Otzarot-Article

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" (כה-כב) כְּבָר שָׁאֲלוּ בַּמִּדְרָשׁ, "וְכִי כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת הוֹלֶכֶת וְדוֹרֶשֶׁת בִּנְבוּאָה?" אֶלָּא מֻכְרָחִים לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ "הִתְרוֹצְצוּת" רְגִילָה. "זֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה וְזֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סג), וְהָיוּ "עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּמֵעֶיהָ כְּגַלֵּי הַיָּם", וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיָה יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וּבְעָבְרָהּ לִפְנֵי פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וְאִמָּם אוֹבֶדֶת עֵצוֹת. הָלְכָה לִדְרֹשׁ אֶת ה' וְנֶעֶנְתָה עַל יְדֵי מַלְאָךְ כִּי שְׁנֵי עַמִּים בְּבִטְנָהּ, וְהַגָּדוֹל יַעֲבֹד אֶת הַצָּעִיר. יָדְעָה אֵפוֹא רִבְקָה שֶׁהַצָּעִיר הוּא הַנַּעֲלֶה וְהַנִּבְחָר, מַמְשִׁיךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת וְהַמּוֹרֶשֶׁת, וּמִצַּד שֵׁנִי רָאֲתָה שֶׁהָאָב נוֹטֶה לְעֵבֶר הַגָּדוֹל וּמְבַכֵּר אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַצָּעִיר. מַדּוּעַ לֹא גִּלְּתָה אֶת אָזְנוֹ, מַדּוּעַ לֹא סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁנִּתְגַּלָּה לָהּ בַּנְּבוּאָה, מַדּוּעַ הֶחְרִישָׁה?

וְהִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ: הֵן גַּם יִצְחָק אָבִינוּ נָבִיא הָיָה, וְה' דִּבֵּר עִמּוֹ וְהִבְטִיחוֹ הַבְטָחוֹת מַפְלִיגוֹת, וְדָבָר זֶה לֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁיַּעֲקֹב הוּא הַנִּבְחָר וְהַמְּעֻלֶּה וְאִלּוּ עֵשָׂו מִתְחַזֶּה וּמְרַמֶּה. וְעַכְשָׁו תָּבוֹא לְפָנָיו רַעְיָתוֹ - נְבִיאָה גַּם הִיא - וְתֹאמַר שֶׁנִּתְגַּלָּה לָהּ דָּבָר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה לוֹ, וְיוֹדַעַת הִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, הֲרֵי יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ. אָמְנָם, אֵין הֵם צְעִירִים וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם עֶשְׂרוֹת שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין מְאֻשָּׁרוֹת, וּבְכָל זֹאת...

עוֹבְרוֹת שָׁנִים, וְעֵשָׂו מְגַלֶּה מַצְפּוּנָיו. מִתְחַבֵּר עִם פָּרִיצֵי חַיּוֹת, גּוֹזֵל נָשִׁים וְהוֹרֵג נְפָשׁוֹת (ב"ב טז:) וּמְנַסֶּה לִגְנֹב דַּעַת אָבִיו. מְסַפֵּר שֶׁבָּא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וּמִתְחַבֵּט הוּא בִּשְׁאֵלוֹת הֲלָכָה, מִתְחַזֶּה כְּתָם וְיוֹשֵׁב אֹהָלִים. וְרִבְקָה רוֹאָה הַכֹּל, יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת, יוֹדַעַת מִי מִסְתּוֹפֵף בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה וּמִי בַּטְלָן וְאִישׁ שָׂדֶה. מַדּוּעַ אֵינָהּ מְשׂוֹחַחַת עַל כָּךְ עִם בַּעְלָהּ, מַדּוּעַ מַנִּיחָהּ הִיא לְעֵשָׂו לִשְׁבּוֹת אֶת לִבּוֹ? כִּי כָּהוּ עֵינֵי בַּעְלָהּ, וְאֵין זֶה מִן הַנִּמּוּס לוֹמַר לוֹ: אַתָּה אֵינְךָ רוֹאֶה וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי רוֹאָה וּלְפִיכָךְ יוֹדַעַת...

