Otzarot-Article

סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: גִּיסִי, רַבִּי זַלְמָן אַסְטוּלִין, שָׂבַע מְרוֹרִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת בְּסִבִּיר הַקְּפוּאָה, תַּרְתֵּי מַשְׁמַע. קֹר עַז וּכְפוֹר רוּחָנִי נוֹרָא. בְּכָל כֹּחוֹ שָׁמַר עַל יַהֲדוּתוֹ, סֶבֶל רַב סָבַל עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, אֲבָל יָחִיד הָיָה, בּוֹדֵד. בְּלֹא מִנְיָן בְּחוֹל וּבְשַׁבָּת, בְּמוֹעֵד וּבְחַג, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים. עָזַר ה', וְנֶחֱלַץ מֵעֵמֶק הַבָּכָא, הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מְדַדֶּה עַל קַבָּיו. כַּמָּה שָׂמַח לִהְיוֹת בֵּין יְהוּדִים, לִרְאוֹת סְבִיבוֹ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הָלַכְתִּי עִמּוֹ לַתְּפִלָּה. אָח, תְּפִלָּה בְּמִנְיָן, בְּרֹב עַם. עֵינָיו נָצְצוּ. סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּ"לֶדֶרְמַן" מִנְיַן וָתִיקִין, וּבְעוֹדָם מִתְפַּלְּלִים מִתְאַרְגֵּן מִנְיָן בְּיַרְכְּתֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּ"בַּיִת שֵׁנִי", וְתוֹךְ כְּדֵי מַתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל לְמַעְלָה, וּכְשֶׁהַמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן מִסְתַּיֵּם מַתְחִיל מִנְיָן נוֹסָף... וְלֹא שָׂבַע מִשְּׁמֹעַ.

הַתְּפִלָּה הִסְתַּיְּמָה וּפָנִיתִי לַחְזֹר לְבֵיתִי, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת, לַחֲווֹת. הוּא כְּבָר יַגִּיעַ, יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ.

טוֹב, בֵּינְתַיִם אֲקַדֵּשׁ וְאֶלְמַד מְעַט.

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם "תּוֹרָתָם מִתְבָּרֶכֶת": אֲנִי מַסְפִּיק לִלְמֹד דַּף, וּשְׁנַיִם, וּשְׁלֹשָׁה - וְרַבִּי זַלְמָן אֵינֶנּוּ.

אֲנִי דּוֹאֵג, כִּכְלוֹת הַכֹּל זָר הוּא בָּעִיר, מְדַדֶּה עַל קַבָּיו. אוּלַי אִבֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ, מִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אֶמְצָאֵהוּ. קֹדֶם כָּל, נֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.אוּלַי רָאוּ לְאָן הָלַךְ. רָאוּ, בְּוַדַּאי. הוּא לְמַעְלָה, בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. עָלִיתִי, וְהִנֵּה הוּא לְפָנַי. מְסַמֵּן לִי בְּיָדוֹ שֶׁאַמְתִּין, עוֹד מְעַט. מַה יֵּשׁ, מַה קָּרָה? הִמְתַּנְתִּי לְצִדּוֹ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת. רַק אָז קָם.

"מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?" שָׁאַלְתִּי.

אָמַר: "אַתֶּם כְּעַכְבָּר הַשּׁוֹכֵב עַל עֲרֵמַת דִּינָרִים, רוֹאֶה בָּהֶם מִזְרָן שֶׁאֵינוֹ נֹחַ, אֵינוֹ מֵבִין אֵיזֶה אוֹצָר תַּחְתָּיו!" כְּבָר שָׁעָה אֲרֻכָּה, הוּא מְסַפֵּר לִי, שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁהוּא מְדַלֵּג עַל קַבָּיו מִמִּנְיָן לְמִנְיָן. לַעֲנוֹת עוֹד אָמֵן, עוֹד אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה, עוֹד קְדֻשָּׁה. אֵלּוּ אוֹצָרוֹת, מוּכָן הוּא לִשְׁהוֹת כָּאן עוֹד וָעוֹד. שָׁנִים הָיָה מְנֻתָּק, מֻרְעָב, וְכָעֵת כָּזֶה שֶׁפַע, בְּכָזֶה גֹּדֶשׁ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְנַתֵּק?!

וְנִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶׁהָיָה רַבִּי אֵלִיָּה לוּפְּיָאן זַצַ"ל אוֹמֵר, בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זַצַ"ל: הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא עֲבוּר תַּכְלִית מֶרְכָּזִית אַחַת וִיחִידָה. כְּאָמְרָם: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה מג-ז): "כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (אָבוֹת ו-יא). וְהַיְנוּ, שֶׁיַּכִּירוּהוּ בְּנֵי הָאָדָם: "בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ!"

לְפִיכָךְ, אָמַר, כְּדַאי הָיָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּלְהַחְזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁבְּמַהֲלַךְ כָּל יְמוֹת עוֹלָם יִהְיֶה וְלוּ אָדָם אֶחָד, שֶׁפַּעַם אַחַת בַּחַיִּים יֹאמַר "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ".

וּכְבָר הִתְקַיְּמָה מַטְּרַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. הוּפַק מִמֶּנּוּ כְּבוֹד שָׁמַיִם.

וְהוֹסִיף: וְאֶלֶף "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ" אֵינָם "אָמֵן" אַחַת! וְאֶלֶף אָמֵנִים אֵינָם שְׁקוּלִים לְ"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה" אֶחָד! וְאֶלֶף "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה" אֵינָם מִלָּה אַחַת שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה.

לֹא בִּכְדִי תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּסִיּוּם קְרִיאַת חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

אֲנִי נִתְקָל בִּבְנֵי יְשִׁיבָה קוֹדְרִים וּמְיֹאָשִׁים. מַדּוּעַ, כִּי אֵינָם מְבִינִים אֶת שִׁעוּרוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, אֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַסּוּגְיָא עַל בֻּרְיָהּ, מַבִּיטִים הֵם בְּקִנְאָה עַל הַמֻּכְשָׁרִים וְהַמַּצְלִיחִים וְהַמְשֻׁנָּנִים וְהַמְחַדְּשִׁים. אַי, כְּעַכְבָּרִים הָרוֹבְצִים עַל דִּינְרֵי זָהָב. הֲיֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג בְּעֶרְכָּהּ שֶׁל מִלָּה בַּתּוֹרָה?!

נַתְחִיל מִ"בְּרֵאשִׁית", כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם יוֹדְעִים לִקְרֹא בְּאוֹתִיּוֹת רַשִׁ"י. כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם יוֹדְעִים מַה כָּתוּב בַּחֻמָּשׁ?! כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם קוֹרְאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וְשׁוֹמְעִים קְרִיאָתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּצִבּוּר. וְכַמָּה פָּתְחוּ גְּמָרָא, יוֹדְעִים מַה הִיא "בָּבָא מְצִיעָא", רָאוּ צוּרָתָהּ שֶׁל שְׁמוּעָה?!

תִּקְּנוּ לָנוּ לִרְקֹד עַל סִיּוּם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. כָּל הַשְּׁאָר, כָּל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה, עוֹלָם מָלֵא, תּוֹסֶפֶת אוֹרָה. אֲבָל שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה.

קֹדֶם כֹּל שֶׁנֹּאמַר "אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ, שֶׁאָנוּ מַעֲרִיבִים וּמַשְׁכִּימִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד". קֹדֶם כֹּל וְרֵאשִׁית לַכֹּל, לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ!

לְהוֹדוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ בְּסִבִּיר הַקְּפוּאָה. אַחִים רַבִּים כָּל כָּךְ קָפְאוּ שָׁם לַמָּוֶת. וְאָנוּ, בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, גַּם "אָמֵן", וְגַם "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה", וְגַם "מִלָּה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה" אוֹמְרִים.

"נָגִיל וְנִשְׂמַח בְּזֹאת הַתּוֹרָה, כִּי הִיא לָנוּ עֹז וְאוֹרָה".

