Otzarot-Article

"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (כו-ה) סִפּוּר מֵהַחַיִּים. פָּגַשְׁתִּי בְּרַב שְׁכוּנָה, מֻכָּר וְיָדוּעַ. רַב פְּעָלִים, מְכֻבָּד וּמָעֳרָךְ. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהִזְדַּהוֹת, וּמִיַּד יוּבַן מַדּוּעַ.

הוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה 'פְּשׁוּטָה', שֶׁהֲרֵי אֵין יְהוּדִי פָּשׁוּט וְכָל יְהוּדִי יָקָר מִפָּז. אֶחָיו פָּנוּ לַעֲבוֹדָה, לְמִסְחָר, וְהוּא - חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה. הוֹרָיו לָחֲצוּ עָלָיו שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַיְּשִׁיבָה, שֶׁיַּעֲסֹק בִּמְלָאכָה. וְהַלַּחַץ נָשָׂא פֵּרוֹת, הוּא "נִשְׁבַּר". בְּצַעַד שֶׁל הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן פָּנָה רַבּוֹ אֶל הַהוֹרִים, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּר:

הוֹרְקְנוּס הָיָה חַקְלַאי עָשִׁיר, וְכָל בָּנָיו עָמְלוּ בִּשְׂדוֹתָיו. בֵּן אֶחָד נָטַשׁ אֶת הַשָּׂדוֹת וְעָרַק מִן הָעֲבוֹדָה לַיְּשִׁיבָה. הוֹרְקְנוּס כָּעַס. הֲכָךְ נוֹטְשִׁים פַּרְנָסָה בְּטוּחָה לְטוֹבַת חַיֵּי רוּחַ? אֶחָיו עֲמֵלִים וְהוּא יוֹשֵׁב לוֹ וְלוֹמֵד? וּכְשֶׁיְּחַלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הַיְּרוּשָׁה, הוּא יוֹפִיעַ לְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ בּוֹ לֹא עָמַל וְלֹא יָגַע? עָמַד וְהִדִּיר אֶת בְּנוֹ מִנְּכָסָיו. לֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בַּיְּרוּשָׁה. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא עָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל כָּךְ. בְּבוֹאוֹ, מָצָא תְּכוּנָה רַבָּה. מַה קָּרָה? רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, מַסְמִיךְ לְרַבָּנוּת אֶת גְּדוֹל תַּלְמִידָיו. וּמִיהוּ? נִחַשְׁתֶם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס... וּכְשֶׁהָאָב הִצִּיג עַצְמוֹ בְּפָנָיו, עָמַד הַנָּשִׂיא וְחִבְּקוֹ, וְאָמַר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצֶיךָ!"

נִתָּן לְשַׁעֵר שֶׁאֶת אֱלִיעֶזֶר הוּא כְּבַר לֹא הִדִּיר מִנְּכָסָיו. אַדְּרַבָּה, הוּא רָוָה מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה לְתִפְאֶרֶת הַמִּשְׁפָּחָה.

הָרַב סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ וְשָׁאַל אֶת הַהוֹרִים: "בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס" וְהָאָב, יוֹדֵעַ סֵפֶר, עָנָה: "בֶּטַח. בַּמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (ב-ח) הִגְדִּירוּהוּ "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה" הַמִּשְׁנָה מְלֵאָה בְּמֵימְרוֹת וְדִינִים מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל".

הִמְשִׁיךְ הָרַב וְשָׁאַל: "וְלָאַחִים שֶׁלּוֹ, אֵיךְ קָרְאוּ? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. הֵם שָׁקְעוּ בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה, נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם".

וְכָךְ, סִיֵּם רַב הַשְּׁכוּנָה, נִשְׁאַרְתִּי בַּיְּשִׁיבָה...

הָרַב סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ הַמְּאַלֵּף וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וַאֲנִי תָּפַסְתִּי לְפֶתַע, שֶׁבְּעֶצֶם גַּם אֶת אֶחָיו שֶׁל הָרַב אִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר. מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּם מַכִּירִים רַק אֶת הָרַב!

כְּלַפֵּי מָה אֲמוּרִים הַדְּבָרִים? קוֹרְאִים אָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", עַל לָבָן שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל. "אֹבֵד", פֵּרֵשׁ הָרַדַ"ק, שֶׁתָּמִיד בִּקֵּשׁ זֹאת, כָּל עֶשְׂרִים הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּמְחִצָּתוֹ. וּבַמֶּה בִּקֵּשׁ לְאַבְּדוֹ, הֲרֵי הִתְבָּרֵךְ בִּגְלָלוֹ וְלֹא רָצָה שֶׁיַּעֲזֹב, אֶלָּא בִּקֵּשׁ לְהַחְטִיאוֹ, וְגָדוֹל הַמַּחְטִיאוֹ יוֹתֵר מִן הַהוֹרְגוֹ. אַךְ מַה לָּשׁוֹן זוֹ שֶׁל אֲבֵדָה?

וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה. אֵיךְ קָרְאוּ לִבְנֵי לָבָן? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, אָבְדוּ בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה. וְאִם הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּאַחַד מֵהֶם, הֵן הָיָה אוֹבֵד, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְעַתָּה, שֶׁנִּשְׁאַר בְּתֻמּוֹ וּבְצִדְקָתוֹ, זָכָה לְיַסֵּד עַם נִצְחִי, וְ"יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת" (תַּעֲנִית ה:), חַי הוּא לָנֶצַח בְּקִרְבֵּנוּ.

וְהַדְּבָרִים נְכוֹנִים כָּל כָּךְ לְגַבֵּינוּ. "מַרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים" גַּם מִבְּחִינָה זוֹ.

פּוֹגְשִׁים אָנוּ בִּיהוּדִים הַמִּתְגָּאִים בְּיִחוּסָם: דּוֹר פְּלוֹנִי לַשְּׁלָ"ה, לַ"יִּשְׂמַח מֹשֶׁה", לַמַּהֲרַ"ל. אֲבָל מֵאָז עָבְרוּ שִׁבְעָה וַעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת. אֱמֶת, אֲבָל דּוֹר לְדוֹר יַבִּיעַ אֹמֶר, יִתְפָּאֵר בַּיִּחוּס! כָּךְ לְגַבֵּי אֲבִי הַשּׁוֹשֶׁלֶת, וְכָךְ לְגַבֵּי הַסָּב. יָדְעוּ לְסַפֵּר הַאִם הָיָה יְהוּדִי יוֹדֵעַ סֵפֶר, בַּר אוֹרְיָן, קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה. נֵדַע, שֶׁזּוֹ הַעֲרָכָה לְדוֹרוֹת. שֶׁגַּם עַל כָּךְ נֶאֱמַר "אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד".

