Otzarot-Article

הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זַצַ"ל מִתֵּלְמְסָאן סִפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁאֵרַע בִּימֵי רַבֵּנוּ יְחִיאֵל מִפָּרִיס זַצַ"ל, שֶׁנִּמְנָה עַל רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת.

שְׁנֵי צוֹרְפֵי זָהָב הִתְגּוֹרְרוּ בִּשְׁכֵנוּתוֹ. יַעֲקֹב אַבּוּדְרָהָם וְנַפְתָּלִי עֲזַרְיָה. בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְעַנּוּ הַשְּׁנַיִם, וּבִקְּשׁוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדִיעֵם בַּחֲלוֹמָם כַּמָּה פָּסְקוּ לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם לְהַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. שֶׁהֲרֵי "מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (בֵּיצָה טז.).

תְּפִלָּתָם הִתְקַבְּלָה, וּבְלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֶרְאוּ לְיַעֲקֹב שֶׁיַּרְוִיחַ מָאתַיִם זְהוּבִים וּלְנַפְתָּלִי הֶרְאוּ שֶׁיַּרְוִיחַ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים זְהוּבִים. בַּבֹּקֶר סִפְּרוּ אֶת חֲלוֹמָם לְרַבֵּנוּ יְחִיאֵל. יָעַץ לָהֶם שֶׁיִּכְתְּבוּ עַל סֵפֶר אֶת כָּל הַכְנָסוֹתֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וְיִוָּכְחוּ הַאִם הָיָה חֲלוֹמָם אֱמֶת, אִם לָאו.

עָשׂוּ כֵּן.

יוֹם אֶחָד הִתְגַּלֵּעַ בֵּינֵיהֶם רִיב אוֹדוֹת סְחוֹרָה אַחַת שֶׁקָּנוּ בְּשֻׁתָּפוּת, וּמְכָרוּהָ. יַעֲקֹב אָמַר: "הִשְׁתַּתַּפְנוּ לְמַחֲצִית הָרֶוַח". וְנַפְתָּלִי אָמַר: "לֹא, כִּי אֲנִי הִשְׁקַעְתִּי שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בַּקֶּרֶן, וּמַגִּיעִים לִי שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בָּרֶוַח".

בָּאוּ לְדִין לִפְנֵי רַבֵּנוּ יְחִיאֵל.

שְׁאָלָם: "בִּידֵי מִי הַסְּחוֹרָה וּרְוָחֶיהָ?"

אָמַר יַעֲקֹב: "בְּיָדִי".

שָׁאַל הָרַב: "הֲיֵשׁ לָכֶם עֵדִים אוֹ שְׁטַר?"

אָמְרוּ: "לָאו".

אָמַר הָרַב: "בְּמִקְרֶה כָּזֶה, יַעֲקֹב הוּא הַמֻּחְזָק וְעַל נַפְתָּלִי לְהָבִיא רְאָיָה. וּבְאֵין רְאָיָה, עַל יַעֲקֹב לְהִשָּׁבַע שֶׁטַּעֲנָתוֹ אֱמֶת וְיִזְכֶּה בַּחֲצִי הָרֶוַח".

אָמַר יַעֲקֹב: "אָמְנָם טַעֲנָתִי אֱמֶת, אַךְ לְהִשָּׁבַע - אֵינִי רוֹצֶה".

הִסְתַּפֵּק יַעֲקֹב בִּשְׁלִישׁ הָרֶוַח וּוִתֵּר עַל הַהֶפְרֵשׁ שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, לִדְבָרָיו, בְּסַךְ עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

הִמְשִׁיכוּ וְרָשְׁמוּ אִישׁ אֶת רְוָחָיו. בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּ שֶׁיַּעֲקֹב הִרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה זְהוּבִים, אַחַד עָשָׂר זְהוּבִים פָּחוֹת מִשֶּׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ, וְנַפְתָּלִי הִרְוִיחַ מֵאָה שִׁשִּׁים וְאַחַד זְהוּבִים, בְּאַחַד עָשָׂר זְהוּבִים יוֹתֵר. בָּאוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ יְחִיאֵל מִפָּרִיס וְסִפְּרוּ לוֹ כַּמָּה הִרְוִיחוּ.

