Otzarot-Article

לְאַחַר שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ בִּסְעוּדַת הֶחָג וּבְכָל סְעוּדָה וּסְעוּדָה, מְיַחֲלִים אָנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לִזְכּוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (בְּרָכוֹת יז.). זֹאת מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן וִידִיעָה, שֶׁאוֹתוֹ תַּעֲנוּג, נַעֲלֶה וּמְרוֹמָם מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים הַגַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה".

וְכָתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שָׁאוּל דַוִויק הַכֹּהֵן זַצַ"ל מֵאֲרָם צוֹבָא: אִם לְחַשְׁךָ כְּסִיל לֵאמֹר, מַהוּ הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּגַן עֵדֶן, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה? אַף אַתָּה עֲנֵה כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו, וְתִפְתַּח פִּיךָ בְּמָשָׁל.

מֶלֶךְ הִשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, וְקָרָא לְכָל הָעָם לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתוֹ. בָּאוּ לְגִנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְרִצְפַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וּבְיִחוּד בִּמַּת הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, מְצֻפָּה זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת נוֹצְצוֹת בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶן, לֹא תִּשְׂבַּע הָעַיִן מֵרְאוֹת. וְהַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים בַּהֲדַר בִּגְדֵיהֶם וּבְתִפְאֶרֶת מַדֵּיהֶם, וְלַהֲקוֹת מְחוֹלְלִים מַפְלִיאִים לַעֲשׂוֹת עַל בִּימוֹת עֲשִׁירוֹת תַּפְאוּרָה. הִתְפַּעֲלוּ וְהִתְפַּעֲמוּ, שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ. הָיָה שָׁם בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן סוּמָא אֶחָד, שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו.

פָּנָה אֲלֵיהֶם וְחִנֵּן קוֹלוֹ: "בְּמָטוּתָא מִכֶּם, מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּאן לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, מִמַּה אַתֶּם מִתְפַּעֲלִים כָּל כָּךְ, מִמַּה אַתֶּם נֶהֱנִים?"

עָנוּהוּ: "מַה נְּדַבֵּר וּמַה נֹּאמַר, כֵּיצַד נְסַבֵּר אֶת אָזְנְךָ מֵאַחַר שֶׁאַתָּה עִוֵּר וְאֵינְךָ מַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, בֵּין אֶבֶן טוֹבָה לַחֲלוּק חָצָץ, בֵּין לוֹבֵשׁ בּוּץ לְעוֹטֶה בּוּז, בֵּין הוֹד פְּנֵי הַשָּׂר לְכִרְכּוּם פְּנֵי הֶעָנִי הַדַּל?!"

"אֱמֶת, עִוֵּר אֲנִי מִלֵּדָה", עָנָה הַסּוּמָא, "אֲבָל בַּר דַּעַת אֲנִי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, וְאֵיתָן אֲנִי בְּדַעְתִּי, כִּי אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר וְיַיִן, וְאֵין תַּעֲנוּג שֶׁיִּשְׁוֶה לְתַעֲנוּג גַּשְׁמִי. וְעַתָּה, אִמְרוּ נָא לִי: רְאִיָּה זוֹ שֶׁאַתֶּם נֶהֱנִים בָּהּ - תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי הִיא אוֹ לֹא?"

הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ: "הַטֵּה אָזְנֶךָ וּשְׁמַע מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ, חָכָם וְעָשִׁיר וְנִכְבָּד, פָּגַשׁ בְּעִנְיְנֵי מִסְחָרוֹ בֶּעָשִׁיר נִבְעַר מִדַּעַת, שֶׁכָּל מַעְיָנָיו בִּצְבִירַת נְכָסִים וּבְהַפְגָּנַת עָשְׁרוֹ בְּמִשְׁתְּאוֹת רַאֲוָה, בִּזְלִילָה וּסְבִיאָה. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ אֶת עִסְקֵיהֶם, הִפְלִיגוּ בְּשִׂיחָה. הִזְמִין הֶעָשִׁיר הַנִּבְעָר אֶת רֵעוֹ לְמִשְׁתֶּה שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲרֹךְ, וְהַלָּה דָּחָה אֶת הַהַזְמָנָה בְּנִימוּס וּבַעֲדִינוּת. אֵין הוּא מוֹצֵא טַעַם בְּמִשְׁתָּאוֹת וּבְחִינְגָאוֹת, בַּאֲכִילַת מַעֲדַנִּים וּבִסְבִיאַת יֵינוֹת.

