Otzarot-Article

"צַו אֶת אַהֲרֹן" (ו-ב) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: כָּתַב רַשִּׁ"י: אֵין "צַו" אֶלָּא לְשׁוֹן זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס. שֶׁהָעוֹלָה מֻקְרֶבֶת כָּלִיל, וְאֵין לַכֹּהֵן בָּהּ חֵלֶק.

אֲבָל בְּזֵרוּז אֵין דַּי. אֶלָּא: "וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ, עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (וַיִּקְרָא ז-ח). מַשֶּׁהוּ נִשְׁאָר לַכֹּהֲנִים, אִם לֹא הַבָּשָׂר אֲזַי הָעוֹר. וּלְלַמְּדֵנוּ בָּא.

הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּיָּדוּעַ, הוּא עוֹלַם הַנִּסְיוֹנוֹת. הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן (מְסִלַּת יְשָׁרִים), וְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע, הִנֵּה הֵם נִסְיוֹנוֹת לָאָדָם. וּמַה הִיא הַדֶּרֶךְ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן? כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זָצָ"ל (אוֹר יִשְׂרָאֵל, אִגֶּרֶת ב): "לְהַקְטִין הַדָּבָר, לְהָקֵל הַנִּסָּיוֹן, עַד אֲשֶׁר תִּגְדַּל הַיִּרְאָה מֵהַתַּאֲוָה".

הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק זָצָ"ל נָתַן לְכָךְ דֻּגְמָה קוֹלַעַת -

הוֹלֵךְ הָאָדָם בִּרְחוֹב הָעִיר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, לִפְנוֹת עֶרֶב. בֵּיתוֹ רֵיקָם, אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל, יְלָדָיו בּוֹכִים בָּרָעָב, וְהוּא מַר לוֹ. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", מְשַׁוֵּעַ בְּלֹא קוֹל, "חַלְּצֵנִי מִמְּצוּקָתִי, הַמְצֵא לִי מְזוֹנִי!"

עוֹד הוּא מַעֲתִיר, וְאוֹרוּ עֵינָיו: לְמַרְגְּלוֹתָיו, שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שְׁקָלִים!

מָאתַיִם שְׁקָלִים - לֶחֶם לְחֹדֶשׁ יָמִים!

אֲבָל שַׁבָּת. מֻקְצֶה.

וּמִיָּד, תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, נַעֲשָׂה הָאַבְרֵךְ לַלַּמְדָן הַמַּבְרִיק בְּיוֹתֵר בָּעִיר! רֵאשִׁית, מֻקְצֶה מִדְּרַבָּנָן, וְחֶסֶד מִדְּאוֹרַיְתָא. הַמֻּקְצֶה, עֲבֵרָה אַחַת. וְהַחֶסֶד, לַעֲשָׂרָה פִּיּוֹת וּלְחֹדֶשׁ יָמִים. וּמִלְּבַד זֹאת, הֲרֵי זֶה סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מְנִיעַת מָוֶת בָּרָעָב. וּמָה אִם יְרִימוֹ בַּאֲחוֹרֵי יָדוֹ, בִּקְמִיצָה וְזֶרֶת. טִלְטוּל מֻקְצֶה כִּלְאַחַר יָד. וְגַם יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּתוֹר מִמְחָטָה, לִגְרֹף אַפּוֹ. מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ.

וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר, שֶׁאֵלּוּ הֶתֵּרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, אֲבָל כַּמָּה גָּדוֹל הַנִּסָּיוֹן!

וְאָז הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: נִיחָא. אֶתְכּוֹפֵף וְאָרִים, וְאֶרְאֶה שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי כָּתוּב: "דְּפוּס הַשּׁוֹשַׁנִּים. מַדְפִּיס כָּל דָּבָר חוּץ מִדּוֹלָרִים". נוּ, גַּם הָיִיתִי סְמַרְטוּט, וְגַם עָשִׂיתִי מֵעַצְמִי טִפֵּשׁ -

וּמַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.

מֶה עָשָׂה? הִקְטִין הַנִּסָּיוֹן.

בְּאוֹתָהּ מִדָּה, יָכוֹל הָיָה לְהַגְבִּיר הַיִּרְאָה. לוֹמַר לְעַצְמוֹ: נִסָּיוֹן הוּא, מְצַלְּמִים אוֹתְךָ כָּעֵת. עוֹקְבִים אַחֲרֶיךָ, לִרְאוֹת אֵיךְ תַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. וּמָה אִם תִּתְכּוֹפֵף לְהָרִים וְהָרַב יַעֲבֹר -

יְהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם (בְּרָכוֹת כח:). מַה תַּסְבִּיר לָרַב, שֶׁחִפַּשְׂתָּ מִמְחָטָה?!

