Otzarot-Article

"כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יא-ב) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם (שְׁמוֹת רַבָּה א-טו). מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר. יוֹדֵעַ אֲנִי מַה שֶּׁרְגִילִים לוֹמַר, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מְעֻתָּד לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְזָעַק מִתֹּקֶף הַשִּׁעְבּוּד וְנִכְמְרוּ רַחֲמֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְגָאֳלָם כַּעֲבֹר מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים בִּלְבַד, כַּחֲלֹף חֵצִי מֵהַזְּמַן? אָמְרוּ הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תִּגְאַל אוֹתָם כָּעֵת, וְאָנוּ מִתְחַיְּבוֹת לְהַשְׁלִים לָהֶם אֶת שִׁעְבּוּדָם...

אֲבָל הָיָה קָשֶׁה לִי עַל בֵּאוּר זֶה, שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר בְּדַוְקָא לְ"נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת", שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ כִּי גַּם סְתָם נָשִׁים נוֹטְלוֹת חֵלֶק בְּשִׁעְבּוּד בַּעֲלֵיהֶן...

עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַסִּפּוּר בְּרַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה מוּשְׁקָט מִפְּרָאגָא זַצַ"ל, בַּעַל "רָאשֵׁי בְּשָׂמִים". הוּא הִתְבָּרֵךְ בְּאִשָּׁה כַּכָּתוּב "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל". בַּבֹּקֶר שָׁב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאִשְׁתּוֹ בְּאֶמְצַע תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. בַּצָּהֳרַיִם שָׁב עָיֵף מֵהַשִּׁעוּר שֶׁמָּסַר לְתַלְמִידָיו, וְאִשְׁתּוֹ טֶרֶם סִיְּמָה אֶת מִכְסַת פִּרְקֵי הַתְּהִלִּים הַיּוֹמִית וּ"פֶרֶק שִׁירָה" וּתְחִנּוֹת, וּמִיַּד כְּשֶׁסִּיְּמָה נִפְנְתָה לִפְעִילוּת הַחֶסֶד.

נַעֲנָה וְאָמַר: "עַתָּה מוּבָנִים לִי דִּבְרֵי רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בְּרֵאשִׁית ב-יח) זָכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. וְהַיְנוּ, שֶׁאִם זָכָה עוֹזַרְתּוֹ. הוּא מִתְפַּלֵּל וְהִיא מְכִינָה אֲרוּחַת בֹּקֶר; הוּא מוֹסֵר שִׁעוּר לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה, וְהִיא מְכִינָה אֲרוּחַת צָהֳרָיִם; הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵית הַדִּין וְדָן דִּינֵי תּוֹרָה וְהִיא מְסַדֶּרֶת אֶת הַבַּיִת וּמְכִינָה אֲרוּחַת עֶרֶב; אֲבָל אִם לֹא זָכָה, הַרֵיהִי כְּנֶגְדּוֹ, דְּהַיְנוּ מוּלוֹ וּכְמוֹתוֹ. הוּא מִתְפַּלֵּל וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת. הוּא מוֹסֵר שִׁעוּר, וְהִיא אוֹמֶרֶת תְּהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת. הוּא דָּן דִּינֵי תּוֹרָה וְהִיא אוֹמֶרֶת פֶּרֶק שִׁירָה.

אֲבָל אֵינֶנּוּ מִתְאוֹנְנִים, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּתָן יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם...

טוֹב. אֵיךְ נֹאמַר, זֶה פֵּרוּשׁ אֶחָד. וְהַבֵּאוּר הָאֲמִתִּי: הַנָּשִׁים הָיוּ עֲדִיפוֹת עַל הַגְּבָרִים בְּמִצְרַיִם בִּשְׁמִירַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בַּלְּבוּשׁ. שֶׁהֲרֵי אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם נִגְאֲלוּ, "שֶׁלֹּא שִׁנּוּ לְבוּשָׁם". וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ לְבוּשָׁם? שֶׁנִּצְטַוּוּ לִשְׁאֹל מֵהַמִּצְרִים "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם" (שְׁמוֹת ג-כב). עַל הַכֵּלִים לֹא נֶאֱמַר מַה לַעֲשׂוֹת עִמָּם, כִּי אֵין בַּדָּבָר שְׁאֵלָה. לוֹקְחִים כֵּלִים כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם. אֲבָל הַבְּגָדִים, עֲבוּר מָה? הֲלֹא בִּגְדֵי הַמִּצְרִים קְצָרִים וְשׁוֹנִים, לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיְּהוּדִיָּה תִּלְבְּשֵׁם. הֻצְרַךְ אֵפוֹא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ אֶלָּא לְהַתְאִימָם לַיְּלָדִים, שֶׁעֲבוּרָם לֹא הָיוּ הַבְּגָדִים קְצָרִים...