"אִם כֵּן", שָׁאַל הֶחָבֵר, "מַה טַּעַם אַתָּה מוֹצֵא בְּעָשְׁרְךָ?"

עָנָה: "עָשְׁרִי פּוֹתֵחַ לְפָנַי אֶת דַּלְתוֹת מוֹעֶצֶת הַמְּלוּכָה".

שָׁמַע חֲבֵרוֹ וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם: "מַה הֲנָאָה הִיא זוֹ, אֵין אֵלּוּ אֶלָּא הֲבָלִים וּשְׁטוּיוֹת".

הִבְלִיג הַלָּהּ עַל הָעֶלְבּוֹן וְאָמַר: "הֲכֵיצַד תּוּכַל לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט אִם לֹא רָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ? אַדְּרַבָּה, הִתְעַנֵּג הָעֶרֶב בְּמִשְׁתְּךָ, וּמָחָר אָבוֹא לְהַרְאוֹתְךָ אֶת עָשְׁרִי וְאֶת כְּבוֹדִי".

אוֹתוֹ לַיְלָה נֶעֱרַךְ הַמִּשְׁתֶּה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְהֶעָשִׁיר זָלַל וְסָבָא וְהִתְהוֹלֵל עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ. לַמָּחֳרָת הַיּוֹם בָּא חֲבֵרוֹ לְקָרְאוֹ. אָמְרוּ לוֹ "הֲלוּם יַיִן הוּא, מִתְגּוֹלֵל בְּקִיאוֹ, אַל תִּרְאֵהוּ בְּקַלְקַלָּתוֹ".

שָׁב הַשָּׂר לְבֵיתוֹ, וְחָזַר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. מָצָא אֶת חֲבֵרוֹ וּפָנָיו חִוְּרוֹת כִּפְנֵי מֵת, עֵינָיו כְּבוּיוֹת וּצְדָעָיו חֲבוּשׁוֹת מִפְּנֵי כְּאֵב רֹאשׁוֹ.

אָמַר לוֹ: "אָמְנָם לֹא רָאִיתִי בְּעֹשֶׁר הַמִּשְׁתֶּה, אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי אֶת תּוֹצְאוֹתָיו הַבְּרוּכוֹת".

חָפוּ פְּנֵי הֶעָשִׁיר.

אָמַר לוֹ הַשָּׂר: "אִם יֵשׁ בְּכֹחֲךָ, בּוֹא עִמִּי".

עָנָהוּ: "אָנָּא בְּטוּבְךָ, הַנִּיחֵנִי בְּמַכְאוֹבִי וּבֹא מָחָר".

שָׁב הַשָּׂר לַמָּחֳרָת הַיּוֹם וְהָלְכוּ יַחְדָּיו לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. בִּקֵּשׁ הַשָּׂר מִשּׁוֹמֵר הַסַּף שֶׁיַּנִּיחַ לַחֲבֵרוֹ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ. הָלְכוּ בְּמִסְדְרוֹנוֹת הָאַרְמוֹן, וְהַכֹּל קִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׂר בְּכָבוֹד וּבְקִידָה. בָּא וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ עִם כָּל שָׂרֵי הַמַּמְלָכָה. נוֹעֲצוּ אֶת מִי יְמַנּוּ לְמוֹשֵׁל בְּמָחוֹז פְּלוֹנִי, וְאֶת מִי יְמַנּוּ כְּשַׂר צָבָא בִּגְדוּד פְּלוֹנִי. שָׁאֲלוּ לְחַוַּת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשָּׂר, כֵּיצַד יַגְדִּילוּ אֶת הַכְנָסוֹת הָאוֹצָר וְכֵיצַד יַעֲנוּ עַל אִגַּרְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ זָר, אֶת מִי יַדִּיחוּ וְאֶת מִי יַכְתִּירוּ, אֶת מִי יַעַצְרוּ וְאֵלּוּ אֲסִירִים יְשַׁחְרְרוּ. וְרָאָה, כִּי רָם כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַשָּׂר, וְהַכֹּל קְשׁוּבִים לִדְבָרָיו וְשׁוֹאֲלִים בַּעֲצָתוֹ. וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּיִרְאַת כָּבוֹד וּבְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, הוֹד וְהָדָר. אֵיזוֹ חֶרְדַת כָּבוֹד, אֵיזֶה הֲדַר שִׁלְטוֹן. מֵעוֹלָם לֹא רָאָה כָּזֹאת.

