Otzarot-Article

"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" (לא-ב) וְכִי מֶה עָשׂוּ הַמִּדְיָנִים? הִשְׁתַּתְּפוּ בַּעֲצַת בִּלְעָם הָרָשָׁע לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהָרְאָיָה, שֶׁכָּזְבִּי בַּת צוּר מִדְיָנִית הָיְתָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר עַל כֻּלָּן: "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (לְתַקָּלָה) בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר, וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה..." (לא-טז), לָכֵן נִשְׁלַח פִּנְחָס לִנְקֹם בָּהֶם וּלְהַכְרִיתָם.

וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲלֹא הַמּוֹאָבִים הֵם אֵלֶּה שֶׁקָּרְאוּ לְבִלְעָם וּשְׂכָרוּהוּ, בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב יָזַם, הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הָעֵצָה הַמֻּשְׁחֶתֶת, וְעַמּוֹ הוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת... בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאנָה לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן... וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף ה'..." (בַּמִּדְבָּר כה-א). וּמִדְיָן לֹא הֻזְכַּר שָׁם כְּלָל, טָפֵל הָיָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ נִלְחַם עַם יִשְׂרָאֵל מִלְחֶמֶת חָרְמָה בְּמִדְיָן וְלֹא נָקַם בְּמוֹאָב?

וְאָכֵן, אָמְרוּ בִּגְמָרָא (ב"ק לה.): נָשָׂא מֹשֶׁה קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ. אָמַר: וּמַה מִּדְיָנִים, שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב, אָמְרָה תּוֹרָה "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם..." (בַּמִּדְבָּר כה-יז), מוֹאָבִים עַצְמָם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לְהַכּוֹתָם. אָמַר לוֹ הַקַּבָּ"ה: לֹא כְּשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ עָלָה בְּדַעְתִּי. שְׁנֵי גּוֹזָלִים טוֹבִים יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶם, רוּת הַמּוֹאָבִיָּה (אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת, שׁוֹשֶׁלֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה) וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית (אֵשֶׁת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה). וּבְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תָּמַהּ עַל כָּךְ: וְכִי מִשּׁוּם כָּךְ יָצְאוּ הַמּוֹאָבִים בְּלֹא פֶּגַע? הֵן יָכוֹל הָיָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְסוֹבֵב כָּל הַסִּבּוֹת לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁמִּשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל רוּת תִּנָּצֵל וְתוּ לֹא...

אֲבָל כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה נִתְּנוּ לְצֹרֶךְ אֶחָד: לְהָפִיק מֵהֶם לֶקַח וְהַדְרָכָה. שֶׁתּוֹרָה, לְשׁוֹן הוֹרָאָה הִיא. וְגַם בְּכָךְ צְפוּנָה וּגְלוּמָה הוֹרָאָה מְאַלֶּפֶת: אִם בְּעַם שָׁלֵם יֵשׁ גַּרְעִין אֶחָד טוֹב, שֶׁבְּעוֹד כַּמָּה דּוֹרוֹת יָנִיב פְּרִי אֶחָד טוֹב, כְּבָר אֵין נוֹגְעִים בָּעָם כֻּלּוֹ לְרָעָה. דֻּגְמַת מַה שֶּׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב מִלִּיסָא זַצַ"ל בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "נְתִיבוֹת הַמִּשְׁפָּט", שֶׁדָּבָר אֶחָד טוֹב בַּסֵּפֶר מַצִּיל כָּל הַסֵּפֶר. וּבְהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר "נִדְרֵי זְרִיזִין" לְהַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֵר זַצַ"ל הֵבִיא לְכָךְ רְאָיָה מֵחַיֵּי הָאָדָם: וְכִי מִי יִזְכֶּה לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וּלְהָבִיא עִמּוֹ חַיִּים מֻשְׁלָמִים, שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁמֶץ שְׁגִיאָה וְעִוּוּת. מְעַטִּים הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּתָּן לוֹמַר עֲלֵיהֶם "שֶׁהֵם תְּמִימִים, וִימֵי חַיֵּיהֶם תְּמִימִים". אֶלָּא מַאי, סוֹמְכִים אָנוּ עַל כָּךְ שֶׁבַּמָּרוֹם יִלְקְטוּ מֵעֲרוּגוֹת חַיֵּינוּ אֶת הַפְּרָחִים מִבֵּין הֲמוֹן הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים...

