Otzarot-Article

"אִם שָׁמוֹעַ, תִּשְׁמְעוּ" (יט-ה) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: יוֹם אֶחָד קִבַּלְתִּי טֶלֶפוֹן: "מְדַבְּרִים מֵהַמִּשְׁטָרָה, הֻגְּשָׁה נֶגְדְּךָ תְּלוּנָה". נֶגְדִּי, תְּלוּנָה?! מַה קָּרָה? לֹא בָּנִיתִי עַל הַגָּג וְלֹא הוֹצֵאתִי מִרְפֶּסֶת.

"מִשְׁפָּחָה אַחַת מִיָּפוֹ שָׁלְחָה אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּהּ לִלְמֹד בַּמִּסְיוֹן, וְאַתָּה מַטְרִיד אוֹתָם כָּל הַזְּמַן בְּשִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן וּמַפְעִיל עֲלֵיהֶם לַחַץ שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת הַיְלָדִים".

אֲנִי מְאֹד מִצְטַעֵר שֶׁאֵין לִי חֵלֶק בַּמִּצְוָה הַזּוֹ, אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא מַכִּיר אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, אֵין לִי כָּל קֶשֶׁר לָעִנְיָן.

"אָז בּוֹא נִסְגֹּר עִנְיָן. נַזְמִין אֶת הַמִּתְלוֹנֵן, וְתַחְתֹּם עַל הַצְהָרָה שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה עַל כָּךְ".

אֲנִי מוּכָן, אֲבָל אֵין לִי פְּנַאי. אֱלוּל עַכְשָׁו, כָּל רֶגַע יָקָר.

הַקָּצִין לָחַץ. קָבַעְנוּ לְיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם. שֶׁיִּהְיֶה.

אֲנִי מַגִּיעַ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה וּמוֹדִיעַ שֶׁהֻזְמַנְתִּי לְקָצִין פְּלוֹנִי. אוֹמְרִים לִי, כִּי הוּא אֵינֶנּוּ. אֲנִי מוֹסִיף שֶׁהִגַּעְתִּי בְּקֶשֶׁר לִתְלוּנָה פְּלוֹנִית, אוֹמְרִים לִי, כִּי גַּם הַמִּתְלוֹנֵן אֵינֶנּוּ. רַק הַנֶּאֱשָׁם כָּאן... מָה, אַתֶּם עוֹשִׂים צְחוֹק, מַזְמִינִים אָדָם עָסוּק לְחִנָּם?! לְבַסּוֹף קִבֵּל אוֹתִי קָצִין כָּלְשֶׁהוּ. נִכְנַסְתִּי לְחַדְרוֹ. מַה הָעִנְיָן? שָׁאַל, וַאֲנִי סִפַּרְתִּי. אָמַר: אֵין בְּעָיָה. נִכְתֹּב תַּצְהִיר, תַּחְתֹּם וּנְסַיֵּם אֶת הַפָּרָשָׁה. שׁוּם בְּעָיָה. נָטַל דַּף וְכָתַב: "אֲנִי - שֵׁם, כְּתֹבֶת, תְּעוּדַת זֶהוּת - מַצְהִיר בָּזֶה שֶׁאֵינִי מַכִּיר אֶת מִשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי וְאֵין לִי נֶגְדָּם שׁוּם תְּבִיעָה".

אָמַרְתִּי: "עֲצֹר, אֲנִי לֹא חוֹתֵם עַל זֶה!"

"לָמָּה? הֲרֵי כָּךְ אָמַרְתָּ!"

"אָמַרְתִּי שֶׁאֵינִי מַכִּיר אוֹתָם, אֱמֶת. אֲבָל אֵין לִי תְּבִיעָה נֶגְדָּם?! אוֹהוֹ... יֵשׁ לִי! מַה זֶּה לִשְׁלֹחַ יְלָדִים לַמִּיסְיוֹן! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְקִיד בְּיָדְךָ פִּקָּדוֹן וְאַתָּה מוֹעֵל בּוֹ?!"

"אָה, זֶה רַק נֻסַּח מִשְׁטָרְתִי כָּזֶה".

"אָה, אִם כָּךְ זֶה בְּסֵדֶר. תִּכְתֹּב, וְשֶׁהַמִּשְׁטָרָה תַּחְתֹּם!"

סוֹף דָּבָר כָּתַב כִּרְצוֹנִי. אֵינִי מַכִּירָם בִּלְבַד, וְחָתַמְתִּי.

כָּעֵת הוּא הִתְרַוַּח, יֵשׁ לוֹ זְמַן. בְּסַךְ הַכֹּל יוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם. "מַה מַּעֲשֶׂיךָ?" הִתְעַנְיֵן.

