Otzarot-Article

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (ו-ט) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה הָיָה הַדָּבָר. הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל נִפְטַר, וּמְקֻשָּׁרָיו דָּבְקוּ בְּתַלְמִידָיו הַגְּדוֹלִים, כָּל אֶחָד בְּאֵזוֹר מְגוּרָיו. אֵלֶּה קִבְּלוּ מָרוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִיזֶ'נְסְק זַצַ"ל, אֵלֶּה דָּבְקוּ בַּצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל, סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וַאֲחֵרִים דָּבְקוּ בְּרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זַצַ"ל אוֹ בְּדוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶזִ'יבּוּז' זַצַ"ל. רַבִּים אַף בִּקְּשׁוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין, גָּאוֹן אַדִּיר וְשַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ שֶׁל עֲבוֹדַת ה' בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָאָה.

הִזְדַּעֲזַע רַבִּי שְׁלֹמֹה: הוּא?! שֶׁהוּא יִהְיֶה לְמַנְהִיג עֵדָה?! הֲלֹא אֶת עַצְמוֹ טֶרֶם הִשְׁלִים. כֹּה רָחוֹק הוּא מִשְּׁלֵמוּת, מֵעֲבוֹדָה תַּמָּה, מֵאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְכֵיצַד יָעֵז לִטּוֹל עֲטָרָה שֶׁאֵינָהּ הוֹלַמְתּוֹ, לַעֲטוֹת אַדֶּרֶת לֹא לוֹ?!

וּכְכָל שֶׁהִצְטַנַּע וּבָרַח מִן הַכָּבוֹד, כָּךְ רָדַף הַכָּבוֹד אַחֲרָיו. אֲנָשִׁים הִתְדַּפְּקוּ עַל הַדְּלָתוֹת, אַבְרֵכִים מְבַקְשֵׁי אֱמֶת שִׁוְּעוּ לְהַדְרָכָה. בִּקְּשׁוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ, לְקַבֵּל אֶת מָרוּתוֹ.

אָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ, אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִדְבָרַי, חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי מִצְטַנֵּעַ וְעָנָו. אֹמַר לָכֶם מָה אֶעֱשֶׂה. אֶסַּע לִזְלוֹטְשׁוֹב, אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ הַמְּפֻרְסָם כְּבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גְּלוּיָה, וַאֲסַפֵּר לוֹ עַל הַצָּעַתְכֶם שֶׁאֶהֱיֶה לְמַנְהִיג עֵדָה. הוּא יִצְחַק לַהַצָּעָה, יִמְנֶה בְּקוֹל אֶת חֲטָאַי וִיגַלֶּה אֶת מִגְרָעוֹתַי, וְאָז תָּבִינוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ טָעוּת וְאִוֶּלֶת לְחָשְׁבֵנִי כְּצַדִּיק".

וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה עֵד נֶאֱמָן לִדְבָרָיו, בִּקֵּשׁ מֵרַבִּי מְנַחֵם, דּוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הַגָּדוֹל מִקַּרְלִין, שֶׁיִּתְלַוֶּה אֵלָיו בְּמַסָּעוֹ. וְכַוָּנָה נוֹסֶפֶת הָיְתָה לוֹ: כַּאֲשֶׁר הַמַּגִּיד מִזְּלוֹטְשׁוֹב יִלְעַג לוֹ, יוֹכִיחוֹ עַל הֵעָזָתוֹ וִיבַזֵּהוּ, יְנַחֲמוֹ רַבִּי מְנַחֵם וִיחַזֵּק אֶת לִבּוֹ.

כַּמָּה הֻפְתַּע בְּהַגִּיעוֹ לִזְלוֹטְשׁוֹב, וְהִנֵּה הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ, בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, קִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה וְכִבְּדוֹ עַד מְאֹד. וְכֹה אָמַר: "זָכִיתִי בְּאוֹרֵחַ, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּמַעֲשָׂיו הַקְּדוֹשִׁים וּבְמַחְשְׁבוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת".

הִתְמַרְמֵר רַבִּי שְׁלֹמֹה, וְקָרָא: "חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּאן לְפָחוֹת אֶשְׁמַע אֶת הָאֱמֶת אוֹדוֹתַי.

נַעֲנָה הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: "רְצוֹנְכֶם לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֱמֶת? וּבְכֵן הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ: אַתֶּם עֲמֵלִים כָּל הַיּוֹם בְּתוֹרָה, בִּתְפִלָּה, בְּמִצְווֹת וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם. הֲרֵי זוֹ הָאֱמֶת. אֶלָּא מַאי, טֶרֶם הִגַּעְתֶּם לַשְּׁלֵמוּת הַנִּכְסֶפֶת, גַּם זוֹ אֱמֶת. וְעַכְשָׁו חוֹשְׁשִׁים אַתֶּם שֶׁאִם תִּכָּנְסוּ בְּעֹל הַהַדְרָכָה וְהַהַנְהָגָה, יַפְרִיעַ הַדָּבָר לְהִתְעַלּוּתְכֶם. וְגַם זוֹ אֱמֶת. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כְּדָאִים הֵם בָּנָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהִכָּנֵס עֲבוּרָם בְּבוֹץ עַד צַוָּאר, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַלְּצוּם מִשָּׁם! סְעוּ לְבֵיתְכֶם וְחַלְּצוּ נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת מִתּוֹךְ הַבִּצָּה!"