הַמּוֹעָצָה סִיְּמָה אֶת דִּיּוּנֶיהָ. הַשָּׂר קָם וְהַכֹּל קָמוּ אַחֲרָיו. הַשָּׂר פָּנָה לָצֵאת, וְהַכֹּל נִצְּבוּ בְּדוּמִיָּה. פָּסַע הַשָּׂר בַּמִּסְדְּרוֹן, וְהַשּׁוֹמְרִים הִצְטוֹדְדוּ לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ.

פָּנָה הַשָּׂר לַאֲחוֹרָיו וְשָׁאַל אֶת הֶעָשִׁיר הַנִּדְהָם וְהַנָּבוֹךְ: "מַה תֹּאמַר, כְּלוּם יֵשׁ מַמָּשׁ בַּהֲנָאוֹתַי?"

וְהַלָּה לֹא מָצָא בְּפִיו מִלִּים. אֵיפֹה הֲנָאוֹתָיו הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמְּגֻשָּׁמוֹת לְמוּל הֲנָאָה רוּחָנִית, נַעֲלָה וּמְרוֹמֶמֶת, מַעֲמָד נִשְׂגָּב זֶה שֶׁהָיָה לוֹ עֵד?"

הַסּוּמָא שָׁמַע סִפּוּר זֶה בִּדְרִיכוּת.

"הֲמֵבִין אַתָּה", שָׁאַל הַמְּסַפֵּר, "שֶׁגַּם אִם אֵין הָרְאִיָּה הֲנָאָה גַּשְׁמִית, עֲשׂוּיָה הִיא לִגְרֹם חֲוָיָה עִילָאִית וּמְרוֹמֶמֶת שֶׁכָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לֹא יִשְׁווּ לָהּ?"

וְהַסּוּמָא הֵבִין.

וַהֲרֵי זֶה מָשָׁל הָרָחוֹק אַלְפֵי דַּרְגוֹת מֵהַחֲוָיָה הָרוּחָנִית הַנִּפְלָאָה שֶׁל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים לַחֲווֹתָהּ בִּמְלֹאָהּ.

הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וּמַעְיָנוֹ – בְּקִנְיְנֵי הַחָכְמָה. הָעִסּוּק בְּעִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה וְצָרְכֵי הַגּוּף הוּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְקַצֵּר בָּהּ כְּכָל הַאֶפְשָׁר, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹתָהּ לְעִקָּר וְלִמְשׂוֹשׂ הַחַיִּים. הָעִקָּר הִיא אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁל הִתְעַלּוּת, כְּפִי שֶׁרַבֵּנוּ יְהוּדָה הַלֵּוִי זַצַ"ל קָרָא לַתְּפִלָּה בְּשֵׁם "פְּרִי הַיּוֹם", שֶׁכָּל שְׁאָר שְׁעוֹת הַיּוֹם הֵן לְגַבֶּיהָ כִּקְלִפָּה בִּלְבַד.

שִׁעוּר הַתּוֹרָה בָּעֶרֶב הוּא שִׂיאוֹ שֶׁל הַיּוֹם, הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה הִיא שִׂיאוֹ שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, וְהַחַגִּים הַנִּפְלָאִים – שִׂיא הַשָּׁנָה.

