Otzarot-Article

"נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים" (לב-לב) הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל, דַּיָּן בָּאִי גֶּ'רְבָּא, סִפֵּר בְּסִפְרוֹ 'מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב' סִפּוּר, שֶׁלִּקְחוֹ שַׁיָּךְ לְפָרָשָׁתֵנוּ.

מַעֲשֶׂה בְּהֵלֶךְ עָנִי שֶׁהָיָה מְסוֹבֵב מִבַּיִת לְבַיִת, הוֹלֵךְ מִדֶּלֶת לְדֶלֶת וּפוֹשֵׁט יָד לִנְדָבָה. פְּרוּטָה לִפְרוּטָה הִצְטָרְפָה וְאִפְשְׁרָה אֶת מִחְיָתוֹ הַדַּלָּה.

הִגִּיעַ לַחֲוִילָתוֹ שֶׁל עָשִׁיר אֶחָד. חֲוִילָה מְפֹאֶרֶת, רַחֲבַת יָדַיִם, בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. הֶעָשִׁיר יָשַׁב בַּמִּרְפֶּסֶת הַפּוֹנָה אֶל הָרְחוֹב, שָׁקוּעַ בְּסִפְרֵי חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו.

הִתְקָרֵב הֶעָנִי, הוֹשִׁיט יָדוֹ וְקִרְקֵשׁ בְּמַטְבְּעוֹתָיו, לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר.

"הַמְתֵּן מְעַט עַד שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּנּוֹת לְבַקָּשָׁתְךָ", הִפְטִיר לְעֵבֶר הֶעָנִי, "עַתָּה מְחַשֵּׁב אֲנִי אֶת שְׁוִי נְכָסַי וְאָסוּר לִי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי פֶּן אֶתְבַּלְבֵּל בְּחֶשְׁבּוֹנִי".

נָשָׂא הָרַעְיוֹן חֵן בְּעֵינֵי הֶעָנִי, מַדּוּעַ לֹא יֵחָשֵׁב גַּם הוּא אֶת שְׁוִי נְכָסָיו?! נִפְנָה לְפִנַּת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַם אֶת כָּל הַפְּרוּטוֹת מִכִּיסֵי בְּגָדָיו, וּמָנָה אוֹתָן אַחַת לְאַחַת, סִדְּרָן בִּקְבוּצוֹת שֶׁל עֶשֶׂר-עֶשֶׂר...

נָשָׂא אֵלָיו הֶעָשִׁיר מַבָּט מְשָׁעֳשָׁע: עָנִי מָרוּד זֶה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ אֶלָּא שֶׁהַהֶבְדֵּל קָטָן: זֶה מוֹנֶה רְכוּשׁ בְּמִלְיוֹנִים וְזֶה סוֹפֵר פְּרוּטוֹת...

סָנַט בֶּעָנִי בִּזְחִיחוּת דַּעַת וְאָמַר, 'מַה יֵשׁ לְךָ לְחַשֵּׁב, כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לָדַעַת כַּמָּה חָסֵר לְךָ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְעָשְׁרִי?'

חָוְרוּ לְרֶגַע פָּנָיו שֶׁל הֶעָנִי, אַךְ מִיַּד הִתְעַשֵּׁת וְאָמַר: "לֹא, לֹא! זֹאת אֵינִי צָרִיךְ לְחַשֵּׁב. זֹאת בֵּרַרְתִּי בֶּעָבָר וַאֲנִי יוֹדֵעַ מִשֶּׁכְּבָר".

נֵעוֹרָה סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר: "מַה בֵּרַרְתָ, אֶת הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ?"

"אָמְנָם כֵּן", עָנָה הֶעָנִי.

"וּלְאֵיזוֹ תּוֹצָאָה הִגַּעְתָּ?" שָׁאַל הֶעָשִׁיר מְשָׁעֳשָׁע.

"הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁאֵינֶנּוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה. כָּל הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ מִסְתַּכֵּם בַּעֲשָׂרָה זְהוּבִים בִּלְבַד", עָנָה.

"הֲבָלִים תְּדַבֵּר", הִפְטִיר הֶעָשִׁיר וְשָׁב לְחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו.

"עֲשָׂרָה זְהוּבִים!" שָׁב הֶעָנִי וְאָמַר, "וְאֵין זֶה עַל פִּי אָמְדָן אוֹ הַשְׁעָרָה. שָׁאַלְתִּי מְבִינִים וְיוֹדְעֵי דָּבָר וְהֵם אִמְּתוּ אֶת הַנְּתוּנִים שֶׁבְּיָדַי".

סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הִתְעוֹרְרָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם: אוֹ שֶׁלְּפָנָיו אַחַד הַקַּמְצָנִים – עָשִׁיר מֻפְלָג הַחַי כְּקַבְּצָן שֶׁעָשְׁרוֹ רַב לִמְאֹד וְאֵין הוּא רָאוּי לִנְדָבָה. אוֹ שֶׁלְּפָנָיו עָנִי עַז פָּנִים הַמִּתְקַלֵּס בּוֹ, וְגַם הוּא אֵינוֹ רָאוּי לִנְדָבָה.

"פָּרֵשׁ נָא אֶת דְּבָרֶיךָ", תָּבַע.

"בְּבַקָּשָׁה. הִתְעַנְיַנְתִּי אֵצֶל הַקַּבְרָן וְהוּא אָמַר לִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגֵי תַּכְרִיכִים בִּלְבַד, לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. הַהֶפְרֵשׁ בִּמְחִירָם הוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים"...

אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל: בְּרַעְיוֹן זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי הַמְּסוֹרָה. בַּתּוֹרָה כְּתוּבָה אַרְבַּע פְּעָמִים הַמִּלָּה "נַחְנוּ": "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", "וְנַחְנוּ מָה", וּבְפָרָשָׁתֵנוּ: "נָחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים", "נָחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ". וְנִקְשֹׁר בֵּין הַפְּסוּקִים בָּאֹפֶן הַבָּא: בְּמַה יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְגָּאוֹת עַל חֲבֵרוֹ? בְּחָכְמָה, בְּיִחוּס אוֹ בְּעֹשֶׁר. אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן בָּהֶם נִרְאֶה, שֶׁאֵין בְּכָל אֵלּוּ כְּדֵי לְעוֹרֵר גַּאֲוָה. אוּלַי אַף לְהֶפֶךְ...

"וְנַחְנוּ מָה" - בְּמַה נִתְגָּאֶה? אִם בְּחָכְמָה הֲרֵי "נָחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ", וְהֶחָכָם הַחוֹטֵא עָנְשׁוֹ רַב יוֹתֵר; אִם בְּיִחוּס הֲרֵי "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ" בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; וְאִם בְּעֹשֶׁר – הֲרֵי "נָחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים", בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יַחְלְצוּ מֵעָלֵינוּ אֶת מַחְלְצוֹתֵינוּ וּמְאוּמָה לֹא נִטֹּל עִמָּנוּ.

