Otzarot-Article

"כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה" (מו-כו) נִצְטַוִּינוּ "לִחְיוֹת עִם הַפָּרָשָׁה", לִמְצֹא בָּהּ לִקְחֵי חַיִּים. נְצַטֵּט דִּבְרֵי רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה". הַמִּלָּה "נֶפֶשׁ" חוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית כָּאן, וְכָתַב רַשִׁ"י: "עֵשָׂו שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ" (בְּרֵאשִׁית לו-ו), לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לָאֱלֹהוּת הַרְבֵּה. יַעֲקֹב, שִׁבְעִים נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נֶפֶשׁ", לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לְאֵ-ל אֶחָד".

שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַהֻיּוֹת, דְּרָכִים וְשִׁיטוֹת. אֲבָל הַמַּטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת, הַכִּוּוּן אֶחָד, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וַהֲרֵי הֵם "נֶפֶשׁ" אַחַת מְאֻחֶדֶת. כְּאָדָם זֶה שֶׁכָּל אֵבָר בּוֹ עוֹשֶׂה תַּפְקִידוֹ: הָרַגְלַיִם הוֹלְכוֹת וְהַיָּדַיִם פּוֹעֲלוֹת, אֲבָל מֹחַ אֶחָד מְרַכֵּז אֶת הַתִּפְקוּדִים כֻּלָּם וּמְאַחֲדָם לִכְלַל שְׁלֵמוּת כּוֹלֶלֶת. כָּזֶה הָיָה הָעָם, מֵרֵאשִׁיתוֹ.

וְאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים כַּיּוֹם בִּיצִירָה זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל". גַּם אִם נִתְעַלֵּם לְשָׁעָה מֵאֶזְרָחֶיהָ הָעַרְבִים, הַבֶּדוּאִים, הַדְּרוּזִים, הַצֶּ'רְקֵסִים, מִמְּאוֹת אַלְפֵי הַנָּכְרִים מִמְּדִינוֹת חֶבֶר הָעַמִּים, וּמֵהַמַּעְפִּילִים הַפִילִיפִינִים וְהַנֶּפָּאלִים, מֵהַפַלַשְׁמוּרָה וּמִכֹּל הַשְּׁאָר. כְּבוֹדָם בִּמְקוֹמָם, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִים מְסֻיָּמִים שֶׁהָיוּ רוֹצִים לִרְאוֹת בָּהֶם חֵלֶק מִמַּרְכִּיבֵי הַזֶּהוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית הַחֲדָשָׁה. אֲבָל נִתְעַלֵּם מֵהֶם לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן וְנִתְמַקֵּד בַּיְּהוּדִים בִּלְבַד. בְּמִלְיוֹנֵי הַיְהוּדִים הַיְּקָרִים בִּמְדִינַת הַיְהוּדִים הַיְקָרָה. הַאָמְנָם רָאוּי לְקָרְאָם "נֶפֶשׁ"?!

כְּשֶׁעַם שָׁסוּעַ וְקָרוּעַ בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל, בֵּין בְּנֵי קִבּוּצִים לְעִירוֹנִיִּים, בֵּין מַעֲסִיקִים לְמָעֳסָקִים, בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַמֶּרְכָּז לְתוֹשָׁבֵי הַפֶּרִיפֶרְיָה, בֵּין יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, בֵּין דָּתִיִּים לְחִלּוֹנִיִּים. וְכָל קְבוּצָה וּקְבוּצָה מִתְחַלֶּקֶת לְפַלְגֵי פְּלָגִים וְלִקְרָעֵי קְרָעִים, וְיֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לְהַנְצִיחַ פִּלּוּגִים וּלְשַׁסּוֹת צִבּוּרִים, לְהַעֲמִיק קְרָעִים וּלְקַבֵּעַ נִכּוּר - הַאֵין זֶה מַזְכִּיר אֶת בְּנֵי עֵשָׂו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב?...

