Otzarot-Article

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (כ-יב) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִקְרָא בַּתּוֹרָה עַל מַעֲמַד הַר סִינַי, וְנִשְׁמַע בְּסִלּוּדִין אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, חָמֵשׁ עַל הַלּוּחַ הָאֶחָד וְחָמֵשׁ עַל שֶׁכְּנֶגְדוֹ. חָמֵשׁ שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּשְׂמֹאל. הָחֵל מֵהַתְּבִיעָה הָאֶלֶמֶנְטָרִית "לֹא תִרְצַח" וְעַד הַדַּרְגָּה הַמְרוֹמֶמֶת שֶׁל "לֹא תַחְמֹד"!

אֲבָל דִּבְּרָה אַחַת יֵשׁ, וְהִיא מְקַשֶּׁרֶת בֵּין הַלּוּחוֹת. הַדִּבְּרָה הַחֲמִישִׁית: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". לִכְאוֹרָה, זוֹ דִּבְּרָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מֵחֵלֶק הַמּוּסָר וְהַמִּדּוֹת, תַּקָּנַת הַחֶבְרָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב. אֲבָל מְצוּיָה הִיא בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁבֵּין הָאָדָם לְקוֹנוֹ. אַחַת לִפְנֵי הַסִּדְרָה שֶׁבֵּינוֹ לְרֵעָיו, חוֹבוֹתָיו לַחֶבְרָה.

וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁמִּצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים שַׁיֶּכֶת לִשְׁנֵי הַחֲלָקִים, וְהִיא הָעֲרֻבָּה לְקִיּוּם שְׁנֵיהֶם.

מְסֻפָּר, שֶׁהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי צְבִי הִירְשׁ בְּרוֹיְדָא זַצַ"ל, חֲתָנוֹ וּמַמְשִׁיךְ מוֹרַשְׁתּוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל, נָתַן אֶת תְּמוּנַת אָבִיו בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת וְתָלָה אוֹתָהּ נִכְחוֹ, מוּל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ. וְהִסְבִּיר: "כֹּה רָחוֹק אֲנִי מִצִּדְקוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּבְכָל זֹאת, עִם כָּל רוֹמְמוּתוֹ, לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְגַּלְּתָה לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו... מַה לִּי לְחַכּוֹת עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה לִי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִי, הֲרֵינִי קוֹבֵעַ אוֹתָהּ מוּלִי"...

הַהוֹרִים הֵם נוֹשְׂאֵי הַמּוֹרֶשֶׁת. טְעוּנֵי מָסֹרֶת רְצוּפָה, מַמְשִׁיכֵי שׁוֹשֶׁלֶת הַנִּטְוֵית וְהוֹלֶכֶת מֵהַר סִינַי. שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וּבָהּ חֻלְיוֹת שֶׁל שׁוֹפְטִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, גְּאוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, פּוֹסְקִים וּמְקֻבָּלִים.

דּוֹר אַחַר דּוֹר, בִּרְצִיפוּת, מְשַׁמְּרִים וּמַעֲבִירִים חַכְמַת חַיִּים וּתְבוּנַת דּוֹרוֹת, מַנְחִילִים לְקָחִים עַתִּירֵי נִסָּיוֹן. וְתַרְבּוּת, כָּל תַּרְבּוּת, נִבְנֵית עַל הַכָּרַת הֶעָבָר וְהוֹקָרָתוֹ. הָאַנְגְּלִים, הַצָּרְפַתִּים, הָרוּסִים, הַסִּינִים, הַפִּינִים וּמִי לֹא.

אֲנַחְנוּ לֹא. שְׁאַל יֶלֶד מִ'מַמְלַכְתִּי' מִי הָיָה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר, מִי הָיָה עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, מִי הָיָה אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי אוֹ אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט, מִי הָיוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, יְהוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אַבַּיֵּי וְרָבָא. הַאִם נִסְקֹר כָּאן מֵאָה דּוֹרוֹת... מִי הָיָה הַבֶּן אִישׁ חַי, הָאַבִּיר יַעֲקֹב, הָאַלְפַנְדְרִי. מַה פֵּשֶׁר רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת רַמְבַּ"ם, רַמְבַּ"ן, רְאֹ"ה, חִידָ"א, הַגְּרָ"א, בֶּעְשְׁ"ט. עַם שֶׁנִּתֵּק עַצְמוֹ מֵהוֹרָיו, מִמּוֹרַשְׁתּוֹ, נִתֵּק עַצְמוֹ מֵהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, מֵהַנְחָלַת הָעֹשֶׁר הֶעָצוּם, הַתַּרְבּוּת הַמְפֹאֶרֶת שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ בְּשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן.

