Otzarot-Article

סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: שָׁאַלְתִּי בִּשְׁעָתוֹ אֶת הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל: הַכָּתוּב אוֹמֵר "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ... וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" (שְׁמוּאֵל א' ב-ב), כָּךְ הוֹדְתָה חַנָּה עַל לֵידַת שְׁמוּאֵל, וְהוֹדָאָתָהּ מוּבֶנֶת. אֵין חָזָק כֵּאלֹקֵינוּ, שֶׁהוֹפֵךְ הַטְּבָעִים כִּרְצוֹנוֹ. שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה וְיָלְדָה (רַדַ"ק). זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, כִּי "צוּר" פֵּרוּשׁוֹ חֹזֶק.

בָּאוּ חֲכָמִים וּפֵרְשׁוּ: "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ", אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ. אָדָם צַר צוּרָה עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטִּיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צַר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה וּמֵטִיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם (מְגִלָּה יד.).

וַאֲנִי תָּמֵהַּ: הֲרֵי אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ (שַׁבָּת סג.) "צוּר" הוּא חֹזֶק וְתַקִּיפוּת, אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה הָרְשׁוּת לִדְרֹשׁ כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא. אַךְ כָּאן, לִכְאוֹרָה, מַפְחִית הַדְּרוּשׁ בְּשִׁבְחוֹ. אִם נֹאמַר שֶׁהוּא הֶחָזָק וְהַתַּקִּיף, הוֹלְכִים וּמוֹסִיפִים שֶׁאֵין גַּם צַיָּר כְּמוֹתוֹ, אֶתְמְהָה. וְכִי זֶה הוּא שִׁבְחוֹ?!

נַעֲנָה הָרַב דֶּסְלֶר וְאָמַר: אַסְבִּיר לְךָ מַה מַּשְׁמָעוּת "אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ" -

פָּרִיז יְדוּעָה כְּבִירַת הָאָמָּנוּת. צַיָּרִים בָּהּ לְמֵאוֹת. מֵהֶם אַלְמוֹנִים, מֵהֶם מְפֻרְסָמִים, וּמֵהֶם הַנֶּחְשָׁבִים לְרַבֵּי אָמָּנִים.

גָּלֶרְיָה אַחַת הֶחְלִיטָה לַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת וְלִבְחֹר אֶת הַצַּיָּר הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם. מִנּוּ צֶוֶת שׁוֹפְטִים, מְבַקְּרֵי אָמָּנוּת נוֹדָעִים, וְהִכְרִיזוּ עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁבּוֹ יִתְמַקְּדוּ הַצִּיּוּרִים כְּדֵי שֶׁנִּתָּן יִהְיֶה לְהַשְׁווֹתָם: סִדּוּר פֵּרוֹת עַל אֶדֶן חַלּוֹן, כִּבְיָכוֹל. יִהְיוּ הַפֵּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ, מְסֻדָּרִים כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ וּבְאֵיזֶה כְּלִי שֶׁיִּבְחַר הַצַּיָּר. לֹא קוֹבְעִים אֵיזֶה נוֹף יִשְׁתַּקֵּף בְּעַד הַחַלּוֹן, עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי, הַכֹּל כְּיַד דִּמְיוֹנוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹ.

שָׁקְדוּ הַצַּיָּרִים עַל תְּמוּנוֹתֵיהֶם, הַזּוֹכֶה יַנְחִיל כָּבוֹד וְהוֹקָרָה, וְהֵם לַצַּיָּרִים כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה.

