Otzarot-Article

"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ" (מה-ג) אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְלָא אָמַר: אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. יוֹסֵף קְטָנָן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ, לִכְשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹכִיחֶךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תְּהִלִּים נ-כא), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י).

שָׁאַל הָרַב גַּלִינְסְקִי: מֶה הָיְתָה תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף?

"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה". מְכַרְתֶּם אַח לְחַיֵּי עַבְדוּת, לְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וַעֲבוּר מַה? "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (עָמוֹס ב-ו)...

אִבַּדְתֶּם נֶפֶשׁ אַח בַּעֲבוּר זוּטוֹת.

"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ".

לִכְשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, מָה אִבֵּד בַּיָּדַיִם וּבַעֲבוּר מָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה...

כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֹאמַר לְכָל אֶחָד: "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר 'מְכַרְתֶּם' אוֹתִי", הֵמַרְתֶּם אֶת עֲבוֹדָתִי; בִּמְקוֹם לִלְמֹד, בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן, בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת לְמִצְווֹת, לְנַצֵּל אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, לְנַצֵּל אֶת הַכֶּסֶף לְחֶסֶד וּלְהַחְזָקַת תּוֹרָה, הִשְׁקַעְתֶּם מַעְיְנֵיכֶם בְּ"נַעֲלַיִם"...

בְּנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל בָּנָה בֵּיתוֹ בְּסָמוּךְ לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל אָבִיו הַגָּדוֹל. הֶחָפֵץ חַיִּים הִגִּיעַ לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת וְרָאָה אֶת הַקִּירוֹת מְחֻפִּים בְּטַפֶּטִים, גְּלִילֵי נְיָר מֻדְבָּקִים. נִגַּשׁ, סָקַר, הוֹשִׁיט אֶצְבַּע וְנָגַע בְּרִפְרוּף, וְנָשַׁק לָאֶצְבַּע בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ.

תָּמַהּ הַבֵּן וְהָאָב אָמַר: "אַח, בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה!"

אוֹרוּ עֵינֵי הַבֵּן. וְהֶחָפֵץ חַיִּים הִתְפַּעֵל: "לָרִאשׁוֹנָה רוֹאֶה אֲנִי קִירוֹת מְחֻפִּים בְּדַפֵּי גְּמָרָא!"

לֹא הֵבִינוּ. קִירוֹת - מְחֻפִּים - בְּדַפֵּי - גְּמָרָא?!

הִסְבִּיר: "יְרִיעוֹת הַטַּפֶּטִים עוֹלוֹת כֶּסֶף, וּבַעֲבוּר הַכֶּסֶף יֵשׁ לַעֲמֹל, וְהָעֲבוֹדָה צוֹרֶכֶת זְמַן, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן אֶפְשָׁר הָיָה לִלְמֹד כַּמָּה וְכַמָּה דַּפֵּי גְּמָרָא. הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהַקִּירוֹת מְחֻפִּים בְּדַפֵּי גְּמָרָא".

"אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי..."

וְלֹא בַּעֲבוּר טַפֶּטִים בִּלְבַד -

הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁבְּלָמְדוֹ עִם הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן זַצַ"ל בְּ"כּוֹלֵל קָדָשִׁים" שֶׁיִּסֵּד הֶחָפֵץ חַיִּים הִתְעוֹרְרָהּ שְׁאֵלָה, וּבְעִיּוּנָם מָצְאוּ הַפְנָיָה לְאַחַד הַסְּפָרִים הַנְּדִירִים הָעוֹסֵק בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ. זָכְרוּ שֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים מַזְכִּיר סֵפֶר זֶה בְּ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" שֶׁלּוֹ. יָרַד הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' לְבֵית הֶחָפֵץ חַיִּים וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל אֶת הַסֵּפֶר.