"כְּשֶׁיֵּשׁ לִי פְּנַאי אֲנִי לוֹמֵד". כָּרֶגַע אֵין לִי, בֶּאֱמֶת אֵין.

הִתְקַצֵּף: "מָה אִתְּכֶם שָׁם, בִּבְנֵי בְּרַק! יְלָדִים, לוֹמְדִים. נְעָרִים, לוֹמְדִים. נְשׂוּאִים, לוֹמְדִים. מְבֻגָּרִים, לוֹמְדִים. וְגַם זְקֵנִים לוֹמְדִים - מָה אַתֶּם לוֹמְדִים שָׁם?!"

שָׁאַלְתִּי: "זֶה בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן אוֹתְךָ?"

"כֵּן!"

"אֱמֹר לִי, אַתָּה חוֹבֵב יֵינוֹת?" אֵיזֶה אוֹר נִצַּת בְּעֵינָיו, כַּנִּרְאֶה "נָפַלְתִּי" עַל 'מֵיבִין' אֲמִתִּי.

"אֵיזֶה סוּגִים שֶׁל יַיִן אַתָּה מַכִּיר?"

'יָרָה' בְּקֶצֶב בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי אֶת כָּל סוּגֵי הַיַּיִן שֶׁמַּכִּיר. אֵינִי יָכוֹל לַחְזֹר עַל הָרְשִׁימָה.

"טוֹב, טוֹב. תַּגִּיד לִי: אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לַיַּיִן?" הִסְתַּכֵּל בִּי כְּאִלּוּ צָמַחְתִּי עַכְשָׁו מֵהָרִצְפָּה. "וּמַה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים שֶׁמָּנִיתָ?"

"אַתָּה מִתְלוֹצֵץ", אָמַר. "כְּדֵי לְהַבְחִין, צָרִיךְ לִטְעֹם!"

"נָכוֹן. אָז אֶצְלֵנוּ יֵשׁ הַגְדָּרָה לַתּוֹרָה. 'הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן', לְמַרְתֵּף גָּדוֹל שֶׁל יַיִן, זֶה "סִינַי" (שיר"ה רַבָּה ב-טו). חָבִיּוֹת כֹּה רַבּוֹת, כָּל אַחַת וְטַעְמָהּ. מִי שֶׁמְּחַבֵּב וּמֵבִין, לֹא יִרְצֶה לָצֵאת מִשָּׁם לְעוֹלָם. אֲבָל מִי שֶׁלֹּא טָעַם, לֹא יָבִין. 'טַעֲמוּ, וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'!' (תְּהִלִּים לד-ט).

וְכָךְ מְפָרֵשׁ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אֶת הַכָּתוּב לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה: "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ", רוֹצֶה לוֹמַר, כִּי אִם יַתְחִיל לִשְׁמוֹעַ הַתּוֹרָה, מִשָּׁם וָאֵילָךְ הוּא יִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ עוֹד. וְהוּא אוֹמְרוֹ: "אִם שָׁמוֹעַ" עַתָּה, אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם כִּי "תִּשְׁמְעוּ" מֵעַצְמְכֶם כְּשֶׁתִּטְעֲמוּ טַעֲמָהּ, וּכְאָמְרוֹ: "טַעֲמוּ, וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'!"

אָמַרְתִּי לַקָּצִין: "אִם אַתָּה רְצִינִי, בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא מִתְקַיֵּם סֶמִינָר שֶׁל 'עֲרָכִים'. נוֹתְנִים שָׁם לִטְעֹם. אַתָּה מוּכָן לָבֹא?"

"לָמָּה לֹא".

רָשַׁמְתִּי אֶת הַשֵּׁם וּמִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן. כְּשֶׁחָזַרְתִּי טִלְפַּנְתִּי לָרַב אַרְיֵה שֶׁכְטֵר, יֵשׁ לוֹ שָׁם קְשָׁרִים, וּמָסַרְתִּי אֶת הַפְּרָטִים.

בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן. "כֵּן?"

"מְדַבֵּר פְּלוֹנִי". שֵׁם לֹא מֻכָּר.

"מֵהַמִּשְׁטָרָה", הִזְכִּיר.

"אָה, כֵּן. מַה כָּעֵת? שֶׁאָבוֹא בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים?!"

"רָצִיתִי לְבַשֵּׂר לִכְבוֹדוֹ שֶׁהַיּוֹם הִתְחַלְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין!"

