Otzarot-Article

בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִקְלַעְתִּי לִרְחוֹב יָפוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִנֵּה, הָרְחוֹב נֶחְסַם לִתְנוּעָה. הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בּוֹ גַּם הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית, הָיָה לִפְקָק תְּנוּעָה עֲנָק. נְחַשׁ מְכוֹנִיּוֹת דּוֹמֵם הוֹסִיף חֻלְיוֹת בְּכָל רֶגַע, וְהוֹלְכֵי הָרֶגֶל נֶחְסְמוּ בְּקִרְבַת הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית. חֵפֶץ חָשׁוּד.

מִמֶּרְחָק נִתַּן הָיָה לְהַבְחִין בּוֹ. תִּיק יָרֹק, עֲנָק, תִּיק מַסָּע בַּעַל כְּתֵפִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת. הַשּׁוֹטְרִים עָשׂוּ מְלַאכְתָּם נֶאֱמָנָה, הִרְחִיקוּ אֶת הַקָּהָל. נַיָּדוֹת הִגִּיעוּ, הָרוֹבּוֹט הַמִּשְׁטַרְתִּי הֻכְנַס לִפְעֻלָּה. הַשּׁוֹטְרִים הָדְפוּ אֶת הַקָּהָל לְמֶרְחָק בָּטוּחַ, הָעֵצִים הִסְתִּירוּ חֶלְקִית אֶת הַמַּרְאֶה, וּבְקֶרֶב הַקָּהָל - מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי: חֲרֵדִים וּמַסָּרְתִּיִּים וְחִילוֹנִיִּים וְתַּיָּרִים - נִשְׁמְעוּ קִטְעֵי שִׂיחָה. בִּטּוּיִים שֶׁל קֹצֶר רוּחַ, גִּנּוּיִים, בְּלָשׁוֹן מְעֻדֶּנֶת, לַמְּחַבְּלִים הַמַּפְרִיעִים לְשִׁגְרַת הַחַיִּים. אֲבָל פֹּה וְשָׁם בְּקֶרֶב חֲבוּרַת הַחֲרֵדִים, נִשְׁמְעוּ אִמְרוֹת נוֹקְבוֹת, שָׁווֹת צִטּוּט, בְּרוּחַ אֵלּוּ הַיָּמִים.

"בַּסּוֹף יִתְבָּרֵר שֶׁאֵין כָּאן כְּלוּם, מִישֶׁהוּ שָׁכַח תִּיק", אָמַר אֶחָד.

"אָכֵן", עָנָה לְעֻמָּתוֹ אַחֵר, "בֹּא וּרְאֵה מַה נִּגְרָם מֵהַזְנָחָה שֶׁל רֶגַע. מִפִּזּוּר דַּעַת. "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דַּעַת"...

"שָׁמַעְתִּי פַּעַם", הוֹסִיף שְׁלִישִׁי, "שֶׁאִם אָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְגָרַם לְקִטְרוּג וְנִגְזַר הֶסְתֵּר פָּנִים, וּכְתוֹצָאָה מִמֶּנּוּ אֵרְעוּ חָלִילָה תְּאוּנוֹת וְהָיוּ נִפְגָּעִים, הַכֹּל נִזְקָף לְחוֹבַת אוֹתוֹ אָדָם". הַהֶקְשֵׁר הָיָה מוּבָן. הִנֵּה, אָדָם שָׁכַח תִּיק בְּחָפְזָה, וְגָרַם טִרְדָּה לַאֲנָשִׁים רַבִּים כָּל כָּךְ.

