Otzarot-Article

"וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (כח-ח) רַק לָאַחֲרוֹנָה אֵרְעוּ כַּמָּה מִקְרִים חֲמוּרִים, חֵלֶק מֵהֶם הִסְתַּיֵּם בְּדֶרֶךְ נֵס וְהָאֲחֵרִים לֹא.

הַמְּדֻבָּר בִּנְפִילָתָם שֶׁל עוֹלָלִים רַכִּים, בְּנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מֵחַלּוֹנוֹת בָּתֵּיהֶם. מִקְרֶה אֶחָד הִסְתַּיֵּם כָּאָמוּר בְּנֵס. הַיֶּלֶד נָפַל עַל עָפָר תָּחוּחַ שֶׁעֻבַּד לְגִנּוּן וְנִצַּל. הָיוּ מִקְרִים בָּהֶם הוּאַטָּה הַנְּפִילָה עַל יְדֵי חוּטֵי כְּבִיסָה שֶׁל קוֹמָה תַּחְתּוֹנָה. אֲבָל "לֹא בְּכָל יוֹם מִתְרַחֵשׁ נֵס". לֹא מְעַט אֲסוֹנוֹת אֵרְעוּ, הֵן אֲסוֹנוֹת בְּנֶפֶשׁ וְהֵן פְּגִיעוֹת קָשׁוֹת שֶׁהֵסֵבּוּ סֵבֶל רַב וּמְמֻשָּׁךְ, ה' יִשְׁמֹר וְיִנְצֹר.

לַדִּוּוּחַ עַל הַתְּאוּנָה מְלֻוֶּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל תֵּאוּר: הַיֶּלֶד טִפֵּס עַל כּוֹנָנִית שֶׁהֻנְּחָה מִתַּחַת לַחַלּוֹן אוֹ עָמַד עַל מַעֲקֶה מִטַּת הַנֹּעַר, וְהִתְכּוֹפֵף הַחוּצָה. אוֹתָם הוֹרִים יְקָרִים שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם אֶת הַכּוֹנָנִית, סָמְכוּ בְּוַדַּאי עַל בַּגְרוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בֵּן הַשָּׁלֹשׁ וְעַל תְּבוּנָתוֹ הָרַבָּה, אוֹ סְתָם כָּךְ לֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּם שֶׁהַגָּרוּעַ מִכֹּל יִתְרַחֵשׁ. תִּסְמֹנֶת "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה", שַׁאֲנַנּוּת שֶׁכָּזוֹ.

וּבְכֵן, רֵאשִׁית לַכֹּל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הִיא חִיּוּב מִן הַתּוֹרָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפּוֹל הַנֹּפֵל...". הַתְקָנַת סוֹרָגִים אֵינָהּ הוֹצָאָה כֹּה גְּדוֹלָה. וְאִם הַזְכָּרַת הָעִנְיָן תָּבִיא לְהַתְקָנַת סוֹרָג אֶחָד שֶׁיִּמְנַע נְפִילָה אַחַת וְיַצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת - הִצַּלְנוּ בְּכָךְ עוֹלָם מָלֵא, וְדַיֵנוּ.

אֲבָל הַסּוֹרָגִים אֵינָם אֶלָּא דֻּגְמָא אַחַת מִינִי רַבּוֹת. לֹא אַחַת קָרָה שֶׁאֵם רָחֲצָה אֶת תִּינוֹקָהּ בָּאַמְבָּט וּלְפֶתַע צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן אוֹ תַּבְשִׁיל נֶחְרַךְ. הִיא רָצָה לְכַבּוֹת אֶת הַגָּז וּכְשֶׁחָזְרָה כְּבָר הָיָה מְאֻחָר.

עַל מַה סָּמְכָה? עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק; עַל "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה"; עַל "תּוֹרַת הַהִסְתַּבְּרוּת" וַאֲחוּזֵי סִכּוּנִים?! וַהֲרֵי "בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב" (יוֹמָא פד:), וְחוֹבָה לַחְשֹׁשׁ 'שֶׁמָּא...' וְ'אוּלַי...' וְלֹא לְהִסְתַּכֵּן כְּלָל וְעִקָּר.