אָמְנָם, כְּבָר לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין מְאֻשָּׁרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, כַּמָּה חָזָק הַקֶּשֶׁר וְכַמָּה אַמִּיץ הָאֵמוּן, וְעִם כָּל זֹאת יֵשׁ לַחְשֹׁב עַל כָּל מִלָּה, לְתַכְנֵן כָּל מִשְׁפָּט, וּלְהַעֲדִיף לִשְׁתֹּק...

מִמִּי לָמְדָה זֹאת? מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׂרָה אִמֵּנוּ הִתְבַּשְּׂרָה בְּגִיל תִּשְׁעִים עַל הֶרְיוֹנָהּ הַצָּפוּי וְצָחֲקָה בְּקִרְבָּהּ "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן" שִׁנָּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מְקוֹר הָאֱמֶת, וְהִתְרַעֵם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה... הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר?!". נָקַט בִּלְשׁוֹן "וַאֲנִי זָקַנְתִּי" וְלֹא "וַאדֹנִי זָקֵן". לַמְרוֹת שֶׁהָיָה אַבְרָהָם בֵּן מֵאָה, עַמּוּד הַחֶסֶד וְסֵמֶל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וּנְשׂוּאִים הָיוּ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים וְעָבְרוּ יַחְדָּיו נִסְיוֹנוֹת כֹּה רַבִּים וּמְגַבְּשִׁים. הַכֹּל נָכוֹן - וּבְכָל זֹאת, עַל הַדִּבּוּר יֵשׁ לִשְׁמֹר. לֹא לוֹמַר מִלָּה הָעֲלוּלָה לִפְגֹעַ, לְהַחְשִׁיד בְּזִלְזוּל.

כַּמָּה נוֹקְבִים הַדְּבָרִים, וַאֲמוּרִים הֵם - וּמִקַּל וָחֹמֶר - לִשְׁנֵי הַכִּוּוּנִים. שֶׁכֵּן חִיּוּבוֹ שֶׁל הַבַּעַל לְהַקְפִּיד בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ כָּתוּב וְחָתוּם הוּא עַל יָדוֹ. הֵן הִתְחַיֵּב מְפֹרָשׁוֹת בַּכְּתֻבָּה שֶׁהֶעֱנִיק לְרַעְיָתוֹ תַּחַת הַחֻפָּה "וַאֲנִי אֲפַרְנְסֵךְ וַאֲכַבְּדֵךְ", הִתְחַיְּבוּת מְפֹרֶשֶׁת, הַתּוֹבַעַת פֶּרְעוֹנָהּ, וְכָל מִלָּה שֶׁאֵינָהּ מְחֻשֶּׁבֶת עֲלוּלָה לְהָפֵר הַבְטָחָה.

וְאִם הִצְטַוִּינוּ: "לְעוֹלָם יֹאהַב אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וִיכַבְּדֶנָּה יוֹתֵר מִגּוּפוֹ" (יְבָמוֹת סב:) כִּי צַעַר הָאִשָּׁה גָּדוֹל מִצַּעַר הָאִישׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ בְּמִלָּה בִּלְתִּי שְׁקוּלָה.