הֲמוֹנִים נֶאֶסְפוּ בְּיוֹם הַפְּתִיחָה. רֹאשׁ וַעֲדַת הַמְּבַקְּרִים הֵסִיר אֶת הַלּוּט מֵעַל הַצִּיּוּרִים, וְהַנְּשִׁימָה נֶעְתְּקָה. כֹּה מְגֻוָּנִים הָיוּ, וּמַרְשִׁימִים. אֵלּוּ פֵּרוֹת נָאִים, עֲרוּכִים בְּסִדּוּרִים מַרְשִׁימִים עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹת בְּצֵל וִילוֹנוֹת וּמָסַכִּים. מַדְהִים. כָּל תְּמוּנָה רְאוּיָה לְסִקּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כָּל אַחַת רְאוּיָה לִפְרָס. וּפְרָס רִאשׁוֹן, יֵשׁ אֶחָד בִּלְבַד.

לְפֶתַע חָדְרָה צִפּוֹר בְּעַד הָאֶשְׁנָב מוּל, וְצָלְלָה אֶל אַחַד הַצִּיּוּרִים, לְנַקֵּר אֶת הָעֲנָבִים. הִתְאַכְזְבָה כְּשֶׁמַּקּוֹרָהּ נִתְקַל בְּבַד הַצִּיּוּר, וְהֶחְלִיטָה לְהַמְשִׁיךְ וְלָעוּף דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ אֶל הָרְחוֹב הַנִּשְׁקָף בַּעֲדוֹ. לְקוֹל צְחוֹק הַנּוֹכְחִים פָּגְעָה שׁוּב בְּמָסַךְ הַבָּד, טָפְפָה בִּכְנָפֶיהָ וְהִתְעוֹפְפָה מְבֻלְבֶּלֶת. הֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד שֶׁזֶּה הַצִּיּוּר הַזּוֹכֶה.

אִם טִבְעִי הוּא כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִטְעָה אֶת הַצִּפּוֹר, הֲרֵי שֶׁיּוֹצְרוֹ - הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם.

וְאָמַר הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל: "אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ". גָּדוֹל הוּא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא מַטְעֶה אוֹתָנוּ לַחְשֹׁב שֶׁמַּעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים הֵם מְאֹרָעוֹת טִבְעִיִּים, יְצִירֵי הַטֶּבַע וּפְרִי הַמִּקְרֶה.

וְכָתַב הָאַבַּרְבָּנֵאל, זוֹ הוֹרָאַת שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהַגּוֹרָל הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם. הַשָּׂעִיר הָאֶחָד לַה', רוֹמֵז לְעוֹבְדֵי ה'. קָרְבָּן קָדוֹשׁ, שֶׁדָּמוֹ מֻזֶּה בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, עַל הַכַּפֹּרֶת וּמִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֵמוּרָיו מֻקְרָבִים עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְהַשֵּׁנִי רוֹמֵז לַתּוֹעֶה בִּישִׁימוֹן הַמִּדְבָּר וְהוֹלֵךְ שׁוֹבָב בְּדַרְכֵי לִבּוֹ, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוֹפֵל מֵהַצּוּק וּמִתְחַתֵּךְ אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וְלָדַעַת, שֶׁכָּל מִקְרֶה שֶׁיִּקְרֶה, נִגְזַר מִמָּרוֹם. גַּם אִם נִרְאֶה כְּמִקְרֶה סְתָמִי, גּוֹרָל אַקְרַאי, הַכֹּל מֻשְׁגָּח.

כָּךְ חָיוּ רַבּוֹתֵינוּ וְכָךְ הוֹרוּנוּ לִחְיוֹת.

וּכְפִי שֶׁמְּסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה:): לְרַב הוּנָא הֶחְמִיצוּ אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת יַיִן. מֶה הָיִינוּ אָנוּ אוֹמְרִים? מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם. אָדָם פּוֹתֵחַ אֲבַטִּיחַ, וְהוּא מְקֻלְקָל. מוֹזֵג מִקַּנְקַן הֶחָלָב, וְהֶחְמִיץ. קוֹרֶה... הָהּ מֶזֶג אֲוִיר חַם, הַמְּקָרֵר הִתְקַלְקֵל, לֹא חֲסֵרוֹת סִבּוֹת.

אָכֵן, לֹא חֲסֵרוֹת סִבּוֹת. יֵשׁ כֹּה הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת...

