Otzarot-Article

"עִם לָבָן גַּרְתִּי" (לב-ה) כָּתַב רַשִׁ"י "גַּרְתִּי" בְּגִימַטְרִיָּה תַּרְיַ"ג, כְּלוֹמַר, עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים.

וְיֵשׁ לִי שְׁאֵלָה, שָׁאַל הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַאִם עֵשָׂו לָמַד אֶת הַפָּסוּק עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י?

וְאִם לָמַד אֶת הַפָּסוּק עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, מַה זֶּה אָמַר לוֹ? מָה אִכְפַּת לוֹ אִם יַעֲקֹב קִיֵּם תַּרְיַ"ג מִצְווֹת וְאִם לָמַד אוֹ לֹא מִמַּעֲשֵׂי לָבָן? וְאִם אָכֵן אִכְפַּת לוֹ, מַדּוּעַ לֹא אָמַר זֹאת יַעֲקֹב בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא רָמַז בְּרֶמֶז?!

אֲבָל אֶת זֶה בְּדִיּוּק בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהוֹרוֹת וּלְהַנְחִיל לְדוֹרוֹת עוֹלָם.

עֲבוּרֵנוּ, עֲבוּר לוֹמְדֵי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הָעִקָּר הוּא הַאִם שָׁמַר תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. וְאִלּוּ אֶת עֵשָׂו מְעַנְיֵן דָּבָר אֶחָד: שׁוֹר יֵשׁ? חֲמוֹר יֵשׁ? צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה? אִם כֵּן, הוּא שָׁוֶה מַשֶּׁהוּ.

וַאֲסַפֵּר - הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זַצַ"ל קָרָא לְכֶנֶס רַבָּנִים בְּעִנְיְנֵי הַשָּׁעָה, לְחִזּוּק וּלְהַתְרָאָה מִפְּנֵי פְּרָצוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ לִפְרֹץ. הָיָה שָׁם פְּרֶזִידֶנְט, פַּרְנַס קְהִלָּה, שֶׁהִתְעַנְיֵן בְּלַחַשׁ: "עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב", בָּעַגָּה הָאַמֶרִיקָאִית. דְּהַיְנוּ, מַה הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלּוֹ.

"אֲנִי יוֹדֵעַ?!" לָחַשׁ חֲבֵרוֹ "אֶלֶף, אוּלַי אַלְפַּיִם לְחֹדֶשׁ".

"אֵיךְ הוּא מֵעֵז לְדַבֵּר" הֵשִׁיב בִּלְחִישָׁה רוֹעֶמֶת, "הַאִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ פֹּה רַבַּיְיס שֶׁמְּקַבְּלִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף לְשָׁנָה?!" דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִפְּנֵיהֶם.

אַתֶּם צוֹחֲקִים? פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא בְּסֵפֶר הַחָכְמָה (קֹהֶלֶת ט-טז) "וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים" וּכְשֶׁהַגְּמָרָא אָמְרָה (שַׁבָּת צב.) שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, תָּמַהּ הָרַ"ן (דְּרוּשׁ ה) בִּשְׁלָמָא חָכָם, שֶׁיָּבִין נְבוּאָתוֹ הֵיטֵב, וְגִבּוֹר, שֶׁלֹּא יֵחַת מִפְּנֵי כֹּל, אֲבָל עָשִׁיר, מַדּוּעַ? כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ "עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב"...

וּבְעַצְמִי נוֹכַחְתִּי -

הִתְאָרַחְתִּי בְּשַׁבָּת בְּפָּארְקְוּוֵי, וְכִבְּדוּנִי לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר הַהַבְדָּלָה אָמַר הַמְּאָרֵחַ: "בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִתְפַּלֵּל פְּלוֹנִי, גְבִיר אַדִּיר. הִתְרַשֵּׁם מֵהַדְּרָשָׁה וּבִקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ".

נוּ, לָמָּה לֹא. קָמְנוּ וְהָלַכְנוּ וְהִתְקַבַּלְנוּ בִּמְאוֹר פָּנִים. "כְּבוֹדוֹ נָאֶה דּוֹרֵשׁ", הֶחְמִיא בַּעַל הַבַּיִת, "דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב". לָכֵן הוּא קָרָא לִי, שָׁמַע שֶׁאֲנִי אוֹסֵף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה וּרְצוֹנוֹ לִתְרֹם סְכוּם הָגוּן.

