Otzarot-Article

"וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר" (מד-ב) "הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף" הָיָה מְנַשֶּׁה, בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פד-כ), יָדוֹעַ יָדַע שֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם דּוֹדָיו. מֶה חָשַׁב כְּשֶׁהִתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם אָבִיו, מֶה חָשַׁב כְּשֶׁהֶאֱשִׁימָם כִּמְרַגְּלִים וְאָסַר אֶת שִׁמְעוֹן? וְהוּא זֶה שֶׁהִכָּה אֶת שִׁמְעוֹן לְפִי פְּקוּדַת אָבִיו, וַאֲסָרוֹ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צא-ו). מֶה חָשַׁב כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ, לְהָבִיכָם וּלְבַלְבֵּל עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם, וּמֶה חָשַׁב כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָשִׂים אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וְהֵבִין שֶׁהַכַּוָּנָה לְהִתְגּוֹלֵל עֲלֵיהֶם בַּעֲלִילַת גְּנֵבָה?!

הַכָּתוּב עוֹנֶה עַל כָּךְ: "וַיַּעַשׂ, כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר". וּפֵרֵשׁ הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק, מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל: הוּא חָשַׁב דָּבָר אֶחָד, וְדָבָר אֶחָד בִּלְבַד. אַבָּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי וְחָכָם מִמֶּנִּי, צַדִּיק מִמֶּנִּי וְקָדוֹשׁ מִמֶּנִּי. הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, וַאֲנִי אֵין לִי אֶלָּא לְצַיֵּת.

זֶה הַלֶּקַח וְזוֹ הַהוֹרָאָה. לְכֻלָּנוּ, וּבְכָל דָּבָר: אִם יֵשׁ הוֹרָאָה וְיֵשׁ הַכְוָנָה, יֵשׁ דַּעַת תּוֹרָה חַדָּה וּבְרוּרָה, עָלֵינוּ לְצַיֵּת לָהּ בְּלֹא סְיָג, וְכָל הַמְּהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כִּמְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה (סַנְהֶדְרִין קי.), וּכְבָר הֻבְטַחְנוּ (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ח): "כָּל הַנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

לְהִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְבֵית הַכְּנֶסֶת

"בַּחֲלֹמִי הִנֵּנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (מא-יז) רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל דִּי אוֹזִינָא זַצַ"ל עָמַד עַל כָּךְ שֶׁפַּרְעֹה שִׁנָּה כָּאן מֵחֲלוֹמוֹ. כִּי בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה עַצְמוֹ "וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַיְאוֹר", וְכָאן סִפֵּר שֶׁהוּא "עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר".

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פט-ד) אָמַר עַל פַּרְעֹה כִּי "הָרְשָׁעִים עוֹמְדִים עַל אֱלֹהֵיהֶם". שֶׁהַיְּאוֹר הָיָה אֱלִיל הַמִּצְרִים, וּפַרְעֹה חָלַם שֶׁהוּא עוֹמֵד עָלָיו. וּפֵרוּשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מַעֲמִידִים אֶת עַצְמָם עַל הַדָּת. כְּלוֹמַר, אִם הֵם בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי זֶה כְּדֵי לֵהָנוֹת מִן הַחַזָּן אוֹ לִפְגֹּשׁ בְּחַבְרֵיהֶם, לְפַטְפֵּט וּלְהַחְלִיף דֵּעוֹת. אוֹ שֶׁהֵם בָּאִים בִּשְׁבִיל הַ"קִּדּוּשׁ" שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה. אֵין הֵם רוֹאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מָקוֹם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, אֶלָּא לַהֲנָאָתָם שֶׁלָּהֶם. וְהַגְּמָרָא מְגַלָּה לָנוּ (שַׁבָּת לב.) שֶׁנִּקְצַב עֹנֶשׁ נוֹרָא לְאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּשֵּׁם "בֵּית הָעָם".

אֲפִילוּ פַּרְעֹה הִתְבַּיֵּשׁ בְּכָךְ שֶׁחָלַם שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל אֱלֹהָיו, וְשִׁנָּה בִּדְבָרָיו לוֹמַר שֶׁהוּא "עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר" נִצָּב לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּבְכָבוֹד...

מוּבָא בַּסֵּפֶר "בָּרְכִי נַפְשִׁי" מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר ד"ר בְּרוּקְס. הַמַּעֲשֶׂה נָסוֹב עַל בְּנֵי זוּג שֶׁבְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה מְאֹד לֹא נוֹלְדוּ לָהֶם יְלָדִים. כְּבָנָיו שֶׁל מָקוֹם, הֶחְלִיטוּ הַשְּׁנַיִם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאָז נִזְכַּר הַבַּעַל בְּדָבָר שֶׁאֵרַע לוֹ בִּהְיוֹתוֹ בָּחוּר בִּישִׁיבָה.

