Otzarot-Article

יָדוּעַ, כִּי הַמַּלְאָכִים קִטְרְגוּ כְּנֶגֶד מַתַּן הַתּוֹרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשׁוּ מֵהַקָּבָּ"ה "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם": הַשְׁאֵר עִמָּנוּ אֶת הַתּוֹרָה.

אָמַר הַקַּבָּ"ה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהָשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה.

עָנָה לָהֶם משֶׁה: "תּוֹרָה, מַה כָּתוּב בָּהּ? כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. כְּלוּם יֵשׁ לָכֶם אַב וָאֵם? לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה?"

וְשָׁאַל רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל, מַה בֶּאֱמֶת הָיְתָה טַעֲנַת הַמַּלְאָכִים? הֵם טָעֲנוּ שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה פְּשָׁט וְסוֹד וְאֵין סוֹף לַסּוֹדוֹת הַגְּנוּזִים בָּהּ, שֶׁהֵם הָעִקָּר. וְאָכֵן אֶת הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ מְבִינִים רַק הַמַּלְאָכִים לְעָמְקָם, עַל כֵּן - לְשִׁיטָתָם - צְרִיכָה הַתּוֹרָה לְהִשָּׁאֵר בַּשָּׁמַיִם!

לְפִי זֶה, מַה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ לַמַּלְאָכִים?! וַהֲלֹא הֵם בִּקְּשׁוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּמֵימָד אַחֵר לְגַמְרֵי, נַעֲלֶה וּמְרוֹמָם; בְּמֵימַד אוֹצְרוֹת הָרָז וְהַסּוֹד.

וְהַדָּבָר יוּבַן בְּמָשָׁל:

מָשָׁל לְעָשִׁיר, שֶׁשְּׁנֵי בָּנָיו הִגְּרוּ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. שָׁלַח לָהֶם אֲבִיהֶם בֶּגֶד יָקָר וּמְהֻדָּר בְּיוֹתֵר, וּמִלֵּא אֶת כִּיסָיו בְּיַהֲלוֹמִים. הֵחֵלּוּ הַבָּנִים לָרִיב, זֶה אוֹמֵר: "אֵלַי נִשְׁלַח הַבֶּגֶד", וְזֶה אוֹמֵר: "לֹא, כִּי אֵלַי הוּא נִשְׁלַח, וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבּוֹ, שֶׁלִּי הֵם".

עָלוּ אֶל הַשּׁוֹפֵט שֶׁבְּעִירָם. נִגַּשׁ הָאָח הָאֶחָד וְהֵבִיא עֵדִים, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבִיו אָמַר שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִשְׁלֹחַ לוֹ אוֹצָר יָקָר. אַף הִצִּיג רְאָיוֹת שֶׁמִּסְחָרוֹ בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהֶרְאָה מִכְתָּב מֵאָבִיו שָׁם כָּתַב, שֶׁבְּדַעְתּוֹ לְהַעֲנִיק לוֹ יַהֲלוֹמִים. אִם כֵּן, בֶּגֶד זֶה וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבּוֹ - נִשְׁלְחוּ אֵלָיו.

פָּנָה הַשּׁוֹפֵט אֶל הֶאָח הַשֵּׁנִי וְשָׁאַל: "מַה בְּפִיךָ כְּדֵי לִסְתֹּר אֶת טַעֲנוֹת אָחִיךָ?"

עָנָה הָאָח וְאָמַר: "אֵינִי צָרִיךְ לִטְרֹחַ לְהָבִיא רְאָיוֹת הַמּוֹכִיחוֹת אֶת צִדְקָתִי. אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי מִלִּים. הִנֵּה, אֲנִי נְמוּךְ קוֹמָה, וְאָחִי -- גָּבוֹהַּ. הָבִיאוּ אֶת הַבֶּגֶד וּרְאוּ לְמִי הוּא מַתְאִים".

