Otzarot-Article

"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף" (לט-ב) מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: זוּג בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הִגִּיעוּ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה. לְמַעַן הָאֱמֶת, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מִמִּי. אָנוּ מַזְהִירִים אֶת עַצְמֵנוּ שׁוּב וָשׁוּב לְקַבֵּל רַק קַבָּלוֹת קַלּוֹת וּפְעוּטוֹת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶן. וְהֵם, מְחוֹלְלִים מַהְפָּךְ כָּזֶה בְּאֶמְצַע הַחַיִּים, מִדַּרְכֵי מָוֶת לְדַרְכֵי חַיִּים.

וַאֲסַפֵּר -

הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה. בָּחוּר מִישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, מִבְּכִירֵי וּפְאֵרֵי הַיְּשִׁיבָה, הִתְאָרֵס. אֵיזֶה אֹשֶׁר, אֵיזוֹ שִׂמְחָה. הִתְכּוֹנְנוּ לַחֲתֻנָּה וְהִגִּיעַ לִשְׁבּוֹת בְּעִירוֹ שֶׁל הַחוֹתֵן. הַחוֹתֵן הִצִּיגוֹ לִפְנֵי מַכָּרָיו וְהִתְפָּאֵר בּוֹ, וְהָיָה בְּמַה לְהִתְפָּאֵר. הַבָּחוּר נָחַל כָּבוֹד רַב, וְכָבוֹד זֶה הָיָה לִצְנִינִים בְּעֵינֵי בָּחוּר אַחֵר מִבְּנֵי הָעִיר. הַקִּנְאָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ הַחוֹתֵן: "נוּ, מַה דַּעְתְּךָ עַל הֶחָתָן?" הִפְטִיר: "עֲבוּר בִּתְּךָ הוּא דֵּי טוֹב"...

רֶגַע, מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים, לְמַה אַתָּה רוֹמֵז? לֹא מְשַׁנֶּה, אַל תָּשִׂים לֵב, הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר.

- וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי אָמַרְתָּ מַשֶּׁהוּ.

טוֹב, בֶּטַח בֵּרָרְתָּ לִפְנֵי שֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתוֹ.

- בֵּרַרְתִּי מָה?

שְׁכַח מִזֶּה, לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם...

וְחָל כָּאן הַכְּלָל "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ", בְּעִקּוּם אַף, חִנּוֹ שֶׁל הֶחָתָן סָר וּכְבָר מָצְאוּ בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת, דָּשׁוּ בָּהֶם וְנִפְּחוּם. סוֹף דָּבָר, בִּטְּלוּ אֶת הַשִּׁדּוּךְ וְעוֹלָמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר חָשַׁךְ עָלָיו.

מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה פָּרְצָה, וְהֶחָזִית הַגֶּרְמָנִית הִתְקָרְבָה. יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה נִמְלְטָה לִקְרֶמֶנְצ'וּג. יוֹם אֶחָד קָרָא הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה זַצַ"ל לְאוֹתוֹ בָּחוּר. הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מִכְתָּב שֶׁהִתְקַבֵּל לְפִי כְּתֹבֶת הַיְּשִׁיבָה. הַכּוֹתֵב סִפֵּר שֶׁבְּקִנְאָתוֹ וּבִפְזִיזוּתוֹ גָּרַם לְבִטּוּל הַשִּׁדּוּךְ. מֵאָז הִכָּהוּ לִבּוֹ, וְצָרוֹת רַבּוֹת הִשְׂתָּרְגוּ עָלָיו. בֵּיתוֹ הִתְפָּרֵק וּפַרְנָסָתוֹ שָׁבְתָה. עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְתָלָה אֶת הָעֹנֶשׁ בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה כְּתָבְתּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר לָכֵן כּוֹתֵב הוּא לַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה, מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּאַתֵּר אֶת הַבָּחוּר וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ.

הַבָּחוּר הֶאֱזִין, וְהַסַּבָּא אָמַר: "עַל פִּי הַהֲלָכָה, אֵינְךָ חַיָּב לִמְחֹל" (אוֹ"ח תרו-א).