עַל כָּךְ מַזְהִירָה הַתּוֹרָה – לֹא בְּאֹכֶל תִּשְׂמַח. לֹא הוּא עִקַּר הַחַיִּים. אֵין הוּא אֶלָּא אֶמְצָעִי. וְלִשְׂמֹחַ – תִּשְׂמַח בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וְהֶחָג, בִּשְׁמִיעַת הַפָּרָשָׁה, בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה. וּבָזֶה תִּזְכֶּה לַחֲווֹת חֲוָיָה רוּחָנִית מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, דֶּרֶךְ אֱמוּנָה)

	עקב תשע"ב
	הָעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן מְקַבֵּל פִּצּוּי עַל סִבְלוֹ
	לְאַחַר שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ בִּסְעוּדַת הֶחָג וּבְכָל סְעוּדָה וּסְעוּדָה, מְיַחֲלִים אָנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לִזְכּוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (בְּרָכוֹת יז.). זֹאת מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן וִידִיעָה, שֶׁאוֹתוֹ תַּעֲנוּג, נַעֲלֶה וּמְרוֹמָם מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים הַגַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה". וְכָתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שָׁאוּל דַוִויק הַכֹּהֵן זַצַ"ל מֵאֲרָם צוֹבָא: אִם לְחַשְׁךָ כְּסִיל לֵאמֹר, מַהוּ הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּגַן עֵדֶן, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה? אַף אַתָּה עֲנֵה כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו, וְתִפְתַּח פִּיךָ בְּמָשָׁל. מֶלֶךְ הִשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, וְקָרָא לְכָל הָעָם לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתוֹ. בָּאוּ לְגִנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְרִצְפַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וּבְיִחוּד בִּמַּת הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, מְצֻפָּה זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת נוֹצְצוֹת בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶן, לֹא תִּשְׂבַּע הָעַיִן מֵרְאוֹת. וְהַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים בַּהֲדַר בִּגְדֵיהֶם וּבְתִפְאֶרֶת מַדֵּיהֶם, וְלַהֲקוֹת מְחוֹלְלִים מַפְלִיאִים לַעֲשׂוֹת עַל בִּימוֹת עֲשִׁירוֹת תַּפְאוּרָה. הִתְפַּעֲלוּ וְהִתְפַּעֲמוּ, שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ. הָיָה שָׁם בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן סוּמָא אֶחָד, שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו. פָּנָה אֲלֵיהֶם וְחִנֵּן קוֹלוֹ: "בְּמָטוּתָא מִכֶּם, מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּאן לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, מִמַּה אַתֶּם מִתְפַּעֲלִים כָּל כָּךְ, מִמַּה אַתֶּם נֶהֱנִים?" עָנוּהוּ: "מַה נְּדַבֵּר וּמַה נֹּאמַר, כֵּיצַד נְסַבֵּר אֶת אָזְנְךָ מֵאַחַר שֶׁאַתָּה עִוֵּר וְאֵינְךָ מַכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, בֵּין אֶבֶן טוֹבָה לַחֲלוּק חָצָץ, בֵּין לוֹבֵשׁ בּוּץ לְעוֹטֶה בּוּז, בֵּין הוֹד פְּנֵי הַשָּׂר לְכִרְכּוּם פְּנֵי הֶעָנִי הַדַּל?!" "אֱמֶת, עִוֵּר אֲנִי מִלֵּדָה", עָנָה הַסּוּמָא, "אֲבָל בַּר דַּעַת אֲנִי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, וְאֵיתָן