פָּנָה אֶל נַפְתָּלִי וְאָמַר: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר שֶׁצָּדַק חֲבֵרְךָ בְּאָמְרוֹ שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתֶּם בֵּינֵיכֶם לְמַחֲצִית הָרֶוַח".

מָחָה נַפְתָּלִי: הֲרֵי הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ הָיָה עֲשָׂרָה זְהוּבִים וּמַדּוּעַ נִמְצְאוּ אַחַד עָשָׂר?"

עָנָה יַעֲקֹב: "זָהוּב אֶחָד הוֹצֵאתִי בִּשְׂכַר הַסּוֹפֵר שֶׁכָּתַב אֶת כְּתַב הַתְּבִיעָה".

יָעַץ רַבֵּנוּ יְחִיאֵל: "תָּשִׁיב לוֹ אֶת אַחַד עָשָׂר הַזְּהוּבִים, וְהַחֶשְׁבּוֹן יִתְאַזֵּן".

סֵרֵב נַפְתָּלִי: "אֵין זֶה מִן הַדִּין, אֶלָּא מִדִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת, וְאֵלּוּ אֵינָם מוֹרִידִים וְאֵינָם מַעֲלִים" (גִּיטִין נב:).

מָשַׁךְ יַעֲקֹב בִּכְתֵפָיו וּפָנָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁהָמְתָה קוֹנִים. עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִרְוִיחַ אַחַד עָשָׂר זְהוּבִים.

גַּם נַפְתָּלִי פָּנָה לַחֲנוּתוֹ, יָשַׁב בָּהּ כָּל הַיּוֹם וְאַף קוֹנֶה לֹא פָּקַד אֶת הַחֲנוּת. נְעָלָהּ, וְעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. בַּדֶּרֶךְ עָבַר בַּשּׁוּק לְיַד דּוּכָן לִכְלֵי זְכוּכִית. נִתְקַל בַּדּוּכָן, הִפִּילוֹ, וְכָל הַכֵּלִים נִשְׁבְּרוּ. אַף הוּא עַצְמוֹ נָפַל עַל שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית וְנִפְצַע, וּבַעַל הַדּוּכָן כָּעַס וְקָצַף וְהִפְלִיא בּוֹ אֶת מַכּוֹתָיו. מַכּוֹת מֵעַל, רְסִיסֵי זְכוּכִית מִתַּחַת, וּבַעַל הַדּוּכָן גְּרָרוֹ אֶל הַשּׁוֹפֵט לִגְזֹר אֶת דִּינוֹ. שָׁלַח הַשּׁוֹפֵט שַׁמַּאי שֶׁיַּעֲרִיךְ אֶת הַנֶּזֶק שֶׁנִּגְרַם. הֶעֱרִיכוֹ הַשַּׁמַּאי בְּאַחַד עָשָׂר זְהוּבִים.

בֵּינְתַיִם קִדֵּשׁ הַיּוֹם. בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי הִמְתִּינוּ לְבוֹאוֹ, וּמִשֶּׁבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא שָׁלְחוּ לְחַפְּשׂוֹ. חֲנוּתוֹ הָיְתָה נְעוּלָה, וְאַף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיָה. לְאַחַר שָׁעָה שֶׁל חֲרָדָה הוֹפִיעַ, וְהוּא פָּצוּעַ וְחָבוּל. סִפֵּר כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ, וְנוֹכְחוּ לָדַעַת כַּמָּה גְּדוֹלָה הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא. הִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל חַג, וְהָלַךְ אֶל הָרַב לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. שְׁלָחוֹ הָרַב לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת חֲבֵרוֹ, וְכֵן עָשָׂה. סָלַח לוֹ יַעֲקֹב בְּכָל לִבּוֹ, וְהָרַב סִפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא זֶה בִּדְרָשָׁתוֹ לִפְנֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר.

לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁכָּל רְוָחֵינוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הַבָּאָה כֻּלָּהּ, תְּלוּיִים בִּגְזַר דִּינֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהוּא, תָּלוּי רַק בָּנוּ: "וּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". נִתְקָרֵב אֶל בּוֹרְאֵנוּ, נִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְנִזְכֶּה לְרֹב טוֹב! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	חיי שרה תשע"ג
	הָרוּחָנִיּוּת בַּמֶּרְכָּז וְהַגַּשְׁמִיּוּת טְפֵלָה
	הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זַצַ"ל מִתֵּלְמְסָאן סִפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁאֵרַע בִּימֵי רַבֵּנוּ יְחִיאֵל מִפָּרִיס זַצַ"ל, שֶׁנִּמְנָה עַל רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת. שְׁנֵי צוֹרְפֵי זָהָב הִתְגּוֹרְרוּ בִּשְׁכֵנוּתוֹ. יַעֲקֹב אַבּוּדְרָהָם וְנַפְתָּלִי עֲזַרְיָה. בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְעַנּוּ הַשְּׁנַיִם, וּבִקְּשׁוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדִיעֵם בַּחֲלוֹמָם כַּמָּה פָּסְקוּ לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם לְהַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. שֶׁהֲרֵי "מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (בֵּיצָה טז.). תְּפִלָּתָם הִתְקַבְּלָה, וּבְלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֶרְאוּ לְיַעֲקֹב שֶׁיַּרְוִיחַ מָאתַיִם זְהוּבִים וּלְנַפְתָּלִי הֶרְאוּ שֶׁיַּרְוִיחַ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים זְהוּבִים. בַּבֹּקֶר סִפְּרוּ אֶת חֲלוֹמָם לְרַבֵּנוּ יְחִיאֵל. יָעַץ לָהֶם שֶׁיִּכְתְּבוּ עַל סֵפֶר אֶת כָּל הַכְנָסוֹתֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וְיִוָּכְחוּ הַאִם הָיָה חֲלוֹמָם אֱמֶת, אִם לָאו. עָשׂוּ כֵּן. יוֹם אֶחָד הִתְגַּלֵּעַ בֵּינֵיהֶם רִיב אוֹדוֹת סְחוֹרָה אַחַת שֶׁקָּנוּ בְּשֻׁתָּפוּת, וּמְכָרוּהָ. יַעֲקֹב אָמַר: "הִשְׁתַּתַּפְנוּ לְמַחֲצִית הָרֶוַח". וְנַפְתָּלִי אָמַר: "לֹא, כִּי אֲנִי הִשְׁקַעְתִּי שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בַּקֶּרֶן, וּמַגִּיעִים לִי שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בָּרֶוַח". בָּאוּ לְדִין לִפְנֵי רַבֵּנוּ יְחִיאֵל. שְׁאָלָם: "בִּידֵי מִי הַסְּחוֹרָה וּרְוָחֶיהָ?" אָמַר יַעֲקֹב: "בְּיָדִי". שָׁאַל הָרַב: "הֲיֵשׁ לָכֶם עֵדִים אוֹ שְׁטַר?" אָמְרוּ: "לָאו". אָמַר הָרַב: "בְּמִקְרֶה כָּזֶה, יַעֲקֹב הוּא הַמֻּחְזָק וְעַל נַפְתָּלִי לְהָבִיא רְאָיָה. וּבְאֵין רְאָיָה, עַל יַעֲקֹב לְהִשָּׁבַע שֶׁטַּעֲנָתוֹ אֱמֶת וְיִזְכֶּה בַּחֲצִי הָרֶוַח". אָמַר יַעֲקֹב: "אָמְנָם טַעֲנָתִי אֱמֶת, אַךְ לְהִשָּׁבַע - אֵינִי רוֹצֶה". הִסְתַּפֵּק יַעֲקֹב בִּשְׁלִישׁ הָרֶוַח וּוִתֵּר עַל הַהֶפְרֵשׁ שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, לִדְבָרָיו, בְּסַךְ עֲשָׂרָה זְהוּבִים. הִמְשִׁיכוּ וְרָשְׁמוּ אִישׁ אֶת רְוָחָיו. בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּ שֶׁיַּעֲקֹב הִרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה זְהוּבִים, אַחַד עָשָׂר זְהוּבִים פָּחוֹת מִשֶּׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ, וְנַפְתָּלִי הִרְוִיחַ מֵאָה שִׁשִּׁים וְאַחַד זְהוּבִים, בְּאַחַד עָשָׂר