הֵבִיאוּ אֶת הַבֶּגֶד, וְהָאָח הַנָּמוּךְ מְדָדוֹ. רָאוּ הַכֹּל שֶׁהוּא כְּפִי מִדָּתוֹ. עָנוּ כָּל הַנּוֹכְחִים וְאָמְרוּ: "צוֹדֵק הוּא, אֵין סָפֵק כִּי הַבֶּגֶד, אֵלָיו נִשְׁלַח, וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבּוֹ, שֶׁלּוֹ הֵם".

וְהַנִּמְשָׁל: הַמַּלְאָכִים טָעֲנוּ שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ חֵלֶק נִסְתָּר וְקַבָּלָה, סוֹד וְרָז, כָּמוֹהוּ כַּיַּהֲלוֹמִים הַיְּקָרִים וְהַזּוֹהֲרִים, וְהֵם הַמְּבִינִים אֶת עֶרְכָּם, וּלְפִיכָךְ תִּשָּׁאֵר הַתּוֹרָה בַּשָּׁמַיִם בִּרְשׁוּתָם.

עָנָה עַל כָּךְ משֶׁה רַבֵּנוּ: "אוֹתָם יַהֲלוֹמִים צְפוּנִים הֵם בַּתּוֹרָה הַנִּגְלֵית וּבְמִצְווֹתֶיהָ, וַהֲרֵי הֵם "גְּזוּרִים לְפִי מִדָּתֵנוּ". בְּכִבּוּד אַב וָאֵם, בְּחֶסֶד וּצְדָקָה, בְּדִינֵי מַשָּׂא וּמַתָּן... וְכֵיוָן שֶׁהַלְּבוּשׁ שַׁיָּךְ לָנוּ, הֲרֵי גַּם הַסּוֹד הַצָּפוֹן בּוֹ - לָנוּ הוּא! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בֶּן אִישׁ חַיִל)