שִׂיחַת חֻלִּין זוֹ שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הִמְתִיקָה מְעַט אֶת הַהַמְתָּנָה הַדְּרוּכָה. מִשֶּׁהִתְאָרְכָה הַשָּׁעָה, אָמַר אֶחָד: "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה לִמּוּד אַחֵר. תִּרְאוּ אֵיךְ שֶׁלֹּא נוֹטְלִים סִכּוּן. הֲרֵי מֵרַב הַסִּכּוּיִים שֶׁזֶּה תִּיק שָׁכוּחַ. אֲבָל אוּלַי וְשֶׁמָּא יֵשׁ כָּאן מִטְעַן חַבָּלָה, וּכְבָר מַזְעִיקִים אֶת הַחַבְּלָנִית וְאֶת הַנַּיָּדוֹת, עוֹצְרִים אֶת הַתְּנוּעָה, מְטִילִים סֵגֶר עַל הַסְּבִיבָה. אִם הָיִינוּ מִתְיַחֲסִים בְּכָזֶה כֹּבֶד רֹאשׁ לַעֲבֵרָה... תָּאֲרוּ לָכֶם, אָדָם פּוֹתֵחַ רַדְיוֹ בְּרֶשֶׁת לֹא מְבֻקֶּרֶת, הֲרֵי הַתָּכְנִית שֶׁיִּשְׁמַע הִיא "תִּיק חָשׁוּד": אוּלַי תְּמִימָה הִיא, וְאוּלַי רַעַל בָּהּ, כְּפִירָה אוֹ תוֹעֵבָה. לָמָּה אֵין כָּזוֹ זְהִירוּת, מַדּוּעַ אֵין חֲרָדָה שֶׁכָּזוֹ? לָמָּה נוֹטְלִים סִכּוּן בְּדָבָר שֶׁהוּא סַכָּנַת נֶפֶשׁ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ?!"

הַשְּׁאֵלָה נִתְלְתָה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. נוֹקֶבֶת, מְעוֹרֶרֶת לְמַחְשָׁבָה.

בֵּינְתַיִם הוּסְטָה תְּשׂוּמַת הַלֵּב אֶל הָרוֹבּוֹט הַמִּשְׁטַרְתִּי. הַחַבְּלָן נָסוֹג אֲחוֹרַנִּית, הָרוֹבּוֹט אָחַז בַּתִּיק, פְּתָחוֹ, הֵרִימוֹ, הֲפָכוֹ - פִּלְאֵי פְּלָאִים. הִתְחִיל לְנַעְנְעוֹ בְּחָזְקָה, לְנַעֲרוֹ. מִתּוֹךְ הַתִּיק הִתְחִילוּ לִנְשֹׁר גַּרְבַּיִם, חֻלְצָה, כְּלֵי רַחְצָה, נְיָרוֹת הִתְעוֹפְפוּ. אַנְחַת רְוָחָה נִשְׁמְעָה, בֶּהָלַת שָׁוְא.

וְאָז נִשְׁמַע לְצִדִּי קוֹל: "מִסְכֵּן בַּעַל הַתִּיק. מֵאָה אֲנָשִׁים עוֹמְדִים וְצוֹפִים בְּכָל הַחֲפָצִים הָאִישִׁיִּים שֶׁלּוֹ... לֹא נָעִים".

וּמִישֶׁהוּ עָנָה לוֹ: "וּמַה אַתָּה חוֹשֵׁב, הֲרֵי כָּךְ מְנַעֲרִים אֶת הַ"תִּיק" שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הַכֹּל מוֹצִיאִים, שׁוֹטְחִים לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, דָּבָר לֹא נִשְׁאָר חָבוּי".

לֹא נָעִים.