הַבָּחוּר מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "כְּשֶׁהִתְאָרַסְתִּי, הוֹדֵיתִי לַה' עַל הַטּוֹבָה. כְּשֶׁהַשִּׁדּוּךְ הוּפַר הוֹדֵיתִי עַל הָרָעָה. ה' נָתַן וַה' לָקַח יְהִי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ. הֵבַנְתִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ הוֹצִיא דִבָּה, וּמָחַלְתִּי מִיַּד. לֹא הָיָה אֶלָּא שָׁלִיחַ מִמָּרוֹם. וְאִם "מְגַלְגְּלִים חוֹב עַל יְדֵי חַיָּב" אֵין זֶה עִסְקִי.

הַסַּבָּא הִבִּיט בּוֹ: "הַבָּחוּר הָרַס אֶת חַיֶּיךָ, נִפֵּץ אֶת תִּקְווֹתֶיךָ. אֵין בְּלִבְּךָ שֵׁמֶץ טִינָה?!"

"הָרַב, גַּם אֲנִי בֶּן אָדָם. נִפְגַּעְתִּי, הִתְמַרְמַרְתִּי, וְהֶחְלַטְתִּי לִמְחֹל בְּלֵב שָׁלֵם".

הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה קָם מְלוֹא קוֹמָתוֹ. הַבָּחוּר, נָבוֹךְ, קָם גַּם הוּא. הַסַּבָּא כָּפַף אֶת רֹאשׁוֹ: "בָּרְכֵנִי נָא".

"אֲנִי - מָה?!"

"בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי -

הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (ר"ה יז.) שֶׁהַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מִיכָה ז-יח) "נֹשֵׂא עֲוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע". לְמִי נוֹשֵׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָווֹן, לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. הֶעֱבַרְתָּ כָּךְ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְאַתָּה בְּלֹא עָווֹן, בְּדִין שֶׁתְּבָרְכֵנִי".

וְעָמַד עַל כָּךְ, וּבֵרְכוֹ.

וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, כָּזֶה שִׁנּוּי דֶּרֶךְ, כָּזוֹ הָעֲבָרָה עַל הַמִּדּוֹת, וּתְשׁוּבָה הַמּוֹחֶקֶת כָּל הָעֲווֹנוֹת.

וְהֵם בָּאִים לְקַבֵּל בְּרָכָה? אֲנִי הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיהֶם.

סִפְּרוּ בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה אֶת סִפּוּרָם. סִפְּרָה שֶׁהִיא רוֹפְאָה בְּכִירָה, רֹאשׁ מַחְלָקָה בְּבֵית חוֹלִים חָשׁוּב. בֶּעָבָר הָיְתָה בָּאָה גַּם בְּשַׁבָּת בְּרֶכֶב, אֲבָל מֵאָז חֲזָרָתָהּ בִּתְשׁוּבָה הִיא פּוֹסַעַת בָּרֶגֶל מֶרְחָק רַב. זֶה גַּם בָּרִיא, צִיְּנָה. וְסִפְּרָה מוֹפֵת וָפֶלֶא: מֵאָז שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת רַגְלִי, לֹא 'תָּפַס' אוֹתָהּ גֶשֶׁם בְּדַרְכָּהּ. לִפְעָמִים יוֹרְדִים גְּשָׁמִים עַזִּים לִפְנֵי צֵאתָהּ, וְלִפְעָמִים בְּהַגִּיעָהּ. אֲבָל בְּדַרְכָּהּ, מֵעוֹלָם לֹא נִרְטְבָה.

נֵס וָפֶלֶא מוֹפֵת גָּלוּי. סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלָאָה.

לְפֶתַע הִבְחִינָה: "אֲנִי רוֹאָה שֶׁהָרַב לֹא כָּל כָּךְ מִתְפַּעֵל מִזֶּה", צִיְּנָה.

אָמַרְתִּי: "לְהֶפֶךְ, אֲנִי מִתְפַּעֵל מְאֹד. אֲבָל אֶשְׂמַח עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁתּוֹדִיעִי לִי שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים בְּדַרְכֵּךְ!"

"אָה", הֵבִינָה, "יְהוּדִי צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁיּוֹרְדִים גְּשָׁמִים. זוֹ אָנֹכִיּוּת לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁאֵינָם יוֹרְדִים".

