Otzarot-Article

"וַיּוּשָׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל" (כד-לג) יְכוֹלִים אָנוּ לְדַמּוֹת לְעַצְמֵנוּ אֶת בֵּית בְּתוּאֵל בַּאֲרַם נַהֲרַיִם. בַּיִת כַּפְרִי אָמִיד, וְזִכְרוֹנוֹת מִשְׁפַּחְתִּיִּים עֲמוּמִים אוֹדוֹת הַדּוֹד הַיָּשִׁישׁ, אַבְרָהָם, שֶׁהֶאֱמִין בְּאֵ-ל אֶחָד. שֶׁהֻשְׁלַךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּל, שֶׁשָּׁבַר אֶת הַפְּסִילִים וְהִתְמוֹדֵד נֶגֶד הַחֶבְרָה, עָשָׂה נְפָשׁוֹת לְתוֹרָתוֹ וּלְבַסּוֹף עָזַב אֶת הָאֵזוֹר עִם תַּלְמִידָיו. הָלַךְ לְאֶרֶץ כְּנַעַן לִפְנֵי שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.

וְהִנֵּה, לְפֶתַע פִּתְאוֹם, נוֹחֵת כָּאן עַבְדּוֹ, זְקַן בֵּיתוֹ, בְּרֹאשׁ שַׁיָּרָה בַּת עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹשְׂאֵי כָּל טוּב. מַעֲנִיק לְרִבְקָה בִּתָּם נֶזֶם זָהָב וּצְמִידֵי זָהָב, וּמְסַפֵּר שֶׁאֲדוֹנָיו הִצְלִיחַ וְהִתְעַשֵּׁר. יֵשׁ לוֹ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים. אֶת כָּל הָרְכוּשׁ מוּכָן הוּא לְהַעֲנִיק לִבְנוֹ, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁרִבְקָה תִּנָּשֵׂא לוֹ. תִּחְיֶה כְּמַלְכָּה.

הַמִּשְׁפָּחָה הַמְאַרַחַת, הָבָה נִזְכֹּר, בֶּן אָחִיו שֶׁל הַנָּבִיא הֶעָשִׁיר וְהַמַּצְלִיחַ, עוֹרֶכֶת שֻׁלְחַן בְּרֹחַב יָד. אַךְ בְּמָנָתוֹ שֶׁל הָעֶבֶד, שָׂמוּ רַעַל...

הַסּוֹף יָדוּעַ: בָּא מַלְאָךְ וְהָפַךְ אֶת הַצַּלָּחוֹת וּבְתוּאֵל הֻרְעַל וָמֵת (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי רמז קט). אֲבָל אָנוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ: מַה רָצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהַרְוִיחַ, מַה חָשְׁבוּ לְהַשִּׂיג? הֲרֵי אָדָם אֵינוֹ הוֹרֵג סְתָם כָּךְ. הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל כָּתַב שֶׁהֵם חָמְדוּ אֶת עָשְׁרוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, בִּקְּשׁוּ אֵפוֹא לְהָרְגוֹ וְלָקַחַת לְעַצְמָם אֶת הָרְכוּשׁ.

לִכְאוֹרָה, הָיְתָה תָּכְנִיתָם פְּשׁוּטָה. עַכְשָׁו יְקַבְּלוּ הֵם אֶת כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, הַבְּגָדִים וְהַמִּגְדָנוֹת, מַשָּׂא עֲשָׂרָה גְמַלִּים. אֱלִיעֶזֶר יָמוּת, וּמְלַוָּיו יַחְזְרוּ לְסַפֵּר זֹאת לְאַבְרָהָם. מַה יַּעֲשֶׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ? יִשְׁלַח נָצִיג נוֹסָף, וְאוּלַי יָבוֹא בְּעַצְמוֹ. וְאָז, יָבִיא עִמּוֹ עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹסָפִים. וְהֵם יַרְוִיחוּ כָּל טוּב בַּשֵּׁנִית.