"סֵפֶר חָשׁוּב וְנָדִיר הוּא", אִשֵּׁר הֶחָפֵץ חַיִּים. "אֵינוֹ בִּרְשׁוּתִי. כְּשֶׁעָסַקְתִּי בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ שְׁאִלְתִּיו מִסִּפְרִיָּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בָּעִיר לִידָא, וַהֲשִׁיבוֹתִיו לִבְעָלָיו".

תָּמַהּ הָרַב מִפּוֹנִיבֵז': "הֲלֹא עֲסַקְתֶּם בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמַדּוּעַ לֹא רְכַשְׁתֶּם אֶת הַסֵּפֶר?"

וְהֶחָפֵץ חַיִּים תָּמַהּ לַשְּׁאֵלָה: "לֹא רְכַשְׁתִּיו מִשּׁוּם שֶׁעָלָה כֶּסֶף!"

הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' לֹא הֵבִין. "כֶּסֶף?!" לִמְּדוּנוּ לָבוּז לַכֶּסֶף, לְזַלְזֵל בְּחָמְרִיּוּת.

וְהֶחָפֵץ חַיִּים עָנָהוּ בְּנֹעַם: "הֲלֹא תָּבִין, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף צָרִיךְ לַעֲבֹד וַעֲבוֹדָה גּוֹזֶלֶת זְמַן, וּזְמַן הוּא חַיִּים, וְאֶת הַחַיִּים יֵשׁ לְנַצֵּל לַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת, לִלְמֹד עוֹד וְעוֹד".

וְהָיָה הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' מְסַפֵּר זֹאת וּמִתְפַּעֵל. אָמַר: לְיָמִים, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּאֲמֶרִיקָה לְבִסּוּס מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה, שָׁמַעְתִּי אֶת הַפִּתְגָּם הַנָּפוֹץ שָׁם: "טַיְים אִיז מָאנִי", זְמַן הוּא כֶּסֶף. אֶצְלָם הַכֶּסֶף הוּא הָעִקָּר, וְאַף זְמַן נִמְדָּד בְּכֶסֶף. וְאֵצֶל הֶחָפֵץ חַיִּים הָיְתָה הַהַשְׁקָפָה הֲפוּכָה: מָאנִי אִיז טַיְים, בְּחִסָּכוֹן בְּהוֹצָאַת כֶּסֶף אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ עוֹד זְמַן, וְהוּא הָעִקָּר, כִּי הַזְּמַן הוּא חַיִּים, וּמַרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים (אָבוֹת ב-ז).

וּפַעַם בִּקֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים בְּבֵית בְּנוֹ, וְכַלָּתוֹ גָּחֲנָה וּפָתְחָה אֶת מְגֵרַת אֲרוֹן הַבְּגָדִים, וְהֻפְתַּע לִרְאוֹת מְגֵרָה גְּדוּשָׁה בְּזוּגוֹת נַעֲלַיִם.

טוֹב, כָּל זוּג שׁוֹנֶה מֵרֵעֵהוּ. הָאֶחָד שָׁטוּחַ וְלָאַחֵר עֲקֵבִים גְּבוֹהִים. וּבְהִירִים וְכֵהִים, מִלָּאק וּמִזָמְשׁ, לֹא הֲרֵי זֶה כַּהֲרֵי זֶה.

הִפְטִיר: "פַּעַם שָׂמוּ דָּגֵשׁ עַל הָרֹאשׁ וְהַיּוֹם שָׂמִים דָּגֵשׁ עַל הַנַּעֲלַיִם"...

פַּעַם הָרֹאשׁ הָיָה הַמְגֵרָה הַחֲשׁוּבָה, וּגְדָשׁוּהוּ בְּתוֹרָה, בְּמִשְׁנָה וּבִגְמָרָא, בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי, מִדְרָשׁ וַהֲלָכָה.

וְהַיּוֹם "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם".

אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. מַה נַּעֲנֶה וּמַה נֹּאמַר... (לְהַגִּיד)

	ויחי תשע"ג
	אַשְׁרֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
	"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ" (מה-ג) אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְלָא אָמַר: אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. יוֹסֵף קְטָנָן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ, לִכְשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹכִיחֶךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תְּהִלִּים נ-כא), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צג-י). שָׁאַל הָרַב גַּלִינְסְקִי: מֶה הָיְתָה תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף? "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה". מְכַרְתֶּם אַח לְחַיֵּי עַבְדוּת, לְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וַעֲבוּר מַה? "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (עָמוֹס ב-ו)... אִבַּדְתֶּם נֶפֶשׁ אַח בַּעֲבוּר זוּטוֹת. "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ". לִכְשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, מָה אִבֵּד בַּיָּדַיִם וּבַעֲבוּר מָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה... כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֹאמַר לְכָל אֶחָד: "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר 'מְכַרְתֶּם' אוֹתִי", הֵמַרְתֶּם אֶת עֲבוֹדָתִי; בִּמְקוֹם לִלְמֹד, בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן, בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת לְמִצְווֹת, לְנַצֵּל אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, לְנַצֵּל אֶת הַכֶּסֶף לְחֶסֶד וּלְהַחְזָקַת תּוֹרָה, הִשְׁקַעְתֶּם מַעְיְנֵיכֶם בְּ"נַעֲלַיִם"... בְּנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל בָּנָה בֵּיתוֹ בְּסָמוּךְ לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל אָבִיו הַגָּדוֹל. הֶחָפֵץ חַיִּים הִגִּיעַ לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת וְרָאָה אֶת הַקִּירוֹת מְחֻפִּים בְּטַפֶּטִים, גְּלִילֵי נְיָר מֻדְבָּקִים. נִגַּשׁ, סָקַר, הוֹשִׁיט אֶצְבַּע וְנָגַע בְּרִפְרוּף, וְנָשַׁק לָאֶצְבַּע בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ. תָּמַהּ הַבֵּן וְהָאָב אָמַר: "אַח, בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה!" אוֹרוּ עֵינֵי הַבֵּן. וְהֶחָפֵץ חַיִּים הִתְפַּעֵל: "לָרִאשׁוֹנָה רוֹאֶה אֲנִי קִירוֹת מְחֻפִּים בְּדַפֵּי גְּמָרָא!" לֹא הֵבִינוּ. קִירוֹת - מְחֻפִּים - בְּדַפֵּי - גְּמָרָא?! הִסְבִּיר: "יְרִיעוֹת הַטַּפֶּטִים עוֹלוֹת כֶּסֶף, וּבַעֲבוּר הַכֶּסֶף יֵשׁ לַעֲמֹל, וְהָעֲבוֹדָה צוֹרֶכֶת זְמַן, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן אֶפְשָׁר הָיָה לִלְמֹד כַּמָּה וְכַמָּה דַּפֵּי גְּמָרָא. הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהַקִּירוֹת מְחֻפִּים בְּדַפֵּי גְּמָרָא". "אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי..." וְלֹא בַּעֲבוּר טַפֶּטִים בִּלְבַד - הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁבְּלָמְדוֹ עִם הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן זַצַ"ל בְּ"כּוֹלֵל קָדָשִׁים" שֶׁיִּסֵּד הֶחָפֵץ חַיִּים הִתְעוֹרְרָהּ שְׁאֵלָה, וּבְעִיּוּנָם מָצְאוּ הַפְנָיָה לְאַחַד הַסְּפָרִים הַנְּדִירִים הָעוֹסֵק בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ. זָכְרוּ שֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים מַזְכִּיר סֵפֶר זֶה בְּ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" שֶׁלּוֹ. יָרַד הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' לְבֵית הֶחָפֵץ חַיִּים וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל אֶת הַסֵּפֶר. "סֵפֶר חָשׁוּב וְנָדִיר הוּא", אִשֵּׁר הֶחָפֵץ חַיִּים. "אֵינוֹ בִּרְשׁוּתִי. כְּשֶׁעָסַקְתִּי בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ שְׁאִלְתִּיו מִסִּפְרִיָּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בָּעִיר לִידָא, וַהֲשִׁיבוֹתִיו לִבְעָלָיו". תָּמַהּ הָרַב מִפּוֹנִיבֵז': "הֲלֹא עֲסַקְתֶּם בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמַדּוּעַ לֹא רְכַשְׁתֶּם אֶת הַסֵּפֶר?" וְהֶחָפֵץ חַיִּים תָּמַהּ לַשְּׁאֵלָה: "לֹא רְכַשְׁתִּיו מִשּׁוּם שֶׁעָלָה כֶּסֶף!" הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' לֹא הֵבִין. "כֶּסֶף?!" לִמְּדוּנוּ לָבוּז לַכֶּסֶף, לְזַלְזֵל בְּחָמְרִיּוּת. וְהֶחָפֵץ חַיִּים עָנָהוּ בְּנֹעַם: "הֲלֹא תָּבִין, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף צָרִיךְ לַעֲבֹד וַעֲבוֹדָה גּוֹזֶלֶת זְמַן, וּזְמַן הוּא חַיִּים, וְאֶת הַחַיִּים יֵשׁ לְנַצֵּל לַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת, לִלְמֹד עוֹד וְעוֹד". וְהָיָה הָרַב מִפּוֹנִיבֵז' מְסַפֵּר זֹאת וּמִתְפַּעֵל. אָמַר: לְיָמִים, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּאֲמֶרִיקָה לְבִסּוּס מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה, שָׁמַעְתִּי אֶת הַפִּתְגָּם הַנָּפוֹץ שָׁם: "טַיְים אִיז מָאנִי", זְמַן הוּא כֶּסֶף. אֶצְלָם הַכֶּסֶף הוּא הָעִקָּר, וְאַף זְמַן נִמְדָּד בְּכֶסֶף. וְאֵצֶל הֶחָפֵץ חַיִּים הָיְתָה הַהַשְׁקָפָה הֲפוּכָה: מָאנִי אִיז טַיְים, בְּחִסָּכוֹן בְּהוֹצָאַת כֶּסֶף אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ עוֹד זְמַן, וְהוּא הָעִקָּר, כִּי הַזְּמַן הוּא חַיִּים, וּמַרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים (אָבוֹת ב-ז). וּפַעַם בִּקֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים בְּבֵית בְּנוֹ, וְכַלָּתוֹ גָּחֲנָה וּפָתְחָה אֶת מְגֵרַת אֲרוֹן הַבְּגָדִים, וְהֻפְתַּע לִרְאוֹת מְגֵרָה גְּדוּשָׁה בְּזוּגוֹת נַעֲלַיִם. טוֹב, כָּל זוּג שׁוֹנֶה מֵרֵעֵהוּ. הָאֶחָד שָׁטוּחַ וְלָאַחֵר עֲקֵבִים גְּבוֹהִים. וּבְהִירִים וְכֵהִים, מִלָּאק וּמִזָמְשׁ, לֹא הֲרֵי זֶה כַּהֲרֵי זֶה. הִפְטִיר: "פַּעַם שָׂמוּ דָּגֵשׁ עַל הָרֹאשׁ וְהַיּוֹם שָׂמִים דָּגֵשׁ עַל הַנַּעֲלַיִם"... פַּעַם הָרֹאשׁ הָיָה הַמְגֵרָה הַחֲשׁוּבָה, וּגְדָשׁוּהוּ בְּתוֹרָה, בְּמִשְׁנָה וּבִגְמָרָא, בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי, מִדְרָשׁ וַהֲלָכָה. וְהַיּוֹם "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם". אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה. מַה נַּעֲנֶה וּמַה נֹּאמַר... (לְהַגִּיד)