Otzarot-Article

"נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר" (כד-ג) מַה הַלֶּקַח הָעִקָּרִי שֶׁל פָּרָשָׁתֵנוּ? מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין תְּחִלָּתָהּ לְסוֹפָהּ? בְּעֵינַי, מִכָּל מָקוֹם, הַלֶּקַח מַדְהִים.

קִרְאוּ מַה בְּכֹחַ אָדָם יָחִיד, בּוֹדֵד, לְחוֹלֵל. הַפָּרָשָׁה מַתְחִילָה בְּיָזְמָה שֶׁל אָדָם אֶחָד, בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. מַמְשִׁיכָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם נוֹסָף, בִּלְעָם. כֹּחַ רַע, מֻשְׁחָת. עַיִן רָעָה וְכֹחַ קְלָלָה. אֲבָל לוּלֵא אַזְהָרַת הַקַּבָּ"ה וְנִסָּיו, מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה: "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר... לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'!" (מִיכָה ו-ה). וְהָלְאָה, עֲצַת בִּלְעָם לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְרִיצוּת וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, בְּעֶטְיָהּ מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֵחָלְצוּתוֹ שֶׁל פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר לְקַנֵּא קִנְאַת ה', שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ נֶעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה. הַצַּד הַשָּׁוֶה: יָזְמַת יְחִידִים, לְטוֹב וּלְמוּטָב.

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי", אַל תִּקְרִי "יְהוּדִי" אֶלָּא "יְחִידִי". וּרְאוּ מַה חוֹלֵל.

וְהִשְׁמִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה - כִּגְדוֹל הַדּוֹר בְּדוֹרוֹ (שַׁבָּת נד:). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם אָדָם אֶחָד יָכוֹל לְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בַּדּוֹר, לְרוֹמְמוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִפְסָגוֹת, כַּמָּה יָכוֹל וְחַיָּב הוּא לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: "וְלֹא קָם נָבִיא... בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" (דְּבָרִים לד-י). בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם קָם. וּמִיהוּ? בִּלְעָם (סִפְרִי). כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר שֶׁאִלּוּ הָיוּ לָהֶם נְבִיאִים הָיוּ חוֹזְרִים לְמוּטָב (רַשִׁ"י בַּמִּדְבָּר כד-ה).

מֹשֶׁה וּבִלְעָם קִבְּלוּ אֵפוֹא אוֹתָם כֵּלִים, אַךְ מֶה עָשׂוּ בָּהֶם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם (בַּמִּדְבָּר יב-ג), זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים וּזְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ (אָבוֹת ה-יח). וּבִלְעָם בְּעֵינוֹ הָרָעָה, בְּרוּחוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְנַפְשׁוֹ הָרְחָבָה בִּקֵּשׁ לְהָמִית עַם שָׁלֵם בְּקִלְלָתוֹ, וְנָתַן עֵצָה לְהַחְטִיאוֹ; הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל כֵּלָיו, הָרוּחָנִיִּים כְּגַשְׁמִיִּים, לְרָע.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (חֲגִיגָה יב.) הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקַּבָּ"ה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הָיָה אָדָם צוֹפֶה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקַּבָּ"ה דּוֹר הַמַּבּוּל וְהַפַּלָּגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" (אִיּוֹב לח-טו). וּנְבָאֵר זֹאת בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִשְׁאַר הָרַב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלָמַד, כְּדִין הַ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" (אוֹ"ח קנה-א) וְכַכָּתוּב בִּגְמָרָא (סוֹף בְּרָכוֹת), הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל, יֵרָאֶה... אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן" (תְּהִלִּים פד-ח).

שָׁקוּעַ הָיָה בְּלִמּוּדוֹ. לֹא שָׂם לֵב שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ, וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁאַחֵר נִכְנַס. גַּם הַלָּהּ לֹא הִבְחִין בָּרַב. שָׂם פְּעָמָיו לָאָרוֹן הַקֹּדֶשׁ, הֵסִיט אֶת הַפָּרֹכֶת וּפָתַח אֶת הַדְּלָתוֹת, הִשְׁקִיעַ פָּנָיו בִּמְעִיל סֵפֶר הַתּוֹרָה וְשִׁוַּע בְּרֶגֶשׁ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשֶׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי".