וְיֵשׁ לָנוּ לָדַעַת, כִּי עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁל תְּאוּנָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מִקְרִים שֶׁל "כִּמְעַט תְּאוּנָה". וְאָסוּר לָקַחַת סִכּוּן.

וְאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים רַק לְגַבֵּי תִּינוֹקוֹת.

הַסִּכּוּן שֶׁל הַשְׁאָרַת תִּינוֹק לְבַדּוֹ בְּאַמְבָּט דּוֹמֶה לְסִכּוּן שֶׁל חֲבוּרַת נְעָרִים הָרוֹחֶצֶת לְבַדָּהּ בְּחוֹף לְלֹא פִּקּוּחַ מַצִּיל, וְהַסִּכּוּן שֶׁל עוֹלָל הַמְטַפֵּס עַל חַלּוֹן לְלֹא סוֹרָגִים דּוֹמֶה לְסִכּוּן שֶׁל מְטַיְּלִים חַסְרֵי נִסָּיוֹן הַמַּעְפִּילִים עַל צֻקִּים בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.

כְּשֵׁם שֶׁהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי סִכּוּנִים גּוּפָנִיִּים, כָּךְ הֵם אֲמוּרִים גַּם לְגַבֵּי סִכּוּנִים רוּחָנִיִּים. הַיֶּלֶד הוּא פִּקָּדוֹן, אוֹצָר יָקָר. הוּא נָתוּן לַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁל הַבַּיִת, מֻשְׁפָּע מֵהַדֻּגְמָא הָאִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים, מִבֵּית הַסֵּפֶר. עַד כָּאן הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה. הוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה, אוֹכֵל, וְיוֹצֵא. לְאָן? אֶל הָרְחוֹב, לַחֲבֵרִים. מִי הֵם? מַהִי הַשָּׂפָה הַשְּׁגוּרָה בְּפִיהֶם? שָׂפָה נְקִיָּה וּמְכֻבֶּדֶת אוֹ שְׂפַת רְחוֹב זוֹלָה? מַה מַעֲשֵׂיהֶם, הֵיכָן הֵם מְבַלִּים? יֶלֶד שֶׁיּוֹצֵא סְתָם כָּךְ אֶל הָרְחוֹב, הַאִם אֵינוֹ דּוֹמֶה לְתִינוֹק הַמְטַפֵּס עַל שְׂפַת חַלּוֹן? הַאִם הַהוֹרִים סוֹמְכִים כָּאן עַל נֵס אוֹ עַל "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה" אוֹ שֶׁזּוֹ סְתָם שַׁאֲנַנּוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת?!

רַבִּים הֵם הַהוֹרִים הָאַחֲרָאִים, "הַמַּתְקִינִים סוֹרָגִים": מְבָרְרִים עִם מִי הַבֵּן אוֹ הַבַּת מִתְחַבְּרִים, "מְסַנְּנִים" אֶת הַחֶבְרָה, מַנְחִים אֶת הַיְלָדִים, מְפַקְּחִים עֲלֵיהֶם - וְרוֹאִים בְּרָכָה בַּעֲמָלָם.

שֶׁהֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ הֵם שְׁתִילִים נִפְלָאִים, פֵּרוֹת לְתִפְאֶרֶת. וּבְכָל גִּנָּה, אַחַד הַתַּפְקִידִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל הַגַּנָּן הוּא לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִתְחַבְּרוּ צִמְחֵי בָּר וְקוֹצֵי פֶּרֶא עִם הַפְּרָחִים הָעֲדִינִים. וּלְנַכֵּשׁ אוֹתָם כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים לִפְרֹחַ.