תִּשְׁאֲלוּ: בִּשְׁבִיל זֶה הוֹרְגִים? בְּקֹר רוּחַ, בְּתִכְנוּן שְׂטָנִי?! וְהַתְּשׁוּבָה מְזַעְזַעַת, פּוֹתַחַת צֹהַר לְאָנֹכִיּוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם. וְלֹא נִכְתְּבָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ, לְהוֹרוֹת כַּמָּה עָלֵינוּ לַעֲמֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּלָבָן וְכִבְּתוּאֵל. כִּי הָאָנֹכִיּוּת דּוֹרְסָנִית הִיא, קְשׁוּחָה וְחַסְרַת מַעֲצוֹרִים. אוֹי לַשָּׁבוּי בָּהּ.

הֲלֹא נִרְאֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (נְדָרִים מ.): כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. מְצַמְרֵר הוּא פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַב אַחַאי גָּאוֹן זַצַ"ל בַּשְּׁאִילְתוֹת: יְהוּדִי חָלָה, וַחֲבֵרוֹ לֹא בִּקְּרוֹ. טָרוּד הָיָה, לֹא מָצָא פְּנַאי, דָּחָה לְמָחָר וּמָחֳרָתַיִם. וְהִנֵּה מִתְבַּשֵּׂר שֶׁהֶחָבֵר הִבְרִיא. אוֹי לֹא! אֵיךְ יִפְגֹּשׁ בּוֹ, אֵיךְ יִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, אֵיךְ יִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא בִּקְּרוֹ? בְּסֵתֶר לִבּוֹ מְיַחֵל הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיַּמְשִׁיךְ לַחֲלוֹת, שֶׁיָּמוּת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ.

עַד כְּדֵי כָּךְ? נִרְאֶה שֶׁכֵּן...

אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, שַׁאֲלוּ נָא מוֹ"צִים וְדַיָּנִים. הֵם יְסַפְּרוּ עַד כַּמָּה אָנֹכִי יָכוֹל הָאָדָם לִהְיוֹת. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, חָרִיג אַךְ מְאַפְיֵן: יְהוּדִי הִצְטוֹפֵף עִם תִּשְׁעָה יְלָדִים וִילָדוֹת בִּשְׁלֹשָׁה חֲדָרִים זְעִירִים בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. בִּקֵּשׁ לִבְנוֹת חֶדֶר עַל הַגָּג. לִנְשֹׁם לִרְוָחָה. שָׁכֵן מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ, שִׂימוּ לֵב, הִגִּישׁ הִתְנַגְּדוּת. לְפִי חִשּׁוּבִים סְבוּכִים שֶׁעָרַךְ, יַסְתִּיר הַחֶדֶר אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כַּמָּה דַּקּוֹת מֻקְדָּם יוֹתֵר בְּפֶרֶק זְמַן כָּלְשֶׁהוּ בַּשָּׁנָה. מוּבָן שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת נִדְחֲתָה. אֲבָל עֶצֶם הָרַעְיוֹן: עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת - רְוָחָה לְמִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה, אוֹר לְכֻלָּם, סוֹף לִצְפִיפוּת נוֹרָאָה. וְעַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, נַנִּיחַ, פָּחוֹת שֶׁמֶשׁ לִזְמַן מוּעָט. וּמַה מַכְרִיעַ אֶת הַכַּף?

אֲנִי, וְאַפְסִי עוֹד!

לֹא בִּכְדִי מִתְהַלֶּכֶת לָאַחֲרוֹנָה הָאִמְרָה הַשְּׁנוּנָה: נֹחַ בָּנָה תֵּבָה וּבָהּ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת, כְּבִנְיָן מְמֻצָּע בִּשְׁכוּנָתֵנוּ. הוּא הִתְגּוֹרֵר בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמַדּוּעַ לֹא בָּנָה עַל הַגָּג?

מִשּׁוּם שֶׁמִּתַּחְתָּיו הִתְגּוֹרְרוּ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.... וְהֵם לֹא הִרְשׁוּ לוֹ, הִגִּישׁוּ הִתְנַגְּדוּת.