וְרַבִּי שְׁלֹמֹה קִבֵּל אֶת הַדִּין, וְהָיָה לְמַנְהִיג עֵדָה.

וּכְלַפֵּי מַה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ. חִנֵּךְ מִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת, שְׁלֹשָׁה בָּנִים נְבִיאִים. תּוֹלְדוֹתָיו, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּלְחוֹבָתוֹ, אָבְדַּן כָּל הָאֱנוֹשׁוּת. הַמַּבּוּל קָרוּי עַל שְׁמוֹ: "מֵי נֹחַ". "דְּבְגִינֵיה אִשְׁתָּצִיאוּ בְּנֵי עָלְמָא", שֶׁבִּגְלָלוֹ אָבְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָשָׂה דַּי לְהַצָּלָתָם.

גַּם כַּיּוֹם, שׁוֹטֵף מַבּוּל אֶת הָעוֹלָם. מַבּוּל שֶׁל חָמְרִיּוּת, נֶהֶנְתָנוּת, קַלּוּת רֹאשׁ וְלֵיצָנוּת. מַבּוּל שֶׁל תִּקְשֹׁרֶת קְלוֹקֶלֶת וּמַשְׁחִיתָה, פִּתּוּיִים וּמַדּוּחִים, בִּצָּה טוֹבְעָנִית וּבוֹאֶשֶׁת. וַהֲמוֹנֵי נְשָׁמוֹת טוֹבְעוֹת בָּהּ, הִגִּיעוּ מֵימֶיהָ עַד נָפֶשׁ. מִי יַעֲמֹד בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ, כְּשֶׁבְּיָדוֹ חֶבֶל הַצָּלָה, וְיַעֲמֹד מֵרָחוֹק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ מִנְעָלָיו, שֶׁיִּשָּׁאֵר יָבֵשׁ וְצַח, וִיסוֹבֵב אֶת הַגָּב?! מִי יָכוֹל לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי"... עַל כָּל אֶחָד מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת, "יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה". לְלַמֵּד אוֹ לִתְמֹךְ בְּלוֹמְדִים. לְיַסֵּד שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְהָפִיץ אֶת הָאוֹרָה וּלְהַצִּיל נְפָשׁוֹת לַה' וּלְתוֹרָתוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויגש תשע"ג
	כְּדַאי לְהַפְחִית מִנֵּטֶל הַמִּסִּים
	"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (ו-ט) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה הָיָה הַדָּבָר. הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל נִפְטַר, וּמְקֻשָּׁרָיו דָּבְקוּ בְּתַלְמִידָיו הַגְּדוֹלִים, כָּל אֶחָד בְּאֵזוֹר מְגוּרָיו. אֵלֶּה קִבְּלוּ מָרוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִיזֶ'נְסְק זַצַ"ל, אֵלֶּה דָּבְקוּ בַּצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל, סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וַאֲחֵרִים דָּבְקוּ בְּרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זַצַ"ל אוֹ בְּדוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶזִ'יבּוּז' זַצַ"ל. רַבִּים אַף בִּקְּשׁוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין, גָּאוֹן אַדִּיר וְשַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ שֶׁל עֲבוֹדַת ה' בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָאָה. הִזְדַּעֲזַע רַבִּי שְׁלֹמֹה: הוּא?! שֶׁהוּא יִהְיֶה לְמַנְהִיג עֵדָה?! הֲלֹא אֶת עַצְמוֹ טֶרֶם הִשְׁלִים. כֹּה רָחוֹק הוּא מִשְּׁלֵמוּת, מֵעֲבוֹדָה תַּמָּה, מֵאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְכֵיצַד יָעֵז לִטּוֹל עֲטָרָה שֶׁאֵינָהּ הוֹלַמְתּוֹ, לַעֲטוֹת אַדֶּרֶת לֹא לוֹ?! וּכְכָל שֶׁהִצְטַנַּע וּבָרַח מִן הַכָּבוֹד, כָּךְ רָדַף הַכָּבוֹד אַחֲרָיו. אֲנָשִׁים הִתְדַּפְּקוּ עַל הַדְּלָתוֹת, אַבְרֵכִים מְבַקְשֵׁי אֱמֶת שִׁוְּעוּ לְהַדְרָכָה. בִּקְּשׁוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ, לְקַבֵּל אֶת מָרוּתוֹ. אָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ, אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִדְבָרַי, חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי מִצְטַנֵּעַ וְעָנָו. אֹמַר לָכֶם מָה אֶעֱשֶׂה. אֶסַּע לִזְלוֹטְשׁוֹב, אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ הַמְּפֻרְסָם כְּבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גְּלוּיָה, וַאֲסַפֵּר לוֹ עַל הַצָּעַתְכֶם שֶׁאֶהֱיֶה לְמַנְהִיג עֵדָה. הוּא יִצְחַק לַהַצָּעָה, יִמְנֶה בְּקוֹל אֶת