אֲבָל יֵשׁ הִגָּיוֹן בַּהִתְעַלְּמוּת הַזּוֹ מֵהַמּוֹרֶשֶׁת. בַּזִּלְזוּל בָּהּ. הֵם, לְשִׁיטָתָם. וְאַף אָנוּ לְשִׁיטָתֵנוּ -

פַּעַם נָסַע הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קַמִינֶצְקִי זַצַ"ל בְּמָטוֹס, וּשְׁכֵנוֹ לַמּוֹשָׁב הָיָה מַזְכִּיר הַהִסְתַּדְּרוּת דְּאָז, מַר יְרוּחָם מֶשֶׁל. הַגָּאוֹן עָסוּק הָיָה בְּסִפְרוֹ, וּמַר מֶשֶׁל עָסַק בְּשֶׁלּוֹ. מִדֵּי כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹפִיעַ נֶכְדּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן שֶׁנָּסַע עִמָּם, וְשָׁאַל בַּחֲרָדָה: "אוּלַי חָסֵר לְסַבָּא מַשֶּׁהוּ?" "אוּלַי אוּכַל לַעְזוֹר בְּמַשֶּׁהוּ?" "הַכִּסֵּא נוֹחַ?!" "הַאִם רוֹצֶה סַבָּא לִשְׁתּוֹת?"... נִכְּרָה הִתְעַנְיְנוּת מִכָּל הַלֵּב, וְכָבוֹד עָצוּם וְרַב.

"מִי הַבָּחוּר?" שָׁאַל מַר מֶשֶׁל.

"נֶכְדִּי", עָנָה הַגָּאוֹן.

נֶאֱנַח מַר מֶשֶׁל: "הַנְּכָדִים שֶׁלִּי, רַק תּוֹבְעִים עֶזְרָה. רְשִׁימַת רֶכֶשׁ הִגִּישׁוּ לִי. סַבָּא תִּקְנֶה וְסַבָּא תָּבִיא"...

חִיֵּךְ הַגָּאוֹן וְאָמַר: "וּמַה הַפֶּלֶא? אֲנִי חִנַּכְתִּי אֶת יְלָדַי וּנְכָדַי, שֶׁאָנוּ צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ, 'הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים', שֶׁהִנְחִיל מוֹרַשְׁתּוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו 'לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט' (בְּרֵאשִׁית יח-יט). אָנוּ צֶאֱצָאֵי מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה וּמַנְחִילֶיהָ מִדּוֹר לְדוֹר, וְהַדּוֹרוֹת הוֹלְכִים וּמִתְקַטְּנִים: 'רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְאָנוּ כִבְנֵי אָדָם' (שַׁבָּת קיב:). אֲנִי נוֹלַדְתִּי שְׁנֵי דּוֹרוֹת קֹדֶם לְנֶכְדִּי, וְהִכַּרְתִּי אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁלְּפָנַי. אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים וְאֶת הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה וְעוֹד גְּדוֹלֵי עוֹלָם. וְנֶכְדִּי מָלֵא הַעֲרָצָה כְּלַפַּי".

"אֲבָל אַתָּה מְחַנֵּךְ אֶת בָּנֶיךָ וְאֶת נְכָדֶיךָ שֶׁמּוֹצָא הָאָדָם מִן הַקּוֹף, וּמַדּוּעַ שֶׁיַּעֲרִיךְ אוֹתְךָ. הֲרֵי אֵין אַתָּה בְּעֵינָיו אֶלָּא חֻלְיָה הַמְּקַשֶּׁרֶת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹף, וְהוּא לְעֻמָּתְךָ - מֻשְׁלָּם יוֹתֵר"...