הַאִם יְלָדֵינוּ אֵינָם רְאוּיִים לְיַחַס שֶׁל פְּרָחִים?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשע"ב
	נַרְבֶּה תּוֹרָה וְנַרְבֶּה חַיִּים
	"וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (כח-ח) רַק לָאַחֲרוֹנָה אֵרְעוּ כַּמָּה מִקְרִים חֲמוּרִים, חֵלֶק מֵהֶם הִסְתַּיֵּם בְּדֶרֶךְ נֵס וְהָאֲחֵרִים לֹא. הַמְּדֻבָּר בִּנְפִילָתָם שֶׁל עוֹלָלִים רַכִּים, בְּנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מֵחַלּוֹנוֹת בָּתֵּיהֶם. מִקְרֶה אֶחָד הִסְתַּיֵּם כָּאָמוּר בְּנֵס. הַיֶּלֶד נָפַל עַל עָפָר תָּחוּחַ שֶׁעֻבַּד לְגִנּוּן וְנִצַּל. הָיוּ מִקְרִים בָּהֶם הוּאַטָּה הַנְּפִילָה עַל יְדֵי חוּטֵי כְּבִיסָה שֶׁל קוֹמָה תַּחְתּוֹנָה. אֲבָל "לֹא בְּכָל יוֹם מִתְרַחֵשׁ נֵס". לֹא מְעַט אֲסוֹנוֹת אֵרְעוּ, הֵן אֲסוֹנוֹת בְּנֶפֶשׁ וְהֵן פְּגִיעוֹת קָשׁוֹת שֶׁהֵסֵבּוּ סֵבֶל רַב וּמְמֻשָּׁךְ, ה' יִשְׁמֹר וְיִנְצֹר. לַדִּוּוּחַ עַל הַתְּאוּנָה מְלֻוֶּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל תֵּאוּר: הַיֶּלֶד טִפֵּס עַל כּוֹנָנִית שֶׁהֻנְּחָה מִתַּחַת לַחַלּוֹן אוֹ עָמַד עַל מַעֲקֶה מִטַּת הַנֹּעַר, וְהִתְכּוֹפֵף הַחוּצָה. אוֹתָם הוֹרִים יְקָרִים שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם אֶת הַכּוֹנָנִית, סָמְכוּ בְּוַדַּאי עַל בַּגְרוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בֵּן הַשָּׁלֹשׁ וְעַל תְּבוּנָתוֹ הָרַבָּה, אוֹ סְתָם כָּךְ לֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּם שֶׁהַגָּרוּעַ מִכֹּל יִתְרַחֵשׁ. תִּסְמֹנֶת "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה", שַׁאֲנַנּוּת שֶׁכָּזוֹ. וּבְכֵן, רֵאשִׁית לַכֹּל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הִיא חִיּוּב מִן הַתּוֹרָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפּוֹל הַנֹּפֵל...". הַתְקָנַת סוֹרָגִים אֵינָהּ הוֹצָאָה כֹּה גְּדוֹלָה. וְאִם הַזְכָּרַת הָעִנְיָן תָּבִיא לְהַתְקָנַת סוֹרָג אֶחָד שֶׁיִּמְנַע נְפִילָה אַחַת וְיַצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת - הִצַּלְנוּ בְּכָךְ עוֹלָם מָלֵא, וְדַיֵנוּ. אֲבָל הַסּוֹרָגִים אֵינָם אֶלָּא דֻּגְמָא אַחַת מִינִי רַבּוֹת. לֹא אַחַת קָרָה שֶׁאֵם רָחֲצָה אֶת תִּינוֹקָהּ בָּאַמְבָּט וּלְפֶתַע צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן אוֹ תַּבְשִׁיל נֶחְרַךְ. הִיא רָצָה לְכַבּוֹת אֶת הַגָּז וּכְשֶׁחָזְרָה כְּבָר הָיָה מְאֻחָר. עַל מַה סָּמְכָה? עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק; עַל "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה"; עַל "תּוֹרַת הַהִסְתַּבְּרוּת" וַאֲחוּזֵי סִכּוּנִים?! וַהֲרֵי "בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב" (יוֹמָא