Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ל-ב) חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹסֵר אֶת הַדְּבָרִים לְאַהֲרֹן, לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְלִמְּדָם. אַחֲרֵיהֶם נִכְנְסוּ רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמֵּד אוֹתָם, וּלְבַסּוֹף נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְלִמְּדָם. נִמְצָא, שֶׁאַהֲרֹן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים אַרְבַּע פְּעָמִים. יָצָא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן חָזַר עַל הַדְּבָרִים לִפְנֵי כֻּלָּם. נִמְצָא, שֶׁבָּנָיו שָׁמְעוּ כָּעֵת אַרְבַּע פְּעָמִים. יָצָא אַהֲרֹן, וּבָנָיו חָזְרוּ עֲלֵיהֶם, וְכָךְ שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת אַרְבַּע פְּעָמִים וְהִשְׁמִיעוּ לָעָם. שָׁמְעוּ הַכֹּל אַרְבַּע פְּעָמִים.

לְפִיכָךְ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ לַחְזֹר עַל כָּל דָּבָר לְפָחוֹת אַרְבַּע פְּעָמִים, כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל בּוּרְיוֹ.

אֲבָל, שָׁאַל הָרַב "צוּף דְּבָשׁ" זַצַ"ל, לְשֵׁם מַה יֵּשׁ צֹרֶךְ בְּכָל הַשְׁלַבִּים הַלָּלוּ, מַדּוּעַ לֹא כִּנֵּס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת כֻּלָּם וְלִמְּדָם אַרְבַּע פְּעָמִים רְצוּפוֹת בְּבַת אַחַת?

אֶלָּא, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמְּדָם בְּרָמוֹת וּבְדַרְגּוֹת שׁוֹנוֹת. לְאַהֲרֹן לִמֵּד עִם כָּל הַסּוֹדוֹת וְסִתְרֵי הַתּוֹרָה; לְבָנָיו - בְּדַרְגָּה פְּחוּתָה יוֹתֵר, כְּפִי הֲבָנָתָם; לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת - לִמֵּד אֶת הַטַּעַם בְּפִלְפּוּל הַהֲלָכוֹת; וְלַהֲמוֹן הָעָם - בְּפַשְׁטוּתָם שֶׁל דְּבָרִים.

בְּכָךְ הוֹרָה לָנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֶל כָּל אֶחָד בִּשְׂפָתוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ דְּרִישָׁה מֵהַדַּרְשָׁן, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁגַּם עַל הַשּׁוֹמֵעַ חָלָה דְּרִישָׁה לְהִזָּהֵר מֵהַלְבָּנַת פְּנֵי הַדַּרְשָׁן. שֶׁעַל כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב" (מִשְׁלֵי יב-יח), וְחִדֵּשׁ רַבֵּנוּ יוֹנָה: מֵצִיק וּמַזִּיק בְּמִבְטָא שְׂפָתָיו כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, הַנּוֹגְעִים עַל הַנֶּפֶשׁ וּמַלְבִּינִים פָּנִים.

סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: דָּרַשְׁתִּי פַּעַם בְּאֵיזֶה מָקוֹם, עוֹרַרְתִּי עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וְשִׁלַּבְתִּי כְּדַרְכִּי בְּסִפּוּרִים. הֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ "לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה" (אָבוֹת א-יז), לֹא הַדְּרוּשׁ הָעִקָּר, אֶלָּא הַסִּפּוּר...

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַאֲכָל וּלְתַבְלִין. בְּלִי הַתַּבְלִין, לֹא יֹאכְלוּ. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכְלִים, נִזּוֹנִים מֵהַמַּאֲכָל. הַכְּלָל, לְאַחַר הַדְּרָשָׁה נִדְחֲקוּ לוֹמַר "יִישַׁר כֹּחַ", וְאֶחָד מָצָא לְנָכוֹן לְהָעִיר, 'סִפּוּר פְּלוֹנִי כְּבָר סִפֵּר הָרַב בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּפָרָשָׁה פְּלוֹנִית'.

בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ. וְכִי מַה חָשַׁב, שֶׁהִמְצֵאתִיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה...

שָׁאַלְתִּי: יֵשׁ עוֹד מִי שֶׁשָּׁמַע כְּבָר אֶת הַסִּפּוּר?

הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא לֹא הַיָּחִיד.

אָז לָמָּה הֵם לֹא הֵעִירוּ?

אוֹמַר לָכֶם.

הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת (אָבוֹת ה-ז), שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. הֶחָכָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וְהִפּוּכֵיהֶם בְּגֹלֶם.

וְאֵינִי מֵבִין. נִתְבּוֹנֵן: הֶחָכָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן, וְהַגֹּלֶם שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, מוּבָן.

הֶחָכָם מֵשִׁיב כַּהֲלָכָה וְהַגֹּלֶם שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, מוּבָן.

הֶחָכָם עוֹנֶה עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְהַגֹּלֶם מְעַרְבֵּב, מוּבָן.

אֲבָל הֶחָכָם אוֹמֵר עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע "לֹא שָׁמַעְתִּי". וְהַגֹּלֶם - מָה? הַאִם עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר "שָׁמַעְתִּי"? אִם כָּךְ, שַׁקְרָן הוּא וְלֹא גֹּלֶם.

אֶלָּא מָה, כָּל מַגִּיד שִׁעוּר רַב וּמַשְׁגִּיחַ מְקַיְּמִים "חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ז-יד). בְּוַדַּאי מְחַדְּשִׁים הֵם, וְאֵין בֵּית מִדְרָשָׁם בְּלִי חִדּוּשׁ, אֲבָל מְשַׁלְּבִים גַּם יְסוֹדוֹת קוֹדְמִים, וּמְשָׁלִים וְסִפּוּרִים שֶׁהֻתְאֲמוּ לַנּוֹשֵׂא.

עוֹמְדִים חָכָם וְגֹלֶם וְשׁוֹמְעִים. חֵלֶק מֻכָּר וְחֵלֶק "אָמַר הַבֵא מִן הֶחָדָשׁ".

לְאַחַר הַדְּרָשָׁה בָּא הֶחָכָם, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי. אָח, כָּזוֹ דְּרָשָׁה, דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמַעְתָּם אֹזֶן מֵעוֹלָם.

