Otzarot-Article

"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים" (כה-יז) הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער מִקָּמֶנִיץ זַצַ"ל נִכְנַס פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו וְרָאָה עִתּוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן. עִתּוֹן חִלּוֹנִי. הִזְדַּעֲזַע וּפָנָיו הֶחְוִירוּ: "אֵיךְ... אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל"... שָׁאַל בְּרֶתֶת.

הַלָּה לֹא הֵבִין לְסִבַּת הַחַלְחָלָה. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ כָּאן כַּתָּבוֹת, אֵיךְ לוֹמַר, שֶׁלֹּא בְּרוּחַ חֲרֵדִית, אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ גַּם יְדִיעוֹת וּמַאֲמָרִים וְנִתּוּחֵי מַצָּב, דְּבָרִים נְחוּצִים...

נָתַן בּוֹ הַגָּאוֹן אֶת מַבָּטוֹ הַחוֹדֵר וְשָׁאַל: "וְאִם הָעוֹרֵךְ הָיָה נִתְקָף שִׁגָּעוֹן, וּמַחְלִיט לְהַשְׁמִיץ וּלְהַכְפִּישׁ בְּאֹפֶן קָבוּעַ אֶת אָבִיךָ – הַאִם הָיִיתָ קוֹנֶה עִתּוֹן זֶה?!"

"וַדַּאי שֶׁלֹּא!" הִתְחַלְחֵל הָאִישׁ.

"וּלְהַכְפִּישׁ אֶת הַדָּת וְלִלְעֹג לַמִצְווֹת וְלִצְחֹק לַמָּסֹרֶת וְלִכְפֹּר בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים, זֶה לֹא נֶחְשָׁב?! זֶה לֹא מְקוֹמֵם?! זֶה - נִסְבָּל?!"...

וְהַלָּה כְּבָר הֵבִין אֶת סִבַּת הַחַלְחָלָה...

וּבְפֵרוּשׁ נִצְטַוִּינוּ עַל כָּךְ בְּפַרָשָׁתֵנוּ "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים", תִּשְׂנָא וּתְתַעֵב אֶת הַמְּנַסִּים לְהַחְטִיא, אֶת הַמְּבַקְּשִׁים לִתְקֹעַ טְרִיז בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַים. כַּכָּתוּב "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם".

אַל תִּתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּסַלְחָנוּת כְּשֵׁם שֶׁאֵינְךָ מוּכָן לִמְחֹל לִמְקַלֵּל אָבִיךָ וּמְבַזֶּה הוֹרֶיךָ!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תשע"ג
	לְנַצֵּל אֶת הַבָּמָה
	"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים" (כה-יז) הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער מִקָּמֶנִיץ זַצַ"ל נִכְנַס פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו וְרָאָה עִתּוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן. עִתּוֹן חִלּוֹנִי. הִזְדַּעֲזַע וּפָנָיו הֶחְוִירוּ: "אֵיךְ... אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל"... שָׁאַל בְּרֶתֶת. הַלָּה לֹא הֵבִין לְסִבַּת הַחַלְחָלָה. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ כָּאן כַּתָּבוֹת, אֵיךְ לוֹמַר, שֶׁלֹּא בְּרוּחַ חֲרֵדִית, אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ גַּם יְדִיעוֹת וּמַאֲמָרִים וְנִתּוּחֵי מַצָּב, דְּבָרִים נְחוּצִים... נָתַן בּוֹ הַגָּאוֹן אֶת מַבָּטוֹ הַחוֹדֵר וְשָׁאַל: "וְאִם הָעוֹרֵךְ הָיָה נִתְקָף שִׁגָּעוֹן, וּמַחְלִיט לְהַשְׁמִיץ וּלְהַכְפִּישׁ בְּאֹפֶן קָבוּעַ אֶת אָבִיךָ – הַאִם הָיִיתָ קוֹנֶה עִתּוֹן זֶה?!" "וַדַּאי שֶׁלֹּא!" הִתְחַלְחֵל הָאִישׁ. "וּלְהַכְפִּישׁ אֶת הַדָּת וְלִלְעֹג לַמִצְווֹת וְלִצְחֹק לַמָּסֹרֶת וְלִכְפֹּר בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים, זֶה לֹא נֶחְשָׁב?! זֶה לֹא מְקוֹמֵם?! זֶה - נִסְבָּל?!"... וְהַלָּה כְּבָר הֵבִין אֶת סִבַּת הַחַלְחָלָה... וּבְפֵרוּשׁ נִצְטַוִּינוּ עַל כָּךְ בְּפַרָשָׁתֵנוּ "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים", תִּשְׂנָא וּתְתַעֵב אֶת הַמְּנַסִּים לְהַחְטִיא, אֶת הַמְּבַקְּשִׁים לִתְקֹעַ טְרִיז בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַים. כַּכָּתוּב "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם". אַל תִּתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּסַלְחָנוּת כְּשֵׁם שֶׁאֵינְךָ מוּכָן לִמְחֹל לִמְקַלֵּל אָבִיךָ וּמְבַזֶּה הוֹרֶיךָ!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)