Otzarot-Article

"הַמְעַט מִכֶּם... וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (טז-ט) קֹרַח הָיָה מְמֻרְמָר, קֹרַח חָשׁ מְקֻפָּח. הוּא זָכָה וְנִמְנָה עַל הַדּוֹר שֶׁרָאָה עַיִן בְּעַיִן אֶת נִסֵּי מִצְרַיִם, חָוָה אֶת קְרִיעַת יַם סוּף, עָמַד לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, קִבֵּל תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְזֶה לֹא הִסְפִּיק לוֹ. לִקֵּט בְּכָל בֹּקֶר מָן, לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, שָׁתָה מֵי בְּאֵר מֻפְלָאָה, הָלַךְ לְאוֹר עַמּוּד הָאֵשׁ, מֻקָּף בַּעַנְנֵי כָּבוֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ דַּי.

הוּא זָכָה, וְנִמְנָה עַל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁלֹּא טָעָה בָּעֵגֶל, שֶׁנִּבְחַר לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וְזָכָה וְנִמְנָה עַל בְּנֵי קְהָת, אֲצֻלַּת שֵׁבֶט לֵוִי. וְזָכָה וְנִמְנָה עַל נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה', נִבְחֲרֵי מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת, וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. זָכָה וְהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא אָמַר דַּי. כָּל זֶה אֵינוֹ שׁוֹוֶה לוֹ, אִם לֹא יִהְיֶה כֹּהֵן. וְלֹא סְתָם כֹּהֵן, אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל. בִּקֵּשׁ לְהַעְפִּיל הַשָּׁמַיְמָה, וְנִבְלַע בָּאֲדָמָה... "הַגָּמָל הָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם וְגָזְזוּ לוֹ אֶת הָאָזְנַיִם"...

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹכִיחוֹ "הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם... לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו... וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה?!" מִי אוֹמֵר זֹאת - אִישׁ הָאֱלֹקִים שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה וְהוֹרִיד תּוֹרָה, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבָנָה אֶת הַמִּשְׁכָּן וְשִׁמֵּשׁ בּוֹ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּימֵי מִלּוּאָיו. מֶה הָיִינוּ אוֹמְרִים? שֶׁהוּא, קַל לוֹ לוֹמַר שֶׁגַּם שִׁירַת הַלְּוִיִּים הִיא חֲשִׁיבוּת וְדַרְגָּה. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר מֻפְלָג שֶׁמְּנַחֵם אֶת הֶעָנִי בְּאָמְרוֹ "הֲרֵי יֵשׁ לְךָ לֶחֶם לֶאֱכֹל"...

אַךְ לֹא, אֵין זֶה כָּךְ. הַשְּׂפַת אֱמֶת זַצַ"ל הִסִּיק מִכָּאן, כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, כָּךְ יוֹדֵעַ הוּא לְהַעֲרִיךְ וּלְיַקֵּר כָּל מִצְוָה, בִּבְחִינַת: "הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כַּחֲמוּרָה". וְאִלּוּ "וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ" (מִשְׁלֵי יז-כד), אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק אֶלָּא בְּמִצְווֹת "חֲשׁוּבוֹת" וּמְחַפֵּשׂ מִצְווֹת נְדִירוֹת...

וַהֲרֵי עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַמָּלֵא וְגָדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, שֶׁזָּכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים לְלֹא סוֹף, דָּרְשׁוּ "אוֹהֵב מִצְווֹת לֹא יִשְׂבַּע מִצְווֹת", וְלֹא וִתֵּר אַף עַל חֲצִי מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ! אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בִּשְׂכָרָהּ שֶׁל מִצְוָה, אַף הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת.

אַךְ לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים הִתְפַּרְסֵם הַסִּפּוּר: בַּמּוֹשָׁב שֹׁרֶשׁ קַיָּם בֵּית הַאֲרָחָה בְּהֶכְשֵׁר מְהֻדָּר. פַּעַם אַחַת נִסָּה הַמַּשְׁגִּיחַ לְאַרְגֵּן מִנְיָן לִתְפִלַּת מִנְחָה, וְלֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא תִּשְׁעָה. יָצָא, וּמָצָא קָשִׁישׁ גְּלוּי רֹאשׁ. שָׁאַל, הַאִם יֵאוֹת לְהִצְטָרֵף לְהַשְׁלִים מִנְיָן. עָנָה הַזָּקֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ: "עָלֶיךָ רַק לָשֶׁבֶת בַּצַּד עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וּבְכָךְ תְּאַפְשֵׁר לָנוּ לוֹמַר קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה". הִסְכִּים וְעָלָה. לְפֶתַע הִגִּיעַ אָדָם שֶׁטֶּרֶם הִתְפַּלֵּל, וְהִשְׁלִים לְמִנְיַן מִתְפַּלְּלִים. הוֹדָה הַמַּשְׁגִּיחַ לְאוֹתוֹ קָשִׁישׁ וְשִׁחְרְרוֹ.

