Otzarot-Article

"וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ" (ל-ו) בְּשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת - הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ וּבַפָּרָשָׁה הַבָּאָה - קוֹרְאִים אָנוּ עַל הַיִּסּוּרִים הַמְזֻמָּנִים לָבוֹא עַל הָעֲבַרְיָנִים כְּדֵי לְעוֹרְרָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל סְפָּאקְס שֶׁבְּתוּנִיס, וְשָׁאַל: "לָאַחֲרוֹנָה תָּכְפוּ עָלַי יִסּוּרִים וְצָרוֹת. לָמָּה הֵרַע לִי ה', וּמַדּוּעַ הֱבִיאָם עָלַי?"

אָמַר לוֹ: "אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

כַּפְרִי אֶחָד בִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ לְתוּנִיס, עִיר הַבִּירָה. אָמְרוּ לוֹ: "לֵךְ לָעִיר סְפָּאקְס, וְשָׁם תַּעֲלֶה לָרַכֶּבֶת שֶׁתִּקַּח אוֹתְךָ לִמְחוֹז חֶפְצְךָ". וְהוּא, מִיָּמָיו לֹא רָאָה רַכֶּבֶת.

הִגִּיעַ לְבֵית הַנְּתִיבוֹת, קָנָה כַּרְטִיס וְעָלָה לַקָּרוֹן. הִבִּיט סְבִיבוֹ, וְרָאָה חֶדֶר אָרוֹךְ גָּדוּשׁ סַפְסְלֵי יְשִׁיבָה. בָּחַר מָקוֹם, וְיָשַׁב. הִמְתִּין.

לְפֶתַע נִשְׁמְעָה צְפִירָה, וְהַחֶדֶר הֵחֵל זָז, חוֹפֵז בְּקוֹל שִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלִּים. אָמַר: "מַה זֹּאת, חֶדֶר נוֹסֵעַ?"

קָם וְהָלָךְ לַקָּרוֹן הַסָּמוּךְ, וְלַקָּרוֹן שֶׁאַחֲרָיו, וְהַתְּמִיהָה רַק גָּבְרָה: שׁוּרָה שֶׁל חֲדָרִים הַמְּחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, וְכֻלָּם נָעִים בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה".

הוֹצִיא רֹאשׁוֹ מֵהַחַלּוֹן, וְרָאָה שַׁיָּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל קְרוֹנוֹת.

שָׁאַל: "מַה מֵּנִיעַ אֶת הַחֲדָרִים הַלָּלוּ?"

אָמְרוּ לוֹ: "וַדַּאי תָּבִין שֶׁאֵינָם נָעִים מֵעַצְמָם. הָרִאשׁוֹן הוּא הַקַּטָּר, וּבוֹ מָנוֹעַ רַב עָצְמָה".

וְהַכַּפְרִי, תְּמִיהָתוֹ רַק הִתְעַצְּמָה: "וְהַקַּטָּר הַמֻּפְלָא, מֵעַצְמוֹ נָע?"

צָחֲקוּ וְאָמְרוּ: "וַדַּאי שֶׁלֹּא. שָׁם יוֹשֵׁב הַנֶּהָג, יָדוֹ עַל הַהֶגֶה וְרַגְלוֹ עַל הַדַּוְשָׁה".

שָׁב הַכַּפְרִי וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ מִבַּעַד לַחַלּוֹן, רָאָה אֶת הַקַּטָּר בְּרֹאשׁ הַקְּרוֹנוֹת - וְלֹא רָאָה בּוֹ אִישׁ.

"אֵין שָׁם אָדָם" קָרָא בַּחֲרָדָה, "הַקַּטָּר נוֹסֵעַ מֵעַצְמוֹ, וְהָרַכֶּבֶת כֻּלָּהּ אַחֲרָיו - בְּאֵין מַטָּרָה וְיִעוּד, נְסִיעָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ סוֹף".

אַךְ לְפֶתַע נִשְׁמְעָה צְפִירָה חַדָּה, הָרַכֶּבֶת הֵאֵטָה מַהֲלָכָהּ וְעָצְרָה בַּתַּחֲנָה.

אוֹ אָז הֵבִין שֶׁיֵּשׁ נֶהָג הַמַּנְהִיג אֶת הַקַּטָּר, וּמְכַוֵּן אֶת מַהֲלָכוֹ.

מֵבִין אַתָּה - אָמַר לוֹ הָרַב - כָּל עוֹד הַחַיִּים זוֹרְמִים כְּסִדְרָם וּמִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת, עָלוּל הָאָדָם לַחְשֹׁב שֶׁהֵם מִתְנַהֲלִים מֵעַצְמָם, בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַעַת צְפִירָה מַחְרִידָה, כַּאֲשֶׁר הָרַכֶּבֶת עוֹצֶרֶת בְּמַהֲלָכָהּ, כַּאֲשֶׁר צָצִים עִכּוּבִים וּמִכְשׁוֹלִים, אוֹ אָז מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג לְרַכֶּבֶת זוֹ, וְיוֹדְעִים שֶׁהַבּוֹרֵא מְכַוֵּן אֶת חַיֵּינוּ.

כַּאֲשֶׁר נִשָׁאֵל: כָּל מִצְוָה הִיא פְּרָט, אַךְ מַהוּ חוּט הַשָּׁנִי הָעוֹבֵר בְּכֻלָּן, מַה הוּא הַכְּלָל הַמְּחַבֵּר? עַל כָּךְ נַעֲנֶה: עֶצֶם הֱיוֹתָן מִצְווֹת. כִּי מִצְוָה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמְּצַוֶּה וְיֵשׁ מִי שֶׁנִּשְׁמָע לַצִּוּוּי. יֵשׁ מַנְהִיג וְיֵשׁ מֻנְהָג, יֵשׁ אֲדוֹן וְלוֹ נְתִינִים הַמְצַיְּתִים לְהוֹרָאוֹתָיו.

זֶהוּ הָעִקָּר בַּמִּצְווֹת, וְזֶה הַנּוֹרָא שֶׁבַּעֲבֵרוֹת, עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁעָבַרְנוּ עַל הַצִּוּוּי, שֶׁהִתְעַלַּמְנוּ מֵהַפְּקֻדָּה, שֶׁהָפַכְנוּ עֹרֶף וּמָרַדְנוּ. וְאַף עַל מִצְוָה קַלָּה: "כִּי אִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד לְרַבּוֹ: כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה זוּלָתִי דָּבָר אֶחָד - כְּבָר שָׁבַר עֹל אֲדוֹנָיו מֵעָלָיו, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה א-ו).

וְזֶה לְמַעֲשֶׂה עִקָּרָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. הִפְנִיתָ עֹרֶף? הִסְתּוֹבֵב! הִתְרַחַקְתָּ? הִתְקָרֵב! הָלַכְתָּ? שׁוּב! מָרַדְתָּ? קַבֵּל עֹל!

עַל מָה? עַל כָּל הַפְּרָטִים, עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, עַל כָּל הַמֶּחְדָּלִים. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ קַבָּלַת עֹל, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ נְכוֹנוּת לְצַיֵּת וַחֲרָטָה עַל הַסַּרְבָנוּת, בְּאוֹתוֹ רֶגַע תֻּקַּן הַכֹּל בְּשָׁרְשׁוֹ, מֵעִקָּרוֹ.

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, מֵאוֹתוֹ רֶגַע, אֶפְשָׁר לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. כְּחַיָּל נֶאֱמָן, כִּמְצַיֵּת לִפְקֻדָּה, לְכָל פְּקֻדָּה.

הַשָׁבוּעַ יִקְרְאוּנוּ לַמִּשְׁפָּט. כַּמָּה יָמִים לְפָנֵינוּ, לַהֲכָנָה עַצְמִית. אִם אָמְנָם נְקַבֵּל עֹל, נוּכַל לְהִתְיַצֵּב בְּקוֹמָה זְקוּפָה. שֶׁהֲרֵי אֲפִילוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן. וְהָעֲבֵרוֹת, הֵן יִפְרְחוּ וְאֵינָן, כִּי הִתְחָרַטְנוּ עֲלֵיהֶן וּפוֹגַגְנוּ אוֹתָן.

