. הוֹשִׁיבַנִי עַל בִּרְכָּיו וְשָׁאַל: מַה לְּמַדְתֶּם בַּחֵידֶר? עָנִיתִי: עַל מַחֲזֵה הַסְּנֶה, שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהֵבַנְתָּ הַכֹּל? אָמַרְתִּי: הָאֱמֶת, הִתְקַשֵּׁיתִי. שָׁאַל: בְּמַה הִתְקַשֵּׁיתָ? אָמַרְתִּי: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם, וּבְעַנְוְתָנוּתוֹ סֵרֵב לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל, אָמַר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח". הָעֲנָוָה, מִדָּה מְשֻׁבַּחַת וְנַעֲלָה, מַדּוּעַ אֵפוֹא כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה?" לִטֵּף לֶחְיִי וְאָמַר: אֹמַר לְךָ מַה הַתְּשׁוּבָה. כְּשֶׁמִּתְבַּקְּשִׁים לְהוֹשִׁיעַ יְהוּדִים, לֹא מִצְטַעְצְעִים בַּעֲנָוָה. אוּלַי אֵינְךָ מֵבִין זֹאת עַתָּה, אֲבָל יָבוֹא זְמַן וְתָבִין. יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר וּפָגַשְׁתִּי בְּאָבִי. שְׁאָלַנִי: מָה אָמַר לְךָ סַבָּא, וְלֹא זָכַרְתִּי, פָּרְחוּ הַדְּבָרִים מִמֹּחִי. עָבְרוּ שָׁנִים, סָבִי נִפְטַר וְאָבִי הִנְהִיג אֶת הָעֵדָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִפְטַר אָבִי וְהַחֲסִידִים שָׂמוּ בִּי עֵינֵיהֶם. נִרְתַּעְתִּי, מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי, אֵיךְ אֵשֵׁב עַל כִּסְאָם הָרָם שֶׁל סָבִי וְשֶׁל אָבִי?! חָכַכְתִּי לְהָשִׁיב בִּשְׁלִילָה וְאָז צָפָה וְעָלְתָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה אִמְרָתוֹ שֶׁל סָבִי: כְּשֶׁמִּתְבַּקְּשִׁים לְהוֹשִׁיעַ יְהוּדִים, לֹא מִצְטַעְצְעִים בַּעֲנָוָה. וְיָבוֹא יוֹם - וְתָבִין... וְקִבַּלְתִּי אֶת הַנְּשִׂיאוּת. וּמָה, וְכִי לֹא הָיָה זֶה "פַּטִּיפוֹן", חָרַץ תַּקְלִיט וֶהֱסִירוֹ, וְכַעֲבֹר עַשְׂרוֹת שָׁנִים שָׁב וְהִשְׁמִיעוֹ... וּמַדּוּעַ אוֹמֵר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים? זוֹכֵר אֲנִי בְּדוֹרֵנוּ אֶת יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁהָיְתָה מִפְּנֵי הַהוֹרִים. קִיְּמוּ בִּמְלוֹאוֹ דִּין הַגְּמָרָא (קִדּוּשִׁין לא:) שֶׁנִּפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹ"ד רמ-א): "צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד אָבִיו וּבְמוֹרָאָם: לֹא יֵשֵׁב בַּמָּקוֹם הַמְּיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִילוּ לוֹמַר נִרְאִים דִּבְרֵי אַבָּא. וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וִישַׁמְּשֵׁם בְּכָל דָּבָר שֶׁהַשַּׁמָּשׁ מְשַׁמֵּשׁ אֲדֹנָיו. וְחַיָּב לַעֲמֹד מִפְּנֵי אָבִיו..." לְהֵיכָן כָּל זֶה נֶעְלַם? אֲנִי יוֹדֵעַ: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קִדּוּשִׁין לב:). אֲבָל בַּמִּדְרָשׁ (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח-ג) אָמְרוּ "שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ", שֶׁנֶּאֱמַר (אֶסְתֵּר א-כב) "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ". וּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוֹל. אִם הַנְהָגַת הָעֲנָוָה וְהַחֲבֵרוּת תָּבִיא לְאָבְדַּן סַמְכוּת, יֵצֵא שְׂכָרָהּ בְּהֶפְסֵדָהּ. (וְהִגַּדְתָּ)