בִּהְיוֹתוֹ אַחַד הַבַּחוּרִים הַמִּצְטַיְּנִים בַּיְּשִׁיבָה, מִנָּה אוֹתוֹ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לְגַבַּאי. וְהִנֵּה, בְּקַבְּלוֹ אֶת הַתַּפְקִיד שָׁמַע עַל בָּחוּר אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִקְרָאוּהוּ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ כְּבַד פֶּה. כָּל הַגַּבָּאִים שֶׁלְּפָנָיו כִּבְּדוּ כַּמּוּבָן אֶת הַבַּקָּשָׁה, וְגַם הוּא צִיֵּת לְבַקָּשַׁת הַבָּחוּר הַמְּגַמְגֵּם וְלֹא קְרָאוֹ לַתּוֹרָה.

אֲבָל בְּיוֹם פּוּרִים אֶחָד הֶחְלִיט הַגַּבַּאי הַצָּעִיר שֶׁהַיּוֹם מֻתָּר... פּוּרִים זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר... וְנַהֲפוֹךְ הוּא...

שָׁכַח שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ מָקוֹם לִצְחוֹק.

הַגַּבַּאי קָרָא לַבָּחוּר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, אַךְ הוּא בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהוֹצִיא אֶת הַבְּרָכוֹת מִפִּיו וְנִגְרְמָה לוֹ בּוּשָׁה נוֹרָאָה.

הִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וּבְגִין כָּךְ נֶאֱלַץ הַבָּחוּר לַעֲזֹב אֶת הַיְּשִׁיבָה, וְגַם כְּשֶׁנִּסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּמִסְחָר לֹא הִצְלִיחַ, עַד שֶׁהָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי.

מִשֶּׁעָלָה עַתָּה הָאֵרוּעַ בְּזִכְרוֹנוֹ, הֶחְלִיט הַבַּעַל שֶׁדַּי בְּכָךְ כְּדֵי לְהַעֲנִישׁוֹ בָּעֹנֶשׁ הֶחָמוּר שֶׁל חֶסְרוֹן יְלָדִים.

סָר לִמְעוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁיִּמְחַל לוֹ עַל הַחֵטְא הַגָּדוֹל שֶׁחָטָא נֶגְדּוֹ, אֲבָל צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה לֹא נְעִימָה.

הַבָּחוּר הַמְּגַמְגֵּם פָּתַח בִּצְעָקוֹת רָמוֹת וְאָמַר: "אֵינֶנִּי מוּכָן לִסְלֹחַ לְךָ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. הַיּוֹדֵעַ אַתָּה אֵיזֶה צַעַר גָּרַמְתָּ לִי?! הָאֵרוּעַ מַמְשִׁיךְ לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי עַד עַתָּה וּבְשֶׁלּוֹ אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְהִתְפַּרְנֵס כָּרָאוּי! מַגִּיעַ לְךָ עֹנֶשׁ כָּזֶה!"

מִשֶּׁרָאָה הַבַּעַל שֶׁאֵין זוֹ שְׁעַת פִּיּוּס, יָצָא מִבֵּיתוֹ, וְכַעֲבֹר יוֹמַיִם שָׁב שֵׁנִית. נָפַל לְרַגְלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְתוֹךְ שֶׁהוּא מְמָרֵר בִּבְכִי, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסְלַח לוֹ עַל הַבִּיּוּשׁ הַנּוֹרָא שֶׁגָּרַם לוֹ.

הַבַּעַל הַפּוֹגֵעַ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה וּבִבְכִיּוֹת, בְּפִיו הָיְתָה הַבְטָחָה: "מֵעַתָּה, וְעַד סוֹף יָמֶיךָ, אֶתֵּן לְךָ מִדֵּי חֹדֶשׁ סַךְ שֶׁל 500 דּוֹלָרִים כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִחְיוֹת וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד".

הַהַצְהָרָה וְהַהַבְטָחָה פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם. הַמְּגַמְגֵּם הֵבִין מִכָּךְ שֶׁהַפּוֹגֵעַ לָקַח אֶת הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ וְתָפַס עַד כַּמָּה חָמוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, וּמִן הַסְּתָם לֹא יָשׁוּב עַל חֶטְאוֹ עוֹד, וְאָמַר: "אֲנִי מוֹחֵל לְךָ מְחִילָה גְּמוּרָה, גַּם עַל הַבִּיּוּשׁ שֶׁבִּיַּשְׁתָּנִי, וְגַם עַל הַכֶּסֶף שֶׁהִנְּךָ מַצִּיעַ לִי".