"...לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף לֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישב תשע"ג
	הַיָּרוּד יוֹתֵר, מְקַבֵּל סִיּוּעַ עוֹדֵף
	"וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-מט) יְמֵי הַקַּיִץ, תְּקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲמוּרִים לִהְיוֹת תְּקוּפַת נֹפֶשׁ לַמּוֹרִים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לַתַּלְמִידִים "נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים" (לב-לב) הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל, דַּיָּן בָּאִי גֶּ'רְבָּא, סִפֵּר בְּסִפְרוֹ 'מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב' סִפּוּר, שֶׁלִּקְחוֹ שַׁיָּךְ לְפָרָשָׁתֵנוּ. מַעֲשֶׂה בְּהֵלֶךְ עָנִי שֶׁהָיָה מְסוֹבֵב מִבַּיִת לְבַיִת, הוֹלֵךְ מִדֶּלֶת לְדֶלֶת וּפוֹשֵׁט יָד לִנְדָבָה. פְּרוּטָה לִפְרוּטָה הִצְטָרְפָה וְאִפְשְׁרָה אֶת מִחְיָתוֹ הַדַּלָּה. הִגִּיעַ לַחֲוִילָתוֹ שֶׁל עָשִׁיר אֶחָד. חֲוִילָה מְפֹאֶרֶת, רַחֲבַת יָדַיִם, בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. הֶעָשִׁיר יָשַׁב בַּמִּרְפֶּסֶת הַפּוֹנָה אֶל הָרְחוֹב, שָׁקוּעַ בְּסִפְרֵי חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. הִתְקָרֵב הֶעָנִי, הוֹשִׁיט יָדוֹ וְקִרְקֵשׁ בְּמַטְבְּעוֹתָיו, לְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. "הַמְתֵּן מְעַט עַד שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּנּוֹת לְבַקָּשָׁתְךָ", הִפְטִיר לְעֵבֶר הֶעָנִי, "עַתָּה מְחַשֵּׁב אֲנִי אֶת שְׁוִי נְכָסַי וְאָסוּר לִי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי פֶּן אֶתְבַּלְבֵּל בְּחֶשְׁבּוֹנִי". נָשָׂא הָרַעְיוֹן חֵן בְּעֵינֵי הֶעָנִי, מַדּוּעַ לֹא יֵחָשֵׁב גַּם הוּא אֶת שְׁוִי נְכָסָיו?! נִפְנָה לְפִנַּת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַם אֶת כָּל הַפְּרוּטוֹת מִכִּיסֵי בְּגָדָיו, וּמָנָה אוֹתָן אַחַת לְאַחַת, סִדְּרָן בִּקְבוּצוֹת שֶׁל עֶשֶׂר-עֶשֶׂר... נָשָׂא אֵלָיו הֶעָשִׁיר מַבָּט מְשָׁעֳשָׁע: עָנִי מָרוּד זֶה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ אֶלָּא שֶׁהַהֶבְדֵּל קָטָן: זֶה מוֹנֶה רְכוּשׁ בְּמִלְיוֹנִים וְזֶה סוֹפֵר פְּרוּטוֹת... סָנַט בֶּעָנִי בִּזְחִיחוּת דַּעַת וְאָמַר, 'מַה יֵשׁ לְךָ לְחַשֵּׁב, כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לָדַעַת כַּמָּה חָסֵר לְךָ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְעָשְׁרִי?' חָוְרוּ לְרֶגַע פָּנָיו שֶׁל הֶעָנִי, אַךְ מִיַּד הִתְעַשֵּׁת וְאָמַר: "לֹא, לֹא! זֹאת אֵינִי צָרִיךְ לְחַשֵּׁב. זֹאת בֵּרַרְתִּי בֶּעָבָר וַאֲנִי יוֹדֵעַ מִשֶּׁכְּבָר". נֵעוֹרָה סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר: "מַה בֵּרַרְתָ, אֶת הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ?" "אָמְנָם כֵּן", עָנָה הֶעָנִי. "וּלְאֵיזוֹ תּוֹצָאָה הִגַּעְתָּ?" שָׁאַל הֶעָשִׁיר מְשָׁעֳשָׁע. "הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁאֵינֶנּוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה. כָּל הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ מִסְתַּכֵּם בַּעֲשָׂרָה זְהוּבִים בִּלְבַד", עָנָה. "הֲבָלִים תְּדַבֵּר", הִפְטִיר הֶעָשִׁיר וְשָׁב לְחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. "עֲשָׂרָה זְהוּבִים!" שָׁב הֶעָנִי וְאָמַר, "וְאֵין זֶה עַל פִּי אָמְדָן אוֹ הַשְׁעָרָה. שָׁאַלְתִּי מְבִינִים וְיוֹדְעֵי דָּבָר וְהֵם אִמְּתוּ אֶת הַנְּתוּנִים שֶׁבְּיָדַי". סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הִתְעוֹרְרָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם: אוֹ שֶׁלְּפָנָיו אַחַד הַקַּמְצָנִים – עָשִׁיר מֻפְלָג הַחַי כְּקַבְּצָן שֶׁעָשְׁרוֹ רַב לִמְאֹד וְאֵין הוּא רָאוּי לִנְדָבָה. אוֹ שֶׁלְּפָנָיו עָנִי עַז פָּנִים הַמִּתְקַלֵּס בּוֹ, וְגַם הוּא אֵינוֹ רָאוּי לִנְדָבָה. "פָּרֵשׁ נָא אֶת דְּבָרֶיךָ", תָּבַע. "בְּבַקָּשָׁה. הִתְעַנְיַנְתִּי אֵצֶל הַקַּבְרָן וְהוּא אָמַר לִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגֵי תַּכְרִיכִים בִּלְבַד, לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. הַהֶפְרֵשׁ בִּמְחִירָם הוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים"... אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן כֹּהֵן זַצַ"ל: בְּרַעְיוֹן זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי הַמְּסוֹרָה. בַּתּוֹרָה כְּתוּבָה אַרְבַּע פְּעָמִים הַמִּלָּה "נַחְנוּ": "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", "וְנַחְנוּ מָה", וּבְפָרָשָׁתֵנוּ: "נָחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים", "נָחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ". וְנִקְשֹׁר בֵּין הַפְּסוּקִים בָּאֹפֶן הַבָּא: בְּמַה יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְגָּאוֹת עַל חֲבֵרוֹ? בְּחָכְמָה, בְּיִחוּס אוֹ בְּעֹשֶׁר. אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן בָּהֶם נִרְאֶה, שֶׁאֵין בְּכָל אֵלּוּ כְּדֵי לְעוֹרֵר גַּאֲוָה. אוּלַי אַף לְהֶפֶךְ... "וְנַחְנוּ מָה" - בְּמַה נִתְגָּאֶה? אִם בְּחָכְמָה הֲרֵי "נָחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ", וְהֶחָכָם הַחוֹטֵא עָנְשׁוֹ רַב יוֹתֵר; אִם בְּיִחוּס הֲרֵי "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ" בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; וְאִם בְּעֹשֶׁר – הֲרֵי "נָחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים", בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יַחְלְצוּ מֵעָלֵינוּ אֶת מַחְלְצוֹתֵינוּ וּמְאוּמָה לֹא נִטֹּל עִמָּנוּ. "...לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף לֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)