עָלוּ אֵלָיו חֲכָמִים לְנַחֲמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "יַעֲרֹךְ מַר חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ".

נִפְגַּע. אָמַר: "וּמִי חָשִׁידְנָא בְּעֵינֵיכוּ?" הֲסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁלֹּא עָרַכְתִּי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ?! עָרַכְתִּי, וְלֹא מָצָאתִי מְאוּמָה!

אָמְרוּ לוֹ: "אֶלָּא מַאי, הַאִם חָשׁוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲנִישׁ שֶׁלֹּא בְּמִשְׁפָּט?"

אָמַר: "אַדְּרַבָּה, אִם מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ עַל תְּבִיעָה שֶׁיֵּשׁ עָלַי, יֹאמַר!"

אָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה מַעֲסִיק אָרִיס לְמַחֲצִית מִן הַיְּבוּל, וּמַגִּיעָה לוֹ מַחֲצִית מִן הַזְּמוֹרוֹת תּוֹמְכוֹת הַגְּפָנִים, וְהוּא מְסַפֵּר שֶׁאַתָּה מְקַפְּחוֹ בַּזְּמוֹרוֹת".

עָנָה וְאָמַר: "אֱמֶת הַדָּבָר, וּלְטוֹבָתוֹ! יָכוֹל אֲנִי לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא גּוֹבֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּחֲצִית שֶׁמַּגִּיעָה לוֹ. אֵינִי רוֹצֶה לִגְרֹם לוֹ אִי נְעִימוּת וּמְפַצֶּה אֲנִי עַצְמִי בְּמִקְצָת עַל יְדֵי הַזְּמוֹרוֹת".

אָמְרוּ: "אֱמֶת, אַךְ לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. אָסוּר לָתֵת לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁנֶּעֱשַׁק".

קִבֵּל דִּבְרֵיהֶם: "אֶתֵּן לוֹ מֶחֱצָה בַּזְּמוֹרוֹת, וְאֶסְפֹּג אֶת עָשְׁקוֹ".

הִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ, וְעָמַד עַל דְּמֵי הַיַּיִן, וְכִסָּה אֶת הֶפְסֵדוֹ.

וַאֲסַפֵּר עוֹד סִפּוּר בֶּן זְמַנֵּנוּ.

עַשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים סָבַל רַבִּי אִיסֵר זַלְמָן מֶלְצֵר זַצַ"ל בְּרֵאוֹתָיו, וּתְרוּפָתוֹ הָיְתָה לִשְׁתּוֹת חֲלַב עִזִּים חַם (ב"ק פ.). הָיוּ תַּלְמִידָיו הוֹלְכִים לְעַרְבִי שֶׁגִּדֵּל עֵדֶר עִזִּים בְּסָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וּמְבִיאִים קַנְקַן חָלָב שֶׁנֶחְלַב לְעֵינֵיהֶם.

בְּמִלְחֶמֶת תַּשַׁ"ח בָּאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּמָצוֹר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא חֲלַב עִזִּים. בַּחֲצַר בֵּית הַחוֹלִים "שַׁעֲרֵי צֶדֶק" רָעוּ שָׁלֹשׁ פָּרוֹת לְצֹרֶךְ הַחוֹלִים. פָּנוּ לִמְנַהֵל בֵּית הַחוֹלִים, הַדּוֹקְטוֹר וָלָךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהִסְכִּים בְּרָצוֹן. גַּם הַגָּאוֹן בִּכְלַל הַחוֹלִים הַזְּקוּקִים לְחָלָב זֶה. בְּכָל יוֹם הָלְכוּ תַּחַת מְטַר הַהַפְגָּזוֹת וְהַצְּלִיפוֹת וְהֵבִיאוּ קַנְקַן מֵהַמַּשְׁקֶה הַמְּחַיֶּה.