וְהַגֹּלֶם, הַנּוֹשֵׂא אֵינוֹ מְעַנְיְנוֹ וְאֶת הַלֶּקַח לֹא יָפִיק, כָּל הַחִדּוּשִׁים אֵינָם נֶחְשָׁבִים, אֲבָל - סִפּוּר פְּלוֹנִי כְּבָר שָׁמַע... (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	עקב תשע"ב
	הַתּוֹרָה תַּבְלִין לַיֵּצֶר
	"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ל-ב) חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹסֵר אֶת הַדְּבָרִים לְאַהֲרֹן, לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְלִמְּדָם. אַחֲרֵיהֶם נִכְנְסוּ רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמֵּד אוֹתָם, וּלְבַסּוֹף נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְלִמְּדָם. נִמְצָא, שֶׁאַהֲרֹן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים אַרְבַּע פְּעָמִים. יָצָא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן חָזַר עַל הַדְּבָרִים לִפְנֵי כֻּלָּם. נִמְצָא, שֶׁבָּנָיו שָׁמְעוּ כָּעֵת אַרְבַּע פְּעָמִים. יָצָא אַהֲרֹן, וּבָנָיו חָזְרוּ עֲלֵיהֶם, וְכָךְ שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת אַרְבַּע פְּעָמִים וְהִשְׁמִיעוּ לָעָם. שָׁמְעוּ הַכֹּל אַרְבַּע פְּעָמִים. לְפִיכָךְ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ לַחְזֹר עַל כָּל דָּבָר לְפָחוֹת אַרְבַּע פְּעָמִים, כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל בּוּרְיוֹ. אֲבָל, שָׁאַל הָרַב "צוּף דְּבָשׁ" זַצַ"ל, לְשֵׁם מַה יֵּשׁ צֹרֶךְ בְּכָל הַשְׁלַבִּים הַלָּלוּ, מַדּוּעַ לֹא כִּנֵּס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת כֻּלָּם וְלִמְּדָם אַרְבַּע פְּעָמִים רְצוּפוֹת בְּבַת אַחַת? אֶלָּא, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמְּדָם בְּרָמוֹת וּבְדַרְגּוֹת שׁוֹנוֹת. לְאַהֲרֹן לִמֵּד עִם כָּל הַסּוֹדוֹת וְסִתְרֵי הַתּוֹרָה; לְבָנָיו - בְּדַרְגָּה פְּחוּתָה יוֹתֵר, כְּפִי הֲבָנָתָם; לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת - לִמֵּד אֶת הַטַּעַם בְּפִלְפּוּל הַהֲלָכוֹת; וְלַהֲמוֹן הָעָם - בְּפַשְׁטוּתָם שֶׁל דְּבָרִים. בְּכָךְ הוֹרָה לָנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר אֶל כָּל אֶחָד בִּשְׂפָתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ דְּרִישָׁה מֵהַדַּרְשָׁן, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁגַּם עַל הַשּׁוֹמֵעַ חָלָה דְּרִישָׁה לְהִזָּהֵר מֵהַלְבָּנַת פְּנֵי הַדַּרְשָׁן. שֶׁעַל כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב" (מִשְׁלֵי יב-יח), וְחִדֵּשׁ רַבֵּנוּ יוֹנָה: מֵצִיק וּמַזִּיק בְּמִבְטָא שְׂפָתָיו כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, הַנּוֹגְעִים עַל הַנֶּפֶשׁ וּמַלְבִּינִים פָּנִים. סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: דָּרַשְׁתִּי פַּעַם בְּאֵיזֶה מָקוֹם, עוֹרַרְתִּי עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וְשִׁלַּבְתִּי כְּדַרְכִּי בְּסִפּוּרִים. הֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ "לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה" (אָבוֹת א-יז), לֹא הַדְּרוּשׁ הָעִקָּר, אֶלָּא הַסִּפּוּר... מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַאֲכָל וּלְתַבְלִין. בְּלִי הַתַּבְלִין, לֹא יֹאכְלוּ. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכְלִים, נִזּוֹנִים מֵהַמַּאֲכָל. הַכְּלָל, לְאַחַר הַדְּרָשָׁה נִדְחֲקוּ לוֹמַר "יִישַׁר כֹּחַ", וְאֶחָד מָצָא לְנָכוֹן לְהָעִיר, 'סִפּוּר פְּלוֹנִי כְּבָר סִפֵּר הָרַב בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּפָרָשָׁה פְּלוֹנִית'. בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁוֹ. וְכִי מַה חָשַׁב, שֶׁהִמְצֵאתִיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה... שָׁאַלְתִּי: יֵשׁ עוֹד מִי שֶׁשָּׁמַע כְּבָר אֶת הַסִּפּוּר? הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא לֹא הַיָּחִיד. אָז לָמָּה הֵם לֹא הֵעִירוּ? אוֹמַר לָכֶם. הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת (אָבוֹת ה-ז), שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. הֶחָכָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וְהִפּוּכֵיהֶם בְּגֹלֶם. וְאֵינִי מֵבִין. נִתְבּוֹנֵן: הֶחָכָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן, וְהַגֹּלֶם שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, מוּבָן. הֶחָכָם מֵשִׁיב כַּהֲלָכָה וְהַגֹּלֶם שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, מוּבָן. הֶחָכָם עוֹנֶה עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְהַגֹּלֶם מְעַרְבֵּב, מוּבָן. אֲבָל הֶחָכָם אוֹמֵר עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע "לֹא שָׁמַעְתִּי". וְהַגֹּלֶם - מָה? הַאִם עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר "שָׁמַעְתִּי"? אִם כָּךְ, שַׁקְרָן הוּא וְלֹא גֹּלֶם. אֶלָּא מָה, כָּל מַגִּיד שִׁעוּר רַב וּמַשְׁגִּיחַ מְקַיְּמִים "חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ז-יד). בְּוַדַּאי מְחַדְּשִׁים הֵם, וְאֵין בֵּית מִדְרָשָׁם בְּלִי חִדּוּשׁ, אֲבָל מְשַׁלְּבִים גַּם יְסוֹדוֹת קוֹדְמִים, וּמְשָׁלִים וְסִפּוּרִים שֶׁהֻתְאֲמוּ לַנּוֹשֵׂא. עוֹמְדִים חָכָם וְגֹלֶם וְשׁוֹמְעִים. חֵלֶק מֻכָּר וְחֵלֶק "אָמַר הַבֵא מִן הֶחָדָשׁ". לְאַחַר הַדְּרָשָׁה בָּא הֶחָכָם, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי. אָח, כָּזוֹ דְּרָשָׁה, דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמַעְתָּם אֹזֶן מֵעוֹלָם. וְהַגֹּלֶם, הַנּוֹשֵׂא אֵינוֹ מְעַנְיְנוֹ וְאֶת הַלֶּקַח לֹא יָפִיק, כָּל הַחִדּוּשִׁים אֵינָם נֶחְשָׁבִים, אֲבָל - סִפּוּר פְּלוֹנִי כְּבָר שָׁמַע... (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)