אָז הוּא טָעַם אֵפוֹא! (וְהִגַּדְתָּ)

	ויגש תשע"ג
	כַּמָּה נְפָשׁוֹת לָנוּ?
	"אִם שָׁמוֹעַ, תִּשְׁמְעוּ" (יט-ה) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: יוֹם אֶחָד קִבַּלְתִּי טֶלֶפוֹן: "מְדַבְּרִים מֵהַמִּשְׁטָרָה, הֻגְּשָׁה נֶגְדְּךָ תְּלוּנָה". נֶגְדִּי, תְּלוּנָה?! מַה קָּרָה? לֹא בָּנִיתִי עַל הַגָּג וְלֹא הוֹצֵאתִי מִרְפֶּסֶת. "מִשְׁפָּחָה אַחַת מִיָּפוֹ שָׁלְחָה אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּהּ לִלְמֹד בַּמִּסְיוֹן, וְאַתָּה מַטְרִיד אוֹתָם כָּל הַזְּמַן בְּשִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן וּמַפְעִיל עֲלֵיהֶם לַחַץ שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת הַיְלָדִים". אֲנִי מְאֹד מִצְטַעֵר שֶׁאֵין לִי חֵלֶק בַּמִּצְוָה הַזּוֹ, אֲבָל אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא מַכִּיר אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, אֵין לִי כָּל קֶשֶׁר לָעִנְיָן. "אָז בּוֹא נִסְגֹּר עִנְיָן. נַזְמִין אֶת הַמִּתְלוֹנֵן, וְתַחְתֹּם עַל הַצְהָרָה שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה עַל כָּךְ". אֲנִי מוּכָן, אֲבָל אֵין לִי פְּנַאי. אֱלוּל עַכְשָׁו, כָּל רֶגַע יָקָר. הַקָּצִין לָחַץ. קָבַעְנוּ לְיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם. שֶׁיִּהְיֶה. אֲנִי מַגִּיעַ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה וּמוֹדִיעַ שֶׁהֻזְמַנְתִּי לְקָצִין פְּלוֹנִי. אוֹמְרִים לִי, כִּי הוּא אֵינֶנּוּ. אֲנִי מוֹסִיף שֶׁהִגַּעְתִּי בְּקֶשֶׁר לִתְלוּנָה פְּלוֹנִית, אוֹמְרִים לִי, כִּי גַּם הַמִּתְלוֹנֵן אֵינֶנּוּ. רַק הַנֶּאֱשָׁם כָּאן... מָה, אַתֶּם עוֹשִׂים צְחוֹק, מַזְמִינִים אָדָם עָסוּק לְחִנָּם?! לְבַסּוֹף קִבֵּל אוֹתִי קָצִין כָּלְשֶׁהוּ. נִכְנַסְתִּי לְחַדְרוֹ. מַה הָעִנְיָן? שָׁאַל, וַאֲנִי סִפַּרְתִּי. אָמַר: אֵין בְּעָיָה. נִכְתֹּב תַּצְהִיר, תַּחְתֹּם וּנְסַיֵּם אֶת הַפָּרָשָׁה. שׁוּם בְּעָיָה. נָטַל דַּף וְכָתַב: "אֲנִי - שֵׁם, כְּתֹבֶת, תְּעוּדַת זֶהוּת - מַצְהִיר בָּזֶה שֶׁאֵינִי מַכִּיר אֶת מִשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי וְאֵין לִי נֶגְדָּם שׁוּם תְּבִיעָה". אָמַרְתִּי: "עֲצֹר, אֲנִי לֹא חוֹתֵם עַל זֶה!" "לָמָּה? הֲרֵי כָּךְ אָמַרְתָּ!" "אָמַרְתִּי שֶׁאֵינִי מַכִּיר אוֹתָם, אֱמֶת. אֲבָל אֵין לִי תְּבִיעָה נֶגְדָּם?! אוֹהוֹ... יֵשׁ לִי! מַה זֶּה לִשְׁלֹחַ יְלָדִים לַמִּיסְיוֹן! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְקִיד בְּיָדְךָ פִּקָּדוֹן וְאַתָּה מוֹעֵל בּוֹ?!" "אָה, זֶה רַק נֻסַּח מִשְׁטָרְתִי כָּזֶה". "אָה, אִם כָּךְ זֶה בְּסֵדֶר. תִּכְתֹּב, וְשֶׁהַמִּשְׁטָרָה תַּחְתֹּם!" סוֹף דָּבָר כָּתַב כִּרְצוֹנִי. אֵינִי מַכִּירָם בִּלְבַד, וְחָתַמְתִּי. כָּעֵת הוּא הִתְרַוַּח, יֵשׁ לוֹ זְמַן. בְּסַךְ הַכֹּל יוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם. "מַה מַּעֲשֶׂיךָ?" הִתְעַנְיֵן. "כְּשֶׁיֵּשׁ לִי פְּנַאי אֲנִי לוֹמֵד". כָּרֶגַע