הֻפְתַּעְתִּי, מֵעוֹלָם לֹא אֵרַע שֶׁאָדָם יִקְרָא לִי וְיַצִּיעַ כֶּסֶף מִיָּזְמָתוֹ, וְעוֹד סְכוּם הָגוּן. מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מַאֲמַצִּים עוֹלֶה כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כָּל הַתְרָמָה לְתוֹרָה.

הַפְתָּעָתִי גָּבְרָה כְּשֶׁשָּׁטַח עַל הַשֻּׁלְחָן מִסְמָךְ מֵהַבַּנְק, צֵ'יְיס מַנְהֶטְן בַּנְק, הַמְּאַשֵּׁר שֶׁמֻּפְקָדִים שָׁם אַחַד עָשָׂר מִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים.

"בֵּן יָחִיד לִי", אָמַר, "נָאֶה וּמֻכְשָׁר, הִכְנַסְתִּיו לַעֲסָקִים".

"הַרְבֵּה נַחַת" אֲנִי מְבָרֵךְ.

"אָמֵן", נֶאֱנַח. "הוּא עוֹמֵד לָשֵׂאת גּוֹיָה לְאִשָּׁה, וְלִבִּי נִשְׁבָּר. הִתְחַנַּנְתִּי, בָּכִיתִי, הִצַּעְתִּי לָתֵת לוֹ הַכֹּל, אִיַּמְתִּי שֶׁאַדִּירֵנוּ לְגַמְרֵי, דָּבָר לֹא עָזַר. רַבִּי! אִם תַּצְלִיחַ לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיִּסּוֹג בּוֹ, אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ הַמְחָאָה אִישִׁית עַל סַךְ חֲמִשָּׁה וָחֵצִי מִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים, חֲצִי רְכוּשִׁי.

אָמַרְתִּי: "שְׁמַע נָא, אֲנִי אוֹסֵף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה, לֹא עֲבוּרִי אִישִׁית. עֲבוּרִי, אֵינִי זָקוּק לַפְּרוּטוֹת שֶׁלְּךָ". אֵיךְ הִזְדַּעֲזַע כְּשֶׁקָּרָאתִי לַמִּילְיוֹנִים שֶׁלּוֹ "פְּרוּטוֹת". "הוֹנִי הָאִישִׁי נֶאֱמָד בְּיוֹתֵר מִמֵּאָה מִילְיוֹן דּוֹלָרִים".

הוֹ, הוּא הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עָלַי אַחֶרֶת. מִיַּד הִשְׁתַּנָּה יַחֲסוֹ, אַף הִבִּיעַ הִתְעַנְיְנוּת: "אֵיךְ עָשִׂיתָ אֶת הוֹנְךָ?!"

"אָה, פָּשׁוּט. רְאֵה נָא, אִם בִּנְךָ יַחְזֹר בּוֹ וְיִנְטֹש אֶת הַגּוֹיָּה, עִם אֵיזוֹ יְהוּדִיָּה יִתְחַתֵּן, אָה? אֵיזֶה חִנּוּךְ יְהוּדִי יְקַבְּלוּ נְכָדֶיךָ, כַּמָּה נַחַת יְהוּדִית כְּבָר תִּרְאֶה מֵהֶם, אָה?! וְזֶה שָׁוֶה לְךָ חֲמִשָּׁה וָחֵצִי מִילְיוֹן דּוֹלָרִים. לֹא לְךָ, זֶה בֶּאֱמֶת שָׁוֶה כָּךְ, וְיוֹתֵר מִכָּךְ. אֲבָל לִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה יְלָדִים, וְכֻלָּם נָשְׂאוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרוֹת, וַהֲמוֹן נְכָדִים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם, נְטוּעִים בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמַשְׂבִּיעִים בָּרוּךְ הַשֵּׁם רֹב נַחַת יְהוּדִית, הַאֵין זֶה שָׁוֶה מֵאָה מִילְיוֹנִים?! אֲבָל תּוֹדָה לְךָ שֶׁפָּקַחְתָּ אֶת עֵינַי לְהַכִּיר בְּכָךְ וּלְהָבִין כַּמָּה עָשִׁיר אֲנִי. הַאוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר לְבֵיתִי וּלְבַשֵּׂר עַל כָּךְ לְאִשְׁתִּי?"

