Otzarot-Article

"אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא" (ח-טו) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: נִשְׁאַלְתִּי אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לְתוֹפָעַת הַמְּחַבְּלִים הַמִּתְאַבְּדִים, תּוֹפָעָה הֲמוֹנִית שֶׁאֵינָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי. צְעִירִים חוֹגְרִים חֲגוֹרַת נֶפֶץ וְהוֹפְכִים עַצְמָם לִפְצָצָה מְהַלֶּכֶת. פּוֹסְעִים בָּרְחוֹב, נִכְנָסִים לְקַנְיוֹן הוֹמֶה אוֹ עוֹלִים לְאוֹטוֹבּוּס גָּדוּשׁ, לוֹחֲצִים עַל הַכַּפְתּוֹר וְזוֹרְעִים הֶרֶג וְהֶרֶס. אֵיךְ זֶה מוּבָן, לֹא נִתְפָּס.

וְהֵשַׁבְתִּי: לָמָּה זֶה לֹא מוּבָן?! אֵין מוּבָן מִזֶּה!!

וּכְמוֹ כָּל דָּבָר, גַּם זֶה רָמוּז בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

עוֹד לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה, כְּשֶׁאִישׁ לֹא חָלַם עַל הַתּוֹפָעָה הַזּוֹ וְלֹא תֵּאֲרָהּ בְּדִמְיוֹנוֹ, אָמַר הָרַב מִבְּרִיסְק זַצַ"ל: הַשִּׁלְטוֹנוֹת סְבוּרִים שֶׁאִם יַהַרְגוּ בָּעֲרָבִים - יַפְחִידוּם, וְהֵם יִסּוֹגוּ וְיִכָּנְעוּ וְיַשְׁלִימוּ. אֲבָל הַכָּתוּב אוֹמֵר (דְּבָרִים א-מד): "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר... לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה".

וְכָתַב רַשִׁ"י: מַה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ כְּשֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם מִיַּד מֵתָה, אַף הֵם כְּשֶׁהֵם נוֹגְעִים בָּכֶם מִיַּד מֵתִים. וּבְכֵן, מָה. הַאִם זֶה מָנַע מֵהֶם מִלִּרְדֹּף וְלַעֲקֹץ? לֹא וָלֹא. "וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם עַד חָרְמָה!" וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁדְחָפוּם מִמָּרוֹם, לֹא הָיוּ אֶלָּא "רְצוּעָה רָעָה לְהַלְקוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל", כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג קעה-א).

יָדוּעַ שֶׁהַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים הֵחִישׁוּ תִּגְבּוֹרוֹת וְצִיּוּד לְחִימָה לֶחָזִית הַמִּזְרָחִית, לַעֲמֹד מוּל מִתְקֶפֶת הָרוּסִים שֶׁאִיְּמָה לְמוֹטֵט אֶת קַו הֶחָזִית וְלִפְלֹשׁ לְאַרְצָם. אֲבָל רַכָּבוֹת הַצָּבָא עֻכְּבוּ כְּדֵי לְהַעֲנִיק זְכוּת קְדִימָה לְרַכָּבוֹת הַמָּוֶת שֶׁהוֹבִילוּ אֶת הַיְהוּדִים לְמַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה.

הַאִם מִישֶׁהוּ מְסֻגָּל לְהָבִין זֹאת, אֲפִלּוּ לְשִׁיטָתָם הַשְּׂטָנִית וְהַזְּדוֹנִית?! הֲרֵי הַצָּבָא זָקוּק נוֹאֲשׁוֹת לְתִגְבֹּרֶת, וְאִלּוּ הַיְהוּדִים, מַה יִּקְרֶה אִם יִשָּׁלְחוּ לַהֲרִיגָה מָחָר וּמָחֳרָתַיִם?!

וּמְקֻבְּלָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ קֻשְׁיָה חֲזָקָה, טְמוּנָה בָּהּ עַצְמָהּ הַתְּשׁוּבָה.

הֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה שֶׁדְּחָפוּם מִמָּרוֹם לִהְיוֹת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה: "וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא... הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי" (יְשַׁעְיָה י-ה).

