"וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן" (ב-ט) פַּעַם אַחַת בִּקֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים אֵצֶל רוֹפֵא יְהוּדִי לִבְדִיקָה. יָדַע הָרוֹפֵא שֶׁעוֹמֵד מוּלוֹ רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, צַדִּיק וְנִשְׂגָּב, וּשְׁאָלוֹ: "רַבִּי, אֵלּוּ זְכֻיּוֹת יֵשׁ לַאֲנָשִׁים כָּמוֹנִי לָעוֹלָם הַבָּא".

עָנָה הֶחָפֵץ חַיִּים עַל שְׁאֵלָתוֹ: "כָּל אָדָם יִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשָׂיו וְיֵעָנֵשׁ עַל עֲבֵרוֹתָיו".

""אָכֵן, הִסְכִּים הָרוֹפֵא, בָּרוּר לוֹ כִּי אִם אָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְלֹא שָׁב, בְּוַדַּאי יֵעָנֵשׁ עָלֶיהָ. אֲבָל לְאַחַר שֶׁיֵּרָצֶה אֶת עָנְשׁוֹ, בְּמַה יִזְכֶּה לְגַן הָעֵדֶן?! "הֲלֹא, רַבֵּנוּ מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּשְׁלֹשֶׁת עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. אַךְ הוּא וְשֶׁכְּמוֹתוֹ, מָה?!"

אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "בְּוַדַּאי מַכִּיר אַתָּה אֶת סִפּוּר הַתּוֹרָה עַל אָדָם וְחַוָּה שֶׁהוּבְאוּ לְגַן הָעֵדֶן וְחָטְאוּ בְּעֵץ הַדַּעַת".

כֵּן. סִפּוּר זֶה הִכִּיר.

הִמְשִׁיךְ רַבֵּנוּ: "אֲבָל הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת שֶׁהָיָה שָׁם עֵץ נוֹסָף, עֵץ הַחַיִּים, וּמוֹסֶרֶת אֲפִילוּ אֶת מִקּוּמוֹ 'וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן', וְתַרְגּוּמוֹ: 'בִּמְצִיעוּת גִּינָתָא'. בְּאֶמְצַע הַגָּן, בַּתָּוֶךְ. וְיֵשׁ לְהָבִין. מַדּוּעַ צְרִיכָה הַתּוֹרָה לְצַיֵּן אֶת מִקּוּמוֹ שֶׁל הָעֵץ, מַה לָנוּ אִם הוּא בָּאֶמְצַע אוֹ בַּצַּד?"

אָכֵן, שְׁאֵלָה.

וְאָמַר רַבֵּנוּ: "לְדַעְתִּי, 'עֵץ הַחַיִּים' מְסַמֵּל אֶת חַיֵּי הַנֶּצַח, אֶת הָעוֹלָם הַבָּא. הוּבָא הָאָדָם לְגַן עֵדֶן עַל מְנָת 'לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ', לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְהִשָּׁמֵר מֵרָע, וּלְהַגִּיעַ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו לְחַיֵּי עוֹלָם. הַתּוֹרָה מַשְׁמִיעָה לָנוּ שֶׁעֵץ הַחַיִּים הָיָה בַּתָּוֶךְ, בַּמֶּרְכָּז. הַגְדָּרָתוֹ שֶׁל מֶרְכַּז הָעִגּוּל שֶׁהוּא רָחוֹק בְּמִדָּה שָׁוָה מִכָּל צַד, וְאֵין אֵלָיו דֶּרֶךְ קְצָרָה אוֹ אֲרֻכָּה, כָּל הַדְּרָכִים שָׁווֹת. יֵשׁ דְּרָכִים שׁוֹנוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', וַעֲלֵיהֶן רָמְזוּ חֲזַ"ל בְּאָמְרָם (בְּסוֹף תַּעֲנִית) 'עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל (עִגּוּל) לַצַּדִּיקִים וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ', כִּבְיָכוֹל. הָעוֹמְדִים בְּמָחוֹל, כָּל אֶחָד עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ שֶׁלּוֹ, וְכָל אֶחָד מַצְבִּיעַ נִכְחוֹ שֶׁאָמְנָם כֵּן, אָכֵן עָבַד אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אֲבָל שְׁכֵנוֹ וְזֶה שֶׁלְּיָדוֹ עָבַד גַּם הוּא אֶת הַבּוֹרֵא וְגַם הוּא מַצְבִּיעַ נִכְחוֹ, בְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ. לִי דַּרְכִּי שֶׁלִּי, וְלוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ, אֲנִי לֹא קָרוֹב מִמֶּנּוּ וְהוּא לֹא קָרוֹב מִמֶּנִּי".

""אָכֵן, הִסְכִּים הָרוֹפֵא, "אֲבָל כָּל זֶה לְגַבֵּי צַדִּיקִים וְדַרְכֵי עֲבוֹדָתָם. וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי עָלַי וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי".

"גַּם עֲלֵיכֶם נֶאֱמַר הַדָּבָר", עָנָהוּ רַבֵּנוּ. "עֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְכָל הַדְּרָכִים מוֹבִילוֹת אֵלָיו. דַּרְכֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וּכְעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ' (מִשְׁלֵי ג-ו) וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (בִּבְרָכוֹת נד.) שֶׁזּוֹ פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ, וּבְכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ, הַסְכֵּת וּשְׁמַע אֶת שֶׁסִּפְּרָה הַגְּמָרָא (תַּעֲנִית כא:): הָיָה מַקִּיז דָּם וּשְׁמוֹ אַבָּא אוּמְנָא, וְהָיוּ מְשַׁגְּרִים לוֹ מִמָּרוֹם פְּרִיסַת שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם!

וּמַה הָיוּ מַעֲשָׂיו?

שֶׁהָיָה מְקַבֵּל גְּבָרִים לְחוּד וְנָשִׁים לְחוּד, וּכְשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם לַנָּשִׁים לֹא הָיוּ מְגַלּוֹת זְרוֹעוֹתֵיהֶן אֶלָּא הָיוּ מְכַסּוֹת אוֹתָן בְּבֶגֶד מְיֻחָד וּבוֹ נֶקֶב לְהַקָּזַת הַדָּם. וְעוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר לְיָדָיו, אֶלָּא הָיְתָה לוֹ קֻפָּה וְהָיוּ שָׂמִים בָּהּ אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ אֶלָּא יַחְשְׁבוּ שֶׁשִּׁלֵּם. וְאִם הָיָה בָּא לְפָנָיו תַּלְמִיד חָכָם הָיָה מוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן דָּמִים, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁהָיָה מַעֲנִיק לוֹ מָעוֹת לַעֲרֹךְ אֶת סְעוּדַת הַהַבְרָאָה שֶׁאַחַר הַהַקָּזָה. הֲרֵי לָנוּ, שֶׁגַּם דֶּרֶךְ הַצְּנִיעוּת וְהַחֶסֶד מְבִיאָה לְעֵץ הַחַיִּים וְלִנְשִׂיאַת חֵן מֻפְלֶגֶת מִמָּרוֹם". (ח"ח הֶחָדָשׁ, דֻּגְמָא מִשִּׂיחוֹת אָבִי זַצַ"ל).