כַּעֲבֹר זְמַן מָה נִפְטַר הַיְּהוּדִי הַקָּשִׁישׁ. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן הוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ וְאָמַר לוֹ: "הֲזוֹכֵר אַתָּה שֶׁבִּקַּשְׁתָּנִי לְהַשְׁלִים מִנְיָן, וְהִסְכַּמְתִּי, וּלְבַסּוֹף לֹא נִצְרְכוּ לִי?"

"זוֹכֵר אֲנִי", הֵשִׁיב הַמַּשְׁגִּיחַ.

אָמַר לוֹ הַלָּהּ: "דַּע לְךָ, שֶׁאֵין לְךָ מֻשָּׂג כַּמָּה שָׂכָר מְקַבֵּל אֲנִי בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בַּעֲבוּר אוֹתָהּ נְכוֹנוּת לְאַפְשֵׁר אֲמִירַת קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה"... וּבִקֵּשׁ הַנִּפְטָר מֵהַמַּשְׁגִּיחַ לְאַתֵּר אֶת בָּנָיו וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם לוֹמַר עָלָיו קַדִּישׁ.

וְעַתָּה, הָבָה נִתְבּוֹנֵן: אִם זֶה הַשָּׂכָר שֶׁמְּקַבְּלִים עַל נְכוֹנוּת בִּלְבַד, כַּמָּה שָׂכָר הָיָה מְקַבֵּל עֲבוּר הַשְׁלָמַת מִנְיָן מַמָּשׁ. עֲבוּר יְשִׁיבָתוֹ בַּצַּד, אַף מִבְּלִי לְהִתְפַּלֵּל?! וְכַמָּה שָׂכָר מַמְתִּין לְמִי שֶׁהוּא חֵלֶק מֵהַמִּנְיָן, מִיצִירַת הַמִּנְיָן, מֵ"עֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים".

וְכָל זֹאת עַל תְּפִלָּה אַחַת בַּחַיִּים. אַחַת וִיחִידָה! וְכַמָּה שָׂכָר מְצַפֶּה לְמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת לְיוֹם.

וְלֹא יוֹם אֶחָד, אֶלָּא שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, חֲמִשִּׁים שָׁבוּעוֹת בַּשָּׁנָה, עַשְׂרוֹת שְׁנוֹת חַיִּים.

הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בָּאֹשֶׁר, בָּעֹשֶׁר, בַּשָּׂכָר הֶעָצוּם הַמְּעֻתָּד לָנוּ?! "אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ".

וּבְעִנְיַן זֶה, סִפּוּר: הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ" זַצַ"ל נִמְנָה עַל תַּלְמִידֵי הַצַּדִּיק בַּעַל "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" זַצַ"ל. תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה בְּלַהַב אֵשׁ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֻפְרַע הָיָה מִתְפַּלֵּל בַּחֶדֶר הַצְּדָדִי שֶׁלְּיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בִּקְרָאקָא. יוֹם אֶחָד הֻפְתַּע בִּתְפִלָּתוֹ: נְשָׁמָה בָּאָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תִּקּוּן.

לֹא הֻרְגַּל בִּכְגוֹן אֵלּוּ. אָמַר לָהּ: "אֵינִי יוֹדֵעַ לְתַקֵּן נְשָׁמוֹת, לְכִי לִגְדוֹלִים מִמֶּנִּי!"

טָעֲנָה: "לְכָאן נִשְׁלַחְתִּי. סִימָן מָסְרוּ לִי: לְכִי אֶל הָאַבְרֵךְ הַמִּתְפַּלֵּל בַּחֶדֶר שֶׁלְּיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּקְרָאקָא".