וִידוּעִים דִּבְרֵי הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל, שֶׁלְּפִיכָךְ נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךָ יְסוֹד בַּהַשְׁקָפָה שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, וְאַף יְסוֹד זֶה, בַּכְּלָל.

טֶבַע מֻטְבָּע בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים לִרְצוֹת לִשְׂרֹד. וְטֶבַע מֻטְבָּע בָּהֶם לְפַחֵד מֵאֵשׁ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹדִיעַ לְפַרְעֹה שֶׁהַצְּפַרְדְּעִים יִמְסְרוּ עַצְמָם לְמִיתָה וְיִקְפְּצוּ לַתַּנּוּרִים הַלּוֹהֲטִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם (פְּסָחִים נג:)

וּמַה לָּנוּ לְהִתְפַּעֵל מֵהָעַרְבִים הַמִּתְאַבְּדִים, שֶׁפּוֹעֲלִים בְּנִגּוּד לַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי. כַּצְּפַרְדְּעִים וְכִדְבוֹרִים הֵמָּה.

הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל אָמַר בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי אִיצָלֶ'ה מִוָּלוֹזִ'ין זַצַ"ל, שֶׁלִּפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ "פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב". (סוֹטָה מט:) טִבְעוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב, כְּשֶׁמַּכִּים אוֹתוֹ בְּמַקֵּל מִתְנַפֵּל הוּא עַל הַמַּקֵּל לְנָשְׁכוֹ. אֵינוֹ מֵבִין שֶׁיֵּשׁ יָד הָאוֹחֶזֶת בַּמַּקֵּל, וְיֵשׁ לְהִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ וּבְכָךְ יִפָּסְקוּ הַמַּכּוֹת. בִּמְקוֹם לִכְעֹס וְלִשְׂנֹא וְלִקְצֹף עַל הָעַרְבִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא שְׁלוּחִים - וְכַמּוּבָן, מְגַלְגְּלִים חוֹב עַל יְדֵי חַיָּב, אֵינֶנּוּ מְסַנְגְּרִים עֲלֵיהֶם - יֵשׁ לָדַעַת שֶׁ"מַטֶּה הוּא בְּיָדָם זַעְמִי". וְיֵשׁ לְשַׁכֵּךְ אֶת הַכַּעַס וְהַחֵמָה הַמְּבִיאִים אֶת הַמַּכָּה.

נִזְכֹּר אֶת הַכָּתוּב "אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה... וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ, וְאֶת ה'... לֹא דָרָשׁוּ" (יְשַׁעְיָה ט-יא).

שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּמִצְרַיִם -

וְאֶפְשָׁר לַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסּוּי הַבָּא: כְּשֶׁיְּלָדִים יְשַׂחֲקוּ בַּחֶדֶר, יִתְחַבֵּא מִישֶׁהוּ בְּחָצֵר וְיַגְבִּיהַּ אֶת אֶצְבָּעוֹ מֵעַל לְאֶדֶן הַחַלּוֹן. נֹאמַר לַיְּלָדִים: "רְאוּ, הִנֵּה אֶצְבַּע תְּלוּשָׁה בָּאֲוִיר. כַּמָּה מַפְחִיד!"

מַה יַּעֲשׂוּ הַיְלָדִים? יָרוּצוּ לַחַלּוֹן לִרְאוֹת מִי מִסְתַּתֵּר בְּחָצֵר; שֶׁל מִי הָאֶצְבַּע.

כֵּן, אֲפִילוּ יְלָדִים מְבִינִים. אָמְנָם הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶם מְפֻתָּח וְאֶפְשָׁר לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, אֲבָל גַּם הֵם מְבִינִים שֶׁאִם יֵשׁ אֶצְבַּע הִיא מְחֻבֶּרֶת לְיָד, וְהַיָּד שַׁיֶּכֶת לְאָדָם.

וְאִלּוּ חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, חֲכָמִים מְחֻכָּמִים, רָאוּ אֶת הָאֶצְבַּע כִּתְלוּשָׁה... שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה לָּהֶם לוֹמַר "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא", יֹאמְרוּ "ה' הוּא הַמַּכֶּנוּ!"