וְאִם כֹּה נַעֲשֶׂה, מֻבְטָחִים אָנוּ בִּכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יום הכפורים תשע"ג
	חֵפֶץ חָשׁוּד
	"וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ" (ל-ו) בְּשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת - הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ וּבַפָּרָשָׁה הַבָּאָה - קוֹרְאִים אָנוּ עַל הַיִּסּוּרִים הַמְזֻמָּנִים לָבוֹא עַל הָעֲבַרְיָנִים כְּדֵי לְעוֹרְרָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל סְפָּאקְס שֶׁבְּתוּנִיס, וְשָׁאַל: "לָאַחֲרוֹנָה תָּכְפוּ עָלַי יִסּוּרִים וְצָרוֹת. לָמָּה הֵרַע לִי ה', וּמַדּוּעַ הֱבִיאָם עָלַי?" אָמַר לוֹ: "אֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. כַּפְרִי אֶחָד בִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ לְתוּנִיס, עִיר הַבִּירָה. אָמְרוּ לוֹ: "לֵךְ לָעִיר סְפָּאקְס, וְשָׁם תַּעֲלֶה לָרַכֶּבֶת שֶׁתִּקַּח אוֹתְךָ לִמְחוֹז חֶפְצְךָ". וְהוּא, מִיָּמָיו לֹא רָאָה רַכֶּבֶת. הִגִּיעַ לְבֵית הַנְּתִיבוֹת, קָנָה כַּרְטִיס וְעָלָה לַקָּרוֹן. הִבִּיט סְבִיבוֹ, וְרָאָה חֶדֶר אָרוֹךְ גָּדוּשׁ סַפְסְלֵי יְשִׁיבָה. בָּחַר מָקוֹם, וְיָשַׁב. הִמְתִּין. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה צְפִירָה, וְהַחֶדֶר הֵחֵל זָז, חוֹפֵז בְּקוֹל שִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלִּים. אָמַר: "מַה זֹּאת, חֶדֶר נוֹסֵעַ?" קָם וְהָלָךְ לַקָּרוֹן הַסָּמוּךְ, וְלַקָּרוֹן שֶׁאַחֲרָיו, וְהַתְּמִיהָה רַק גָּבְרָה: שׁוּרָה שֶׁל חֲדָרִים הַמְּחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, וְכֻלָּם נָעִים בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה". הוֹצִיא רֹאשׁוֹ מֵהַחַלּוֹן, וְרָאָה שַׁיָּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל קְרוֹנוֹת. שָׁאַל: "מַה מֵּנִיעַ אֶת הַחֲדָרִים הַלָּלוּ?" אָמְרוּ לוֹ: "וַדַּאי תָּבִין שֶׁאֵינָם נָעִים מֵעַצְמָם. הָרִאשׁוֹן הוּא הַקַּטָּר, וּבוֹ מָנוֹעַ רַב עָצְמָה". וְהַכַּפְרִי, תְּמִיהָתוֹ רַק הִתְעַצְּמָה: "וְהַקַּטָּר הַמֻּפְלָא, מֵעַצְמוֹ נָע?" צָחֲקוּ וְאָמְרוּ: "וַדַּאי שֶׁלֹּא. שָׁם יוֹשֵׁב הַנֶּהָג, יָדוֹ עַל הַהֶגֶה וְרַגְלוֹ עַל הַדַּוְשָׁה". שָׁב הַכַּפְרִי וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ מִבַּעַד לַחַלּוֹן, רָאָה אֶת הַקַּטָּר בְּרֹאשׁ הַקְּרוֹנוֹת - וְלֹא רָאָה בּוֹ אִישׁ. "אֵין שָׁם אָדָם" קָרָא בַּחֲרָדָה, "הַקַּטָּר נוֹסֵעַ מֵעַצְמוֹ, וְהָרַכֶּבֶת כֻּלָּהּ אַחֲרָיו - בְּאֵין מַטָּרָה וְיִעוּד, נְסִיעָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ סוֹף". אַךְ לְפֶתַע נִשְׁמְעָה צְפִירָה חַדָּה, הָרַכֶּבֶת הֵאֵטָה מַהֲלָכָהּ וְעָצְרָה בַּתַּחֲנָה. אוֹ אָז הֵבִין שֶׁיֵּשׁ נֶהָג הַמַּנְהִיג אֶת