"גַּם זֶה נָכוֹן", עָנִיתִי. "הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיָה מְבַקֵּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא תָּבוֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לְגֶשֶׁם (יוֹמָא נג:) אֲבָל הִתְכַּוַּנְתִּי לְדָבָר אַחֵר -

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שְׁמַעְתֶּם עַל הַסְּטַיְפְּלֵר זַצַ"ל, הוּא הָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר. וּבְמוֹ עֵינַי רְאִיתִיו פּוֹסֵעַ בְּשַׁבָּת, וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת הֵחֵל לָרֶדֶת. כֻּלָּם רָצוּ לִתְפֹּס מַחֲסֶה, וְהוּא הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת לְאִטּוֹ, כִּי אֵין לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בְּשַׁבָּת. וְנִרְטַב כֻּלּוֹ, הַגֶּשֶׁם זָלַג נְחִילִים נְחִילִים מִכּוֹבָעוֹ.

וְאֵיךְ תַּסְבִּירוּ שֶׁהַנֵּס שֶׁקּוֹרֶה לָךְ מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, לֹא קָרָה לוֹ?!"

נָבוֹכוּ בְּנֵי הַזּוּג.

אָמַרְתִּי: "אַסְבִּיר לָכֶם. מִדְרָשׁ מַרְעִישׁ מָצָאתִי (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פו-ד) עַל הַפָּסוּק "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו..." (בְּרֵאשִׁית לט-ב) "וַיְהִי", לְשׁוֹן צַעַר (מְגִלָּה י:) וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים "וַיְהִי" בְּפָסוּק אֶחָד. וּמַה הַצַּעַר בְּ"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף". אַדְּרַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה הִיא.

אֲבָל הַמִּדְרָשׁ שׁוֹאֵל: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף", וְכִי עִם אֶחָיו לֹא הָיָה, רַק עִם יוֹסֵף? וְעָנָה בְּמָשָׁל:

סוֹחֵר הוֹבִיל שַׁיָּרָה בַּת תְּרֵיסַר חֲמוֹרִים נוֹשְׂאֵי חָבִיּוֹת יַיִן. לְפֶתַע נִתַּק אֶחָד הַחֲמוֹרִים, וְנִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי. מִיַּד רָץ אַחֲרָיו לְהַחְזִירוֹ.

תָּמְהוּ: "מֶה עָשִׂיתָ, נָטַשְׁתָּ אַחַד עָשָׂר חֲמוֹרִים וְרַצְתָּ אַחַר הָאֶחָד?"

עָנָה: "הַשְּׁאָר הָיוּ בַּשּׁוּק, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין סַכָּנָה שֶׁאֶחָד מֵהָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים יִפְתַּח חָבִית שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְיֶאֱסֹר אֶת הַיַּיִן בִּשְׁתִיָּה. אֲבָל חֲמוֹר זֶה נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַלָּה עָלוּל לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ וְלֶאֱסֹר אֶת הַיַּיִן. חַיָּב אֲנִי לְשָׁמְרוֹ".

הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּמְחִיצַת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וּשְׁמוּרִים הֵם מֵאֲלֵיהֶם. אֲבָל יוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרַיִם - מְקוֹם טֻמְאָה, וּבְבֵית פּוֹטִיפַר - מְקוֹם סַכָּנָה, וְנִזְקַק לִשְׁמִירָה יְתֵרָה: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף!"

עַד כָּאן דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ.

וְלָמַדְנוּ, שֶׁכְּכָל שֶׁאָנוּ יְרוּדִים וּמַצָּבֵנוּ הָרוּחָנִי מְסֻכָּן - כָּךְ גְּדוֹלָה שְׁמִירַת ה' עָלֵינוּ וְהוּא עִמָּנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

עַכְשָׁו מְבִינִים אַתֶּם מַדּוּעַ אֶשְׂמַח כְּשֶׁתְּבַשְּׂרוּנִי, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים לָרֶדֶת כְּשֶׁאַתֶּם בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵינְכֶם צְרִיכִים עוֹד לְהֶאָרַת פָּנִים מְיֻחֶדֶת הַשְּׁמוּרָה לְאֵלּוּ שֶׁבְּסִכּוּן"... (לְהַגִּיד)