עַל אֲתַר הִתְקַשַּׁרְתִּי, וּבְהִתְרַגְּשׁוּתִי שָׁכַחְתִּי אֶת פַּעַר הַשָּׁעוֹת, הֵעַרְתִּיהָ לִפְנוֹת בֹּקֶר לְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁאָנוּ מִילְיוֹנֶרִים. מַה מִילְיוֹנֶרִים, מִילִיאַרְדֶרִים.

וְלָאָב הַשָּׁבוּר אָמַרְתִּי: אֵינִי רוֹצֶה לִזְרוֹת מֶלַח עַל פְּצָעֶיךָ, אֲבָל הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל סִפֵּר עַל אוֹתוֹ אָב שֶׁבִּקֵּשׁ "תַּכְלִית" לִבְנוֹ, וּשְׁלָחוֹ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּפֶּטֶרְבּוּרְג. לְיָמִים חָזַר הַבֵּן בְּגִלּוּי רֹאשׁ.

סָפַק הָאָב כַּפַּיִם וְקָרָא: "הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתְךָ חוֹזֵר מִוָּלוֹזִ'ין עִם גְּמָרָא בַּיָּד".

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אֵינְךָ יָכוֹל לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְפֶטֶרְבּוּרְג וְלִרְצוֹת שֶׁיַּחְזֹר מִוָּלוֹזִ'ין"...

נֶאֱנַח: "מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהַשֵּׂכֶל בָּא מְאֻחָר", וְקָם לְלַוּוֹת אוֹתִי הַחוּצָה כְּמוֹ שֶׁגְּבִיר מְלַוֶּה מְשֻׁלָּח. לְרֶגַע נִפְתָּה לַחְשֹׁב שֶׁגַּם אֲנִי מִילְיוֹנֶר, אֵיךְ גָּבְהָהּ אָז קוֹמָתִי בְּעֵינָיו. אֲבָל אִם יֵשׁ לִי 'בְּסַךְ הַכֹּל' דּוֹרוֹת יְשָׁרִים מְבֹרָכִים, חָזַרְתִּי לְגָדְלִי הַטִּבְעִי...

לֹא נָעִים לוֹמַר, מַבָּט שֶׁל עֵשָׂו, הַ"תַּרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי" זֶה בִּשְׁבִיל פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הָעִקָּר הוּא כַּמָּה שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים יֵשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. "עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב"... (לְהַגִּיד)