יוֹם אֶחָד הוּבָא הֶחָלָב אֶל הַמִּטְבָּח, וְהָרַבָּנִית אֵינֶנָּה, יָצְאָה לְרֶגַע. הִנִּיחַ הַשָּׁלִיחַ אֶת הַקַּנְקַן עַל הַשַּׁיִשׁ, וְשָׁב לְתַלְמוּדוֹ.

חָזְרָה הָרַבָּנִית וְעֵינֶיהָ חָשְׁכוּ. הַקַּנְקַן הָיָה מְגֻלֶּה וְרַבּוֹתֵינוּ אָסְרוּ שְׁתִיַּת מַשְׁקִים מְגֻלִּים שֶׁמָּא שָׁתָה מֵהֶם זוֹחֵל אַרְסִי (תְּרוּמוֹת ח-ד). כַּיּוֹם אֵין מַקְפִּידִים עַל כָּךְ, לְפִי שֶׁאֵין הַנְּחָשִׁים מְצוּיִים בֵּינֵינוּ (יוֹ"ד קטז-א), אֲבָל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל הוֹרָה לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ, כִּי לִגְזֵרוֹת חֲזַ"ל טְעָמִים רַבִּים, גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים. גַּם רַבִּי אִיסֵר זַלְמָן הֶחְמִיר, וְאִם יִתְוַדַּע לוֹ יִשְׁתַּמֵּט מִלִּשְׁתּוֹת, וְזָקוּק הוּא לְחָלָב זֶה לִרְפוּאָתוֹ.

כַּיָּדוּעַ, גַּם הָרַבָּנִית יוֹדַעַת לִפְסֹק שְׁאֵלוֹת. פָּסְקָה שֶׁהוֹאִיל וְאֵין זוֹ אֶלָּא חֻמְרָה, וְהָרְפוּאָה נְחוּצָה, אֵין צֹרֶךְ לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר. הֶעֱמִידָה אֶת הַקַּנְקַן עַל הַפְּתִילִיָּה, לְהַרְתִּיחוֹ.

דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת. מִהֲרָה לִפְתֹּחַ, וְעָנִי בַּפֶּתַח. מְבַקֵּשׁ נְדָבָה.

חִפְּשָׂה, וְהִתְנַצְּלָה. יֵשׁ לָהּ רַק כֶּסֶף גָּדוֹל, לִירָה שְׁלֵמָה.

זֶה בְּסֵדֶר, יֵשׁ לוֹ עֹדֶף.

נָתְנָה, וְסָפַר. שִׁילִינְג וְעוֹד שִׁילִינְג. וּבֵינְתַיִם רָתַח הֶחָלָב, הַקֶּצֶף גָּלַשׁ, נֶחְרַךְ, וְכִבָּה אֶת אֵשׁ הַפְּתִילִיָּה. הַבַּיִת הִתְמַלֵּא עָשָׁן סָמִיךְ, מַחְנִיק.

וְרַבִּי אִיסֵר זַלְמָן חוֹלֵה רֵאוֹת, הֶעָשָׁן כְּסַם מָוֶת עֲבוּרוֹ. קָרָא מֵחֲדַר לִמּוּדוֹ: "בֵּילָא הִינְדָא, הַבַּיִת מָלֵא עָשָׁן!"

קָרְאָה בִּתְשׁוּבָה: "אֲנִי יוֹדַעַת, הֶחָלָב גָּלַשׁ".

שָׁאַל: "בֵּילָא הִינְדָא, לָמָּה גָּלַשׁ הֶחָלָב?"

עָנְתָה: "הוּא הָיָה עַל הַפְּתִילִיָּה, וְהִגִּיעַ עָנִי, וְעַד שֶׁנָּתַן עֹדֶף גָּלַשׁ הֶחָלָב!"