אֲנִי בְּדַעְתִּי, כִּי אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר וְיַיִן, וְאֵין תַּעֲנוּג שֶׁיִּשְׁוֶה לְתַעֲנוּג גַּשְׁמִי. וְעַתָּה, אִמְרוּ נָא לִי: רְאִיָּה זוֹ שֶׁאַתֶּם נֶהֱנִים בָּהּ - תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי הִיא אוֹ לֹא?" הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ: "הַטֵּה אָזְנֶךָ וּשְׁמַע מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ, חָכָם וְעָשִׁיר וְנִכְבָּד, פָּגַשׁ בְּעִנְיְנֵי מִסְחָרוֹ בֶּעָשִׁיר נִבְעַר מִדַּעַת, שֶׁכָּל מַעְיָנָיו בִּצְבִירַת נְכָסִים וּבְהַפְגָּנַת עָשְׁרוֹ בְּמִשְׁתְּאוֹת רַאֲוָה, בִּזְלִילָה וּסְבִיאָה. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ אֶת עִסְקֵיהֶם, הִפְלִיגוּ בְּשִׂיחָה. הִזְמִין הֶעָשִׁיר הַנִּבְעָר אֶת רֵעוֹ לְמִשְׁתֶּה שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲרֹךְ, וְהַלָּה דָּחָה אֶת הַהַזְמָנָה בְּנִימוּס וּבַעֲדִינוּת. אֵין הוּא מוֹצֵא טַעַם בְּמִשְׁתָּאוֹת וּבְחִינְגָאוֹת, בַּאֲכִילַת מַעֲדַנִּים וּבִסְבִיאַת יֵינוֹת. "אִם כֵּן", שָׁאַל הֶחָבֵר, "מַה טַּעַם אַתָּה מוֹצֵא בְּעָשְׁרְךָ?" עָנָה: "עָשְׁרִי פּוֹתֵחַ לְפָנַי אֶת דַּלְתוֹת מוֹעֶצֶת הַמְּלוּכָה". שָׁמַע חֲבֵרוֹ וּפָרַץ בִּצְחוֹק רָם: "מַה הֲנָאָה הִיא זוֹ, אֵין אֵלּוּ אֶלָּא הֲבָלִים וּשְׁטוּיוֹת". הִבְלִיג הַלָּהּ עַל הָעֶלְבּוֹן וְאָמַר: "הֲכֵיצַד תּוּכַל לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט אִם לֹא רָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ? אַדְּרַבָּה, הִתְעַנֵּג הָעֶרֶב בְּמִשְׁתְּךָ, וּמָחָר אָבוֹא לְהַרְאוֹתְךָ אֶת עָשְׁרִי וְאֶת כְּבוֹדִי". אוֹתוֹ לַיְלָה נֶעֱרַךְ הַמִּשְׁתֶּה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְהֶעָשִׁיר זָלַל וְסָבָא וְהִתְהוֹלֵל עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ. לַמָּחֳרָת הַיּוֹם בָּא חֲבֵרוֹ לְקָרְאוֹ. אָמְרוּ לוֹ "הֲלוּם יַיִן הוּא, מִתְגּוֹלֵל בְּקִיאוֹ, אַל תִּרְאֵהוּ בְּקַלְקַלָּתוֹ". שָׁב הַשָּׂר לְבֵיתוֹ, וְחָזַר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. מָצָא אֶת חֲבֵרוֹ וּפָנָיו חִוְּרוֹת כִּפְנֵי מֵת, עֵינָיו כְּבוּיוֹת וּצְדָעָיו חֲבוּשׁוֹת מִפְּנֵי כְּאֵב רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: "אָמְנָם לֹא רָאִיתִי בְּעֹשֶׁר הַמִּשְׁתֶּה, אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי אֶת תּוֹצְאוֹתָיו הַבְּרוּכוֹת". חָפוּ פְּנֵי הֶעָשִׁיר. אָמַר לוֹ הַשָּׂר: "אִם יֵשׁ בְּכֹחֲךָ, בּוֹא עִמִּי". עָנָהוּ: "אָנָּא בְּטוּבְךָ, הַנִּיחֵנִי בְּמַכְאוֹבִי וּבֹא מָחָר". שָׁב הַשָּׂר לַמָּחֳרָת הַיּוֹם וְהָלְכוּ יַחְדָּיו לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. בִּקֵּשׁ הַשָּׂר מִשּׁוֹמֵר הַסַּף שֶׁיַּנִּיחַ לַחֲבֵרוֹ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ. הָלְכוּ בְּמִסְדְרוֹנוֹת הָאַרְמוֹן, וְהַכֹּל קִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׂר בְּכָבוֹד וּבְקִידָה. בָּא וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ עִם כָּל שָׂרֵי הַמַּמְלָכָה. נוֹעֲצוּ אֶת מִי יְמַנּוּ לְמוֹשֵׁל בְּמָחוֹז פְּלוֹנִי, וְאֶת מִי יְמַנּוּ כְּשַׂר צָבָא בִּגְדוּד