אָז אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁיִּזְכְּרוּנוּ וְאַף יִתְגָּאוּ בָּנוּ, נִרְאֶה "לְהַרְבּוֹת חַיִּים" בְּתוֹסֶפֶת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּהַרְחָבַת יֶדַע וְהַעֲמָקָתוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	עקב תשע"ב
	הָעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן מְקַבֵּל פִּצּוּי עַל סִבְלוֹ
	"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (כו-ה) סִפּוּר מֵהַחַיִּים. פָּגַשְׁתִּי בְּרַב שְׁכוּנָה, מֻכָּר וְיָדוּעַ. רַב פְּעָלִים, מְכֻבָּד וּמָעֳרָךְ. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהִזְדַּהוֹת, וּמִיַּד יוּבַן מַדּוּעַ. הוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה 'פְּשׁוּטָה', שֶׁהֲרֵי אֵין יְהוּדִי פָּשׁוּט וְכָל יְהוּדִי יָקָר מִפָּז. אֶחָיו פָּנוּ לַעֲבוֹדָה, לְמִסְחָר, וְהוּא - חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה. הוֹרָיו לָחֲצוּ עָלָיו שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַיְּשִׁיבָה, שֶׁיַּעֲסֹק בִּמְלָאכָה. וְהַלַּחַץ נָשָׂא פֵּרוֹת, הוּא "נִשְׁבַּר". בְּצַעַד שֶׁל הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן פָּנָה רַבּוֹ אֶל הַהוֹרִים, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּר: הוֹרְקְנוּס הָיָה חַקְלַאי עָשִׁיר, וְכָל בָּנָיו עָמְלוּ בִּשְׂדוֹתָיו. בֵּן אֶחָד נָטַשׁ אֶת הַשָּׂדוֹת וְעָרַק מִן הָעֲבוֹדָה לַיְּשִׁיבָה. הוֹרְקְנוּס כָּעַס. הֲכָךְ נוֹטְשִׁים פַּרְנָסָה בְּטוּחָה לְטוֹבַת חַיֵּי רוּחַ? אֶחָיו עֲמֵלִים וְהוּא יוֹשֵׁב לוֹ וְלוֹמֵד? וּכְשֶׁיְּחַלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הַיְּרוּשָׁה, הוּא יוֹפִיעַ לְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ בּוֹ לֹא עָמַל וְלֹא יָגַע? עָמַד וְהִדִּיר אֶת בְּנוֹ מִנְּכָסָיו. לֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בַּיְּרוּשָׁה. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא עָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל כָּךְ. בְּבוֹאוֹ, מָצָא תְּכוּנָה רַבָּה. מַה קָּרָה? רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, מַסְמִיךְ לְרַבָּנוּת אֶת גְּדוֹל תַּלְמִידָיו. וּמִיהוּ? נִחַשְׁתֶם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס... וּכְשֶׁהָאָב הִצִּיג עַצְמוֹ בְּפָנָיו, עָמַד הַנָּשִׂיא וְחִבְּקוֹ, וְאָמַר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצֶיךָ!" נִתָּן לְשַׁעֵר שֶׁאֶת אֱלִיעֶזֶר הוּא כְּבַר לֹא הִדִּיר מִנְּכָסָיו. אַדְּרַבָּה, הוּא רָוָה מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה לְתִפְאֶרֶת הַמִּשְׁפָּחָה. הָרַב סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ וְשָׁאַל אֶת הַהוֹרִים: "בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס" וְהָאָב, יוֹדֵעַ סֵפֶר, עָנָה: "בֶּטַח. בַּמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (ב-ח) הִגְדִּירוּהוּ "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה" הַמִּשְׁנָה מְלֵאָה בְּמֵימְרוֹת וְדִינִים מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל". הִמְשִׁיךְ הָרַב וְשָׁאַל: "וְלָאַחִים שֶׁלּוֹ, אֵיךְ קָרְאוּ? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. הֵם שָׁקְעוּ בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה, נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם". וְכָךְ, סִיֵּם רַב הַשְּׁכוּנָה, נִשְׁאַרְתִּי בַּיְּשִׁיבָה... הָרַב סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ הַמְּאַלֵּף וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וַאֲנִי תָּפַסְתִּי לְפֶתַע, שֶׁבְּעֶצֶם גַּם אֶת אֶחָיו שֶׁל הָרַב אִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר. מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּם מַכִּירִים רַק אֶת הָרַב! כְּלַפֵּי מָה אֲמוּרִים הַדְּבָרִים? קוֹרְאִים אָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", עַל לָבָן שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל. "אֹבֵד", פֵּרֵשׁ הָרַדַ"ק, שֶׁתָּמִיד בִּקֵּשׁ זֹאת, כָּל עֶשְׂרִים הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּמְחִצָּתוֹ. וּבַמֶּה בִּקֵּשׁ לְאַבְּדוֹ, הֲרֵי הִתְבָּרֵךְ בִּגְלָלוֹ וְלֹא רָצָה שֶׁיַּעֲזֹב, אֶלָּא בִּקֵּשׁ לְהַחְטִיאוֹ, וְגָדוֹל הַמַּחְטִיאוֹ יוֹתֵר מִן הַהוֹרְגוֹ. אַךְ מַה לָּשׁוֹן זוֹ שֶׁל אֲבֵדָה? וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה. אֵיךְ קָרְאוּ לִבְנֵי לָבָן? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, אָבְדוּ בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה. וְאִם הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּאַחַד מֵהֶם, הֵן הָיָה אוֹבֵד, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְעַתָּה, שֶׁנִּשְׁאַר בְּתֻמּוֹ וּבְצִדְקָתוֹ, זָכָה לְיַסֵּד עַם נִצְחִי, וְ"יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת" (תַּעֲנִית ה:), חַי הוּא לָנֶצַח בְּקִרְבֵּנוּ. וְהַדְּבָרִים נְכוֹנִים כָּל כָּךְ לְגַבֵּינוּ. "מַרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים" גַּם מִבְּחִינָה זוֹ. פּוֹגְשִׁים אָנוּ בִּיהוּדִים הַמִּתְגָּאִים בְּיִחוּסָם: דּוֹר פְּלוֹנִי לַשְּׁלָ"ה, לַ"יִּשְׂמַח מֹשֶׁה", לַמַּהֲרַ"ל. אֲבָל מֵאָז עָבְרוּ שִׁבְעָה וַעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת. אֱמֶת, אֲבָל דּוֹר לְדוֹר יַבִּיעַ אֹמֶר, יִתְפָּאֵר בַּיִּחוּס! כָּךְ לְגַבֵּי אֲבִי הַשּׁוֹשֶׁלֶת, וְכָךְ לְגַבֵּי הַסָּב. יָדְעוּ לְסַפֵּר הַאִם הָיָה יְהוּדִי יוֹדֵעַ סֵפֶר, בַּר אוֹרְיָן, קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה. נֵדַע, שֶׁזּוֹ הַעֲרָכָה לְדוֹרוֹת. שֶׁגַּם עַל כָּךְ נֶאֱמַר "אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד". אָז אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁיִּזְכְּרוּנוּ וְאַף יִתְגָּאוּ בָּנוּ, נִרְאֶה "לְהַרְבּוֹת חַיִּים" בְּתוֹסֶפֶת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּהַרְחָבַת יֶדַע וְהַעֲמָקָתוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)