קוֹל הַמַּשְׁרוֹקִית נִשְׁמַע, הַמַּחְסוֹם הוּסַר, הַכֹּל מִהֲרוּ לְדַרְכָּם. אוּלַי מִהֲרוּ לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי אָז, כַּאֲשֶׁר יִפָּתַח תִּיקָם - יִמְצְאוּ בּוֹ אוֹצָר שֶׁיְּזַכֶּה בְּשָׁנָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	כי תצא תשע"ב
	אֵין לָקַחַת סִכּוּן בְּרוּחָנִיּוּת כִּבְגַשְׁמִיּוּת
	בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִקְלַעְתִּי לִרְחוֹב יָפוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִנֵּה, הָרְחוֹב נֶחְסַם לִתְנוּעָה. הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בּוֹ גַּם הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית, הָיָה לִפְקָק תְּנוּעָה עֲנָק. נְחַשׁ מְכוֹנִיּוֹת דּוֹמֵם הוֹסִיף חֻלְיוֹת בְּכָל רֶגַע, וְהוֹלְכֵי הָרֶגֶל נֶחְסְמוּ בְּקִרְבַת הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית. חֵפֶץ חָשׁוּד. מִמֶּרְחָק נִתַּן הָיָה לְהַבְחִין בּוֹ. תִּיק יָרֹק, עֲנָק, תִּיק מַסָּע בַּעַל כְּתֵפִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת. הַשּׁוֹטְרִים עָשׂוּ מְלַאכְתָּם נֶאֱמָנָה, הִרְחִיקוּ אֶת הַקָּהָל. נַיָּדוֹת הִגִּיעוּ, הָרוֹבּוֹט הַמִּשְׁטַרְתִּי הֻכְנַס לִפְעֻלָּה. הַשּׁוֹטְרִים הָדְפוּ אֶת הַקָּהָל לְמֶרְחָק בָּטוּחַ, הָעֵצִים הִסְתִּירוּ חֶלְקִית אֶת הַמַּרְאֶה, וּבְקֶרֶב הַקָּהָל - מְעֹרָב יְרוּשַׁלְמִי: חֲרֵדִים וּמַסָּרְתִּיִּים וְחִילוֹנִיִּים וְתַּיָּרִים - נִשְׁמְעוּ קִטְעֵי שִׂיחָה. בִּטּוּיִים שֶׁל קֹצֶר רוּחַ, גִּנּוּיִים, בְּלָשׁוֹן מְעֻדֶּנֶת, לַמְּחַבְּלִים הַמַּפְרִיעִים לְשִׁגְרַת הַחַיִּים. אֲבָל פֹּה וְשָׁם בְּקֶרֶב חֲבוּרַת הַחֲרֵדִים, נִשְׁמְעוּ אִמְרוֹת נוֹקְבוֹת, שָׁווֹת צִטּוּט, בְּרוּחַ אֵלּוּ הַיָּמִים. "בַּסּוֹף יִתְבָּרֵר שֶׁאֵין כָּאן כְּלוּם, מִישֶׁהוּ שָׁכַח תִּיק", אָמַר אֶחָד. "אָכֵן", עָנָה לְעֻמָּתוֹ אַחֵר, "בֹּא וּרְאֵה מַה נִּגְרָם מֵהַזְנָחָה שֶׁל רֶגַע. מִפִּזּוּר דַּעַת. "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דַּעַת"... "שָׁמַעְתִּי פַּעַם", הוֹסִיף שְׁלִישִׁי, "שֶׁאִם אָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְגָרַם לְקִטְרוּג וְנִגְזַר הֶסְתֵּר פָּנִים, וּכְתוֹצָאָה מִמֶּנּוּ אֵרְעוּ חָלִילָה תְּאוּנוֹת וְהָיוּ נִפְגָּעִים, הַכֹּל נִזְקָף לְחוֹבַת אוֹתוֹ אָדָם". הַהֶקְשֵׁר הָיָה מוּבָן. הִנֵּה, אָדָם שָׁכַח