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה, שֶׁרַבּוֹתֵינוּ נָקְטוּ בִּשְׁנֵי אֶמְצָעִים מְשֻׁלָּבִים אֵלּוּ כְּדֵי לְזָרְזֵנוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. לְדֻגְמָה, כְּשֶׁאָמְרוּ (נְדָרִים כב.) שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, וְעָלוּל לְכָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, פָּעֲלוּ לְהַגְבִּיר הַיִּרְאָה. וּכְשֶׁאָמְרוּ: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתַּחְתּוֹנִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁמְּכַלָּה עֵינַיִם וּמַדְאִיבָה נֶפֶשׁ, שֶׁהַכַּעַס סְגֻלָּה בְּדוּקָה לִטְחוֹרִים, הִקְטִינוּ הַנִּסָּיוֹן.

וּכְשֶׁאָמְרוּ, שֶׁהַכּוֹעֵס אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, הִגְבִּירוּ הַיִּרְאָה. וּכְשֶׁהוֹסִיפוּ שֶׁמְּשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת, הֵקֵלּוּ הַנִּסָּיוֹן.

כְּשֶׁאָמְרוּ (סוֹטָה ד:) שֶׁהַמִּתְגָּאֶה כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְקָרוּי תּוֹעֵבָה וּמְגָרֵשׁ הַשְּׁכִינָה, הִגְבִּירוּ הַיִּרְאָה. וּכְשֶׁאָמְרוּ (סוֹטָה מז:) שֶׁאֲפִלּוּ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ סוֹלְדִים מִמֶּנּוּ, הִקְטִינוּ הַנִּסָּיוֹן.

כַּמָּה חֲבָל, שֶׁבְּנוֹגֵעַ לְעַצְמוֹ דּוֹאֵג כָּל אָדָם לְהָקֵל הַנִּסָּיוֹן וּמַגְדִּילוֹ לְזוּלָתוֹ. אֵיךְ אֶדְאַג לְכָךְ שֶׁלֹּא אֶכְעַס בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם? אֹמַר מֵרֹאשׁ לְמָה אֲנִי מְצַפֶּה, אֵיזֶה תַּפְרִיט אֲנִי מַזְמִין, עַד הַפְּרִיט הָאַחֲרוֹן. שֶׁלֹּא תִּהְיֶה סִבָּה לַכַּעַס.

וְאֵיךְ אֶדְאַג שֶׁהָעֵזֶר שֶׁכְּנֶגֶד לֹא תִּכְעַס? אָה, לְשֵׁם כָּךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהַגְבָּרַת הַיִּרְאָה. הִיא תִּוָּכַח שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ כְּדַאי לִכְעֹס... (וְהִגַּדְתָּ)