הָרַב נָשָׂא רֹאשׁוֹ. לִפְעָמִים בָּאִים אֲנָשִׁים, מַעְתִּירִים לִרְפוּאָה עֲבוּר חוֹלִים, לְהַצְלִיחַ בְּמִשְׁפָּט וּלְהִנָּצֵל מֵעֲלִילוֹת שָׁוְא. וּמַה עַתָּה?

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָאֵר עֵינַי וְאִוָּשֵׁעַ! תֵּן לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ!" הִתְיַפַּח הַלָּהּ. סָגַר אֶת הַדְּלָתוֹת וְנָשַׁק לַפָּרֹכֶת, וְהִפְסִיעַ לַאֲחוֹרָיו בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ.

רָאָהוּ הָרַב וְלֹא הֶאֱמִין: הַגַּנָּב שֶׁל הָעֲיָרָה, מֻכָּר וְיָדוּעַ.

סִמֵּן בְּיָדוֹ שֶׁיָּבוֹא אֶצְלוֹ.

הַגַּנָּב הִגִּיעַ בְּהַכְנָעָה, עֵינָיו טְרוּטוֹת מִבֶּכִי וּמֵחֹסֶר שֵׁינָה.

"מַה הָעִנְיָנִים" שָׁאַל הָרַב "חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה?"

"כְּבָר שׂוֹחַחְנוּ עַל כָּךְ", הֵשִׁיב, "וְאָמַרְתִּי לָרַב שֶׁפַּרְנָסָה זוֹ פַּרְנָסָה".

אֱמֶת. "חָשַׁבְתִּי כָּךְ... כָּזֶה בְּכִי, וְכָזוֹ בַּקָּשָׁה".

"אַסְבִּיר לָרַב. פַּעַם הָיוּ הַבָּתִּים קְטַנִּים, חֶדֶר וּמִטְבָּח בְּסַךְ הַכֹּל. בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת הָיִיתִי מְגַשֵּׁשׁ - וְנוֹטֵל - וְיוֹצֵא. עַכְשָׁו, הִרְחִיבוּ כֻּלָּם וְרִהֲטוּ, לֵךְ תְּגַשֵּׁשׁ וְתִמְצָא הֵיכָן הֶחְבִּיאוּ. וְהַפַּרְנָסָה קָשָׁה מִיּוֹם לְיוֹם. אֲבָל אִלּוּ הָיְתָה לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הָיִיתִי פּוֹנֶה וּמוֹצֵא מִיַּד. חוֹסֵךְ זְמַן יָקָר וְדַקּוֹת שֶׁל חֲרָדָה. אוּלַי יִתְפַּלֵּל גַּם הָרַב עָלַי"...