"בֵּילָא הִינְדָא", בָּאָה הַתְּשׁוּבָה, "חָלָב גּוֹלֵשׁ מֵעֲבֵרוֹת, לֹא מִמִּצְווֹת!" (וְהִגַּדְתָּ - יוֹם כִּפּוּר)

	סוכות תשע"ג
	הַלּוּלָב וְהַמָּחוֹג
	סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: שָׁאַלְתִּי בִּשְׁעָתוֹ אֶת הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל: הַכָּתוּב אוֹמֵר "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ... וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" (שְׁמוּאֵל א' ב-ב), כָּךְ הוֹדְתָה חַנָּה עַל לֵידַת שְׁמוּאֵל, וְהוֹדָאָתָהּ מוּבֶנֶת. אֵין חָזָק כֵּאלֹקֵינוּ, שֶׁהוֹפֵךְ הַטְּבָעִים כִּרְצוֹנוֹ. שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה וְיָלְדָה (רַדַ"ק). זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, כִּי "צוּר" פֵּרוּשׁוֹ חֹזֶק. בָּאוּ חֲכָמִים וּפֵרְשׁוּ: "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ", אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ. אָדָם צַר צוּרָה עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטִּיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צַר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה וּמֵטִיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם (מְגִלָּה יד.). וַאֲנִי תָּמֵהַּ: הֲרֵי אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ (שַׁבָּת סג.) "צוּר" הוּא חֹזֶק וְתַקִּיפוּת, אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה הָרְשׁוּת לִדְרֹשׁ כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּשֶׁבַח הַבּוֹרֵא. אַךְ כָּאן, לִכְאוֹרָה, מַפְחִית הַדְּרוּשׁ בְּשִׁבְחוֹ. אִם נֹאמַר שֶׁהוּא הֶחָזָק וְהַתַּקִּיף, הוֹלְכִים וּמוֹסִיפִים שֶׁאֵין גַּם צַיָּר כְּמוֹתוֹ, אֶתְמְהָה. וְכִי זֶה הוּא שִׁבְחוֹ?! נַעֲנָה הָרַב דֶּסְלֶר וְאָמַר: אַסְבִּיר לְךָ מַה מַּשְׁמָעוּת "אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ" - פָּרִיז יְדוּעָה כְּבִירַת הָאָמָּנוּת. צַיָּרִים בָּהּ לְמֵאוֹת. מֵהֶם אַלְמוֹנִים, מֵהֶם מְפֻרְסָמִים, וּמֵהֶם הַנֶּחְשָׁבִים לְרַבֵּי אָמָּנִים. גָּלֶרְיָה אַחַת הֶחְלִיטָה לַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת וְלִבְחֹר אֶת הַצַּיָּר הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם. מִנּוּ צֶוֶת שׁוֹפְטִים, מְבַקְּרֵי אָמָּנוּת נוֹדָעִים, וְהִכְרִיזוּ עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁבּוֹ יִתְמַקְּדוּ הַצִּיּוּרִים כְּדֵי שֶׁנִּתָּן יִהְיֶה לְהַשְׁווֹתָם: סִדּוּר פֵּרוֹת עַל אֶדֶן חַלּוֹן, כִּבְיָכוֹל. יִהְיוּ הַפֵּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ, מְסֻדָּרִים כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ וּבְאֵיזֶה כְּלִי שֶׁיִּבְחַר הַצַּיָּר. לֹא קוֹבְעִים אֵיזֶה נוֹף