	ואתחנן תשע"ב
	שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה מִשְׁכַּן הָרוּחָנִיּוּת
	"צַו אֶת אַהֲרֹן" (ו-ב) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: כָּתַב רַשִּׁ"י: אֵין "צַו" אֶלָּא לְשׁוֹן זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס. שֶׁהָעוֹלָה מֻקְרֶבֶת כָּלִיל, וְאֵין לַכֹּהֵן בָּהּ חֵלֶק. אֲבָל בְּזֵרוּז אֵין דַּי. אֶלָּא: "וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ, עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (וַיִּקְרָא ז-ח). מַשֶּׁהוּ נִשְׁאָר לַכֹּהֲנִים, אִם לֹא הַבָּשָׂר אֲזַי הָעוֹר. וּלְלַמְּדֵנוּ בָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּיָּדוּעַ, הוּא עוֹלַם הַנִּסְיוֹנוֹת. הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן (מְסִלַּת יְשָׁרִים), וְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע, הִנֵּה הֵם נִסְיוֹנוֹת לָאָדָם. וּמַה הִיא הַדֶּרֶךְ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן? כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זָצָ"ל (אוֹר יִשְׂרָאֵל, אִגֶּרֶת ב): "לְהַקְטִין הַדָּבָר, לְהָקֵל הַנִּסָּיוֹן, עַד אֲשֶׁר תִּגְדַּל הַיִּרְאָה מֵהַתַּאֲוָה". הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק זָצָ"ל נָתַן לְכָךְ דֻּגְמָה קוֹלַעַת - הוֹלֵךְ הָאָדָם בִּרְחוֹב הָעִיר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, לִפְנוֹת עֶרֶב. בֵּיתוֹ רֵיקָם, אֵין לֶחֶם לֶאֱכֹל, יְלָדָיו בּוֹכִים בָּרָעָב, וְהוּא מַר לוֹ. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", מְשַׁוֵּעַ בְּלֹא קוֹל, "חַלְּצֵנִי מִמְּצוּקָתִי, הַמְצֵא לִי מְזוֹנִי!" עוֹד הוּא מַעֲתִיר, וְאוֹרוּ עֵינָיו: לְמַרְגְּלוֹתָיו, שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם שְׁקָלִים! מָאתַיִם שְׁקָלִים - לֶחֶם לְחֹדֶשׁ יָמִים! אֲבָל שַׁבָּת. מֻקְצֶה. וּמִיָּד, תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, נַעֲשָׂה הָאַבְרֵךְ לַלַּמְדָן הַמַּבְרִיק בְּיוֹתֵר בָּעִיר! רֵאשִׁית, מֻקְצֶה מִדְּרַבָּנָן, וְחֶסֶד מִדְּאוֹרַיְתָא. הַמֻּקְצֶה, עֲבֵרָה אַחַת. וְהַחֶסֶד, לַעֲשָׂרָה פִּיּוֹת וּלְחֹדֶשׁ יָמִים. וּמִלְּבַד זֹאת, הֲרֵי זֶה סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מְנִיעַת מָוֶת בָּרָעָב. וּמָה אִם יְרִימוֹ בַּאֲחוֹרֵי יָדוֹ, בִּקְמִיצָה וְזֶרֶת. טִלְטוּל מֻקְצֶה כִּלְאַחַר יָד. וְגַם יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּתוֹר מִמְחָטָה, לִגְרֹף אַפּוֹ. מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ. וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר, שֶׁאֵלּוּ הֶתֵּרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, אֲבָל כַּמָּה גָּדוֹל הַנִּסָּיוֹן! וְאָז הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: נִיחָא. אֶתְכּוֹפֵף וְאָרִים, וְאֶרְאֶה שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי כָּתוּב: "דְּפוּס הַשּׁוֹשַׁנִּים. מַדְפִּיס כָּל דָּבָר חוּץ מִדּוֹלָרִים". נוּ, גַּם הָיִיתִי סְמַרְטוּט, וְגַם עָשִׂיתִי מֵעַצְמִי טִפֵּשׁ - וּמַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. מֶה עָשָׂה? הִקְטִין הַנִּסָּיוֹן. בְּאוֹתָהּ מִדָּה, יָכוֹל הָיָה לְהַגְבִּיר הַיִּרְאָה. לוֹמַר לְעַצְמוֹ: נִסָּיוֹן הוּא, מְצַלְּמִים אוֹתְךָ כָּעֵת. עוֹקְבִים אַחֲרֶיךָ, לִרְאוֹת אֵיךְ תַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. וּמָה אִם תִּתְכּוֹפֵף לְהָרִים וְהָרַב יַעֲבֹר - יְהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם (בְּרָכוֹת כח:). מַה תַּסְבִּיר לָרַב, שֶׁחִפַּשְׂתָּ מִמְחָטָה?! כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה, שֶׁרַבּוֹתֵינוּ נָקְטוּ בִּשְׁנֵי אֶמְצָעִים מְשֻׁלָּבִים אֵלּוּ כְּדֵי לְזָרְזֵנוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן. לְדֻגְמָה, כְּשֶׁאָמְרוּ (נְדָרִים כב.) שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, וְעָלוּל לְכָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, פָּעֲלוּ לְהַגְבִּיר הַיִּרְאָה. וּכְשֶׁאָמְרוּ: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתַּחְתּוֹנִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁמְּכַלָּה עֵינַיִם וּמַדְאִיבָה נֶפֶשׁ, שֶׁהַכַּעַס סְגֻלָּה בְּדוּקָה לִטְחוֹרִים, הִקְטִינוּ הַנִּסָּיוֹן. וּכְשֶׁאָמְרוּ, שֶׁהַכּוֹעֵס אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, הִגְבִּירוּ הַיִּרְאָה. וּכְשֶׁהוֹסִיפוּ שֶׁמְּשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת, הֵקֵלּוּ הַנִּסָּיוֹן. כְּשֶׁאָמְרוּ (סוֹטָה ד:) שֶׁהַמִּתְגָּאֶה כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְקָרוּי תּוֹעֵבָה וּמְגָרֵשׁ הַשְּׁכִינָה, הִגְבִּירוּ הַיִּרְאָה. וּכְשֶׁאָמְרוּ (סוֹטָה מז:) שֶׁאֲפִלּוּ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ סוֹלְדִים מִמֶּנּוּ, הִקְטִינוּ הַנִּסָּיוֹן. כַּמָּה חֲבָל, שֶׁבְּנוֹגֵעַ לְעַצְמוֹ דּוֹאֵג כָּל אָדָם לְהָקֵל הַנִּסָּיוֹן וּמַגְדִּילוֹ לְזוּלָתוֹ. אֵיךְ אֶדְאַג לְכָךְ שֶׁלֹּא אֶכְעַס בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם? אֹמַר מֵרֹאשׁ לְמָה אֲנִי מְצַפֶּה, אֵיזֶה תַּפְרִיט אֲנִי מַזְמִין, עַד הַפְּרִיט הָאַחֲרוֹן. שֶׁלֹּא תִּהְיֶה סִבָּה לַכַּעַס. וְאֵיךְ אֶדְאַג שֶׁהָעֵזֶר שֶׁכְּנֶגֶד לֹא תִּכְעַס? אָה, לְשֵׁם כָּךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהַגְבָּרַת הַיִּרְאָה. הִיא תִּוָּכַח שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ כְּדַאי לִכְעֹס... (וְהִגַּדְתָּ)