	נח תשע"ג
	בְּיָדֵינוּ חֶבֶל הַהַצָּלָה!
	"אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (ד-יט) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מִנְיָנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָדוּעַ, כִּי הַמַּלְאָכִים קִטְרְגוּ כְּנֶגֶד מַתַּן הַתּוֹרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשׁוּ מֵהַקָּבָּ"ה "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם": הַשְׁאֵר עִמָּנוּ אֶת הַתּוֹרָה. אָמַר הַקַּבָּ"ה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהָשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה. עָנָה לָהֶם משֶׁה: "תּוֹרָה, מַה כָּתוּב בָּהּ? כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. כְּלוּם יֵשׁ לָכֶם אַב וָאֵם? לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה?" וְשָׁאַל רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל, מַה בֶּאֱמֶת הָיְתָה טַעֲנַת הַמַּלְאָכִים? הֵם טָעֲנוּ שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה פְּשָׁט וְסוֹד וְאֵין סוֹף לַסּוֹדוֹת הַגְּנוּזִים בָּהּ, שֶׁהֵם הָעִקָּר. וְאָכֵן אֶת הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ מְבִינִים רַק הַמַּלְאָכִים לְעָמְקָם, עַל כֵּן - לְשִׁיטָתָם - צְרִיכָה הַתּוֹרָה לְהִשָּׁאֵר בַּשָּׁמַיִם! לְפִי זֶה, מַה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ לַמַּלְאָכִים?! וַהֲלֹא הֵם בִּקְּשׁוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּמֵימָד אַחֵר לְגַמְרֵי, נַעֲלֶה וּמְרוֹמָם; בְּמֵימַד אוֹצְרוֹת הָרָז וְהַסּוֹד. וְהַדָּבָר יוּבַן בְּמָשָׁל: מָשָׁל לְעָשִׁיר, שֶׁשְּׁנֵי בָּנָיו הִגְּרוּ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. שָׁלַח לָהֶם אֲבִיהֶם בֶּגֶד יָקָר וּמְהֻדָּר בְּיוֹתֵר, וּמִלֵּא אֶת כִּיסָיו בְּיַהֲלוֹמִים. הֵחֵלּוּ הַבָּנִים לָרִיב, זֶה אוֹמֵר: "אֵלַי נִשְׁלַח הַבֶּגֶד", וְזֶה אוֹמֵר: "לֹא, כִּי אֵלַי הוּא נִשְׁלַח, וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבּוֹ, שֶׁלִּי הֵם". עָלוּ אֶל הַשּׁוֹפֵט שֶׁבְּעִירָם. נִגַּשׁ הָאָח הָאֶחָד וְהֵבִיא עֵדִים, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבִיו אָמַר שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִשְׁלֹחַ לוֹ אוֹצָר יָקָר. אַף הִצִּיג רְאָיוֹת שֶׁמִּסְחָרוֹ בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהֶרְאָה מִכְתָּב מֵאָבִיו שָׁם כָּתַב, שֶׁבְּדַעְתּוֹ לְהַעֲנִיק לוֹ יַהֲלוֹמִים. אִם כֵּן, בֶּגֶד זֶה וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבּוֹ - נִשְׁלְחוּ אֵלָיו. פָּנָה הַשּׁוֹפֵט אֶל הֶאָח הַשֵּׁנִי וְשָׁאַל: "מַה בְּפִיךָ כְּדֵי לִסְתֹּר אֶת טַעֲנוֹת אָחִיךָ?" עָנָה הָאָח וְאָמַר: "אֵינִי צָרִיךְ לִטְרֹחַ לְהָבִיא רְאָיוֹת הַמּוֹכִיחוֹת אֶת צִדְקָתִי. אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי מִלִּים. הִנֵּה, אֲנִי נְמוּךְ קוֹמָה, וְאָחִי -- גָּבוֹהַּ. הָבִיאוּ אֶת הַבֶּגֶד וּרְאוּ לְמִי הוּא מַתְאִים". הֵבִיאוּ אֶת הַבֶּגֶד, וְהָאָח הַנָּמוּךְ מְדָדוֹ. רָאוּ הַכֹּל שֶׁהוּא כְּפִי מִדָּתוֹ. עָנוּ כָּל הַנּוֹכְחִים וְאָמְרוּ: "צוֹדֵק הוּא, אֵין סָפֵק כִּי הַבֶּגֶד, אֵלָיו נִשְׁלַח, וְהַיַּהֲלוֹמִים שֶׁבּוֹ, שֶׁלּוֹ הֵם". וְהַנִּמְשָׁל: הַמַּלְאָכִים טָעֲנוּ שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ חֵלֶק נִסְתָּר וְקַבָּלָה, סוֹד וְרָז, כָּמוֹהוּ כַּיַּהֲלוֹמִים הַיְּקָרִים וְהַזּוֹהֲרִים, וְהֵם הַמְּבִינִים אֶת עֶרְכָּם, וּלְפִיכָךְ תִּשָּׁאֵר הַתּוֹרָה בַּשָּׁמַיִם בִּרְשׁוּתָם. עָנָה עַל כָּךְ משֶׁה רַבֵּנוּ: "אוֹתָם יַהֲלוֹמִים צְפוּנִים הֵם בַּתּוֹרָה הַנִּגְלֵית וּבְמִצְווֹתֶיהָ, וַהֲרֵי הֵם "גְּזוּרִים לְפִי מִדָּתֵנוּ". בְּכִבּוּד אַב וָאֵם, בְּחֶסֶד וּצְדָקָה, בְּדִינֵי מַשָּׂא וּמַתָּן... וְכֵיוָן שֶׁהַלְּבוּשׁ שַׁיָּךְ לָנוּ, הֲרֵי גַּם הַסּוֹד הַצָּפוֹן בּוֹ - לָנוּ הוּא! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בֶּן אִישׁ חַיִל)