הַתּוֹרָה תּוֹרַת חַיִּים הִיא, וּלְאוֹרָהּ אָנוּ חַיִּים. פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁל מַעֲשֵׂי אָבוֹת חַיָּבוֹת לִהְיוֹת סִימָן לַבָּנִים. וּבִכְלָל חִיּוּבֵנוּ לוֹמַר מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשֵׂינוּ לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵינוּ נִכְלֶלֶת אַף דְּרִישָׁה זוֹ לְכָבוֹד הֲדָדִי וְלִזְהִירוּת בְּכָל הִתְבַּטְּאוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בראשית תשע"ג
	מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ
	"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" (כה-כב) כְּבָר שָׁאֲלוּ בַּמִּדְרָשׁ, "וְכִי כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת הוֹלֶכֶת וְדוֹרֶשֶׁת בִּנְבוּאָה?" אֶלָּא מֻכְרָחִים לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ "הִתְרוֹצְצוּת" רְגִילָה. "זֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה וְזֶה רָץ לַהֲרֹג אֶת זֶה" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סג), וְהָיוּ "עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּמֵעֶיהָ כְּגַלֵּי הַיָּם", וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיָה יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וּבְעָבְרָהּ לִפְנֵי פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וְאִמָּם אוֹבֶדֶת עֵצוֹת. הָלְכָה לִדְרֹשׁ אֶת ה' וְנֶעֶנְתָה עַל יְדֵי מַלְאָךְ כִּי שְׁנֵי עַמִּים בְּבִטְנָהּ, וְהַגָּדוֹל יַעֲבֹד אֶת הַצָּעִיר. יָדְעָה אֵפוֹא רִבְקָה שֶׁהַצָּעִיר הוּא הַנַּעֲלֶה וְהַנִּבְחָר, מַמְשִׁיךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת וְהַמּוֹרֶשֶׁת, וּמִצַּד שֵׁנִי רָאֲתָה שֶׁהָאָב נוֹטֶה לְעֵבֶר הַגָּדוֹל וּמְבַכֵּר אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַצָּעִיר. מַדּוּעַ לֹא גִּלְּתָה אֶת אָזְנוֹ, מַדּוּעַ לֹא סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁנִּתְגַּלָּה לָהּ בַּנְּבוּאָה, מַדּוּעַ הֶחְרִישָׁה? וְהִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ: הֵן גַּם יִצְחָק אָבִינוּ נָבִיא הָיָה, וְה' דִּבֵּר עִמּוֹ וְהִבְטִיחוֹ הַבְטָחוֹת מַפְלִיגוֹת, וְדָבָר זֶה לֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁיַּעֲקֹב הוּא הַנִּבְחָר וְהַמְּעֻלֶּה וְאִלּוּ עֵשָׂו מִתְחַזֶּה וּמְרַמֶּה. וְעַכְשָׁו תָּבוֹא לְפָנָיו רַעְיָתוֹ - נְבִיאָה גַּם הִיא - וְתֹאמַר שֶׁנִּתְגַּלָּה לָהּ דָּבָר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה לוֹ, וְיוֹדַעַת הִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, הֲרֵי יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ. אָמְנָם, אֵין הֵם צְעִירִים וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם עֶשְׂרוֹת שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין מְאֻשָּׁרוֹת, וּבְכָל זֹאת... עוֹבְרוֹת שָׁנִים, וְעֵשָׂו מְגַלֶּה מַצְפּוּנָיו. מִתְחַבֵּר עִם פָּרִיצֵי חַיּוֹת, גּוֹזֵל נָשִׁים וְהוֹרֵג נְפָשׁוֹת (ב"ב טז:) וּמְנַסֶּה לִגְנֹב דַּעַת אָבִיו. מְסַפֵּר שֶׁבָּא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וּמִתְחַבֵּט הוּא בִּשְׁאֵלוֹת