וְלֹא חָלְפוּ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְהַזּוּג נִפְקַד בְּבֵן זָכָר. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ויגש תשע"ג
	כַּמָּה נְפָשׁוֹת לָנוּ?
	"וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר" (מד-ב) "הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף" הָיָה מְנַשֶּׁה, בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פד-כ), יָדוֹעַ יָדַע שֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם דּוֹדָיו. מֶה חָשַׁב כְּשֶׁהִתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם אָבִיו, מֶה חָשַׁב כְּשֶׁהֶאֱשִׁימָם כִּמְרַגְּלִים וְאָסַר אֶת שִׁמְעוֹן? וְהוּא זֶה שֶׁהִכָּה אֶת שִׁמְעוֹן לְפִי פְּקוּדַת אָבִיו, וַאֲסָרוֹ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צא-ו). מֶה חָשַׁב כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ, לְהָבִיכָם וּלְבַלְבֵּל עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם, וּמֶה חָשַׁב כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָשִׂים אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וְהֵבִין שֶׁהַכַּוָּנָה לְהִתְגּוֹלֵל עֲלֵיהֶם בַּעֲלִילַת גְּנֵבָה?! הַכָּתוּב עוֹנֶה עַל כָּךְ: "וַיַּעַשׂ, כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר". וּפֵרֵשׁ הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק, מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל: הוּא חָשַׁב דָּבָר אֶחָד, וְדָבָר אֶחָד בִּלְבַד. אַבָּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי וְחָכָם מִמֶּנִּי, צַדִּיק מִמֶּנִּי וְקָדוֹשׁ מִמֶּנִּי. הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, וַאֲנִי אֵין לִי אֶלָּא לְצַיֵּת. זֶה הַלֶּקַח וְזוֹ הַהוֹרָאָה. לְכֻלָּנוּ, וּבְכָל דָּבָר: אִם יֵשׁ הוֹרָאָה וְיֵשׁ הַכְוָנָה, יֵשׁ דַּעַת תּוֹרָה חַדָּה וּבְרוּרָה, עָלֵינוּ לְצַיֵּת לָהּ בְּלֹא סְיָג, וְכָל הַמְּהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כִּמְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה (סַנְהֶדְרִין קי.), וּכְבָר הֻבְטַחְנוּ (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ח): "כָּל הַנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ) לְהִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְבֵית הַכְּנֶסֶת "בַּחֲלֹמִי הִנֵּנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (מא-יז) רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל דִּי אוֹזִינָא זַצַ"ל עָמַד עַל כָּךְ שֶׁפַּרְעֹה שִׁנָּה כָּאן מֵחֲלוֹמוֹ. כִּי בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה עַצְמוֹ "וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַיְאוֹר", וְכָאן סִפֵּר שֶׁהוּא "עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר". וְהַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פט-ד) אָמַר עַל פַּרְעֹה כִּי "הָרְשָׁעִים עוֹמְדִים עַל אֱלֹהֵיהֶם". שֶׁהַיְּאוֹר הָיָה אֱלִיל הַמִּצְרִים, וּפַרְעֹה חָלַם שֶׁהוּא עוֹמֵד עָלָיו. וּפֵרוּשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מַעֲמִידִים אֶת עַצְמָם עַל הַדָּת. כְּלוֹמַר, אִם הֵם בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי זֶה כְּדֵי לֵהָנוֹת מִן הַחַזָּן אוֹ לִפְגֹּשׁ בְּחַבְרֵיהֶם, לְפַטְפֵּט וּלְהַחְלִיף דֵּעוֹת. אוֹ שֶׁהֵם בָּאִים בִּשְׁבִיל הַ"קִּדּוּשׁ" שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה. אֵין הֵם רוֹאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מָקוֹם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, אֶלָּא לַהֲנָאָתָם שֶׁלָּהֶם. וְהַגְּמָרָא מְגַלָּה לָנוּ (שַׁבָּת לב.) שֶׁנִּקְצַב עֹנֶשׁ נוֹרָא לְאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּשֵּׁם "בֵּית הָעָם". אֲפִילוּ פַּרְעֹה הִתְבַּיֵּשׁ בְּכָךְ שֶׁחָלַם שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל אֱלֹהָיו, וְשִׁנָּה בִּדְבָרָיו לוֹמַר שֶׁהוּא "עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאוֹר" נִצָּב לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּבְכָבוֹד... מוּבָא בַּסֵּפֶר "בָּרְכִי נַפְשִׁי" מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר ד"ר בְּרוּקְס. הַמַּעֲשֶׂה נָסוֹב עַל בְּנֵי זוּג שֶׁבְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה מְאֹד לֹא נוֹלְדוּ לָהֶם יְלָדִים. כְּבָנָיו שֶׁל מָקוֹם, הֶחְלִיטוּ הַשְּׁנַיִם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאָז נִזְכַּר הַבַּעַל בְּדָבָר שֶׁאֵרַע לוֹ בִּהְיוֹתוֹ בָּחוּר בִּישִׁיבָה. בִּהְיוֹתוֹ אַחַד הַבַּחוּרִים הַמִּצְטַיְּנִים בַּיְּשִׁיבָה, מִנָּה אוֹתוֹ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לְגַבַּאי. וְהִנֵּה, בְּקַבְּלוֹ אֶת הַתַּפְקִיד שָׁמַע עַל בָּחוּר אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִקְרָאוּהוּ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ כְּבַד פֶּה. כָּל הַגַּבָּאִים שֶׁלְּפָנָיו כִּבְּדוּ כַּמּוּבָן אֶת הַבַּקָּשָׁה, וְגַם הוּא צִיֵּת לְבַקָּשַׁת הַבָּחוּר הַמְּגַמְגֵּם וְלֹא קְרָאוֹ לַתּוֹרָה. אֲבָל בְּיוֹם פּוּרִים אֶחָד הֶחְלִיט הַגַּבַּאי הַצָּעִיר שֶׁהַיּוֹם מֻתָּר... פּוּרִים זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר... וְנַהֲפוֹךְ הוּא... שָׁכַח שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ מָקוֹם לִצְחוֹק. הַגַּבַּאי קָרָא לַבָּחוּר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, אַךְ הוּא בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהוֹצִיא אֶת הַבְּרָכוֹת מִפִּיו וְנִגְרְמָה לוֹ בּוּשָׁה נוֹרָאָה. הִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וּבְגִין כָּךְ נֶאֱלַץ הַבָּחוּר לַעֲזֹב אֶת הַיְּשִׁיבָה, וְגַם כְּשֶׁנִּסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּמִסְחָר לֹא הִצְלִיחַ, עַד שֶׁהָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי. מִשֶּׁעָלָה עַתָּה הָאֵרוּעַ בְּזִכְרוֹנוֹ, הֶחְלִיט הַבַּעַל שֶׁדַּי בְּכָךְ כְּדֵי לְהַעֲנִישׁוֹ בָּעֹנֶשׁ הֶחָמוּר שֶׁל חֶסְרוֹן יְלָדִים. סָר לִמְעוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁיִּמְחַל לוֹ עַל הַחֵטְא הַגָּדוֹל שֶׁחָטָא נֶגְדּוֹ, אֲבָל צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה לֹא נְעִימָה. הַבָּחוּר הַמְּגַמְגֵּם פָּתַח בִּצְעָקוֹת רָמוֹת וְאָמַר: "אֵינֶנִּי מוּכָן לִסְלֹחַ לְךָ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. הַיּוֹדֵעַ אַתָּה אֵיזֶה צַעַר גָּרַמְתָּ לִי?! הָאֵרוּעַ מַמְשִׁיךְ לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי עַד עַתָּה וּבְשֶׁלּוֹ אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְהִתְפַּרְנֵס כָּרָאוּי! מַגִּיעַ לְךָ עֹנֶשׁ כָּזֶה!" מִשֶּׁרָאָה הַבַּעַל שֶׁאֵין זוֹ שְׁעַת פִּיּוּס, יָצָא מִבֵּיתוֹ, וְכַעֲבֹר יוֹמַיִם שָׁב שֵׁנִית. נָפַל לְרַגְלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְתוֹךְ שֶׁהוּא מְמָרֵר בִּבְכִי, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסְלַח לוֹ עַל הַבִּיּוּשׁ הַנּוֹרָא שֶׁגָּרַם לוֹ. הַבַּעַל הַפּוֹגֵעַ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה וּבִבְכִיּוֹת, בְּפִיו הָיְתָה הַבְטָחָה: "מֵעַתָּה, וְעַד סוֹף יָמֶיךָ, אֶתֵּן לְךָ מִדֵּי חֹדֶשׁ סַךְ שֶׁל 500 דּוֹלָרִים כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִחְיוֹת וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד". הַהַצְהָרָה וְהַהַבְטָחָה פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם. הַמְּגַמְגֵּם הֵבִין מִכָּךְ שֶׁהַפּוֹגֵעַ לָקַח אֶת הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ וְתָפַס עַד כַּמָּה חָמוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, וּמִן הַסְּתָם לֹא יָשׁוּב עַל חֶטְאוֹ עוֹד, וְאָמַר: "אֲנִי מוֹחֵל לְךָ מְחִילָה גְּמוּרָה, גַּם עַל הַבִּיּוּשׁ שֶׁבִּיַּשְׁתָּנִי, וְגַם עַל הַכֶּסֶף שֶׁהִנְּךָ מַצִּיעַ לִי". וְלֹא חָלְפוּ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְהַזּוּג נִפְקַד בְּבֵן זָכָר. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)