	וישלח תשע"ג
	"עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב?"
	"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף" (לט-ב) מְסַפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: זוּג בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הִגִּיעוּ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה. לְמַעַן הָאֱמֶת, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מִמִּי. אָנוּ מַזְהִירִים אֶת עַצְמֵנוּ שׁוּב וָשׁוּב לְקַבֵּל רַק קַבָּלוֹת קַלּוֹת וּפְעוּטוֹת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶן. וְהֵם, מְחוֹלְלִים מַהְפָּךְ כָּזֶה בְּאֶמְצַע הַחַיִּים, מִדַּרְכֵי מָוֶת לְדַרְכֵי חַיִּים. וַאֲסַפֵּר - הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה. בָּחוּר מִישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, מִבְּכִירֵי וּפְאֵרֵי הַיְּשִׁיבָה, הִתְאָרֵס. אֵיזֶה אֹשֶׁר, אֵיזוֹ שִׂמְחָה. הִתְכּוֹנְנוּ לַחֲתֻנָּה וְהִגִּיעַ לִשְׁבּוֹת בְּעִירוֹ שֶׁל הַחוֹתֵן. הַחוֹתֵן הִצִּיגוֹ לִפְנֵי מַכָּרָיו וְהִתְפָּאֵר בּוֹ, וְהָיָה בְּמַה לְהִתְפָּאֵר. הַבָּחוּר נָחַל כָּבוֹד רַב, וְכָבוֹד זֶה הָיָה לִצְנִינִים בְּעֵינֵי בָּחוּר אַחֵר מִבְּנֵי הָעִיר. הַקִּנְאָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ הַחוֹתֵן: "נוּ, מַה דַּעְתְּךָ עַל הֶחָתָן?" הִפְטִיר: "עֲבוּר בִּתְּךָ הוּא דֵּי טוֹב"... רֶגַע, מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים, לְמַה אַתָּה רוֹמֵז? לֹא מְשַׁנֶּה, אַל תָּשִׂים לֵב, הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר. - וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי אָמַרְתָּ מַשֶּׁהוּ. טוֹב, בֶּטַח בֵּרָרְתָּ לִפְנֵי שֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתוֹ. - בֵּרַרְתִּי מָה? שְׁכַח מִזֶּה, לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם... וְחָל כָּאן הַכְּלָל "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ", בְּעִקּוּם אַף, חִנּוֹ שֶׁל הֶחָתָן סָר וּכְבָר מָצְאוּ בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת, דָּשׁוּ בָּהֶם וְנִפְּחוּם. סוֹף דָּבָר, בִּטְּלוּ אֶת הַשִּׁדּוּךְ וְעוֹלָמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר חָשַׁךְ עָלָיו. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה פָּרְצָה, וְהֶחָזִית הַגֶּרְמָנִית הִתְקָרְבָה. יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה נִמְלְטָה לִקְרֶמֶנְצ'וּג. יוֹם אֶחָד קָרָא הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה זַצַ"ל לְאוֹתוֹ בָּחוּר. הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מִכְתָּב שֶׁהִתְקַבֵּל לְפִי כְּתֹבֶת הַיְּשִׁיבָה. הַכּוֹתֵב סִפֵּר שֶׁבְּקִנְאָתוֹ וּבִפְזִיזוּתוֹ גָּרַם לְבִטּוּל הַשִּׁדּוּךְ. מֵאָז הִכָּהוּ לִבּוֹ, וְצָרוֹת רַבּוֹת הִשְׂתָּרְגוּ עָלָיו. בֵּיתוֹ הִתְפָּרֵק וּפַרְנָסָתוֹ שָׁבְתָה. עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְתָלָה אֶת הָעֹנֶשׁ בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה כְּתָבְתּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר לָכֵן כּוֹתֵב הוּא לַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה, מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּאַתֵּר אֶת הַבָּחוּר וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ. הַבָּחוּר