נָבוֹךְ וְאָמַר: "רְאִי, אֶלְמַד חַ"י פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת עֲבוּרֵךְ אוּלַי יוֹעִילוּ לְתִקּוּנֵךְ". כִּי כַּיָּדוּעַ, "מִשְׁנָה" אוֹתִיּוֹת "נְשָׁמָה".

אָמְרָה הַנְּשָׁמָה: "אֵינִי יוֹדַעַת, אֶעֱלֶה וַאֲסַפֵּר. אִם לֹא יַסְפִּיקוּ, אֶחֱזֹר".

יָצְאָה, וְלֹא שָׁבָה.

נִפְעַם.

וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל רַבּוֹ, סִפֵּר עַל הַמְּאֹרָע לַחֲבֵרָיו, גְּדוֹלֵי הַתַּלְמִידִים. תָּמְהוּ: "הֲלֹא סִדְרֵי לִמּוּדֶיךָ כֹּה רַבִּים, מֵהֵיכָן מָצָאתָ פְּנַאי לִלְמֹד חַ"י פְּרָקִים?"

תָּמַהּ עַל תְּמִיהָתָם: "מַה פֵּרוּשׁ, נְשָׁמָה אֻמְלָלָה מִתְחַנֶּנֶת לְתִקּוּנָהּ וְלֹא אֶעֱזֹר לָהּ?!"

עָנוּהוּ: "בְּוַדַּאי, אַךְ כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁבְּכֹחָהּ שֶׁל מִשְׁנָה אַחַת לְתַקֵּן נְשָׁמָה?"

וְאִם כֹּה גָּדוֹל, עָצוּם וְרַב כֹּחַ הַתּוֹרָה, אוֹרָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבְּכֹחַ מִשְׁנָה אַחַת שֶׁאָדָם לוֹמֵד לְתַקֵּן נִשְׁמַת הַזּוּלַת, כַּמָּה מְטַהֶרֶת וּמְזַכֶּכֶת הַמִּשְׁנָה אֶת הַלּוֹמֵד בְּעַצְמוֹ.

וְאִם מִשְׁנָה שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כָּךְ, הֲרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, דְּבַר ה', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