הֲלָכָה, מִתְחַזֶּה כְּתָם וְיוֹשֵׁב אֹהָלִים. וְרִבְקָה רוֹאָה הַכֹּל, יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת, יוֹדַעַת מִי מִסְתּוֹפֵף בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה וּמִי בַּטְלָן וְאִישׁ שָׂדֶה. מַדּוּעַ אֵינָהּ מְשׂוֹחַחַת עַל כָּךְ עִם בַּעְלָהּ, מַדּוּעַ מַנִּיחָהּ הִיא לְעֵשָׂו לִשְׁבּוֹת אֶת לִבּוֹ? כִּי כָּהוּ עֵינֵי בַּעְלָהּ, וְאֵין זֶה מִן הַנִּמּוּס לוֹמַר לוֹ: אַתָּה אֵינְךָ רוֹאֶה וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי רוֹאָה וּלְפִיכָךְ יוֹדַעַת... אָמְנָם, כְּבָר לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין מְאֻשָּׁרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, כַּמָּה חָזָק הַקֶּשֶׁר וְכַמָּה אַמִּיץ הָאֵמוּן, וְעִם כָּל זֹאת יֵשׁ לַחְשֹׁב עַל כָּל מִלָּה, לְתַכְנֵן כָּל מִשְׁפָּט, וּלְהַעֲדִיף לִשְׁתֹּק... מִמִּי לָמְדָה זֹאת? מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׂרָה אִמֵּנוּ הִתְבַּשְּׂרָה בְּגִיל תִּשְׁעִים עַל הֶרְיוֹנָהּ הַצָּפוּי וְצָחֲקָה בְּקִרְבָּהּ "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן" שִׁנָּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מְקוֹר הָאֱמֶת, וְהִתְרַעֵם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה... הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר?!". נָקַט בִּלְשׁוֹן "וַאֲנִי זָקַנְתִּי" וְלֹא "וַאדֹנִי זָקֵן". לַמְרוֹת שֶׁהָיָה אַבְרָהָם בֵּן מֵאָה, עַמּוּד הַחֶסֶד וְסֵמֶל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וּנְשׂוּאִים הָיוּ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים וְעָבְרוּ יַחְדָּיו נִסְיוֹנוֹת כֹּה רַבִּים וּמְגַבְּשִׁים. הַכֹּל נָכוֹן - וּבְכָל זֹאת, עַל הַדִּבּוּר יֵשׁ לִשְׁמֹר. לֹא לוֹמַר מִלָּה הָעֲלוּלָה לִפְגֹעַ, לְהַחְשִׁיד בְּזִלְזוּל. כַּמָּה נוֹקְבִים הַדְּבָרִים, וַאֲמוּרִים הֵם - וּמִקַּל וָחֹמֶר - לִשְׁנֵי הַכִּוּוּנִים. שֶׁכֵּן חִיּוּבוֹ שֶׁל הַבַּעַל לְהַקְפִּיד בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ כָּתוּב וְחָתוּם הוּא עַל יָדוֹ. הֵן הִתְחַיֵּב מְפֹרָשׁוֹת בַּכְּתֻבָּה שֶׁהֶעֱנִיק לְרַעְיָתוֹ תַּחַת הַחֻפָּה "וַאֲנִי אֲפַרְנְסֵךְ וַאֲכַבְּדֵךְ", הִתְחַיְּבוּת מְפֹרֶשֶׁת, הַתּוֹבַעַת פֶּרְעוֹנָהּ, וְכָל מִלָּה שֶׁאֵינָהּ מְחֻשֶּׁבֶת עֲלוּלָה לְהָפֵר הַבְטָחָה. וְאִם הִצְטַוִּינוּ: "לְעוֹלָם יֹאהַב אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וִיכַבְּדֶנָּה יוֹתֵר מִגּוּפוֹ" (יְבָמוֹת סב:) כִּי צַעַר הָאִשָּׁה גָּדוֹל מִצַּעַר הָאִישׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ בְּמִלָּה בִּלְתִּי שְׁקוּלָה. הַתּוֹרָה תּוֹרַת חַיִּים הִיא, וּלְאוֹרָהּ אָנוּ חַיִּים. פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁל מַעֲשֵׂי אָבוֹת חַיָּבוֹת לִהְיוֹת סִימָן לַבָּנִים. וּבִכְלָל חִיּוּבֵנוּ לוֹמַר מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשֵׂינוּ לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵינוּ נִכְלֶלֶת אַף דְּרִישָׁה זוֹ לְכָבוֹד הֲדָדִי וְלִזְהִירוּת בְּכָל הִתְבַּטְּאוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)