הֶאֱזִין, וְהַסַּבָּא אָמַר: "עַל פִּי הַהֲלָכָה, אֵינְךָ חַיָּב לִמְחֹל" (אוֹ"ח תרו-א). הַבָּחוּר מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "כְּשֶׁהִתְאָרַסְתִּי, הוֹדֵיתִי לַה' עַל הַטּוֹבָה. כְּשֶׁהַשִּׁדּוּךְ הוּפַר הוֹדֵיתִי עַל הָרָעָה. ה' נָתַן וַה' לָקַח יְהִי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ. הֵבַנְתִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ הוֹצִיא דִבָּה, וּמָחַלְתִּי מִיַּד. לֹא הָיָה אֶלָּא שָׁלִיחַ מִמָּרוֹם. וְאִם "מְגַלְגְּלִים חוֹב עַל יְדֵי חַיָּב" אֵין זֶה עִסְקִי. הַסַּבָּא הִבִּיט בּוֹ: "הַבָּחוּר הָרַס אֶת חַיֶּיךָ, נִפֵּץ אֶת תִּקְווֹתֶיךָ. אֵין בְּלִבְּךָ שֵׁמֶץ טִינָה?!" "הָרַב, גַּם אֲנִי בֶּן אָדָם. נִפְגַּעְתִּי, הִתְמַרְמַרְתִּי, וְהֶחְלַטְתִּי לִמְחֹל בְּלֵב שָׁלֵם". הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה קָם מְלוֹא קוֹמָתוֹ. הַבָּחוּר, נָבוֹךְ, קָם גַּם הוּא. הַסַּבָּא כָּפַף אֶת רֹאשׁוֹ: "בָּרְכֵנִי נָא". "אֲנִי - מָה?!" "בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי - הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (ר"ה יז.) שֶׁהַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מִיכָה ז-יח) "נֹשֵׂא עֲוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע". לְמִי נוֹשֵׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָווֹן, לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. הֶעֱבַרְתָּ כָּךְ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְאַתָּה בְּלֹא עָווֹן, בְּדִין שֶׁתְּבָרְכֵנִי". וְעָמַד עַל כָּךְ, וּבֵרְכוֹ. וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, כָּזֶה שִׁנּוּי דֶּרֶךְ, כָּזוֹ הָעֲבָרָה עַל הַמִּדּוֹת, וּתְשׁוּבָה הַמּוֹחֶקֶת כָּל הָעֲווֹנוֹת. וְהֵם בָּאִים לְקַבֵּל בְּרָכָה? אֲנִי הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיהֶם. סִפְּרוּ בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה אֶת סִפּוּרָם. סִפְּרָה שֶׁהִיא רוֹפְאָה בְּכִירָה, רֹאשׁ מַחְלָקָה בְּבֵית חוֹלִים חָשׁוּב. בֶּעָבָר הָיְתָה בָּאָה גַּם בְּשַׁבָּת בְּרֶכֶב, אֲבָל מֵאָז חֲזָרָתָהּ בִּתְשׁוּבָה הִיא פּוֹסַעַת בָּרֶגֶל מֶרְחָק רַב. זֶה גַּם בָּרִיא, צִיְּנָה. וְסִפְּרָה מוֹפֵת וָפֶלֶא: מֵאָז שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת רַגְלִי, לֹא 'תָּפַס' אוֹתָהּ גֶשֶׁם בְּדַרְכָּהּ. לִפְעָמִים יוֹרְדִים גְּשָׁמִים עַזִּים לִפְנֵי צֵאתָהּ, וְלִפְעָמִים בְּהַגִּיעָהּ. אֲבָל בְּדַרְכָּהּ, מֵעוֹלָם לֹא נִרְטְבָה. נֵס וָפֶלֶא מוֹפֵת גָּלוּי. סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלָאָה. לְפֶתַע הִבְחִינָה: "אֲנִי רוֹאָה שֶׁהָרַב לֹא כָּל כָּךְ מִתְפַּעֵל מִזֶּה", צִיְּנָה. אָמַרְתִּי: "לְהֶפֶךְ, אֲנִי מִתְפַּעֵל מְאֹד. אֲבָל אֶשְׂמַח עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁתּוֹדִיעִי לִי שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים בְּדַרְכֵּךְ!" "אָה", הֵבִינָה, "יְהוּדִי צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁיּוֹרְדִים גְּשָׁמִים. זוֹ אָנֹכִיּוּת לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁאֵינָם יוֹרְדִים". "גַּם זֶה נָכוֹן", עָנִיתִי. "הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיָה מְבַקֵּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא תָּבוֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לְגֶשֶׁם (יוֹמָא נג:) אֲבָל הִתְכַּוַּנְתִּי לְדָבָר אַחֵר - אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שְׁמַעְתֶּם עַל הַסְּטַיְפְּלֵר זַצַ"ל, הוּא הָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר. וּבְמוֹ עֵינַי רְאִיתִיו פּוֹסֵעַ בְּשַׁבָּת, וְגֶשֶׁם זִלְעָפוֹת הֵחֵל לָרֶדֶת. כֻּלָּם רָצוּ לִתְפֹּס מַחֲסֶה, וְהוּא הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת לְאִטּוֹ, כִּי אֵין לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בְּשַׁבָּת. וְנִרְטַב כֻּלּוֹ, הַגֶּשֶׁם זָלַג נְחִילִים נְחִילִים מִכּוֹבָעוֹ. וְאֵיךְ תַּסְבִּירוּ שֶׁהַנֵּס שֶׁקּוֹרֶה לָךְ מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, לֹא קָרָה לוֹ?!" נָבוֹכוּ בְּנֵי הַזּוּג. אָמַרְתִּי: "אַסְבִּיר לָכֶם. מִדְרָשׁ מַרְעִישׁ מָצָאתִי (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פו-ד) עַל הַפָּסוּק "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו..." (בְּרֵאשִׁית לט-ב) "וַיְהִי", לְשׁוֹן צַעַר (מְגִלָּה י:) וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים "וַיְהִי" בְּפָסוּק אֶחָד. וּמַה הַצַּעַר בְּ"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף". אַדְּרַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה הִיא. אֲבָל הַמִּדְרָשׁ שׁוֹאֵל: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף", וְכִי עִם אֶחָיו לֹא הָיָה, רַק עִם יוֹסֵף? וְעָנָה בְּמָשָׁל: סוֹחֵר הוֹבִיל שַׁיָּרָה בַּת תְּרֵיסַר חֲמוֹרִים נוֹשְׂאֵי חָבִיּוֹת יַיִן. לְפֶתַע נִתַּק אֶחָד הַחֲמוֹרִים, וְנִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי. מִיַּד רָץ אַחֲרָיו לְהַחְזִירוֹ. תָּמְהוּ: "מֶה עָשִׂיתָ, נָטַשְׁתָּ אַחַד עָשָׂר חֲמוֹרִים וְרַצְתָּ אַחַר הָאֶחָד?" עָנָה: "הַשְּׁאָר הָיוּ בַּשּׁוּק, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין סַכָּנָה שֶׁאֶחָד מֵהָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים יִפְתַּח חָבִית שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְיֶאֱסֹר אֶת הַיַּיִן בִּשְׁתִיָּה. אֲבָל חֲמוֹר זֶה נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַלָּה עָלוּל לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ וְלֶאֱסֹר אֶת הַיַּיִן. חַיָּב אֲנִי לְשָׁמְרוֹ". הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּמְחִיצַת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וּשְׁמוּרִים הֵם מֵאֲלֵיהֶם. אֲבָל יוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרַיִם - מְקוֹם טֻמְאָה, וּבְבֵית פּוֹטִיפַר - מְקוֹם סַכָּנָה, וְנִזְקַק לִשְׁמִירָה יְתֵרָה: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף!" עַד כָּאן דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ. וְלָמַדְנוּ, שֶׁכְּכָל שֶׁאָנוּ יְרוּדִים וּמַצָּבֵנוּ הָרוּחָנִי מְסֻכָּן - כָּךְ גְּדוֹלָה שְׁמִירַת ה' עָלֵינוּ וְהוּא עִמָּנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עַכְשָׁו מְבִינִים אַתֶּם מַדּוּעַ אֶשְׂמַח כְּשֶׁתְּבַשְּׂרוּנִי, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים לָרֶדֶת כְּשֶׁאַתֶּם בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵינְכֶם צְרִיכִים עוֹד לְהֶאָרַת פָּנִים מְיֻחֶדֶת הַשְּׁמוּרָה לְאֵלּוּ שֶׁבְּסִכּוּן"... (לְהַגִּיד)