קַל לְחַיֵּךְ, לִצְחֹק עַל הַזּוּלַת. לְמַעֲשֶׂה, חַיָּב כָּל אֶחָד לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ. לְאַבְחֵן אֶת נְקוּדַת "בְּתוּאֵל" שֶׁבּוֹ - וּלְעָקְרָהּ. לְהִמָּנוֹת עַל "אַחֵינוּ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בְּנֵי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים הַמַּחְזִיקִים בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמחת תורה תשע"ג
	הַתַּעֲנוּג הָרוּחָנִי - שִׂיא הַתַּעֲנוּגוֹת
	"וַיּוּשָׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל" (כד-לג) יְכוֹלִים אָנוּ לְדַמּוֹת לְעַצְמֵנוּ אֶת בֵּית בְּתוּאֵל בַּאֲרַם נַהֲרַיִם. בַּיִת כַּפְרִי אָמִיד, וְזִכְרוֹנוֹת מִשְׁפַּחְתִּיִּים עֲמוּמִים אוֹדוֹת הַדּוֹד הַיָּשִׁישׁ, אַבְרָהָם, שֶׁהֶאֱמִין בְּאֵ-ל אֶחָד. שֶׁהֻשְׁלַךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּל, שֶׁשָּׁבַר אֶת הַפְּסִילִים וְהִתְמוֹדֵד נֶגֶד הַחֶבְרָה, עָשָׂה נְפָשׁוֹת לְתוֹרָתוֹ וּלְבַסּוֹף עָזַב אֶת הָאֵזוֹר עִם תַּלְמִידָיו. הָלַךְ לְאֶרֶץ כְּנַעַן לִפְנֵי שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. וְהִנֵּה, לְפֶתַע פִּתְאוֹם, נוֹחֵת כָּאן עַבְדּוֹ, זְקַן בֵּיתוֹ, בְּרֹאשׁ שַׁיָּרָה בַּת עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹשְׂאֵי כָּל טוּב. מַעֲנִיק לְרִבְקָה בִּתָּם נֶזֶם זָהָב וּצְמִידֵי זָהָב, וּמְסַפֵּר שֶׁאֲדוֹנָיו הִצְלִיחַ וְהִתְעַשֵּׁר. יֵשׁ לוֹ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים. אֶת כָּל הָרְכוּשׁ מוּכָן הוּא לְהַעֲנִיק לִבְנוֹ, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁרִבְקָה תִּנָּשֵׂא לוֹ. תִּחְיֶה כְּמַלְכָּה. הַמִּשְׁפָּחָה הַמְאַרַחַת, הָבָה נִזְכֹּר, בֶּן אָחִיו שֶׁל הַנָּבִיא הֶעָשִׁיר וְהַמַּצְלִיחַ, עוֹרֶכֶת שֻׁלְחַן בְּרֹחַב יָד. אַךְ בְּמָנָתוֹ שֶׁל הָעֶבֶד, שָׂמוּ רַעַל... הַסּוֹף יָדוּעַ: בָּא מַלְאָךְ וְהָפַךְ אֶת הַצַּלָּחוֹת וּבְתוּאֵל הֻרְעַל וָמֵת (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי רמז קט). אֲבָל אָנוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ: מַה רָצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְהַרְוִיחַ, מַה חָשְׁבוּ לְהַשִּׂיג? הֲרֵי אָדָם אֵינוֹ הוֹרֵג סְתָם כָּךְ. הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל כָּתַב שֶׁהֵם חָמְדוּ אֶת עָשְׁרוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, בִּקְּשׁוּ אֵפוֹא לְהָרְגוֹ וְלָקַחַת לְעַצְמָם אֶת הָרְכוּשׁ. לִכְאוֹרָה, הָיְתָה תָּכְנִיתָם פְּשׁוּטָה. עַכְשָׁו יְקַבְּלוּ הֵם אֶת כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, הַבְּגָדִים וְהַמִּגְדָנוֹת, מַשָּׂא עֲשָׂרָה גְמַלִּים. אֱלִיעֶזֶר יָמוּת, וּמְלַוָּיו יַחְזְרוּ לְסַפֵּר זֹאת לְאַבְרָהָם. מַה יַּעֲשֶׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ? יִשְׁלַח נָצִיג נוֹסָף, וְאוּלַי יָבוֹא בְּעַצְמוֹ. וְאָז, יָבִיא עִמּוֹ עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹסָפִים. וְהֵם יַרְוִיחוּ כָּל טוּב בַּשֵּׁנִית. תִּשְׁאֲלוּ: בִּשְׁבִיל זֶה הוֹרְגִים? בְּקֹר רוּחַ, בְּתִכְנוּן שְׂטָנִי?! וְהַתְּשׁוּבָה מְזַעְזַעַת, פּוֹתַחַת צֹהַר לְאָנֹכִיּוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם. וְלֹא נִכְתְּבָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ, לְהוֹרוֹת כַּמָּה עָלֵינוּ לַעֲמֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּלָבָן וְכִבְּתוּאֵל. כִּי הָאָנֹכִיּוּת דּוֹרְסָנִית הִיא, קְשׁוּחָה וְחַסְרַת מַעֲצוֹרִים. אוֹי לַשָּׁבוּי בָּהּ. הֲלֹא נִרְאֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (נְדָרִים מ.): כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. מְצַמְרֵר הוּא פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַב אַחַאי גָּאוֹן זַצַ"ל בַּשְּׁאִילְתוֹת: יְהוּדִי חָלָה, וַחֲבֵרוֹ לֹא בִּקְּרוֹ. טָרוּד הָיָה, לֹא מָצָא פְּנַאי, דָּחָה לְמָחָר וּמָחֳרָתַיִם. וְהִנֵּה מִתְבַּשֵּׂר שֶׁהֶחָבֵר הִבְרִיא. אוֹי לֹא! אֵיךְ יִפְגֹּשׁ בּוֹ, אֵיךְ יִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, אֵיךְ יִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא בִּקְּרוֹ? בְּסֵתֶר לִבּוֹ מְיַחֵל הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיַּמְשִׁיךְ לַחֲלוֹת, שֶׁיָּמוּת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ. עַד כְּדֵי כָּךְ? נִרְאֶה שֶׁכֵּן... אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, שַׁאֲלוּ נָא מוֹ"צִים וְדַיָּנִים. הֵם יְסַפְּרוּ עַד כַּמָּה אָנֹכִי יָכוֹל הָאָדָם לִהְיוֹת. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, חָרִיג אַךְ מְאַפְיֵן: יְהוּדִי הִצְטוֹפֵף עִם תִּשְׁעָה יְלָדִים וִילָדוֹת בִּשְׁלֹשָׁה חֲדָרִים זְעִירִים בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. בִּקֵּשׁ לִבְנוֹת חֶדֶר עַל הַגָּג. לִנְשֹׁם לִרְוָחָה. שָׁכֵן מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ, שִׂימוּ לֵב, הִגִּישׁ הִתְנַגְּדוּת. לְפִי חִשּׁוּבִים סְבוּכִים שֶׁעָרַךְ, יַסְתִּיר הַחֶדֶר אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כַּמָּה דַּקּוֹת מֻקְדָּם יוֹתֵר בְּפֶרֶק זְמַן כָּלְשֶׁהוּ בַּשָּׁנָה. מוּבָן שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת נִדְחֲתָה. אֲבָל עֶצֶם הָרַעְיוֹן: עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת - רְוָחָה לְמִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה, אוֹר לְכֻלָּם, סוֹף לִצְפִיפוּת נוֹרָאָה. וְעַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה, נַנִּיחַ, פָּחוֹת שֶׁמֶשׁ לִזְמַן מוּעָט. וּמַה מַכְרִיעַ אֶת הַכַּף? אֲנִי, וְאַפְסִי עוֹד! לֹא בִּכְדִי מִתְהַלֶּכֶת לָאַחֲרוֹנָה הָאִמְרָה הַשְּׁנוּנָה: נֹחַ בָּנָה תֵּבָה וּבָהּ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת, כְּבִנְיָן מְמֻצָּע בִּשְׁכוּנָתֵנוּ. הוּא הִתְגּוֹרֵר בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמַדּוּעַ לֹא בָּנָה עַל הַגָּג? מִשּׁוּם שֶׁמִּתַּחְתָּיו הִתְגּוֹרְרוּ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.... וְהֵם לֹא הִרְשׁוּ לוֹ, הִגִּישׁוּ הִתְנַגְּדוּת. קַל לְחַיֵּךְ, לִצְחֹק עַל הַזּוּלַת. לְמַעֲשֶׂה, חַיָּב כָּל אֶחָד לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ. לְאַבְחֵן אֶת נְקוּדַת "בְּתוּאֵל" שֶׁבּוֹ - וּלְעָקְרָהּ. לְהִמָּנוֹת עַל "אַחֵינוּ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בְּנֵי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים הַמַּחְזִיקִים בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)