זָכִינוּ בִּמְדִינָתֵנוּ הָעַצְמָאִית וְאָנוּ כַּמְּתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת. אֵין הִתְיַשְּׁבוּת חֲפוּזָה, חָלְפוּ יְמֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל. עַכְשָׁו יֵשׁ וַעֲדוֹת מִתְאָר וְתִכְנוּן, הַדּוֹאֲגוֹת לַדֶּרֶךְ וְלַגִּישָׁה, לְבִיּוּב וּלְמַיִם, לְמָאוֹר וְטֶלֶפוֹן. דּוֹאֲגִים לְגַנִּים צִבּוּרִיִּים, לְמִבְנֵי חִנּוּךְ, לְטִפַּת חָלָב, לְמִרְפָּאָה. לְכָל דָּבָר שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לוֹ, רַק לֹא לַנְּשָׁמָה. שְׁכוּנוֹת שְׁלֵמוֹת תֻּכְנְנוּ עַד לַפְּרָט הָאַחֲרוֹן, אֲבָל לֹא הִקְצוּ מָקוֹם לְבֵית כְּנֶסֶת, לֹא תֻּכְנְנוּ הֲקָמַת מִקְוֵה טָהֳרָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מִרְפָּסוֹת לְסֻכָּה. מַדּוּעַ? שֶׁהֲרֵי אָנוּ כַּמְּתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת, כְּבָר אָמַרְנוּ. וְזֶה לֹא מוֹפִיעַ אֶצְלָם בַּמִּפְרָט.

אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, כַּאֲשֶׁר יָרַד בְּרֹאשׁ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם, שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה. "לְהוֹרוֹת לְפָנָיו, לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה". יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין וְהוֹרָה כִּי בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, "שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה", יֵשׁ לִדְאֹג לַהֲקָמַת בֵּית תַּלְמוּד, יֵשׁ לְיַסֵּד בֵּית הוֹרָאָה. לִפְנֵי הַכֹּל. "שָׁלַח לְפָנָיו, לְהוֹרוֹת לְפָנָיו".

זוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַגִּישָׁה, זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הַגִּישָׁה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה: בֵּית כְּנֶסֶת, בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט. וְאִם לֹא לִפְנֵי הַכֹּל, שֶׁיִּהְיֶה יַחַד עִם הַכֹּל, וּלְפָחוֹת שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי הַכֹּל. אֲבָל לִמְחֹק לְגַמְרֵי, לְהִתְעַלֵּם כָּלִיל?! מִי אָמַר 'בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָמָה מְדִינַת הַיְהוּדִים'?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמות תשע"ג
	הַהוֹכָחָה הַנִּצַּחַת
	"כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה" (מו-כו) נִצְטַוִּינוּ "לִחְיוֹת עִם הַפָּרָשָׁה", לִמְצֹא בָּהּ לִקְחֵי חַיִּים. נְצַטֵּט דִּבְרֵי רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה". הַמִּלָּה "נֶפֶשׁ" חוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית כָּאן, וְכָתַב רַשִׁ"י: "עֵשָׂו שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ" (בְּרֵאשִׁית לו-ו), לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לָאֱלֹהוּת הַרְבֵּה. יַעֲקֹב, שִׁבְעִים נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן "נֶפֶשׁ", לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לְאֵ-ל אֶחָד". שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַהֻיּוֹת, דְּרָכִים וְשִׁיטוֹת. אֲבָל הַמַּטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת, הַכִּוּוּן אֶחָד, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וַהֲרֵי הֵם "נֶפֶשׁ" אַחַת מְאֻחֶדֶת. כְּאָדָם זֶה שֶׁכָּל אֵבָר בּוֹ עוֹשֶׂה תַּפְקִידוֹ: הָרַגְלַיִם הוֹלְכוֹת וְהַיָּדַיִם פּוֹעֲלוֹת, אֲבָל מֹחַ אֶחָד מְרַכֵּז אֶת הַתִּפְקוּדִים כֻּלָּם וּמְאַחֲדָם לִכְלַל שְׁלֵמוּת כּוֹלֶלֶת. כָּזֶה הָיָה הָעָם, מֵרֵאשִׁיתוֹ. וְאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים כַּיּוֹם בִּיצִירָה זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל". גַּם אִם נִתְעַלֵּם לְשָׁעָה מֵאֶזְרָחֶיהָ הָעַרְבִים, הַבֶּדוּאִים, הַדְּרוּזִים, הַצֶּ'רְקֵסִים, מִמְּאוֹת אַלְפֵי הַנָּכְרִים מִמְּדִינוֹת חֶבֶר הָעַמִּים, וּמֵהַמַּעְפִּילִים הַפִילִיפִינִים וְהַנֶּפָּאלִים, מֵהַפַלַשְׁמוּרָה וּמִכֹּל הַשְּׁאָר. כְּבוֹדָם בִּמְקוֹמָם, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִים מְסֻיָּמִים שֶׁהָיוּ רוֹצִים לִרְאוֹת בָּהֶם חֵלֶק מִמַּרְכִּיבֵי הַזֶּהוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית הַחֲדָשָׁה. אֲבָל נִתְעַלֵּם מֵהֶם לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן וְנִתְמַקֵּד בַּיְּהוּדִים בִּלְבַד. בְּמִלְיוֹנֵי הַיְהוּדִים הַיְּקָרִים בִּמְדִינַת הַיְהוּדִים הַיְקָרָה. הַאָמְנָם רָאוּי לְקָרְאָם "נֶפֶשׁ"?! כְּשֶׁעַם שָׁסוּעַ וְקָרוּעַ בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל, בֵּין בְּנֵי קִבּוּצִים לְעִירוֹנִיִּים, בֵּין מַעֲסִיקִים לְמָעֳסָקִים, בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַמֶּרְכָּז לְתוֹשָׁבֵי הַפֶּרִיפֶרְיָה, בֵּין יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, בֵּין דָּתִיִּים לְחִלּוֹנִיִּים. וְכָל קְבוּצָה וּקְבוּצָה מִתְחַלֶּקֶת לְפַלְגֵי פְּלָגִים וְלִקְרָעֵי קְרָעִים, וְיֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לְהַנְצִיחַ פִּלּוּגִים וּלְשַׁסּוֹת צִבּוּרִים, לְהַעֲמִיק קְרָעִים וּלְקַבֵּעַ נִכּוּר - הַאֵין זֶה מַזְכִּיר אֶת בְּנֵי עֵשָׂו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב?... זָכִינוּ בִּמְדִינָתֵנוּ הָעַצְמָאִית וְאָנוּ כַּמְּתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת. אֵין הִתְיַשְּׁבוּת חֲפוּזָה, חָלְפוּ יְמֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל. עַכְשָׁו יֵשׁ וַעֲדוֹת מִתְאָר וְתִכְנוּן, הַדּוֹאֲגוֹת לַדֶּרֶךְ וְלַגִּישָׁה, לְבִיּוּב וּלְמַיִם, לְמָאוֹר וְטֶלֶפוֹן. דּוֹאֲגִים לְגַנִּים צִבּוּרִיִּים, לְמִבְנֵי חִנּוּךְ, לְטִפַּת חָלָב, לְמִרְפָּאָה. לְכָל דָּבָר שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לוֹ, רַק לֹא לַנְּשָׁמָה. שְׁכוּנוֹת שְׁלֵמוֹת תֻּכְנְנוּ עַד לַפְּרָט הָאַחֲרוֹן, אֲבָל לֹא הִקְצוּ מָקוֹם לְבֵית כְּנֶסֶת, לֹא תֻּכְנְנוּ הֲקָמַת מִקְוֵה טָהֳרָה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל מִרְפָּסוֹת לְסֻכָּה. מַדּוּעַ? שֶׁהֲרֵי אָנוּ כַּמְּתֻקָּנוֹת שֶׁבָּאֻמּוֹת, כְּבָר אָמַרְנוּ. וְזֶה לֹא מוֹפִיעַ אֶצְלָם בַּמִּפְרָט. אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, כַּאֲשֶׁר יָרַד בְּרֹאשׁ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם, שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה. "לְהוֹרוֹת לְפָנָיו, לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה". יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין וְהוֹרָה כִּי בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, "שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה", יֵשׁ לִדְאֹג לַהֲקָמַת בֵּית תַּלְמוּד, יֵשׁ לְיַסֵּד בֵּית הוֹרָאָה. לִפְנֵי הַכֹּל. "שָׁלַח לְפָנָיו, לְהוֹרוֹת לְפָנָיו". זוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַגִּישָׁה, זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הַגִּישָׁה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה: בֵּית כְּנֶסֶת, בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט. וְאִם לֹא לִפְנֵי הַכֹּל, שֶׁיִּהְיֶה יַחַד עִם הַכֹּל, וּלְפָחוֹת שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי הַכֹּל. אֲבָל לִמְחֹק לְגַמְרֵי, לְהִתְעַלֵּם כָּלִיל?! מִי אָמַר 'בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָמָה מְדִינַת הַיְהוּדִים'?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)