וְאַף אָנוּ נֹאמַר: הֲרֵי אַף אָדָם לֹא יַדְפִּיס מִלְּכַתְּחִלָּה סֵפֶר מְגֻבָּב הֲבָלִים, בְּהִסְתַּמְּכוֹ עַל דָּבָר אֶחָד טוֹב שֶׁבּוֹ. כָּל מְחַבֵּר סֵפֶר שׁוֹאֵף שֶׁסִּפְרוֹ יִהְיֶה מֻשְׁלָם וּגְדוּשׁ תּוֹעֶלֶת. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בְּ"סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם", "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים". לְכַתְּחִלָּה, רָאוּי לָאָדָם לְנַכֵּשׁ אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים, הַקּוֹצִים הַמְכַלִּים אֶת הַכֶּרֶם, וּלְטַפֵּחַ אֶת הַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים הַנָּאִים. וְכָל עֵשֶׂב רַע שֶׁנַּעֲקֹר, כָּל גַּרְעִין טוֹב שֶׁנִּזְרַע, שְׂכָרָם אֵיתָן בְּעוֹלַם הַנֶּצַח. כְּשֶׁלְּעַצְמֵנוּ, יֵשׁ לָנוּ לִשְׁאֹף לִגְדוֹלוֹת מֵהַבְּחִינָה הָרוּחָנִית: "בַּשָּׁמַיִם - מִמַּעַל". בָּעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים, שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם!

כָּל זֹאת, בְּנוֹגֵעַ לְעַצְמֵנוּ. אֲבָל לְעִנְיַן "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", לְעִנְיַן בִּקֹּרֶת עַל הַזּוּלַת וְהִסְתַּיְּגוּת מִמֶּנּוּ, כָּאן הַמַּבָּט הָפוּךְ: אִם יֵשׁ רַק נְקֻדַּת אוֹר, גַּרְעִין טוֹב, גַּם אִם יִנְבֹּט מִי יוֹדֵעַ מָתַי, וְיָנִיב פְּרִי אֶחָד טוֹב (גַּם אִם יָנִיב יַחַד עִמּוֹ אֶת עָרְפָּה וְאֶת גָּלְיַת), מְשֹׁךְ יָדְךָ וְאַל תְּבַקֵּר!

וּכְשֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֲפִילוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, וְכֻלָּם בַּיְשָׁנִים רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, בָּנִים לַמָּקוֹם, כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּווֹת בְּגַחַלְתּוֹ שֶׁל יְהוּדִי.

הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל אָמַר, שֶׁהָיָה כְּדַאי לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְהַנְהִיגוֹ אַלְפֵי שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי אֶחָד יֹאמַר בּוֹ וְלוּ פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו, "בָּרוּךְ ה'!". וּכְבָר הָיָה מִתְקַיֵּם בְּכָךְ "כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקַּבָּ"ה לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ", "עַם זוּ יָצַרְתִּי... תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ"; וְכִי יֵשׁ לְךָ יְהוּדִי שֶׁלֹּא אָמַר פַּעַם בְּחַיָּיו "בָּרוּךְ הַשֵּׁם", שֶׁלֹּא הִצְדִּיק אֶת קִיּוּמוֹ?!