לָכֵן נִגְנַז הָאוֹר. שֶׁהָרְשָׁעִים לֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לִשְׁחִיתוּתָם.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת סא.), הַיֵּצֶר הָרַע דּוֹמֶה לִזְבוּב. שֶׁנֶּאֱמַר "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ, יַבִּיעַ (הַיְנוּ, יַתְסִיס בָּרִקָּבוֹן) שֶׁמֶן רוֹקֵחַ" (קֹהֶלֶת י-א). וְהַיְנוּ, שֶׁהַשֶּׁמֶן הַמְּבֻשָּׂם מֵדִיף נִיחוֹחוֹ לְמֵרָחוֹק. אֲבָל כְּשֶׁבָּאִים זְבוּבֵי הַמָּוֶת וּמְקַלְקְלִים אוֹתוֹ, אֲזַי נוֹדֶפֶת צַחֲנָתוֹ לְמֵרָחוֹק. כָּךְ בְּכָל הַכִּשּׁוּרִים וְהַכֵּלִים שֶׁמְּקַבֵּל הָאָדָם, אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ לְטוֹב, מַה טּוֹב; וְאִם לְרָע, חָלִילָה, יַהַפְכוּ לוֹ לְרוֹעֵץ. (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	ואתחנן תשע"ב
	לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּעִקָּר לְרוּחָנִיּוּת
	"נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר" (כד-ג) מַה הַלֶּקַח הָעִקָּרִי שֶׁל פָּרָשָׁתֵנוּ? מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין תְּחִלָּתָהּ לְסוֹפָהּ? בְּעֵינַי, מִכָּל מָקוֹם, הַלֶּקַח מַדְהִים. קִרְאוּ מַה בְּכֹחַ אָדָם יָחִיד, בּוֹדֵד, לְחוֹלֵל. הַפָּרָשָׁה מַתְחִילָה בְּיָזְמָה שֶׁל אָדָם אֶחָד, בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. מַמְשִׁיכָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם נוֹסָף, בִּלְעָם. כֹּחַ רַע, מֻשְׁחָת. עַיִן רָעָה וְכֹחַ קְלָלָה. אֲבָל לוּלֵא אַזְהָרַת הַקַּבָּ"ה וְנִסָּיו, מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה: "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר... לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'!" (מִיכָה ו-ה). וְהָלְאָה, עֲצַת בִּלְעָם לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְרִיצוּת וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, בְּעֶטְיָהּ מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֵחָלְצוּתוֹ שֶׁל פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר לְקַנֵּא קִנְאַת ה', שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ נֶעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה. הַצַּד הַשָּׁוֶה: יָזְמַת יְחִידִים, לְטוֹב וּלְמוּטָב. "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי", אַל תִּקְרִי "יְהוּדִי" אֶלָּא "יְחִידִי". וּרְאוּ מַה חוֹלֵל. וְהִשְׁמִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה - כִּגְדוֹל הַדּוֹר בְּדוֹרוֹ (שַׁבָּת נד:). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם אָדָם אֶחָד יָכוֹל לְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בַּדּוֹר, לְרוֹמְמוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִפְסָגוֹת, כַּמָּה יָכוֹל וְחַיָּב הוּא לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: "וְלֹא קָם נָבִיא... בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" (דְּבָרִים לד-י). בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם קָם. וּמִיהוּ? בִּלְעָם (סִפְרִי). כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר שֶׁאִלּוּ הָיוּ לָהֶם נְבִיאִים הָיוּ חוֹזְרִים לְמוּטָב (רַשִׁ"י בַּמִּדְבָּר כד-ה). מֹשֶׁה וּבִלְעָם קִבְּלוּ אֵפוֹא אוֹתָם כֵּלִים, אַךְ מֶה עָשׂוּ בָּהֶם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם (בַּמִּדְבָּר יב-ג), זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים וּזְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ (אָבוֹת ה-יח). וּבִלְעָם בְּעֵינוֹ הָרָעָה, בְּרוּחוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְנַפְשׁוֹ הָרְחָבָה בִּקֵּשׁ לְהָמִית עַם שָׁלֵם בְּקִלְלָתוֹ, וְנָתַן עֵצָה לְהַחְטִיאוֹ; הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל כֵּלָיו, הָרוּחָנִיִּים כְּגַשְׁמִיִּים, לְרָע. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (חֲגִיגָה יב.) הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקַּבָּ"ה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הָיָה אָדָם צוֹפֶה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקַּבָּ"ה דּוֹר הַמַּבּוּל וְהַפַּלָּגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" (אִיּוֹב לח-טו). וּנְבָאֵר זֹאת בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה. לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִשְׁאַר הָרַב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלָמַד, כְּדִין הַ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" (אוֹ"ח קנה-א) וְכַכָּתוּב בִּגְמָרָא (סוֹף בְּרָכוֹת), הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל, יֵרָאֶה... אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן" (תְּהִלִּים פד-ח). שָׁקוּעַ הָיָה בְּלִמּוּדוֹ. לֹא שָׂם לֵב שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ, וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁאַחֵר נִכְנַס. גַּם הַלָּהּ לֹא הִבְחִין בָּרַב. שָׂם פְּעָמָיו לָאָרוֹן הַקֹּדֶשׁ, הֵסִיט אֶת הַפָּרֹכֶת וּפָתַח אֶת הַדְּלָתוֹת, הִשְׁקִיעַ פָּנָיו בִּמְעִיל סֵפֶר הַתּוֹרָה וְשִׁוַּע בְּרֶגֶשׁ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשֶׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי". הָרַב נָשָׂא רֹאשׁוֹ. לִפְעָמִים בָּאִים אֲנָשִׁים, מַעְתִּירִים לִרְפוּאָה עֲבוּר חוֹלִים, לְהַצְלִיחַ בְּמִשְׁפָּט וּלְהִנָּצֵל מֵעֲלִילוֹת שָׁוְא. וּמַה עַתָּה? "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָאֵר עֵינַי וְאִוָּשֵׁעַ! תֵּן לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ!" הִתְיַפַּח הַלָּהּ. סָגַר אֶת הַדְּלָתוֹת וְנָשַׁק לַפָּרֹכֶת, וְהִפְסִיעַ לַאֲחוֹרָיו בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ. רָאָהוּ הָרַב וְלֹא הֶאֱמִין: הַגַּנָּב שֶׁל הָעֲיָרָה, מֻכָּר וְיָדוּעַ. סִמֵּן בְּיָדוֹ שֶׁיָּבוֹא אֶצְלוֹ. הַגַּנָּב הִגִּיעַ בְּהַכְנָעָה, עֵינָיו טְרוּטוֹת מִבֶּכִי וּמֵחֹסֶר שֵׁינָה. "מַה הָעִנְיָנִים" שָׁאַל הָרַב "חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה?" "כְּבָר שׂוֹחַחְנוּ עַל כָּךְ", הֵשִׁיב, "וְאָמַרְתִּי לָרַב שֶׁפַּרְנָסָה זוֹ פַּרְנָסָה". אֱמֶת. "חָשַׁבְתִּי כָּךְ... כָּזֶה בְּכִי, וְכָזוֹ בַּקָּשָׁה". "אַסְבִּיר לָרַב. פַּעַם הָיוּ הַבָּתִּים קְטַנִּים, חֶדֶר וּמִטְבָּח בְּסַךְ הַכֹּל. בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת הָיִיתִי מְגַשֵּׁשׁ - וְנוֹטֵל - וְיוֹצֵא. עַכְשָׁו, הִרְחִיבוּ כֻּלָּם וְרִהֲטוּ, לֵךְ תְּגַשֵּׁשׁ וְתִמְצָא הֵיכָן הֶחְבִּיאוּ. וְהַפַּרְנָסָה קָשָׁה מִיּוֹם לְיוֹם. אֲבָל אִלּוּ הָיְתָה לִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הָיִיתִי פּוֹנֶה וּמוֹצֵא מִיַּד. חוֹסֵךְ זְמַן יָקָר וְדַקּוֹת שֶׁל חֲרָדָה. אוּלַי יִתְפַּלֵּל גַּם הָרַב עָלַי"... לָכֵן נִגְנַז הָאוֹר. שֶׁהָרְשָׁעִים לֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לִשְׁחִיתוּתָם. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת סא.), הַיֵּצֶר הָרַע דּוֹמֶה לִזְבוּב. שֶׁנֶּאֱמַר "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ, יַבִּיעַ (הַיְנוּ, יַתְסִיס בָּרִקָּבוֹן) שֶׁמֶן רוֹקֵחַ" (קֹהֶלֶת י-א). וְהַיְנוּ, שֶׁהַשֶּׁמֶן הַמְּבֻשָּׂם מֵדִיף נִיחוֹחוֹ לְמֵרָחוֹק. אֲבָל כְּשֶׁבָּאִים זְבוּבֵי הַמָּוֶת וּמְקַלְקְלִים אוֹתוֹ, אֲזַי נוֹדֶפֶת צַחֲנָתוֹ לְמֵרָחוֹק. כָּךְ בְּכָל הַכִּשּׁוּרִים וְהַכֵּלִים שֶׁמְּקַבֵּל הָאָדָם, אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ לְטוֹב, מַה טּוֹב; וְאִם לְרָע, חָלִילָה, יַהַפְכוּ לוֹ לְרוֹעֵץ. (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)