אֵין לִי, בֶּאֱמֶת אֵין. הִתְקַצֵּף: "מָה אִתְּכֶם שָׁם, בִּבְנֵי בְּרַק! יְלָדִים, לוֹמְדִים. נְעָרִים, לוֹמְדִים. נְשׂוּאִים, לוֹמְדִים. מְבֻגָּרִים, לוֹמְדִים. וְגַם זְקֵנִים לוֹמְדִים - מָה אַתֶּם לוֹמְדִים שָׁם?!" שָׁאַלְתִּי: "זֶה בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן אוֹתְךָ?" "כֵּן!" "אֱמֹר לִי, אַתָּה חוֹבֵב יֵינוֹת?" אֵיזֶה אוֹר נִצַּת בְּעֵינָיו, כַּנִּרְאֶה "נָפַלְתִּי" עַל 'מֵיבִין' אֲמִתִּי. "אֵיזֶה סוּגִים שֶׁל יַיִן אַתָּה מַכִּיר?" 'יָרָה' בְּקֶצֶב בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי אֶת כָּל סוּגֵי הַיַּיִן שֶׁמַּכִּיר. אֵינִי יָכוֹל לַחְזֹר עַל הָרְשִׁימָה. "טוֹב, טוֹב. תַּגִּיד לִי: אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לַיַּיִן?" הִסְתַּכֵּל בִּי כְּאִלּוּ צָמַחְתִּי עַכְשָׁו מֵהָרִצְפָּה. "וּמַה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים שֶׁמָּנִיתָ?" "אַתָּה מִתְלוֹצֵץ", אָמַר. "כְּדֵי לְהַבְחִין, צָרִיךְ לִטְעֹם!" "נָכוֹן. אָז אֶצְלֵנוּ יֵשׁ הַגְדָּרָה לַתּוֹרָה. 'הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן', לְמַרְתֵּף גָּדוֹל שֶׁל יַיִן, זֶה "סִינַי" (שיר"ה רַבָּה ב-טו). חָבִיּוֹת כֹּה רַבּוֹת, כָּל אַחַת וְטַעְמָהּ. מִי שֶׁמְּחַבֵּב וּמֵבִין, לֹא יִרְצֶה לָצֵאת מִשָּׁם לְעוֹלָם. אֲבָל מִי שֶׁלֹּא טָעַם, לֹא יָבִין. 'טַעֲמוּ, וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'!' (תְּהִלִּים לד-ט). וְכָךְ מְפָרֵשׁ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אֶת הַכָּתוּב לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה: "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ", רוֹצֶה לוֹמַר, כִּי אִם יַתְחִיל לִשְׁמוֹעַ הַתּוֹרָה, מִשָּׁם וָאֵילָךְ הוּא יִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ עוֹד. וְהוּא אוֹמְרוֹ: "אִם שָׁמוֹעַ" עַתָּה, אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם כִּי "תִּשְׁמְעוּ" מֵעַצְמְכֶם כְּשֶׁתִּטְעֲמוּ טַעֲמָהּ, וּכְאָמְרוֹ: "טַעֲמוּ, וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'!" אָמַרְתִּי לַקָּצִין: "אִם אַתָּה רְצִינִי, בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא מִתְקַיֵּם סֶמִינָר שֶׁל 'עֲרָכִים'. נוֹתְנִים שָׁם לִטְעֹם. אַתָּה מוּכָן לָבֹא?" "לָמָּה לֹא". רָשַׁמְתִּי אֶת הַשֵּׁם וּמִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן. כְּשֶׁחָזַרְתִּי טִלְפַּנְתִּי לָרַב אַרְיֵה שֶׁכְטֵר, יֵשׁ לוֹ שָׁם קְשָׁרִים, וּמָסַרְתִּי אֶת הַפְּרָטִים. בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן. "כֵּן?" "מְדַבֵּר פְּלוֹנִי". שֵׁם לֹא מֻכָּר. "מֵהַמִּשְׁטָרָה", הִזְכִּיר. "אָה, כֵּן. מַה כָּעֵת? שֶׁאָבוֹא בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים?!" "רָצִיתִי לְבַשֵּׂר לִכְבוֹדוֹ שֶׁהַיּוֹם הִתְחַלְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין!" אָז הוּא טָעַם אֵפוֹא! (וְהִגַּדְתָּ)