פד:), וְחוֹבָה לַחְשֹׁשׁ 'שֶׁמָּא...' וְ'אוּלַי...' וְלֹא לְהִסְתַּכֵּן כְּלָל וְעִקָּר. וְיֵשׁ לָנוּ לָדַעַת, כִּי עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁל תְּאוּנָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מִקְרִים שֶׁל "כִּמְעַט תְּאוּנָה". וְאָסוּר לָקַחַת סִכּוּן. וְאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים רַק לְגַבֵּי תִּינוֹקוֹת. הַסִּכּוּן שֶׁל הַשְׁאָרַת תִּינוֹק לְבַדּוֹ בְּאַמְבָּט דּוֹמֶה לְסִכּוּן שֶׁל חֲבוּרַת נְעָרִים הָרוֹחֶצֶת לְבַדָּהּ בְּחוֹף לְלֹא פִּקּוּחַ מַצִּיל, וְהַסִּכּוּן שֶׁל עוֹלָל הַמְטַפֵּס עַל חַלּוֹן לְלֹא סוֹרָגִים דּוֹמֶה לְסִכּוּן שֶׁל מְטַיְּלִים חַסְרֵי נִסָּיוֹן הַמַּעְפִּילִים עַל צֻקִּים בְּמִדְבַּר יְהוּדָה. כְּשֵׁם שֶׁהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי סִכּוּנִים גּוּפָנִיִּים, כָּךְ הֵם אֲמוּרִים גַּם לְגַבֵּי סִכּוּנִים רוּחָנִיִּים. הַיֶּלֶד הוּא פִּקָּדוֹן, אוֹצָר יָקָר. הוּא נָתוּן לַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁל הַבַּיִת, מֻשְׁפָּע מֵהַדֻּגְמָא הָאִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים, מִבֵּית הַסֵּפֶר. עַד כָּאן הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה. הוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה, אוֹכֵל, וְיוֹצֵא. לְאָן? אֶל הָרְחוֹב, לַחֲבֵרִים. מִי הֵם? מַהִי הַשָּׂפָה הַשְּׁגוּרָה בְּפִיהֶם? שָׂפָה נְקִיָּה וּמְכֻבֶּדֶת אוֹ שְׂפַת רְחוֹב זוֹלָה? מַה מַעֲשֵׂיהֶם, הֵיכָן הֵם מְבַלִּים? יֶלֶד שֶׁיּוֹצֵא סְתָם כָּךְ אֶל הָרְחוֹב, הַאִם אֵינוֹ דּוֹמֶה לְתִינוֹק הַמְטַפֵּס עַל שְׂפַת חַלּוֹן? הַאִם הַהוֹרִים סוֹמְכִים כָּאן עַל נֵס אוֹ עַל "לִי זֶה לֹא יִקְרֶה" אוֹ שֶׁזּוֹ סְתָם שַׁאֲנַנּוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת?! רַבִּים הֵם הַהוֹרִים הָאַחֲרָאִים, "הַמַּתְקִינִים סוֹרָגִים": מְבָרְרִים עִם מִי הַבֵּן אוֹ הַבַּת מִתְחַבְּרִים, "מְסַנְּנִים" אֶת הַחֶבְרָה, מַנְחִים אֶת הַיְלָדִים, מְפַקְּחִים עֲלֵיהֶם - וְרוֹאִים בְּרָכָה בַּעֲמָלָם. שֶׁהֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ הֵם שְׁתִילִים נִפְלָאִים, פֵּרוֹת לְתִפְאֶרֶת. וּבְכָל גִּנָּה, אַחַד הַתַּפְקִידִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל הַגַּנָּן הוּא לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִתְחַבְּרוּ צִמְחֵי בָּר וְקוֹצֵי פֶּרֶא עִם הַפְּרָחִים הָעֲדִינִים. וּלְנַכֵּשׁ אוֹתָם כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים לִפְרֹחַ. הַאִם יְלָדֵינוּ אֵינָם רְאוּיִים לְיַחַס שֶׁל פְּרָחִים?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)