וּמַר מֶשֶׁל נֶאֱנַח בַּשֵּׁנִית... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויגש תשע"ג
	מְגֵרַת הַנַּעֲלַיִם
	"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (כ-יב) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִקְרָא בַּתּוֹרָה עַל מַעֲמַד הַר סִינַי, וְנִשְׁמַע בְּסִלּוּדִין אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, חָמֵשׁ עַל הַלּוּחַ הָאֶחָד וְחָמֵשׁ עַל שֶׁכְּנֶגְדוֹ. חָמֵשׁ שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּשְׂמֹאל. הָחֵל מֵהַתְּבִיעָה הָאֶלֶמֶנְטָרִית "לֹא תִרְצַח" וְעַד הַדַּרְגָּה הַמְרוֹמֶמֶת שֶׁל "לֹא תַחְמֹד"! אֲבָל דִּבְּרָה אַחַת יֵשׁ, וְהִיא מְקַשֶּׁרֶת בֵּין הַלּוּחוֹת. הַדִּבְּרָה הַחֲמִישִׁית: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". לִכְאוֹרָה, זוֹ דִּבְּרָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מֵחֵלֶק הַמּוּסָר וְהַמִּדּוֹת, תַּקָּנַת הַחֶבְרָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב. אֲבָל מְצוּיָה הִיא בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁבֵּין הָאָדָם לְקוֹנוֹ. אַחַת לִפְנֵי הַסִּדְרָה שֶׁבֵּינוֹ לְרֵעָיו, חוֹבוֹתָיו לַחֶבְרָה. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁמִּצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים שַׁיֶּכֶת לִשְׁנֵי הַחֲלָקִים, וְהִיא הָעֲרֻבָּה לְקִיּוּם שְׁנֵיהֶם. מְסֻפָּר, שֶׁהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי צְבִי הִירְשׁ בְּרוֹיְדָא זַצַ"ל, חֲתָנוֹ וּמַמְשִׁיךְ מוֹרַשְׁתּוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל, נָתַן אֶת תְּמוּנַת אָבִיו בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת וְתָלָה אוֹתָהּ נִכְחוֹ, מוּל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ. וְהִסְבִּיר: "כֹּה רָחוֹק אֲנִי מִצִּדְקוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּבְכָל זֹאת, עִם כָּל רוֹמְמוּתוֹ, לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְגַּלְּתָה לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו... מַה לִּי לְחַכּוֹת עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה לִי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִי, הֲרֵינִי קוֹבֵעַ אוֹתָהּ מוּלִי"... הַהוֹרִים הֵם נוֹשְׂאֵי הַמּוֹרֶשֶׁת. טְעוּנֵי מָסֹרֶת רְצוּפָה, מַמְשִׁיכֵי שׁוֹשֶׁלֶת הַנִּטְוֵית וְהוֹלֶכֶת מֵהַר סִינַי. שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וּבָהּ חֻלְיוֹת שֶׁל שׁוֹפְטִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, גְּאוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, פּוֹסְקִים וּמְקֻבָּלִים. דּוֹר אַחַר דּוֹר, בִּרְצִיפוּת, מְשַׁמְּרִים וּמַעֲבִירִים חַכְמַת חַיִּים וּתְבוּנַת דּוֹרוֹת, מַנְחִילִים לְקָחִים עַתִּירֵי נִסָּיוֹן. וְתַרְבּוּת, כָּל תַּרְבּוּת, נִבְנֵית עַל הַכָּרַת הֶעָבָר וְהוֹקָרָתוֹ. הָאַנְגְּלִים, הַצָּרְפַתִּים, הָרוּסִים, הַסִּינִים, הַפִּינִים וּמִי לֹא. אֲנַחְנוּ לֹא. שְׁאַל יֶלֶד מִ'מַמְלַכְתִּי' מִי הָיָה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר, מִי הָיָה עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, מִי הָיָה אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי אוֹ אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט, מִי הָיוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, יְהוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אַבַּיֵּי וְרָבָא. הַאִם נִסְקֹר כָּאן מֵאָה דּוֹרוֹת... מִי הָיָה הַבֶּן אִישׁ חַי, הָאַבִּיר יַעֲקֹב, הָאַלְפַנְדְרִי. מַה פֵּשֶׁר רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת רַמְבַּ"ם, רַמְבַּ"ן, רְאֹ"ה, חִידָ"א, הַגְּרָ"א, בֶּעְשְׁ"ט. עַם שֶׁנִּתֵּק עַצְמוֹ מֵהוֹרָיו, מִמּוֹרַשְׁתּוֹ, נִתֵּק עַצְמוֹ מֵהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, מֵהַנְחָלַת הָעֹשֶׁר הֶעָצוּם, הַתַּרְבּוּת הַמְפֹאֶרֶת שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ בְּשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן. אֲבָל יֵשׁ הִגָּיוֹן בַּהִתְעַלְּמוּת הַזּוֹ מֵהַמּוֹרֶשֶׁת. בַּזִּלְזוּל בָּהּ. הֵם, לְשִׁיטָתָם. וְאַף אָנוּ לְשִׁיטָתֵנוּ - פַּעַם נָסַע הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קַמִינֶצְקִי זַצַ"ל בְּמָטוֹס, וּשְׁכֵנוֹ לַמּוֹשָׁב הָיָה מַזְכִּיר הַהִסְתַּדְּרוּת דְּאָז, מַר יְרוּחָם מֶשֶׁל. הַגָּאוֹן עָסוּק הָיָה בְּסִפְרוֹ, וּמַר מֶשֶׁל עָסַק בְּשֶׁלּוֹ. מִדֵּי כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹפִיעַ נֶכְדּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן שֶׁנָּסַע עִמָּם, וְשָׁאַל בַּחֲרָדָה: "אוּלַי חָסֵר לְסַבָּא מַשֶּׁהוּ?" "אוּלַי אוּכַל לַעְזוֹר בְּמַשֶּׁהוּ?" "הַכִּסֵּא נוֹחַ?!" "הַאִם רוֹצֶה סַבָּא לִשְׁתּוֹת?"... נִכְּרָה הִתְעַנְיְנוּת מִכָּל הַלֵּב, וְכָבוֹד עָצוּם וְרַב. "מִי הַבָּחוּר?" שָׁאַל מַר מֶשֶׁל. "נֶכְדִּי", עָנָה הַגָּאוֹן. נֶאֱנַח מַר מֶשֶׁל: "הַנְּכָדִים שֶׁלִּי, רַק תּוֹבְעִים עֶזְרָה. רְשִׁימַת רֶכֶשׁ הִגִּישׁוּ לִי. סַבָּא תִּקְנֶה וְסַבָּא תָּבִיא"... חִיֵּךְ הַגָּאוֹן וְאָמַר: "וּמַה הַפֶּלֶא? אֲנִי חִנַּכְתִּי אֶת יְלָדַי וּנְכָדַי, שֶׁאָנוּ צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ, 'הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים', שֶׁהִנְחִיל מוֹרַשְׁתּוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו 'לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט' (בְּרֵאשִׁית יח-יט). אָנוּ צֶאֱצָאֵי מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה וּמַנְחִילֶיהָ מִדּוֹר לְדוֹר, וְהַדּוֹרוֹת הוֹלְכִים וּמִתְקַטְּנִים: 'רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְאָנוּ כִבְנֵי אָדָם' (שַׁבָּת קיב:). אֲנִי נוֹלַדְתִּי שְׁנֵי דּוֹרוֹת קֹדֶם לְנֶכְדִּי, וְהִכַּרְתִּי אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁלְּפָנַי. אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים וְאֶת הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה וְעוֹד גְּדוֹלֵי עוֹלָם. וְנֶכְדִּי מָלֵא הַעֲרָצָה כְּלַפַּי". "אֲבָל אַתָּה מְחַנֵּךְ אֶת בָּנֶיךָ וְאֶת נְכָדֶיךָ שֶׁמּוֹצָא הָאָדָם מִן הַקּוֹף, וּמַדּוּעַ שֶׁיַּעֲרִיךְ אוֹתְךָ. הֲרֵי אֵין אַתָּה בְּעֵינָיו אֶלָּא חֻלְיָה הַמְּקַשֶּׁרֶת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹף, וְהוּא לְעֻמָּתְךָ - מֻשְׁלָּם יוֹתֵר"... וּמַר מֶשֶׁל נֶאֱנַח בַּשֵּׁנִית... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)