זְהוּבִים יוֹתֵר. בָּאוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ יְחִיאֵל מִפָּרִיס וְסִפְּרוּ לוֹ כַּמָּה הִרְוִיחוּ. פָּנָה אֶל נַפְתָּלִי וְאָמַר: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר שֶׁצָּדַק חֲבֵרְךָ בְּאָמְרוֹ שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתֶּם בֵּינֵיכֶם לְמַחֲצִית הָרֶוַח". מָחָה נַפְתָּלִי: הֲרֵי הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ הָיָה עֲשָׂרָה זְהוּבִים וּמַדּוּעַ נִמְצְאוּ אַחַד עָשָׂר?" עָנָה יַעֲקֹב: "זָהוּב אֶחָד הוֹצֵאתִי בִּשְׂכַר הַסּוֹפֵר שֶׁכָּתַב אֶת כְּתַב הַתְּבִיעָה". יָעַץ רַבֵּנוּ יְחִיאֵל: "תָּשִׁיב לוֹ אֶת אַחַד עָשָׂר הַזְּהוּבִים, וְהַחֶשְׁבּוֹן יִתְאַזֵּן". סֵרֵב נַפְתָּלִי: "אֵין זֶה מִן הַדִּין, אֶלָּא מִדִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת, וְאֵלּוּ אֵינָם מוֹרִידִים וְאֵינָם מַעֲלִים" (גִּיטִין נב:). מָשַׁךְ יַעֲקֹב בִּכְתֵפָיו וּפָנָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁהָמְתָה קוֹנִים. עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִרְוִיחַ אַחַד עָשָׂר זְהוּבִים. גַּם נַפְתָּלִי פָּנָה לַחֲנוּתוֹ, יָשַׁב בָּהּ כָּל הַיּוֹם וְאַף קוֹנֶה לֹא פָּקַד אֶת הַחֲנוּת. נְעָלָהּ, וְעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. בַּדֶּרֶךְ עָבַר בַּשּׁוּק לְיַד דּוּכָן לִכְלֵי זְכוּכִית. נִתְקַל בַּדּוּכָן, הִפִּילוֹ, וְכָל הַכֵּלִים נִשְׁבְּרוּ. אַף הוּא עַצְמוֹ נָפַל עַל שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית וְנִפְצַע, וּבַעַל הַדּוּכָן כָּעַס וְקָצַף וְהִפְלִיא בּוֹ אֶת מַכּוֹתָיו. מַכּוֹת מֵעַל, רְסִיסֵי זְכוּכִית מִתַּחַת, וּבַעַל הַדּוּכָן גְּרָרוֹ אֶל הַשּׁוֹפֵט לִגְזֹר אֶת דִּינוֹ. שָׁלַח הַשּׁוֹפֵט שַׁמַּאי שֶׁיַּעֲרִיךְ אֶת הַנֶּזֶק שֶׁנִּגְרַם. הֶעֱרִיכוֹ הַשַּׁמַּאי בְּאַחַד עָשָׂר זְהוּבִים. בֵּינְתַיִם קִדֵּשׁ הַיּוֹם. בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי הִמְתִּינוּ לְבוֹאוֹ, וּמִשֶּׁבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא שָׁלְחוּ לְחַפְּשׂוֹ. חֲנוּתוֹ הָיְתָה נְעוּלָה, וְאַף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיָה. לְאַחַר שָׁעָה שֶׁל חֲרָדָה הוֹפִיעַ, וְהוּא פָּצוּעַ וְחָבוּל. סִפֵּר כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ, וְנוֹכְחוּ לָדַעַת כַּמָּה גְּדוֹלָה הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא. הִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל חַג, וְהָלַךְ אֶל הָרַב לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. שְׁלָחוֹ הָרַב לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת חֲבֵרוֹ, וְכֵן עָשָׂה. סָלַח לוֹ יַעֲקֹב בְּכָל לִבּוֹ, וְהָרַב סִפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא זֶה בִּדְרָשָׁתוֹ לִפְנֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁכָּל רְוָחֵינוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הַבָּאָה כֻּלָּהּ, תְּלוּיִים בִּגְזַר דִּינֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהוּא, תָּלוּי רַק בָּנוּ: "וּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". נִתְקָרֵב אֶל בּוֹרְאֵנוּ, נִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְנִזְכֶּה לְרֹב טוֹב! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)