	ויצא תשע"ג
	אוֹדוֹת פֶּלֶךְ הַשְּׁתִיקָה
	"עִם לָבָן גַּרְתִּי" (לב-ה) כָּתַב רַשִׁ"י "גַּרְתִּי" בְּגִימַטְרִיָּה תַּרְיַ"ג, כְּלוֹמַר, עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וְיֵשׁ לִי שְׁאֵלָה, שָׁאַל הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַאִם עֵשָׂו לָמַד אֶת הַפָּסוּק עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י? וְאִם לָמַד אֶת הַפָּסוּק עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, מַה זֶּה אָמַר לוֹ? מָה אִכְפַּת לוֹ אִם יַעֲקֹב קִיֵּם תַּרְיַ"ג מִצְווֹת וְאִם לָמַד אוֹ לֹא מִמַּעֲשֵׂי לָבָן? וְאִם אָכֵן אִכְפַּת לוֹ, מַדּוּעַ לֹא אָמַר זֹאת יַעֲקֹב בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא רָמַז בְּרֶמֶז?! אֲבָל אֶת זֶה בְּדִיּוּק בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהוֹרוֹת וּלְהַנְחִיל לְדוֹרוֹת עוֹלָם. עֲבוּרֵנוּ, עֲבוּר לוֹמְדֵי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הָעִקָּר הוּא הַאִם שָׁמַר תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. וְאִלּוּ אֶת עֵשָׂו מְעַנְיֵן דָּבָר אֶחָד: שׁוֹר יֵשׁ? חֲמוֹר יֵשׁ? צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה? אִם כֵּן, הוּא שָׁוֶה מַשֶּׁהוּ. וַאֲסַפֵּר - הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זַצַ"ל קָרָא לְכֶנֶס רַבָּנִים בְּעִנְיְנֵי הַשָּׁעָה, לְחִזּוּק וּלְהַתְרָאָה מִפְּנֵי פְּרָצוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ לִפְרֹץ. הָיָה שָׁם פְּרֶזִידֶנְט, פַּרְנַס קְהִלָּה, שֶׁהִתְעַנְיֵן בְּלַחַשׁ: "עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב", בָּעַגָּה הָאַמֶרִיקָאִית. דְּהַיְנוּ, מַה הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלּוֹ. "אֲנִי יוֹדֵעַ?!" לָחַשׁ חֲבֵרוֹ "אֶלֶף, אוּלַי אַלְפַּיִם לְחֹדֶשׁ". "אֵיךְ הוּא מֵעֵז לְדַבֵּר" הֵשִׁיב בִּלְחִישָׁה רוֹעֶמֶת, "הַאִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ פֹּה רַבַּיְיס שֶׁמְּקַבְּלִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף לְשָׁנָה?!" דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִפְּנֵיהֶם. אַתֶּם צוֹחֲקִים? פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא בְּסֵפֶר הַחָכְמָה (קֹהֶלֶת ט-טז) "וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים" וּכְשֶׁהַגְּמָרָא אָמְרָה (שַׁבָּת צב.) שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, תָּמַהּ הָרַ"ן (דְּרוּשׁ ה) בִּשְׁלָמָא חָכָם, שֶׁיָּבִין נְבוּאָתוֹ הֵיטֵב, וְגִבּוֹר, שֶׁלֹּא יֵחַת מִפְּנֵי כֹּל, אֲבָל עָשִׁיר, מַדּוּעַ? כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ "עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב"... וּבְעַצְמִי נוֹכַחְתִּי - הִתְאָרַחְתִּי בְּשַׁבָּת בְּפָּארְקְוּוֵי, וְכִבְּדוּנִי לִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר הַהַבְדָּלָה אָמַר הַמְּאָרֵחַ: "בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִתְפַּלֵּל פְּלוֹנִי, גְבִיר אַדִּיר. הִתְרַשֵּׁם מֵהַדְּרָשָׁה וּבִקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ". נוּ, לָמָּה לֹא. קָמְנוּ וְהָלַכְנוּ וְהִתְקַבַּלְנוּ בִּמְאוֹר פָּנִים. "כְּבוֹדוֹ נָאֶה דּוֹרֵשׁ", הֶחְמִיא בַּעַל הַבַּיִת, "דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב". לָכֵן הוּא קָרָא לִי, שָׁמַע שֶׁאֲנִי אוֹסֵף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה וּרְצוֹנוֹ לִתְרֹם סְכוּם הָגוּן. הֻפְתַּעְתִּי, מֵעוֹלָם לֹא אֵרַע שֶׁאָדָם יִקְרָא לִי וְיַצִּיעַ כֶּסֶף מִיָּזְמָתוֹ, וְעוֹד סְכוּם הָגוּן. מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מַאֲמַצִּים עוֹלֶה כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כָּל הַתְרָמָה לְתוֹרָה. הַפְתָּעָתִי גָּבְרָה כְּשֶׁשָּׁטַח עַל הַשֻּׁלְחָן מִסְמָךְ מֵהַבַּנְק, צֵ'יְיס מַנְהֶטְן בַּנְק, הַמְּאַשֵּׁר שֶׁמֻּפְקָדִים שָׁם אַחַד עָשָׂר מִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים. "בֵּן יָחִיד לִי", אָמַר, "נָאֶה וּמֻכְשָׁר, הִכְנַסְתִּיו לַעֲסָקִים". "הַרְבֵּה נַחַת" אֲנִי מְבָרֵךְ. "אָמֵן", נֶאֱנַח. "הוּא עוֹמֵד לָשֵׂאת גּוֹיָה לְאִשָּׁה, וְלִבִּי נִשְׁבָּר. הִתְחַנַּנְתִּי, בָּכִיתִי, הִצַּעְתִּי לָתֵת לוֹ הַכֹּל, אִיַּמְתִּי שֶׁאַדִּירֵנוּ לְגַמְרֵי, דָּבָר לֹא עָזַר. רַבִּי! אִם תַּצְלִיחַ לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיִּסּוֹג בּוֹ, אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ הַמְחָאָה אִישִׁית עַל סַךְ חֲמִשָּׁה וָחֵצִי מִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים, חֲצִי רְכוּשִׁי. אָמַרְתִּי: "שְׁמַע נָא, אֲנִי אוֹסֵף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה, לֹא עֲבוּרִי אִישִׁית. עֲבוּרִי, אֵינִי זָקוּק לַפְּרוּטוֹת שֶׁלְּךָ". אֵיךְ הִזְדַּעֲזַע כְּשֶׁקָּרָאתִי לַמִּילְיוֹנִים שֶׁלּוֹ "פְּרוּטוֹת". "הוֹנִי הָאִישִׁי נֶאֱמָד בְּיוֹתֵר מִמֵּאָה מִילְיוֹן דּוֹלָרִים". הוֹ, הוּא הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עָלַי אַחֶרֶת. מִיַּד הִשְׁתַּנָּה יַחֲסוֹ, אַף הִבִּיעַ הִתְעַנְיְנוּת: "אֵיךְ עָשִׂיתָ אֶת הוֹנְךָ?!" "אָה, פָּשׁוּט. רְאֵה נָא, אִם בִּנְךָ יַחְזֹר בּוֹ וְיִנְטֹש אֶת הַגּוֹיָּה, עִם אֵיזוֹ יְהוּדִיָּה יִתְחַתֵּן, אָה? אֵיזֶה חִנּוּךְ יְהוּדִי יְקַבְּלוּ נְכָדֶיךָ, כַּמָּה נַחַת יְהוּדִית כְּבָר תִּרְאֶה מֵהֶם, אָה?! וְזֶה שָׁוֶה לְךָ חֲמִשָּׁה וָחֵצִי מִילְיוֹן דּוֹלָרִים. לֹא לְךָ, זֶה בֶּאֱמֶת שָׁוֶה כָּךְ, וְיוֹתֵר מִכָּךְ. אֲבָל לִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה יְלָדִים, וְכֻלָּם נָשְׂאוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרוֹת, וַהֲמוֹן נְכָדִים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם, נְטוּעִים בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמַשְׂבִּיעִים בָּרוּךְ הַשֵּׁם רֹב נַחַת יְהוּדִית, הַאֵין זֶה שָׁוֶה מֵאָה מִילְיוֹנִים?! אֲבָל תּוֹדָה לְךָ שֶׁפָּקַחְתָּ אֶת עֵינַי לְהַכִּיר בְּכָךְ וּלְהָבִין כַּמָּה עָשִׁיר אֲנִי. הַאוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר לְבֵיתִי וּלְבַשֵּׂר עַל כָּךְ לְאִשְׁתִּי?" עַל אֲתַר הִתְקַשַּׁרְתִּי, וּבְהִתְרַגְּשׁוּתִי שָׁכַחְתִּי אֶת פַּעַר הַשָּׁעוֹת, הֵעַרְתִּיהָ לִפְנוֹת בֹּקֶר לְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁאָנוּ מִילְיוֹנֶרִים. מַה מִילְיוֹנֶרִים, מִילִיאַרְדֶרִים. וְלָאָב הַשָּׁבוּר אָמַרְתִּי: אֵינִי רוֹצֶה לִזְרוֹת מֶלַח עַל פְּצָעֶיךָ, אֲבָל הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל סִפֵּר עַל אוֹתוֹ אָב שֶׁבִּקֵּשׁ "תַּכְלִית" לִבְנוֹ, וּשְׁלָחוֹ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּפֶּטֶרְבּוּרְג. לְיָמִים חָזַר הַבֵּן בְּגִלּוּי רֹאשׁ. סָפַק הָאָב כַּפַּיִם וְקָרָא: "הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתְךָ חוֹזֵר מִוָּלוֹזִ'ין עִם גְּמָרָא בַּיָּד". אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אֵינְךָ יָכוֹל לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְפֶטֶרְבּוּרְג וְלִרְצוֹת שֶׁיַּחְזֹר מִוָּלוֹזִ'ין"... נֶאֱנַח: "מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהַשֵּׂכֶל בָּא מְאֻחָר", וְקָם לְלַוּוֹת אוֹתִי הַחוּצָה כְּמוֹ שֶׁגְּבִיר מְלַוֶּה מְשֻׁלָּח. לְרֶגַע נִפְתָּה לַחְשֹׁב שֶׁגַּם אֲנִי מִילְיוֹנֶר, אֵיךְ גָּבְהָהּ אָז קוֹמָתִי בְּעֵינָיו. אֲבָל אִם יֵשׁ לִי 'בְּסַךְ הַכֹּל' דּוֹרוֹת יְשָׁרִים מְבֹרָכִים, חָזַרְתִּי לְגָדְלִי הַטִּבְעִי... לֹא נָעִים לוֹמַר, מַבָּט שֶׁל עֵשָׂו, הַ"תַּרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי" זֶה בִּשְׁבִיל פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הָעִקָּר הוּא כַּמָּה שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים יֵשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. "עַל כַּמָּה הוּא יוֹשֵׁב"... (לְהַגִּיד)