יִשְׁתַּקֵּף בְּעַד הַחַלּוֹן, עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי, הַכֹּל כְּיַד דִּמְיוֹנוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹ. שָׁקְדוּ הַצַּיָּרִים עַל תְּמוּנוֹתֵיהֶם, הַזּוֹכֶה יַנְחִיל כָּבוֹד וְהוֹקָרָה, וְהֵם לַצַּיָּרִים כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה. הֲמוֹנִים נֶאֶסְפוּ בְּיוֹם הַפְּתִיחָה. רֹאשׁ וַעֲדַת הַמְּבַקְּרִים הֵסִיר אֶת הַלּוּט מֵעַל הַצִּיּוּרִים, וְהַנְּשִׁימָה נֶעְתְּקָה. כֹּה מְגֻוָּנִים הָיוּ, וּמַרְשִׁימִים. אֵלּוּ פֵּרוֹת נָאִים, עֲרוּכִים בְּסִדּוּרִים מַרְשִׁימִים עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹת בְּצֵל וִילוֹנוֹת וּמָסַכִּים. מַדְהִים. כָּל תְּמוּנָה רְאוּיָה לְסִקּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כָּל אַחַת רְאוּיָה לִפְרָס. וּפְרָס רִאשׁוֹן, יֵשׁ אֶחָד בִּלְבַד. לְפֶתַע חָדְרָה צִפּוֹר בְּעַד הָאֶשְׁנָב מוּל, וְצָלְלָה אֶל אַחַד הַצִּיּוּרִים, לְנַקֵּר אֶת הָעֲנָבִים. הִתְאַכְזְבָה כְּשֶׁמַּקּוֹרָהּ נִתְקַל בְּבַד הַצִּיּוּר, וְהֶחְלִיטָה לְהַמְשִׁיךְ וְלָעוּף דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ אֶל הָרְחוֹב הַנִּשְׁקָף בַּעֲדוֹ. לְקוֹל צְחוֹק הַנּוֹכְחִים פָּגְעָה שׁוּב בְּמָסַךְ הַבָּד, טָפְפָה בִּכְנָפֶיהָ וְהִתְעוֹפְפָה מְבֻלְבֶּלֶת. הֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד שֶׁזֶּה הַצִּיּוּר הַזּוֹכֶה. אִם טִבְעִי הוּא כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִטְעָה אֶת הַצִּפּוֹר, הֲרֵי שֶׁיּוֹצְרוֹ - הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם. וְאָמַר הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל: "אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ". גָּדוֹל הוּא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא מַטְעֶה אוֹתָנוּ לַחְשֹׁב שֶׁמַּעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים הֵם מְאֹרָעוֹת טִבְעִיִּים, יְצִירֵי הַטֶּבַע וּפְרִי הַמִּקְרֶה. וְכָתַב הָאַבַּרְבָּנֵאל, זוֹ הוֹרָאַת שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהַגּוֹרָל הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם. הַשָּׂעִיר הָאֶחָד לַה', רוֹמֵז לְעוֹבְדֵי ה'. קָרְבָּן קָדוֹשׁ, שֶׁדָּמוֹ מֻזֶּה בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, עַל הַכַּפֹּרֶת וּמִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֵמוּרָיו מֻקְרָבִים עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְהַשֵּׁנִי רוֹמֵז לַתּוֹעֶה בִּישִׁימוֹן הַמִּדְבָּר וְהוֹלֵךְ שׁוֹבָב בְּדַרְכֵי לִבּוֹ, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוֹפֵל מֵהַצּוּק וּמִתְחַתֵּךְ אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וְלָדַעַת, שֶׁכָּל