תִּיק בְּחָפְזָה, וְגָרַם טִרְדָּה לַאֲנָשִׁים רַבִּים כָּל כָּךְ. שִׂיחַת חֻלִּין זוֹ שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הִמְתִיקָה מְעַט אֶת הַהַמְתָּנָה הַדְּרוּכָה. מִשֶּׁהִתְאָרְכָה הַשָּׁעָה, אָמַר אֶחָד: "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה לִמּוּד אַחֵר. תִּרְאוּ אֵיךְ שֶׁלֹּא נוֹטְלִים סִכּוּן. הֲרֵי מֵרַב הַסִּכּוּיִים שֶׁזֶּה תִּיק שָׁכוּחַ. אֲבָל אוּלַי וְשֶׁמָּא יֵשׁ כָּאן מִטְעַן חַבָּלָה, וּכְבָר מַזְעִיקִים אֶת הַחַבְּלָנִית וְאֶת הַנַּיָּדוֹת, עוֹצְרִים אֶת הַתְּנוּעָה, מְטִילִים סֵגֶר עַל הַסְּבִיבָה. אִם הָיִינוּ מִתְיַחֲסִים בְּכָזֶה כֹּבֶד רֹאשׁ לַעֲבֵרָה... תָּאֲרוּ לָכֶם, אָדָם פּוֹתֵחַ רַדְיוֹ בְּרֶשֶׁת לֹא מְבֻקֶּרֶת, הֲרֵי הַתָּכְנִית שֶׁיִּשְׁמַע הִיא "תִּיק חָשׁוּד": אוּלַי תְּמִימָה הִיא, וְאוּלַי רַעַל בָּהּ, כְּפִירָה אוֹ תוֹעֵבָה. לָמָּה אֵין כָּזוֹ זְהִירוּת, מַדּוּעַ אֵין חֲרָדָה שֶׁכָּזוֹ? לָמָּה נוֹטְלִים סִכּוּן בְּדָבָר שֶׁהוּא סַכָּנַת נֶפֶשׁ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ?!" הַשְּׁאֵלָה נִתְלְתָה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. נוֹקֶבֶת, מְעוֹרֶרֶת לְמַחְשָׁבָה. בֵּינְתַיִם הוּסְטָה תְּשׂוּמַת הַלֵּב אֶל הָרוֹבּוֹט הַמִּשְׁטַרְתִּי. הַחַבְּלָן נָסוֹג אֲחוֹרַנִּית, הָרוֹבּוֹט אָחַז בַּתִּיק, פְּתָחוֹ, הֵרִימוֹ, הֲפָכוֹ - פִּלְאֵי פְּלָאִים. הִתְחִיל לְנַעְנְעוֹ בְּחָזְקָה, לְנַעֲרוֹ. מִתּוֹךְ הַתִּיק הִתְחִילוּ לִנְשֹׁר גַּרְבַּיִם, חֻלְצָה, כְּלֵי רַחְצָה, נְיָרוֹת הִתְעוֹפְפוּ. אַנְחַת רְוָחָה נִשְׁמְעָה, בֶּהָלַת שָׁוְא. וְאָז נִשְׁמַע לְצִדִּי קוֹל: "מִסְכֵּן בַּעַל הַתִּיק. מֵאָה אֲנָשִׁים עוֹמְדִים וְצוֹפִים בְּכָל הַחֲפָצִים הָאִישִׁיִּים שֶׁלּוֹ... לֹא נָעִים". וּמִישֶׁהוּ עָנָה לוֹ: "וּמַה אַתָּה חוֹשֵׁב, הֲרֵי כָּךְ מְנַעֲרִים אֶת הַ"תִּיק" שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הַכֹּל מוֹצִיאִים, שׁוֹטְחִים לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, דָּבָר לֹא נִשְׁאָר חָבוּי". לֹא נָעִים. קוֹל הַמַּשְׁרוֹקִית נִשְׁמַע, הַמַּחְסוֹם הוּסַר, הַכֹּל מִהֲרוּ לְדַרְכָּם. אוּלַי מִהֲרוּ לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי אָז, כַּאֲשֶׁר יִפָּתַח תִּיקָם - יִמְצְאוּ בּוֹ אוֹצָר שֶׁיְּזַכֶּה בְּשָׁנָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)