הַקַּטָּר, וּמְכַוֵּן אֶת מַהֲלָכוֹ. מֵבִין אַתָּה - אָמַר לוֹ הָרַב - כָּל עוֹד הַחַיִּים זוֹרְמִים כְּסִדְרָם וּמִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת, עָלוּל הָאָדָם לַחְשֹׁב שֶׁהֵם מִתְנַהֲלִים מֵעַצְמָם, בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַעַת צְפִירָה מַחְרִידָה, כַּאֲשֶׁר הָרַכֶּבֶת עוֹצֶרֶת בְּמַהֲלָכָהּ, כַּאֲשֶׁר צָצִים עִכּוּבִים וּמִכְשׁוֹלִים, אוֹ אָז מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג לְרַכֶּבֶת זוֹ, וְיוֹדְעִים שֶׁהַבּוֹרֵא מְכַוֵּן אֶת חַיֵּינוּ. כַּאֲשֶׁר נִשָׁאֵל: כָּל מִצְוָה הִיא פְּרָט, אַךְ מַהוּ חוּט הַשָּׁנִי הָעוֹבֵר בְּכֻלָּן, מַה הוּא הַכְּלָל הַמְּחַבֵּר? עַל כָּךְ נַעֲנֶה: עֶצֶם הֱיוֹתָן מִצְווֹת. כִּי מִצְוָה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמְּצַוֶּה וְיֵשׁ מִי שֶׁנִּשְׁמָע לַצִּוּוּי. יֵשׁ מַנְהִיג וְיֵשׁ מֻנְהָג, יֵשׁ אֲדוֹן וְלוֹ נְתִינִים הַמְצַיְּתִים לְהוֹרָאוֹתָיו. זֶהוּ הָעִקָּר בַּמִּצְווֹת, וְזֶה הַנּוֹרָא שֶׁבַּעֲבֵרוֹת, עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁעָבַרְנוּ עַל הַצִּוּוּי, שֶׁהִתְעַלַּמְנוּ מֵהַפְּקֻדָּה, שֶׁהָפַכְנוּ עֹרֶף וּמָרַדְנוּ. וְאַף עַל מִצְוָה קַלָּה: "כִּי אִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד לְרַבּוֹ: כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה זוּלָתִי דָּבָר אֶחָד - כְּבָר שָׁבַר עֹל אֲדוֹנָיו מֵעָלָיו, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה א-ו). וְזֶה לְמַעֲשֶׂה עִקָּרָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. הִפְנִיתָ עֹרֶף? הִסְתּוֹבֵב! הִתְרַחַקְתָּ? הִתְקָרֵב! הָלַכְתָּ? שׁוּב! מָרַדְתָּ? קַבֵּל עֹל! עַל מָה? עַל כָּל הַפְּרָטִים, עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, עַל כָּל הַמֶּחְדָּלִים. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ קַבָּלַת עֹל, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ נְכוֹנוּת לְצַיֵּת וַחֲרָטָה עַל הַסַּרְבָנוּת, בְּאוֹתוֹ רֶגַע תֻּקַּן הַכֹּל בְּשָׁרְשׁוֹ, מֵעִקָּרוֹ. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, מֵאוֹתוֹ רֶגַע, אֶפְשָׁר לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. כְּחַיָּל נֶאֱמָן, כִּמְצַיֵּת לִפְקֻדָּה, לְכָל פְּקֻדָּה. הַשָׁבוּעַ יִקְרְאוּנוּ לַמִּשְׁפָּט. כַּמָּה יָמִים לְפָנֵינוּ, לַהֲכָנָה עַצְמִית. אִם אָמְנָם נְקַבֵּל עֹל, נוּכַל לְהִתְיַצֵּב בְּקוֹמָה זְקוּפָה. שֶׁהֲרֵי אֲפִילוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן. וְהָעֲבֵרוֹת, הֵן יִפְרְחוּ וְאֵינָן, כִּי הִתְחָרַטְנוּ עֲלֵיהֶן וּפוֹגַגְנוּ אוֹתָן. וְאִם כֹּה נַעֲשֶׂה, מֻבְטָחִים אָנוּ בִּכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)