מַרְעִישִׁים הַדְּבָרִים - מִי לֹא יַטֶּה אֹזֶן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשע"ב
	הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נְכָסָיו מַצְלִיחִין
	"הַמְעַט מִכֶּם... וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (טז-ט) קֹרַח הָיָה מְמֻרְמָר, קֹרַח חָשׁ מְקֻפָּח. הוּא זָכָה וְנִמְנָה עַל הַדּוֹר שֶׁרָאָה עַיִן בְּעַיִן אֶת נִסֵּי מִצְרַיִם, חָוָה אֶת קְרִיעַת יַם סוּף, עָמַד לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, קִבֵּל תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְזֶה לֹא הִסְפִּיק לוֹ. לִקֵּט בְּכָל בֹּקֶר מָן, לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, שָׁתָה מֵי בְּאֵר מֻפְלָאָה, הָלַךְ לְאוֹר עַמּוּד הָאֵשׁ, מֻקָּף בַּעַנְנֵי כָּבוֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ דַּי. הוּא זָכָה, וְנִמְנָה עַל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁלֹּא טָעָה בָּעֵגֶל, שֶׁנִּבְחַר לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וְזָכָה וְנִמְנָה עַל בְּנֵי קְהָת, אֲצֻלַּת שֵׁבֶט לֵוִי. וְזָכָה וְנִמְנָה עַל נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה', נִבְחֲרֵי מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת, וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. זָכָה וְהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא אָמַר דַּי. כָּל זֶה אֵינוֹ שׁוֹוֶה לוֹ, אִם לֹא יִהְיֶה כֹּהֵן. וְלֹא סְתָם כֹּהֵן, אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל. בִּקֵּשׁ לְהַעְפִּיל הַשָּׁמַיְמָה, וְנִבְלַע בָּאֲדָמָה... "הַגָּמָל הָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם וְגָזְזוּ לוֹ אֶת הָאָזְנַיִם"... וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹכִיחוֹ "הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם... לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו... וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה?!" מִי אוֹמֵר זֹאת - אִישׁ הָאֱלֹקִים שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה וְהוֹרִיד תּוֹרָה, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבָנָה אֶת הַמִּשְׁכָּן וְשִׁמֵּשׁ בּוֹ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּימֵי מִלּוּאָיו. מֶה הָיִינוּ אוֹמְרִים? שֶׁהוּא, קַל לוֹ לוֹמַר שֶׁגַּם שִׁירַת הַלְּוִיִּים הִיא חֲשִׁיבוּת וְדַרְגָּה. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעָשִׁיר מֻפְלָג שֶׁמְּנַחֵם אֶת הֶעָנִי בְּאָמְרוֹ "הֲרֵי יֵשׁ לְךָ לֶחֶם לֶאֱכֹל"... אַךְ לֹא, אֵין זֶה כָּךְ. הַשְּׂפַת אֱמֶת זַצַ"ל הִסִּיק מִכָּאן, כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, כָּךְ יוֹדֵעַ הוּא לְהַעֲרִיךְ וּלְיַקֵּר כָּל מִצְוָה, בִּבְחִינַת: "הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כַּחֲמוּרָה". וְאִלּוּ "וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ" (מִשְׁלֵי יז-כד), אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק אֶלָּא בְּמִצְווֹת "חֲשׁוּבוֹת" וּמְחַפֵּשׂ מִצְווֹת נְדִירוֹת... וַהֲרֵי עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַמָּלֵא וְגָדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, שֶׁזָּכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים לְלֹא סוֹף, דָּרְשׁוּ "אוֹהֵב מִצְווֹת לֹא יִשְׂבַּע מִצְווֹת", וְלֹא וִתֵּר אַף עַל חֲצִי מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ! אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בִּשְׂכָרָהּ שֶׁל מִצְוָה, אַף הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת. אַךְ לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים הִתְפַּרְסֵם הַסִּפּוּר: בַּמּוֹשָׁב שֹׁרֶשׁ קַיָּם בֵּית הַאֲרָחָה בְּהֶכְשֵׁר מְהֻדָּר. פַּעַם אַחַת נִסָּה הַמַּשְׁגִּיחַ לְאַרְגֵּן מִנְיָן לִתְפִלַּת מִנְחָה, וְלֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא תִּשְׁעָה. יָצָא, וּמָצָא קָשִׁישׁ גְּלוּי רֹאשׁ. שָׁאַל, הַאִם יֵאוֹת לְהִצְטָרֵף לְהַשְׁלִים מִנְיָן. עָנָה הַזָּקֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ: "עָלֶיךָ רַק לָשֶׁבֶת בַּצַּד עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וּבְכָךְ תְּאַפְשֵׁר לָנוּ לוֹמַר קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה". הִסְכִּים וְעָלָה. לְפֶתַע הִגִּיעַ אָדָם שֶׁטֶּרֶם הִתְפַּלֵּל, וְהִשְׁלִים לְמִנְיַן מִתְפַּלְּלִים. הוֹדָה הַמַּשְׁגִּיחַ לְאוֹתוֹ קָשִׁישׁ וְשִׁחְרְרוֹ. כַּעֲבֹר זְמַן מָה נִפְטַר הַיְּהוּדִי הַקָּשִׁישׁ. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן הוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ וְאָמַר לוֹ: "הֲזוֹכֵר אַתָּה שֶׁבִּקַּשְׁתָּנִי לְהַשְׁלִים מִנְיָן, וְהִסְכַּמְתִּי, וּלְבַסּוֹף לֹא נִצְרְכוּ לִי?" "זוֹכֵר אֲנִי", הֵשִׁיב הַמַּשְׁגִּיחַ. אָמַר לוֹ הַלָּהּ: "דַּע לְךָ, שֶׁאֵין לְךָ מֻשָּׂג כַּמָּה שָׂכָר מְקַבֵּל אֲנִי בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בַּעֲבוּר אוֹתָהּ נְכוֹנוּת לְאַפְשֵׁר אֲמִירַת קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה"... וּבִקֵּשׁ הַנִּפְטָר מֵהַמַּשְׁגִּיחַ לְאַתֵּר אֶת בָּנָיו וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם לוֹמַר עָלָיו קַדִּישׁ. וְעַתָּה, הָבָה נִתְבּוֹנֵן: אִם זֶה הַשָּׂכָר שֶׁמְּקַבְּלִים עַל נְכוֹנוּת בִּלְבַד, כַּמָּה שָׂכָר הָיָה מְקַבֵּל עֲבוּר הַשְׁלָמַת מִנְיָן מַמָּשׁ. עֲבוּר יְשִׁיבָתוֹ בַּצַּד, אַף מִבְּלִי לְהִתְפַּלֵּל?! וְכַמָּה שָׂכָר מַמְתִּין לְמִי שֶׁהוּא חֵלֶק מֵהַמִּנְיָן, מִיצִירַת הַמִּנְיָן, מֵ"עֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים". וְכָל זֹאת עַל תְּפִלָּה אַחַת בַּחַיִּים. אַחַת וִיחִידָה! וְכַמָּה שָׂכָר מְצַפֶּה לְמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת לְיוֹם. וְלֹא יוֹם אֶחָד, אֶלָּא שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, חֲמִשִּׁים שָׁבוּעוֹת בַּשָּׁנָה, עַשְׂרוֹת שְׁנוֹת חַיִּים. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בָּאֹשֶׁר, בָּעֹשֶׁר, בַּשָּׂכָר הֶעָצוּם הַמְּעֻתָּד לָנוּ?! "אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ". וּבְעִנְיַן זֶה, סִפּוּר: הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ" זַצַ"ל נִמְנָה עַל תַּלְמִידֵי הַצַּדִּיק בַּעַל "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" זַצַ"ל. תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה בְּלַהַב אֵשׁ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֻפְרַע הָיָה מִתְפַּלֵּל בַּחֶדֶר הַצְּדָדִי שֶׁלְּיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בִּקְרָאקָא. יוֹם אֶחָד הֻפְתַּע בִּתְפִלָּתוֹ: נְשָׁמָה בָּאָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תִּקּוּן. לֹא הֻרְגַּל בִּכְגוֹן אֵלּוּ. אָמַר לָהּ: "אֵינִי יוֹדֵעַ לְתַקֵּן נְשָׁמוֹת, לְכִי לִגְדוֹלִים מִמֶּנִּי!" טָעֲנָה: "לְכָאן נִשְׁלַחְתִּי. סִימָן מָסְרוּ לִי: לְכִי אֶל הָאַבְרֵךְ הַמִּתְפַּלֵּל בַּחֶדֶר שֶׁלְּיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּקְרָאקָא". נָבוֹךְ וְאָמַר: "רְאִי, אֶלְמַד חַ"י פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת עֲבוּרֵךְ אוּלַי יוֹעִילוּ לְתִקּוּנֵךְ". כִּי כַּיָּדוּעַ, "מִשְׁנָה" אוֹתִיּוֹת "נְשָׁמָה". אָמְרָה הַנְּשָׁמָה: "אֵינִי יוֹדַעַת, אֶעֱלֶה וַאֲסַפֵּר. אִם לֹא יַסְפִּיקוּ, אֶחֱזֹר". יָצְאָה, וְלֹא שָׁבָה. נִפְעַם. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל רַבּוֹ, סִפֵּר עַל הַמְּאֹרָע לַחֲבֵרָיו, גְּדוֹלֵי הַתַּלְמִידִים. תָּמְהוּ: "הֲלֹא סִדְרֵי לִמּוּדֶיךָ כֹּה רַבִּים, מֵהֵיכָן מָצָאתָ פְּנַאי לִלְמֹד חַ"י פְּרָקִים?" תָּמַהּ עַל תְּמִיהָתָם: "מַה פֵּרוּשׁ, נְשָׁמָה אֻמְלָלָה מִתְחַנֶּנֶת לְתִקּוּנָהּ וְלֹא אֶעֱזֹר לָהּ?!" עָנוּהוּ: "בְּוַדַּאי, אַךְ כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁבְּכֹחָהּ שֶׁל מִשְׁנָה אַחַת לְתַקֵּן נְשָׁמָה?" וְאִם כֹּה גָּדוֹל, עָצוּם וְרַב כֹּחַ הַתּוֹרָה, אוֹרָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבְּכֹחַ מִשְׁנָה אַחַת שֶׁאָדָם לוֹמֵד לְתַקֵּן נִשְׁמַת הַזּוּלַת, כַּמָּה מְטַהֶרֶת וּמְזַכֶּכֶת הַמִּשְׁנָה אֶת הַלּוֹמֵד בְּעַצְמוֹ. וְאִם מִשְׁנָה שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כָּךְ, הֲרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, דְּבַר ה', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! מַרְעִישִׁים הַדְּבָרִים - מִי לֹא יַטֶּה אֹזֶן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)