Otzarot-Article

"וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו" (יג-ב) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: נִפְתַּח בְּ"מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים". אַבְרָהָם אָבִינוּ גָּלָה מֵאַרְצוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ וּמִבֵּית אָבִיו. הִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִנֵּה בָּא רָעָב. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה "וַיֵּרֶד... מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (יב-י). בְּדַרְכּוֹ לְמִצְרַיִם לָן בְּאַכְסַנְיוֹת וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם. הִתְאָרַח בְּהַקָּפָה. הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם וּפַרְעֹה עָשַׁק אֶת שָׂרָה. נֻגַּע בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים וּשְׁלָחָהּ, בְּלִוּוּי פִּצּוּי נָדִיב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב, וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁחָזַר מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה הוֹלֵךְ וְלָן בָּאַכְסַנְיוֹת שֶׁלָּן בָּהֶן בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם. לִמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ.

וְיֵשׁ לִי שְׁאֵלָה.

אֵינִי מַכִּיר, אֲבָל שָׁמַעְתִּי שֶׁבָּתֵּי הַמָּלוֹן מְדֹרָגִים עַל פִּי כּוֹכָבִים. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁמְּקַבְּלִים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, כַּמָּה כּוֹכָבִים רוֹאִים... אִם אַתָּה רוֹאֶה חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים, סִימָן שֶׁזֶּה מְלוֹן יֻקְרָה, רָאִיתָ רַק שְׁנַיִם, אַכְסַנְיָה זוֹלָה.

יָבוֹא אָדָם לִמְלוֹן יֻקְרָה, וְיֹאמַר: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ רָעָב בָּאָרֶץ, לַאֲנָשִׁים אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל. וּפֹה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים. עַל כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר מֵרֹאשׁ, אֵין לִי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִכְשֶׁיַּרְחִיב, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם וּמָתַי, אֲשַׁלֵּם"...

מַה יֹּאמְרוּ לוֹ? יַרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַחוּצָה. אִם אֵין לְךָ כֶּסֶף, מַדּוּעַ הִנְּךָ בּוֹחֵר לְךָ אֶת הַמָּקוֹם הֲכִי יָקָר?!

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָדָם בָּא אֶל הַפְּרוֹפֶסוֹר בִּגְלַל שֶׁחָשׁ כְּאֵבִים. הַפְּרוֹפֶסוֹר בּוֹדֵק, בּוֹחֵן, מְאַבְחֵן, מוֹשִׁיט אֶת הַמִּרְשָׁם וּמַפְטִיר: שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דּוֹלָר.

"אֵין לִי".

"מַה פֵּרוּשׁ?"

"אֵין לִי. אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה..."

טוֹב, לֹא נַעֲשֶׂה מִזֶּה עֵסֶק. "תֵּן חָמֵשׁ מֵאוֹת". אֲנָשִׁים מַמְתִּינִים בַּתּוֹר, חֲבָל עַל הַזְּמַן.

"אֵין לִי". פִּזְמוֹן חוֹזֵר.

"תִּשְׁמַע, אַרְבַּע מֵאוֹת זֶה חֲצִי הַמְּחִיר. תֵּן וְדַי".

אוֹמְרִים שֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹרִים חֲכָמִים... עִבְרִית בְּסִיסִית אֵינָם מְבִינִים. "אֵין לִי".

הַפְּרוֹפֶסוֹר הֶחְלִיט לִטּוֹל אֶת הַיָּזְמָה. "טוֹב, נִשְׁמַע כַּמָּה יֵשׁ לְךָ?"

"אֵין לִי כְּלוּם".

"בְּאֵיזוֹ קֻפַּת חוֹלִים אַתָּה?" מִתְעַנְיֵן הַפְּרוֹפֶסוֹר.

"הִסְתַּדְּרוּת", אֶלָּא מָה.

"אֲנִי לֹא מֵבִין", מִשְׁתּוֹמֵם הַפְּרוֹפֶסוֹר. "כְּשֶׁאֵין כֶּסֶף לֹא הוֹלְכִים לִפְרוֹפֶסוֹר. כְּשֶׁאֵין כֶּסֶף הוֹלְכִים לְרוֹפֵא שֶׁל קֻפַּת חוֹלִים".