תְּהֵא יְדִיעָה זוֹ בָּסִיס לְאַהֲבָתֵנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִזְכֶּה בְּקָרוֹב לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשע"ג
	אֵין לְהִתְיָאֵשׁ בְּעֵת צָרָה
	"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" (לא-ב) וְכִי מֶה עָשׂוּ הַמִּדְיָנִים? הִשְׁתַּתְּפוּ בַּעֲצַת בִּלְעָם הָרָשָׁע לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהָרְאָיָה, שֶׁכָּזְבִּי בַּת צוּר מִדְיָנִית הָיְתָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר עַל כֻּלָּן: "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (לְתַקָּלָה) בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר, וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה..." (לא-טז), לָכֵן נִשְׁלַח פִּנְחָס לִנְקֹם בָּהֶם וּלְהַכְרִיתָם. וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲלֹא הַמּוֹאָבִים הֵם אֵלֶּה שֶׁקָּרְאוּ לְבִלְעָם וּשְׂכָרוּהוּ, בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב יָזַם, הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הָעֵצָה הַמֻּשְׁחֶתֶת, וְעַמּוֹ הוֹצִיאָהּ אֶל הַפֹּעַל: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת... בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאנָה לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן... וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף ה'..." (בַּמִּדְבָּר כה-א). וּמִדְיָן לֹא הֻזְכַּר שָׁם כְּלָל, טָפֵל הָיָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ נִלְחַם עַם יִשְׂרָאֵל מִלְחֶמֶת חָרְמָה בְּמִדְיָן וְלֹא נָקַם בְּמוֹאָב? וְאָכֵן, אָמְרוּ בִּגְמָרָא (ב"ק לה.): נָשָׂא מֹשֶׁה קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ. אָמַר: וּמַה מִּדְיָנִים, שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב, אָמְרָה תּוֹרָה "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם..." (בַּמִּדְבָּר כה-יז), מוֹאָבִים עַצְמָם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לְהַכּוֹתָם. אָמַר לוֹ הַקַּבָּ"ה: לֹא כְּשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ עָלָה בְּדַעְתִּי. שְׁנֵי גּוֹזָלִים טוֹבִים יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶם, רוּת הַמּוֹאָבִיָּה (אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת, שׁוֹשֶׁלֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה) וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית (אֵשֶׁת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה). וּבְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תָּמַהּ עַל כָּךְ: וְכִי מִשּׁוּם כָּךְ יָצְאוּ הַמּוֹאָבִים בְּלֹא פֶּגַע? הֵן יָכוֹל הָיָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְסוֹבֵב כָּל הַסִּבּוֹת לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁמִּשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל רוּת תִּנָּצֵל וְתוּ לֹא... אֲבָל כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה נִתְּנוּ לְצֹרֶךְ אֶחָד: לְהָפִיק מֵהֶם לֶקַח וְהַדְרָכָה. שֶׁתּוֹרָה, לְשׁוֹן הוֹרָאָה הִיא. וְגַם בְּכָךְ צְפוּנָה וּגְלוּמָה הוֹרָאָה מְאַלֶּפֶת: אִם בְּעַם שָׁלֵם יֵשׁ גַּרְעִין אֶחָד טוֹב, שֶׁבְּעוֹד כַּמָּה דּוֹרוֹת יָנִיב פְּרִי אֶחָד טוֹב, כְּבָר אֵין נוֹגְעִים בָּעָם כֻּלּוֹ לְרָעָה. דֻּגְמַת מַה שֶּׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב מִלִּיסָא זַצַ"ל בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "נְתִיבוֹת