פְּלוֹנִי. שָׁאֲלוּ לְחַוַּת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשָּׂר, כֵּיצַד יַגְדִּילוּ אֶת הַכְנָסוֹת הָאוֹצָר וְכֵיצַד יַעֲנוּ עַל אִגַּרְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ זָר, אֶת מִי יַדִּיחוּ וְאֶת מִי יַכְתִּירוּ, אֶת מִי יַעַצְרוּ וְאֵלּוּ אֲסִירִים יְשַׁחְרְרוּ. וְרָאָה, כִּי רָם כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַשָּׂר, וְהַכֹּל קְשׁוּבִים לִדְבָרָיו וְשׁוֹאֲלִים בַּעֲצָתוֹ. וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּיִרְאַת כָּבוֹד וּבְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, הוֹד וְהָדָר. אֵיזוֹ חֶרְדַת כָּבוֹד, אֵיזֶה הֲדַר שִׁלְטוֹן. מֵעוֹלָם לֹא רָאָה כָּזֹאת. הַמּוֹעָצָה סִיְּמָה אֶת דִּיּוּנֶיהָ. הַשָּׂר קָם וְהַכֹּל קָמוּ אַחֲרָיו. הַשָּׂר פָּנָה לָצֵאת, וְהַכֹּל נִצְּבוּ בְּדוּמִיָּה. פָּסַע הַשָּׂר בַּמִּסְדְּרוֹן, וְהַשּׁוֹמְרִים הִצְטוֹדְדוּ לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ. פָּנָה הַשָּׂר לַאֲחוֹרָיו וְשָׁאַל אֶת הֶעָשִׁיר הַנִּדְהָם וְהַנָּבוֹךְ: "מַה תֹּאמַר, כְּלוּם יֵשׁ מַמָּשׁ בַּהֲנָאוֹתַי?" וְהַלָּה לֹא מָצָא בְּפִיו מִלִּים. אֵיפֹה הֲנָאוֹתָיו הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמְּגֻשָּׁמוֹת לְמוּל הֲנָאָה רוּחָנִית, נַעֲלָה וּמְרוֹמֶמֶת, מַעֲמָד נִשְׂגָּב זֶה שֶׁהָיָה לוֹ עֵד?" הַסּוּמָא שָׁמַע סִפּוּר זֶה בִּדְרִיכוּת. "הֲמֵבִין אַתָּה", שָׁאַל הַמְּסַפֵּר, "שֶׁגַּם אִם אֵין הָרְאִיָּה הֲנָאָה גַּשְׁמִית, עֲשׂוּיָה הִיא לִגְרֹם חֲוָיָה עִילָאִית וּמְרוֹמֶמֶת שֶׁכָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לֹא יִשְׁווּ לָהּ?" וְהַסּוּמָא הֵבִין. וַהֲרֵי זֶה מָשָׁל הָרָחוֹק אַלְפֵי דַּרְגוֹת מֵהַחֲוָיָה הָרוּחָנִית הַנִּפְלָאָה שֶׁל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים לַחֲווֹתָהּ בִּמְלֹאָהּ. הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וּמַעְיָנוֹ – בְּקִנְיְנֵי הַחָכְמָה. הָעִסּוּק בְּעִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה וְצָרְכֵי הַגּוּף הוּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְקַצֵּר בָּהּ כְּכָל הַאֶפְשָׁר, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹתָהּ לְעִקָּר וְלִמְשׂוֹשׂ הַחַיִּים. הָעִקָּר הִיא אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁל הִתְעַלּוּת, כְּפִי שֶׁרַבֵּנוּ יְהוּדָה הַלֵּוִי זַצַ"ל קָרָא לַתְּפִלָּה בְּשֵׁם "פְּרִי הַיּוֹם", שֶׁכָּל שְׁאָר שְׁעוֹת הַיּוֹם הֵן לְגַבֶּיהָ כִּקְלִפָּה בִּלְבַד. שִׁעוּר הַתּוֹרָה בָּעֶרֶב הוּא שִׂיאוֹ שֶׁל הַיּוֹם, הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה הִיא שִׂיאוֹ שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, וְהַחַגִּים הַנִּפְלָאִים – שִׂיא הַשָּׁנָה. עַל כָּךְ מַזְהִירָה הַתּוֹרָה – לֹא בְּאֹכֶל תִּשְׂמַח. לֹא הוּא עִקַּר הַחַיִּים. אֵין הוּא אֶלָּא אֶמְצָעִי. וְלִשְׂמֹחַ – תִּשְׂמַח בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וְהֶחָג, בִּשְׁמִיעַת הַפָּרָשָׁה, בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה. וּבָזֶה תִּזְכֶּה לַחֲווֹת חֲוָיָה רוּחָנִית מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, דֶּרֶךְ אֱמוּנָה)