מִקְרֶה שֶׁיִּקְרֶה, נִגְזַר מִמָּרוֹם. גַּם אִם נִרְאֶה כְּמִקְרֶה סְתָמִי, גּוֹרָל אַקְרַאי, הַכֹּל מֻשְׁגָּח. כָּךְ חָיוּ רַבּוֹתֵינוּ וְכָךְ הוֹרוּנוּ לִחְיוֹת. וּכְפִי שֶׁמְּסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה:): לְרַב הוּנָא הֶחְמִיצוּ אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת יַיִן. מֶה הָיִינוּ אָנוּ אוֹמְרִים? מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם. אָדָם פּוֹתֵחַ אֲבַטִּיחַ, וְהוּא מְקֻלְקָל. מוֹזֵג מִקַּנְקַן הֶחָלָב, וְהֶחְמִיץ. קוֹרֶה... הָהּ מֶזֶג אֲוִיר חַם, הַמְּקָרֵר הִתְקַלְקֵל, לֹא חֲסֵרוֹת סִבּוֹת. אָכֵן, לֹא חֲסֵרוֹת סִבּוֹת. יֵשׁ כֹּה הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת... עָלוּ אֵלָיו חֲכָמִים לְנַחֲמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "יַעֲרֹךְ מַר חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ". נִפְגַּע. אָמַר: "וּמִי חָשִׁידְנָא בְּעֵינֵיכוּ?" הֲסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁלֹּא עָרַכְתִּי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ?! עָרַכְתִּי, וְלֹא מָצָאתִי מְאוּמָה! אָמְרוּ לוֹ: "אֶלָּא מַאי, הַאִם חָשׁוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲנִישׁ שֶׁלֹּא בְּמִשְׁפָּט?" אָמַר: "אַדְּרַבָּה, אִם מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ עַל תְּבִיעָה שֶׁיֵּשׁ עָלַי, יֹאמַר!" אָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה מַעֲסִיק אָרִיס לְמַחֲצִית מִן הַיְּבוּל, וּמַגִּיעָה לוֹ מַחֲצִית מִן הַזְּמוֹרוֹת תּוֹמְכוֹת הַגְּפָנִים, וְהוּא מְסַפֵּר שֶׁאַתָּה מְקַפְּחוֹ בַּזְּמוֹרוֹת". עָנָה וְאָמַר: "אֱמֶת הַדָּבָר, וּלְטוֹבָתוֹ! יָכוֹל אֲנִי לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא גּוֹבֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּחֲצִית שֶׁמַּגִּיעָה לוֹ. אֵינִי רוֹצֶה לִגְרֹם לוֹ אִי נְעִימוּת וּמְפַצֶּה אֲנִי עַצְמִי בְּמִקְצָת עַל יְדֵי הַזְּמוֹרוֹת". אָמְרוּ: "אֱמֶת, אַךְ לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. אָסוּר לָתֵת לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁנֶּעֱשַׁק". קִבֵּל דִּבְרֵיהֶם: "אֶתֵּן לוֹ מֶחֱצָה בַּזְּמוֹרוֹת, וְאֶסְפֹּג אֶת עָשְׁקוֹ". הִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ, וְעָמַד עַל דְּמֵי הַיַּיִן, וְכִסָּה אֶת הֶפְסֵדוֹ. וַאֲסַפֵּר עוֹד סִפּוּר בֶּן זְמַנֵּנוּ. עַשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים סָבַל רַבִּי אִיסֵר זַלְמָן מֶלְצֵר זַצַ"ל בְּרֵאוֹתָיו, וּתְרוּפָתוֹ הָיְתָה לִשְׁתּוֹת חֲלַב עִזִּים חַם (ב"ק פ.). הָיוּ תַּלְמִידָיו הוֹלְכִים לְעַרְבִי שֶׁגִּדֵּל עֵדֶר עִזִּים בְּסָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וּמְבִיאִים