וְשָׁלָב אַחַר שָׁלָב, נַעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה. (לְהַגִּיד - שִׂמְחַת תּוֹרָה)

	מקץ תשע"ג
	חוֹבַת הַצִּיּוּת לְדַעַת תּוֹרָה
	סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: גִּיסִי, רַבִּי זַלְמָן אַסְטוּלִין, שָׂבַע מְרוֹרִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת בְּסִבִּיר הַקְּפוּאָה, תַּרְתֵּי מַשְׁמַע. קֹר עַז וּכְפוֹר רוּחָנִי נוֹרָא. בְּכָל כֹּחוֹ שָׁמַר עַל יַהֲדוּתוֹ, סֶבֶל רַב סָבַל עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, אֲבָל יָחִיד הָיָה, בּוֹדֵד. בְּלֹא מִנְיָן בְּחוֹל וּבְשַׁבָּת, בְּמוֹעֵד וּבְחַג, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים. עָזַר ה', וְנֶחֱלַץ מֵעֵמֶק הַבָּכָא, הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מְדַדֶּה עַל קַבָּיו. כַּמָּה שָׂמַח לִהְיוֹת בֵּין יְהוּדִים, לִרְאוֹת סְבִיבוֹ שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הָלַכְתִּי עִמּוֹ לַתְּפִלָּה. אָח, תְּפִלָּה בְּמִנְיָן, בְּרֹב עַם. עֵינָיו נָצְצוּ. סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּ"לֶדֶרְמַן" מִנְיַן וָתִיקִין, וּבְעוֹדָם מִתְפַּלְּלִים מִתְאַרְגֵּן מִנְיָן בְּיַרְכְּתֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּ"בַּיִת שֵׁנִי", וְתוֹךְ כְּדֵי מַתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל לְמַעְלָה, וּכְשֶׁהַמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן מִסְתַּיֵּם מַתְחִיל מִנְיָן נוֹסָף... וְלֹא שָׂבַע מִשְּׁמֹעַ. הַתְּפִלָּה הִסְתַּיְּמָה וּפָנִיתִי לַחְזֹר לְבֵיתִי, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת, לַחֲווֹת. הוּא כְּבָר יַגִּיעַ, יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. טוֹב, בֵּינְתַיִם אֲקַדֵּשׁ וְאֶלְמַד מְעַט. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם "תּוֹרָתָם מִתְבָּרֶכֶת": אֲנִי מַסְפִּיק לִלְמֹד דַּף, וּשְׁנַיִם, וּשְׁלֹשָׁה - וְרַבִּי זַלְמָן אֵינֶנּוּ. אֲנִי דּוֹאֵג, כִּכְלוֹת הַכֹּל זָר הוּא בָּעִיר, מְדַדֶּה עַל קַבָּיו. אוּלַי אִבֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ, מִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אֶמְצָאֵהוּ. קֹדֶם כָּל, נֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.אוּלַי רָאוּ לְאָן הָלַךְ. רָאוּ, בְּוַדַּאי. הוּא לְמַעְלָה, בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. עָלִיתִי, וְהִנֵּה הוּא לְפָנַי. מְסַמֵּן לִי בְּיָדוֹ שֶׁאַמְתִּין, עוֹד מְעַט. מַה יֵּשׁ, מַה קָּרָה? הִמְתַּנְתִּי לְצִדּוֹ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת. רַק אָז קָם. "מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?" שָׁאַלְתִּי. אָמַר: "אַתֶּם כְּעַכְבָּר הַשּׁוֹכֵב עַל עֲרֵמַת דִּינָרִים, רוֹאֶה בָּהֶם מִזְרָן שֶׁאֵינוֹ נֹחַ, אֵינוֹ מֵבִין אֵיזֶה אוֹצָר תַּחְתָּיו!" כְּבָר שָׁעָה אֲרֻכָּה, הוּא מְסַפֵּר לִי, שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁהוּא מְדַלֵּג עַל קַבָּיו מִמִּנְיָן לְמִנְיָן. לַעֲנוֹת עוֹד אָמֵן, עוֹד אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה, עוֹד קְדֻשָּׁה. אֵלּוּ אוֹצָרוֹת, מוּכָן הוּא לִשְׁהוֹת כָּאן עוֹד וָעוֹד. שָׁנִים הָיָה מְנֻתָּק, מֻרְעָב, וְכָעֵת כָּזֶה שֶׁפַע, בְּכָזֶה גֹּדֶשׁ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְנַתֵּק?! וְנִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶׁהָיָה רַבִּי אֵלִיָּה לוּפְּיָאן זַצַ"ל אוֹמֵר, בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זַצַ"ל: הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא עֲבוּר תַּכְלִית מֶרְכָּזִית אַחַת וִיחִידָה. כְּאָמְרָם: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה מג-ז): "כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (אָבוֹת ו-יא). וְהַיְנוּ, שֶׁיַּכִּירוּהוּ בְּנֵי הָאָדָם: "בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ!" לְפִיכָךְ, אָמַר, כְּדַאי הָיָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּלְהַחְזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁבְּמַהֲלַךְ כָּל יְמוֹת עוֹלָם יִהְיֶה וְלוּ אָדָם אֶחָד, שֶׁפַּעַם אַחַת בַּחַיִּים יֹאמַר "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ". וּכְבָר הִתְקַיְּמָה מַטְּרַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. הוּפַק מִמֶּנּוּ כְּבוֹד שָׁמַיִם. וְהוֹסִיף: וְאֶלֶף "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ" אֵינָם "אָמֵן" אַחַת! וְאֶלֶף אָמֵנִים אֵינָם שְׁקוּלִים לְ"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה" אֶחָד! וְאֶלֶף "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה" אֵינָם מִלָּה אַחַת שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה. לֹא בִּכְדִי תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּסִיּוּם קְרִיאַת חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. אֲנִי נִתְקָל בִּבְנֵי יְשִׁיבָה קוֹדְרִים וּמְיֹאָשִׁים. מַדּוּעַ, כִּי אֵינָם מְבִינִים אֶת שִׁעוּרוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, אֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַסּוּגְיָא עַל בֻּרְיָהּ, מַבִּיטִים הֵם בְּקִנְאָה עַל הַמֻּכְשָׁרִים וְהַמַּצְלִיחִים וְהַמְשֻׁנָּנִים וְהַמְחַדְּשִׁים. אַי, כְּעַכְבָּרִים הָרוֹבְצִים עַל דִּינְרֵי זָהָב. הֲיֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג בְּעֶרְכָּהּ שֶׁל מִלָּה בַּתּוֹרָה?! נַתְחִיל מִ"בְּרֵאשִׁית", כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם יוֹדְעִים לִקְרֹא בְּאוֹתִיּוֹת רַשִׁ"י. כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם יוֹדְעִים מַה כָּתוּב בַּחֻמָּשׁ?! כַּמָּה יְהוּדִים בָּעוֹלָם קוֹרְאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וְשׁוֹמְעִים קְרִיאָתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּצִבּוּר. וְכַמָּה פָּתְחוּ גְּמָרָא, יוֹדְעִים מַה הִיא "בָּבָא מְצִיעָא", רָאוּ צוּרָתָהּ שֶׁל שְׁמוּעָה?! תִּקְּנוּ לָנוּ לִרְקֹד עַל סִיּוּם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. כָּל הַשְּׁאָר, כָּל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה, עוֹלָם מָלֵא, תּוֹסֶפֶת אוֹרָה. אֲבָל שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה. קֹדֶם כֹּל שֶׁנֹּאמַר "אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ, שֶׁאָנוּ מַעֲרִיבִים וּמַשְׁכִּימִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד". קֹדֶם כֹּל וְרֵאשִׁית לַכֹּל, לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ! לְהוֹדוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ בְּסִבִּיר הַקְּפוּאָה. אַחִים רַבִּים כָּל כָּךְ קָפְאוּ שָׁם לַמָּוֶת. וְאָנוּ, בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, גַּם "אָמֵן", וְגַם "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה", וְגַם "מִלָּה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה" אוֹמְרִים. "נָגִיל וְנִשְׂמַח בְּזֹאת הַתּוֹרָה, כִּי הִיא לָנוּ עֹז וְאוֹרָה". וְשָׁלָב אַחַר שָׁלָב, נַעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה. (לְהַגִּיד - שִׂמְחַת תּוֹרָה)