וְאָכֵן לְבַסּוֹף נֶאֱמַר: "דַּבֶּר... בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב", וְהַשְּׂמָלוֹת שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבוֹת מֵהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב (רַשִׁ"י) הָיוּ רַק בַּעֲבוּר הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

וַאֲסַפֵּר -

פַּעַם עָלִיתִי לְבֵית מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ זַצַ"ל, וְהָרַב אַבְרָהָם יוֹסֵף ווֹלְף זַצַ"ל יָצָא מֵחַדְרוֹ. הָיָה זֶה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְיִסּוּד הַסֶּמִינָר שֶׁלּוֹ. בְּנֵי בְּרַק הָיְתָה אָז קְטַנָּה וְהַכֹּל הִכִּירוּ אֶת כֻּלָּם כְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה. שְׁאַלְתִּיו: מֶה חָדָשׁ?"

עָנָה נִרְעָשׁ: נִכְנַסְתִּי אֶל הֶחָזוֹן אִישׁ וְשָׁאַלְתִּי: הַגְּמָרָא (קִדּוּשִׁין ל:) אוֹמֶרֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא יֵצֶר הָרַע וּבָרָא לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין. וְהַמְסִלַּת יְשָׁרִים כּוֹתֵב, (בְּפֶרֶק ג') שֶׁאִם יוֹצֵר הָאָדָם וְכֹחוֹתָיו הוֹדִיעוֹ שֶׁזּוֹ הָעֵצָה כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר, אֵין עֵצָה אַחֶרֶת זוּלָתוֹ.

וּמַה תַּעֲשֶׂינָה הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן לוֹמְדוֹת תּוֹרָה?

מַה הַתַּבְלִין שֶׁלָּהֶן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע?

וְעָנָנִי: הַנָּשִׁים מְמַגְּרוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע בִּשְׁמִירָה עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת.

וְהִנֵּה, בְּמִצְרַיִם -

לַגְּבָרִים עֲדַיִן לֹא הָיְתָה תּוֹרָה, אַךְ הַנָּשִׁים כְּבָר אָז שָׁמְרוּ עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת. וּלְפִיכָךְ, בִּזְכוּתָן נִגְאֲלוּ! (וְהִגַּדְתָּ)