קַנְקַן חָלָב שֶׁנֶחְלַב לְעֵינֵיהֶם. בְּמִלְחֶמֶת תַּשַׁ"ח בָּאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּמָצוֹר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא חֲלַב עִזִּים. בַּחֲצַר בֵּית הַחוֹלִים "שַׁעֲרֵי צֶדֶק" רָעוּ שָׁלֹשׁ פָּרוֹת לְצֹרֶךְ הַחוֹלִים. פָּנוּ לִמְנַהֵל בֵּית הַחוֹלִים, הַדּוֹקְטוֹר וָלָךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהִסְכִּים בְּרָצוֹן. גַּם הַגָּאוֹן בִּכְלַל הַחוֹלִים הַזְּקוּקִים לְחָלָב זֶה. בְּכָל יוֹם הָלְכוּ תַּחַת מְטַר הַהַפְגָּזוֹת וְהַצְּלִיפוֹת וְהֵבִיאוּ קַנְקַן מֵהַמַּשְׁקֶה הַמְּחַיֶּה. יוֹם אֶחָד הוּבָא הֶחָלָב אֶל הַמִּטְבָּח, וְהָרַבָּנִית אֵינֶנָּה, יָצְאָה לְרֶגַע. הִנִּיחַ הַשָּׁלִיחַ אֶת הַקַּנְקַן עַל הַשַּׁיִשׁ, וְשָׁב לְתַלְמוּדוֹ. חָזְרָה הָרַבָּנִית וְעֵינֶיהָ חָשְׁכוּ. הַקַּנְקַן הָיָה מְגֻלֶּה וְרַבּוֹתֵינוּ אָסְרוּ שְׁתִיַּת מַשְׁקִים מְגֻלִּים שֶׁמָּא שָׁתָה מֵהֶם זוֹחֵל אַרְסִי (תְּרוּמוֹת ח-ד). כַּיּוֹם אֵין מַקְפִּידִים עַל כָּךְ, לְפִי שֶׁאֵין הַנְּחָשִׁים מְצוּיִים בֵּינֵינוּ (יוֹ"ד קטז-א), אֲבָל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל הוֹרָה לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ, כִּי לִגְזֵרוֹת חֲזַ"ל טְעָמִים רַבִּים, גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים. גַּם רַבִּי אִיסֵר זַלְמָן הֶחְמִיר, וְאִם יִתְוַדַּע לוֹ יִשְׁתַּמֵּט מִלִּשְׁתּוֹת, וְזָקוּק הוּא לְחָלָב זֶה לִרְפוּאָתוֹ. כַּיָּדוּעַ, גַּם הָרַבָּנִית יוֹדַעַת לִפְסֹק שְׁאֵלוֹת. פָּסְקָה שֶׁהוֹאִיל וְאֵין זוֹ אֶלָּא חֻמְרָה, וְהָרְפוּאָה נְחוּצָה, אֵין צֹרֶךְ לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר. הֶעֱמִידָה אֶת הַקַּנְקַן עַל הַפְּתִילִיָּה, לְהַרְתִּיחוֹ. דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת. מִהֲרָה לִפְתֹּחַ, וְעָנִי בַּפֶּתַח. מְבַקֵּשׁ נְדָבָה. חִפְּשָׂה, וְהִתְנַצְּלָה. יֵשׁ לָהּ רַק כֶּסֶף גָּדוֹל, לִירָה שְׁלֵמָה. זֶה בְּסֵדֶר, יֵשׁ לוֹ עֹדֶף. נָתְנָה, וְסָפַר. שִׁילִינְג וְעוֹד שִׁילִינְג. וּבֵינְתַיִם רָתַח הֶחָלָב, הַקֶּצֶף גָּלַשׁ, נֶחְרַךְ, וְכִבָּה אֶת אֵשׁ הַפְּתִילִיָּה. הַבַּיִת הִתְמַלֵּא עָשָׁן סָמִיךְ, מַחְנִיק. וְרַבִּי אִיסֵר זַלְמָן חוֹלֵה רֵאוֹת, הֶעָשָׁן כְּסַם מָוֶת עֲבוּרוֹ. קָרָא מֵחֲדַר לִמּוּדוֹ: "בֵּילָא הִינְדָא, הַבַּיִת מָלֵא עָשָׁן!" קָרְאָה בִּתְשׁוּבָה: "אֲנִי יוֹדַעַת, הֶחָלָב גָּלַשׁ". שָׁאַל: "בֵּילָא הִינְדָא, לָמָּה גָּלַשׁ הֶחָלָב?" עָנְתָה: "הוּא הָיָה עַל הַפְּתִילִיָּה, וְהִגִּיעַ עָנִי, וְעַד שֶׁנָּתַן עֹדֶף גָּלַשׁ הֶחָלָב!" "בֵּילָא הִינְדָא", בָּאָה הַתְּשׁוּבָה, "חָלָב גּוֹלֵשׁ מֵעֲבֵרוֹת, לֹא מִמִּצְווֹת!" (וְהִגַּדְתָּ - יוֹם כִּפּוּר)