וְאָנוּ, הַאִם פּוֹעֲלִים אָנוּ אַחֶרֶת?! (וְהִגַּדְתָּ)

	מקץ תשע"ג
	לְנַצֵּל אֶת הַבָּמָה
	"אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא" (ח-טו) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: נִשְׁאַלְתִּי אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לְתוֹפָעַת הַמְּחַבְּלִים הַמִּתְאַבְּדִים, תּוֹפָעָה הֲמוֹנִית שֶׁאֵינָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי. צְעִירִים חוֹגְרִים חֲגוֹרַת נֶפֶץ וְהוֹפְכִים עַצְמָם לִפְצָצָה מְהַלֶּכֶת. פּוֹסְעִים בָּרְחוֹב, נִכְנָסִים לְקַנְיוֹן הוֹמֶה אוֹ עוֹלִים לְאוֹטוֹבּוּס גָּדוּשׁ, לוֹחֲצִים עַל הַכַּפְתּוֹר וְזוֹרְעִים הֶרֶג וְהֶרֶס. אֵיךְ זֶה מוּבָן, לֹא נִתְפָּס. וְהֵשַׁבְתִּי: לָמָּה זֶה לֹא מוּבָן?! אֵין מוּבָן מִזֶּה!! וּכְמוֹ כָּל דָּבָר, גַּם זֶה רָמוּז בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. עוֹד לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה, כְּשֶׁאִישׁ לֹא חָלַם עַל הַתּוֹפָעָה הַזּוֹ וְלֹא תֵּאֲרָהּ בְּדִמְיוֹנוֹ, אָמַר הָרַב מִבְּרִיסְק זַצַ"ל: הַשִּׁלְטוֹנוֹת סְבוּרִים שֶׁאִם יַהַרְגוּ בָּעֲרָבִים - יַפְחִידוּם, וְהֵם יִסּוֹגוּ וְיִכָּנְעוּ וְיַשְׁלִימוּ. אֲבָל הַכָּתוּב אוֹמֵר (דְּבָרִים א-מד): "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר... לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה". וְכָתַב רַשִׁ"י: מַה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ כְּשֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם מִיַּד מֵתָה, אַף הֵם כְּשֶׁהֵם נוֹגְעִים בָּכֶם מִיַּד מֵתִים. וּבְכֵן, מָה. הַאִם זֶה מָנַע מֵהֶם מִלִּרְדֹּף וְלַעֲקֹץ? לֹא וָלֹא. "וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם עַד חָרְמָה!" וּמַדּוּעַ, מִשּׁוּם שֶׁדְחָפוּם מִמָּרוֹם, לֹא הָיוּ אֶלָּא "רְצוּעָה רָעָה לְהַלְקוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל", כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג קעה-א). יָדוּעַ שֶׁהַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים הֵחִישׁוּ תִּגְבּוֹרוֹת וְצִיּוּד לְחִימָה לֶחָזִית הַמִּזְרָחִית, לַעֲמֹד מוּל מִתְקֶפֶת הָרוּסִים שֶׁאִיְּמָה לְמוֹטֵט אֶת קַו הֶחָזִית וְלִפְלֹשׁ לְאַרְצָם. אֲבָל רַכָּבוֹת הַצָּבָא עֻכְּבוּ כְּדֵי לְהַעֲנִיק זְכוּת קְדִימָה לְרַכָּבוֹת הַמָּוֶת שֶׁהוֹבִילוּ אֶת הַיְהוּדִים לְמַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה. הַאִם מִישֶׁהוּ מְסֻגָּל לְהָבִין זֹאת, אֲפִלּוּ לְשִׁיטָתָם הַשְּׂטָנִית וְהַזְּדוֹנִית?! הֲרֵי הַצָּבָא זָקוּק נוֹאֲשׁוֹת לְתִגְבֹּרֶת, וְאִלּוּ הַיְהוּדִים, מַה יִּקְרֶה אִם יִשָּׁלְחוּ לַהֲרִיגָה מָחָר וּמָחֳרָתַיִם?! וּמְקֻבְּלָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ קֻשְׁיָה חֲזָקָה, טְמוּנָה בָּהּ עַצְמָהּ הַתְּשׁוּבָה. הֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה שֶׁדְּחָפוּם מִמָּרוֹם לִהְיוֹת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה: "וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא... הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי" (יְשַׁעְיָה י-ה). וִידוּעִים דִּבְרֵי הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל, שֶׁלְּפִיכָךְ נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךָ יְסוֹד בַּהַשְׁקָפָה שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, וְאַף יְסוֹד זֶה, בַּכְּלָל. טֶבַע מֻטְבָּע בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים לִרְצוֹת לִשְׂרֹד. וְטֶבַע מֻטְבָּע בָּהֶם לְפַחֵד מֵאֵשׁ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹדִיעַ לְפַרְעֹה שֶׁהַצְּפַרְדְּעִים יִמְסְרוּ עַצְמָם לְמִיתָה וְיִקְפְּצוּ לַתַּנּוּרִים הַלּוֹהֲטִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם (פְּסָחִים נג:) וּמַה לָּנוּ לְהִתְפַּעֵל מֵהָעַרְבִים הַמִּתְאַבְּדִים, שֶׁפּוֹעֲלִים בְּנִגּוּד לַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי. כַּצְּפַרְדְּעִים וְכִדְבוֹרִים הֵמָּה. הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל אָמַר בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי אִיצָלֶ'ה מִוָּלוֹזִ'ין זַצַ"ל, שֶׁלִּפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ "פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב". (סוֹטָה מט:) טִבְעוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב, כְּשֶׁמַּכִּים אוֹתוֹ בְּמַקֵּל מִתְנַפֵּל הוּא עַל הַמַּקֵּל לְנָשְׁכוֹ. אֵינוֹ מֵבִין שֶׁיֵּשׁ יָד הָאוֹחֶזֶת בַּמַּקֵּל, וְיֵשׁ לְהִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ וּבְכָךְ יִפָּסְקוּ הַמַּכּוֹת. בִּמְקוֹם לִכְעֹס וְלִשְׂנֹא וְלִקְצֹף עַל הָעַרְבִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא שְׁלוּחִים - וְכַמּוּבָן, מְגַלְגְּלִים חוֹב עַל יְדֵי חַיָּב, אֵינֶנּוּ מְסַנְגְּרִים עֲלֵיהֶם - יֵשׁ לָדַעַת שֶׁ"מַטֶּה הוּא בְּיָדָם זַעְמִי". וְיֵשׁ לְשַׁכֵּךְ אֶת הַכַּעַס וְהַחֵמָה הַמְּבִיאִים אֶת הַמַּכָּה. נִזְכֹּר אֶת הַכָּתוּב "אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה... וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ, וְאֶת ה'... לֹא דָרָשׁוּ" (יְשַׁעְיָה ט-יא). שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּמִצְרַיִם - וְאֶפְשָׁר לַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסּוּי הַבָּא: כְּשֶׁיְּלָדִים יְשַׂחֲקוּ בַּחֶדֶר, יִתְחַבֵּא מִישֶׁהוּ בְּחָצֵר וְיַגְבִּיהַּ אֶת אֶצְבָּעוֹ מֵעַל לְאֶדֶן הַחַלּוֹן. נֹאמַר לַיְּלָדִים: "רְאוּ, הִנֵּה אֶצְבַּע תְּלוּשָׁה בָּאֲוִיר. כַּמָּה מַפְחִיד!" מַה יַּעֲשׂוּ הַיְלָדִים? יָרוּצוּ לַחַלּוֹן לִרְאוֹת מִי מִסְתַּתֵּר בְּחָצֵר; שֶׁל מִי הָאֶצְבַּע. כֵּן, אֲפִילוּ יְלָדִים מְבִינִים. אָמְנָם הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶם מְפֻתָּח וְאֶפְשָׁר לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, אֲבָל גַּם הֵם מְבִינִים שֶׁאִם יֵשׁ אֶצְבַּע הִיא מְחֻבֶּרֶת לְיָד, וְהַיָּד שַׁיֶּכֶת לְאָדָם. וְאִלּוּ חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, חֲכָמִים מְחֻכָּמִים, רָאוּ אֶת הָאֶצְבַּע כִּתְלוּשָׁה... שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה לָּהֶם לוֹמַר "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא", יֹאמְרוּ "ה' הוּא הַמַּכֶּנוּ!" וְאָנוּ, הַאִם פּוֹעֲלִים אָנוּ אַחֶרֶת?! (וְהִגַּדְתָּ)