חֲטָאַי וִיגַלֶּה אֶת מִגְרָעוֹתַי, וְאָז תָּבִינוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ טָעוּת וְאִוֶּלֶת לְחָשְׁבֵנִי כְּצַדִּיק". וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה עֵד נֶאֱמָן לִדְבָרָיו, בִּקֵּשׁ מֵרַבִּי מְנַחֵם, דּוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הַגָּדוֹל מִקַּרְלִין, שֶׁיִּתְלַוֶּה אֵלָיו בְּמַסָּעוֹ. וְכַוָּנָה נוֹסֶפֶת הָיְתָה לוֹ: כַּאֲשֶׁר הַמַּגִּיד מִזְּלוֹטְשׁוֹב יִלְעַג לוֹ, יוֹכִיחוֹ עַל הֵעָזָתוֹ וִיבַזֵּהוּ, יְנַחֲמוֹ רַבִּי מְנַחֵם וִיחַזֵּק אֶת לִבּוֹ. כַּמָּה הֻפְתַּע בְּהַגִּיעוֹ לִזְלוֹטְשׁוֹב, וְהִנֵּה הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ, בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, קִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה וְכִבְּדוֹ עַד מְאֹד. וְכֹה אָמַר: "זָכִיתִי בְּאוֹרֵחַ, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּמַעֲשָׂיו הַקְּדוֹשִׁים וּבְמַחְשְׁבוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת". הִתְמַרְמֵר רַבִּי שְׁלֹמֹה, וְקָרָא: "חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּאן לְפָחוֹת אֶשְׁמַע אֶת הָאֱמֶת אוֹדוֹתַי. נַעֲנָה הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: "רְצוֹנְכֶם לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֱמֶת? וּבְכֵן הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ: אַתֶּם עֲמֵלִים כָּל הַיּוֹם בְּתוֹרָה, בִּתְפִלָּה, בְּמִצְווֹת וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם. הֲרֵי זוֹ הָאֱמֶת. אֶלָּא מַאי, טֶרֶם הִגַּעְתֶּם לַשְּׁלֵמוּת הַנִּכְסֶפֶת, גַּם זוֹ אֱמֶת. וְעַכְשָׁו חוֹשְׁשִׁים אַתֶּם שֶׁאִם תִּכָּנְסוּ בְּעֹל הַהַדְרָכָה וְהַהַנְהָגָה, יַפְרִיעַ הַדָּבָר לְהִתְעַלּוּתְכֶם. וְגַם זוֹ אֱמֶת. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כְּדָאִים הֵם בָּנָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהִכָּנֵס עֲבוּרָם בְּבוֹץ עַד צַוָּאר, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַלְּצוּם מִשָּׁם! סְעוּ לְבֵיתְכֶם וְחַלְּצוּ נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת מִתּוֹךְ הַבִּצָּה!" וְרַבִּי שְׁלֹמֹה קִבֵּל אֶת הַדִּין, וְהָיָה לְמַנְהִיג עֵדָה. וּכְלַפֵּי מַה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ. חִנֵּךְ מִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת, שְׁלֹשָׁה בָּנִים נְבִיאִים. תּוֹלְדוֹתָיו, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּלְחוֹבָתוֹ, אָבְדַּן כָּל הָאֱנוֹשׁוּת. הַמַּבּוּל קָרוּי עַל שְׁמוֹ: "מֵי נֹחַ". "דְּבְגִינֵיה אִשְׁתָּצִיאוּ בְּנֵי עָלְמָא", שֶׁבִּגְלָלוֹ אָבְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָשָׂה דַּי לְהַצָּלָתָם. גַּם כַּיּוֹם, שׁוֹטֵף מַבּוּל אֶת הָעוֹלָם. מַבּוּל שֶׁל חָמְרִיּוּת, נֶהֶנְתָנוּת, קַלּוּת רֹאשׁ וְלֵיצָנוּת. מַבּוּל שֶׁל תִּקְשֹׁרֶת קְלוֹקֶלֶת וּמַשְׁחִיתָה, פִּתּוּיִים וּמַדּוּחִים, בִּצָּה טוֹבְעָנִית וּבוֹאֶשֶׁת. וַהֲמוֹנֵי נְשָׁמוֹת טוֹבְעוֹת בָּהּ, הִגִּיעוּ מֵימֶיהָ עַד נָפֶשׁ. מִי יַעֲמֹד בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ, כְּשֶׁבְּיָדוֹ חֶבֶל הַצָּלָה, וְיַעֲמֹד מֵרָחוֹק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ מִנְעָלָיו, שֶׁיִּשָּׁאֵר יָבֵשׁ וְצַח, וִיסוֹבֵב אֶת הַגָּב?! מִי יָכוֹל לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי"... עַל כָּל אֶחָד מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת, "יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה". לְלַמֵּד אוֹ לִתְמֹךְ בְּלוֹמְדִים. לְיַסֵּד שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְהָפִיץ אֶת הָאוֹרָה וּלְהַצִּיל נְפָשׁוֹת לַה' וּלְתוֹרָתוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)