הַמִּשְׁפָּט", שֶׁדָּבָר אֶחָד טוֹב בַּסֵּפֶר מַצִּיל כָּל הַסֵּפֶר. וּבְהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר "נִדְרֵי זְרִיזִין" לְהַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֵר זַצַ"ל הֵבִיא לְכָךְ רְאָיָה מֵחַיֵּי הָאָדָם: וְכִי מִי יִזְכֶּה לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וּלְהָבִיא עִמּוֹ חַיִּים מֻשְׁלָמִים, שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁמֶץ שְׁגִיאָה וְעִוּוּת. מְעַטִּים הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּתָּן לוֹמַר עֲלֵיהֶם "שֶׁהֵם תְּמִימִים, וִימֵי חַיֵּיהֶם תְּמִימִים". אֶלָּא מַאי, סוֹמְכִים אָנוּ עַל כָּךְ שֶׁבַּמָּרוֹם יִלְקְטוּ מֵעֲרוּגוֹת חַיֵּינוּ אֶת הַפְּרָחִים מִבֵּין הֲמוֹן הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים... וְאַף אָנוּ נֹאמַר: הֲרֵי אַף אָדָם לֹא יַדְפִּיס מִלְּכַתְּחִלָּה סֵפֶר מְגֻבָּב הֲבָלִים, בְּהִסְתַּמְּכוֹ עַל דָּבָר אֶחָד טוֹב שֶׁבּוֹ. כָּל מְחַבֵּר סֵפֶר שׁוֹאֵף שֶׁסִּפְרוֹ יִהְיֶה מֻשְׁלָם וּגְדוּשׁ תּוֹעֶלֶת. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בְּ"סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם", "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים". לְכַתְּחִלָּה, רָאוּי לָאָדָם לְנַכֵּשׁ אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים, הַקּוֹצִים הַמְכַלִּים אֶת הַכֶּרֶם, וּלְטַפֵּחַ אֶת הַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים הַנָּאִים. וְכָל עֵשֶׂב רַע שֶׁנַּעֲקֹר, כָּל גַּרְעִין טוֹב שֶׁנִּזְרַע, שְׂכָרָם אֵיתָן בְּעוֹלַם הַנֶּצַח. כְּשֶׁלְּעַצְמֵנוּ, יֵשׁ לָנוּ לִשְׁאֹף לִגְדוֹלוֹת מֵהַבְּחִינָה הָרוּחָנִית: "בַּשָּׁמַיִם - מִמַּעַל". בָּעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים, שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם! כָּל זֹאת, בְּנוֹגֵעַ לְעַצְמֵנוּ. אֲבָל לְעִנְיַן "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", לְעִנְיַן בִּקֹּרֶת עַל הַזּוּלַת וְהִסְתַּיְּגוּת מִמֶּנּוּ, כָּאן הַמַּבָּט הָפוּךְ: אִם יֵשׁ רַק נְקֻדַּת אוֹר, גַּרְעִין טוֹב, גַּם אִם יִנְבֹּט מִי יוֹדֵעַ מָתַי, וְיָנִיב פְּרִי אֶחָד טוֹב (גַּם אִם יָנִיב יַחַד עִמּוֹ אֶת עָרְפָּה וְאֶת גָּלְיַת), מְשֹׁךְ יָדְךָ וְאַל תְּבַקֵּר! וּכְשֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֲפִילוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, וְכֻלָּם בַּיְשָׁנִים רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, בָּנִים לַמָּקוֹם, כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּווֹת בְּגַחַלְתּוֹ שֶׁל יְהוּדִי. הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל אָמַר, שֶׁהָיָה כְּדַאי לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְהַנְהִיגוֹ אַלְפֵי שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי אֶחָד יֹאמַר בּוֹ וְלוּ פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו, "בָּרוּךְ ה'!". וּכְבָר הָיָה מִתְקַיֵּם בְּכָךְ "כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקַּבָּ"ה לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ", "עַם זוּ יָצַרְתִּי... תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ"; וְכִי יֵשׁ לְךָ יְהוּדִי שֶׁלֹּא אָמַר פַּעַם בְּחַיָּיו "בָּרוּךְ הַשֵּׁם", שֶׁלֹּא הִצְדִּיק אֶת קִיּוּמוֹ?! תְּהֵא יְדִיעָה זוֹ בָּסִיס לְאַהֲבָתֵנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִזְכֶּה בְּקָרוֹב לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)