וְהַחוֹלֶה מַסְבִּיר: "אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר תָּמִיד, שֶׁכַּאֲשֶׁר זֶה מַגִּיעַ לִבְרִיאוּת לֹא מִסְתַּכְּלִים עַל הַכֶּסֶף"...

וְזֶה נָכוֹן. אֲבָל אִם הָיָה אוֹמֵר כָּךְ מֵרֹאשׁ, הָיָה נִשְׁאָר עִם הַמִּחוּשִׁים. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּוַדַּאי אָמַר מֵרֹאשׁ. אָז אֵיפֹה הִסְכִּימוּ לְאָרְחוֹ בִּימֵי הָרָעָב, וּבְלִי כֶּסֶף. וְאָדָם זָר, עוֹלֶה חָדָשׁ מֵחָרָן, וּבְדַרְכּוֹ לְמִצְרַיִם?! אוּלַי בָּאַכְסַנְיָה שֶׁל כּוֹכָב אֶחָד, וְגַם הוּא כּוֹכָב נוֹפֵל...

וּבַחֲזָרָתוֹ, כָּבֵד הָיָה מְאֹד, בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. כָּעֵת, יָכוֹל הָיָה לִבְחֹר אֶת הַמֻּבְחָרוֹת שֶׁבָּאַכְסַנְיוֹת, הַמֻּכְתָּרוֹת בְּכוֹכְבֵי שָׁמַיִם לָרֹב. וְלֹא שִׁנָּה מֵאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ. לָן בְּאוֹתָם כּוּכִים מְפֻקְפָּקִים. וּמַדּוּעַ, כִּי לֹא רָצָה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְרַף גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, לְמַעֲדַנִּים וּלְתַפְנוּקִים.

"וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב". יְדוּעִים דִּבְרֵי הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ (מִשְׁלֵי א-ט) כִּי אֲזִיקִים - כְּבֵדִים הֵם, תַּכְשִׁיטִים - אֵינָם כְּבֵדִים. הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְפָּאֲרוּת בַּתַּכְשִׁיטִים גּוֹרְמִים לְכָךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ בְּכָבְדָם. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה כָּבֵד, וְכָבֵד מְאֹד, בְּמִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב. הֵם הָיוּ עָלָיו לְמַשָּׂא. חַיָּב הָיָה לְשֵׂאתָם, עֲבוּר כַּלְכָּלַת תַּלְמִידָיו הָרַבִּים וְהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים שֶׁעָלְתָה הוֹן תּוֹעָפוֹת, לְהַאֲכִיל כָּל עַרְבִי בְּלָשׁוֹן בְּחַרְדָּל (ב"מ פה:). אֲבָל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ "הָיָה מְמָרֵר עַצְמוֹ מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּיִסּוּרִים" (שיה"ש רַבָּה א-נט). לֹא הִתְחַבֵּר לָזֶה, נוֹתַר כְּשֶׁהָיָה.

אֲנִי נִזְכָּר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זַצַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק זַצַ"ל. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּר בָּאָרֶץ, פִּנִּיתִי עֲבוּרוֹ אֶת דִּירָתִי, זְכוּת גְּדוֹלָה רָאִיתִי לְעַצְמִי בְּכָךְ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָמַר לִי: "בּוֹא, נַעֲלֶה אֶל הַסְּטַיְפְּלֵר", שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ בְּבִיאַלִיסְטוֹק.

עָלִינוּ, וּמְצָאנוּהוּ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל סְעוּדַת מְלַוֶּה מַלְכָּה: שְׁיָרֵי חַלָּה, זְנַב דָּג מָלוּחַ וְכוֹס מַיִם.

רָאָה רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְהִפְטִיר: "אוֹתוֹ הַסְּטַיְפְּלֵר, כְּמוֹ לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה".

לֹא שִׁנָּה מֵ'אַכְסַנְיָה' שֶׁלּוֹ.