	ויחי תשע"ג
	אַשְׁרֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
	"כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יא-ב) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם (שְׁמוֹת רַבָּה א-טו). מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר. יוֹדֵעַ אֲנִי מַה שֶּׁרְגִילִים לוֹמַר, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מְעֻתָּד לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְזָעַק מִתֹּקֶף הַשִּׁעְבּוּד וְנִכְמְרוּ רַחֲמֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְגָאֳלָם כַּעֲבֹר מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים בִּלְבַד, כַּחֲלֹף חֵצִי מֵהַזְּמַן? אָמְרוּ הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תִּגְאַל אוֹתָם כָּעֵת, וְאָנוּ מִתְחַיְּבוֹת לְהַשְׁלִים לָהֶם אֶת שִׁעְבּוּדָם... אֲבָל הָיָה קָשֶׁה לִי עַל בֵּאוּר זֶה, שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר בְּדַוְקָא לְ"נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת", שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ כִּי גַּם סְתָם נָשִׁים נוֹטְלוֹת חֵלֶק בְּשִׁעְבּוּד בַּעֲלֵיהֶן... עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַסִּפּוּר בְּרַבִּי יְשַׁעְיָה'לֶה מוּשְׁקָט מִפְּרָאגָא זַצַ"ל, בַּעַל "רָאשֵׁי בְּשָׂמִים". הוּא הִתְבָּרֵךְ בְּאִשָּׁה כַּכָּתוּב "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל". בַּבֹּקֶר שָׁב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאִשְׁתּוֹ בְּאֶמְצַע תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. בַּצָּהֳרַיִם שָׁב עָיֵף מֵהַשִּׁעוּר שֶׁמָּסַר לְתַלְמִידָיו, וְאִשְׁתּוֹ טֶרֶם סִיְּמָה אֶת מִכְסַת פִּרְקֵי הַתְּהִלִּים הַיּוֹמִית וּ"פֶרֶק שִׁירָה" וּתְחִנּוֹת, וּמִיַּד כְּשֶׁסִּיְּמָה נִפְנְתָה לִפְעִילוּת הַחֶסֶד. נַעֲנָה וְאָמַר: "עַתָּה מוּבָנִים לִי דִּבְרֵי רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בְּרֵאשִׁית ב-יח) זָכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. וְהַיְנוּ, שֶׁאִם זָכָה עוֹזַרְתּוֹ. הוּא מִתְפַּלֵּל וְהִיא מְכִינָה אֲרוּחַת בֹּקֶר; הוּא מוֹסֵר שִׁעוּר לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה, וְהִיא מְכִינָה אֲרוּחַת צָהֳרָיִם; הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵית הַדִּין וְדָן דִּינֵי תּוֹרָה וְהִיא מְסַדֶּרֶת אֶת הַבַּיִת וּמְכִינָה אֲרוּחַת עֶרֶב; אֲבָל אִם לֹא זָכָה, הַרֵיהִי כְּנֶגְדּוֹ, דְּהַיְנוּ מוּלוֹ וּכְמוֹתוֹ. הוּא מִתְפַּלֵּל וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת. הוּא מוֹסֵר שִׁעוּר, וְהִיא אוֹמֶרֶת תְּהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת. הוּא דָּן דִּינֵי תּוֹרָה וְהִיא אוֹמֶרֶת פֶּרֶק שִׁירָה. אֲבָל אֵינֶנּוּ מִתְאוֹנְנִים, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּתָן יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם... טוֹב. אֵיךְ נֹאמַר, זֶה פֵּרוּשׁ אֶחָד. וְהַבֵּאוּר הָאֲמִתִּי: הַנָּשִׁים הָיוּ עֲדִיפוֹת עַל הַגְּבָרִים בְּמִצְרַיִם בִּשְׁמִירַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בַּלְּבוּשׁ. שֶׁהֲרֵי אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם נִגְאֲלוּ, "שֶׁלֹּא שִׁנּוּ לְבוּשָׁם". וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ לְבוּשָׁם? שֶׁנִּצְטַוּוּ לִשְׁאֹל מֵהַמִּצְרִים "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם" (שְׁמוֹת ג-כב). עַל הַכֵּלִים לֹא נֶאֱמַר מַה לַעֲשׂוֹת עִמָּם, כִּי אֵין בַּדָּבָר שְׁאֵלָה. לוֹקְחִים כֵּלִים כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם. אֲבָל הַבְּגָדִים, עֲבוּר מָה? הֲלֹא בִּגְדֵי הַמִּצְרִים קְצָרִים וְשׁוֹנִים, לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיְּהוּדִיָּה תִּלְבְּשֵׁם. הֻצְרַךְ אֵפוֹא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ אֶלָּא לְהַתְאִימָם לַיְּלָדִים, שֶׁעֲבוּרָם לֹא הָיוּ הַבְּגָדִים קְצָרִים... וְאָכֵן לְבַסּוֹף נֶאֱמַר: "דַּבֶּר... בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב", וְהַשְּׂמָלוֹת שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבוֹת מֵהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב (רַשִׁ"י) הָיוּ רַק בַּעֲבוּר הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים. וַאֲסַפֵּר - פַּעַם עָלִיתִי לְבֵית מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ זַצַ"ל, וְהָרַב אַבְרָהָם יוֹסֵף ווֹלְף זַצַ"ל יָצָא מֵחַדְרוֹ. הָיָה זֶה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְיִסּוּד הַסֶּמִינָר שֶׁלּוֹ. בְּנֵי בְּרַק הָיְתָה אָז קְטַנָּה וְהַכֹּל הִכִּירוּ אֶת כֻּלָּם כְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה. שְׁאַלְתִּיו: מֶה חָדָשׁ?" עָנָה נִרְעָשׁ: נִכְנַסְתִּי אֶל הֶחָזוֹן אִישׁ וְשָׁאַלְתִּי: הַגְּמָרָא (קִדּוּשִׁין ל:) אוֹמֶרֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא יֵצֶר הָרַע וּבָרָא לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין. וְהַמְסִלַּת יְשָׁרִים כּוֹתֵב, (בְּפֶרֶק ג') שֶׁאִם יוֹצֵר הָאָדָם וְכֹחוֹתָיו הוֹדִיעוֹ שֶׁזּוֹ הָעֵצָה כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר, אֵין עֵצָה אַחֶרֶת זוּלָתוֹ. וּמַה תַּעֲשֶׂינָה הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן לוֹמְדוֹת תּוֹרָה? מַה הַתַּבְלִין שֶׁלָּהֶן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע? וְעָנָנִי: הַנָּשִׁים מְמַגְּרוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע בִּשְׁמִירָה עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת. וְהִנֵּה, בְּמִצְרַיִם - לַגְּבָרִים עֲדַיִן לֹא הָיְתָה תּוֹרָה, אַךְ הַנָּשִׁים כְּבָר אָז שָׁמְרוּ עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת. וּלְפִיכָךְ, בִּזְכוּתָן נִגְאֲלוּ! (וְהִגַּדְתָּ)