וְאָמַרְתִּי, לָכֵן תִּקְּנוּ לָנוּ לְבַקֵּשׁ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה", אֲבָל "בַּבַּיִת הַזֶּה", שֶׁהַבְּרָכָה הַמְּרֻבָּה לֹא תְּסַחְרֵר דַּעְתֵּנוּ וְלֹא תַּמְרִיצֵנוּ לְהַחְלִיף דִּירָה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם "עַל שֻׁלְחַן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו", שֶׁאֲפִילוּ רִהוּט לֹא נַחֲלִיף. (וְהִגַּדְתָּ)

	תולדות תשע"ג
	מָה רוֹצִים הַלֵּיצָנִים?
	"וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו" (יג-ב) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: נִפְתַּח בְּ"מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים". אַבְרָהָם אָבִינוּ גָּלָה מֵאַרְצוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ וּמִבֵּית אָבִיו. הִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִנֵּה בָּא רָעָב. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה "וַיֵּרֶד... מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (יב-י). בְּדַרְכּוֹ לְמִצְרַיִם לָן בְּאַכְסַנְיוֹת וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם. הִתְאָרַח בְּהַקָּפָה. הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם וּפַרְעֹה עָשַׁק אֶת שָׂרָה. נֻגַּע בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים וּשְׁלָחָהּ, בְּלִוּוּי פִּצּוּי נָדִיב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב, וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁחָזַר מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה הוֹלֵךְ וְלָן בָּאַכְסַנְיוֹת שֶׁלָּן בָּהֶן בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם. לִמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ. וְיֵשׁ לִי שְׁאֵלָה. אֵינִי מַכִּיר, אֲבָל שָׁמַעְתִּי שֶׁבָּתֵּי הַמָּלוֹן מְדֹרָגִים עַל פִּי כּוֹכָבִים. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁמְּקַבְּלִים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, כַּמָּה כּוֹכָבִים רוֹאִים... אִם אַתָּה רוֹאֶה חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים, סִימָן שֶׁזֶּה מְלוֹן יֻקְרָה, רָאִיתָ רַק שְׁנַיִם, אַכְסַנְיָה זוֹלָה. יָבוֹא אָדָם לִמְלוֹן יֻקְרָה, וְיֹאמַר: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ רָעָב בָּאָרֶץ, לַאֲנָשִׁים אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל. וּפֹה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים. עַל כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר מֵרֹאשׁ, אֵין לִי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִכְשֶׁיַּרְחִיב, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם וּמָתַי, אֲשַׁלֵּם"... מַה יֹּאמְרוּ לוֹ? יַרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַחוּצָה. אִם אֵין לְךָ כֶּסֶף, מַדּוּעַ הִנְּךָ בּוֹחֵר לְךָ אֶת הַמָּקוֹם הֲכִי יָקָר?! שָׁמַעְתִּי שֶׁאָדָם בָּא אֶל הַפְּרוֹפֶסוֹר בִּגְלַל שֶׁחָשׁ כְּאֵבִים. הַפְּרוֹפֶסוֹר בּוֹדֵק, בּוֹחֵן, מְאַבְחֵן, מוֹשִׁיט אֶת הַמִּרְשָׁם וּמַפְטִיר: שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דּוֹלָר. "אֵין לִי". "מַה פֵּרוּשׁ?" "אֵין לִי. אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה..." טוֹב, לֹא נַעֲשֶׂה מִזֶּה עֵסֶק. "תֵּן חָמֵשׁ מֵאוֹת". אֲנָשִׁים מַמְתִּינִים בַּתּוֹר, חֲבָל עַל הַזְּמַן. "אֵין לִי". פִּזְמוֹן חוֹזֵר. "תִּשְׁמַע, אַרְבַּע מֵאוֹת זֶה חֲצִי הַמְּחִיר. תֵּן וְדַי". אוֹמְרִים שֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹרִים חֲכָמִים... עִבְרִית בְּסִיסִית אֵינָם מְבִינִים. "אֵין לִי". הַפְּרוֹפֶסוֹר הֶחְלִיט לִטּוֹל אֶת הַיָּזְמָה. "טוֹב, נִשְׁמַע כַּמָּה יֵשׁ לְךָ?" "אֵין לִי כְּלוּם". "בְּאֵיזוֹ קֻפַּת חוֹלִים אַתָּה?" מִתְעַנְיֵן הַפְּרוֹפֶסוֹר. "הִסְתַּדְּרוּת", אֶלָּא מָה. "אֲנִי לֹא מֵבִין", מִשְׁתּוֹמֵם הַפְּרוֹפֶסוֹר. "כְּשֶׁאֵין כֶּסֶף לֹא הוֹלְכִים לִפְרוֹפֶסוֹר. כְּשֶׁאֵין כֶּסֶף הוֹלְכִים לְרוֹפֵא שֶׁל קֻפַּת חוֹלִים". וְהַחוֹלֶה מַסְבִּיר: "אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר תָּמִיד, שֶׁכַּאֲשֶׁר זֶה מַגִּיעַ לִבְרִיאוּת לֹא מִסְתַּכְּלִים עַל הַכֶּסֶף"... וְזֶה נָכוֹן. אֲבָל אִם הָיָה אוֹמֵר כָּךְ מֵרֹאשׁ, הָיָה נִשְׁאָר עִם הַמִּחוּשִׁים. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּוַדַּאי אָמַר מֵרֹאשׁ. אָז אֵיפֹה הִסְכִּימוּ לְאָרְחוֹ בִּימֵי הָרָעָב, וּבְלִי כֶּסֶף. וְאָדָם זָר, עוֹלֶה חָדָשׁ מֵחָרָן, וּבְדַרְכּוֹ לְמִצְרַיִם?! אוּלַי בָּאַכְסַנְיָה שֶׁל כּוֹכָב אֶחָד, וְגַם הוּא כּוֹכָב נוֹפֵל... וּבַחֲזָרָתוֹ, כָּבֵד הָיָה מְאֹד, בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. כָּעֵת, יָכוֹל הָיָה לִבְחֹר אֶת הַמֻּבְחָרוֹת שֶׁבָּאַכְסַנְיוֹת, הַמֻּכְתָּרוֹת בְּכוֹכְבֵי שָׁמַיִם לָרֹב. וְלֹא שִׁנָּה מֵאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ. לָן בְּאוֹתָם כּוּכִים מְפֻקְפָּקִים. וּמַדּוּעַ, כִּי לֹא רָצָה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְרַף גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, לְמַעֲדַנִּים וּלְתַפְנוּקִים. "וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב". יְדוּעִים דִּבְרֵי הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ (מִשְׁלֵי א-ט) כִּי אֲזִיקִים - כְּבֵדִים הֵם, תַּכְשִׁיטִים - אֵינָם כְּבֵדִים. הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְפָּאֲרוּת בַּתַּכְשִׁיטִים גּוֹרְמִים לְכָךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ בְּכָבְדָם. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה כָּבֵד, וְכָבֵד מְאֹד, בְּמִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב. הֵם הָיוּ עָלָיו לְמַשָּׂא. חַיָּב הָיָה לְשֵׂאתָם, עֲבוּר כַּלְכָּלַת תַּלְמִידָיו הָרַבִּים וְהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים שֶׁעָלְתָה הוֹן תּוֹעָפוֹת, לְהַאֲכִיל כָּל עַרְבִי בְּלָשׁוֹן בְּחַרְדָּל (ב"מ פה:). אֲבָל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ "הָיָה מְמָרֵר עַצְמוֹ מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּיִסּוּרִים" (שיה"ש רַבָּה א-נט). לֹא הִתְחַבֵּר לָזֶה, נוֹתַר כְּשֶׁהָיָה. אֲנִי נִזְכָּר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זַצַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק זַצַ"ל. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּר בָּאָרֶץ, פִּנִּיתִי עֲבוּרוֹ אֶת דִּירָתִי, זְכוּת גְּדוֹלָה רָאִיתִי לְעַצְמִי בְּכָךְ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָמַר לִי: "בּוֹא, נַעֲלֶה אֶל הַסְּטַיְפְּלֵר", שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ בְּבִיאַלִיסְטוֹק. עָלִינוּ, וּמְצָאנוּהוּ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל סְעוּדַת מְלַוֶּה מַלְכָּה: שְׁיָרֵי חַלָּה, זְנַב דָּג מָלוּחַ וְכוֹס מַיִם. רָאָה רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְהִפְטִיר: "אוֹתוֹ הַסְּטַיְפְּלֵר, כְּמוֹ לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה". לֹא שִׁנָּה מֵ'אַכְסַנְיָה' שֶׁלּוֹ. וְאָמַרְתִּי, לָכֵן תִּקְּנוּ לָנוּ לְבַקֵּשׁ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה", אֲבָל "בַּבַּיִת הַזֶּה", שֶׁהַבְּרָכָה הַמְּרֻבָּה לֹא תְּסַחְרֵר דַּעְתֵּנוּ וְלֹא תַּמְרִיצֵנוּ לְהַחְלִיף דִּירָה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם "עַל שֻׁלְחַן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו", שֶׁאֲפִילוּ רִהוּט לֹא נַחֲלִיף. (וְהִגַּדְתָּ)