Otzarot-Article

"בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה" (א-א) הַגָּאוֹן רַבִּי מִקִּיקְץ שֶׁלִּי זַצַ"ל רָמַז בְּסִפְרוֹ "בַּיִת וָשֵׁם" רֶמֶז נָאֶה: "בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה", יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁדִּבּוּרָם עָרֵב לְאֹזֶן שׁוֹמְעֵיהֶם, אֲבָל "מוֹל סוּף", אִם תַּשְׁקִיף לְסוֹפָם שֶׁל הַדִּבּוּרִים, תִּמְצָא שֶׁהוּא "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל", אוֹ יֵשׁ בָּהֶם לָשׁוֹן הָרַע וְהוֹצָאַת דִבָּה כְּמַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְעַל כָּל פָּנִים תְּפֵלִים הַדְּבָרִים, אֵין מְפִיקִים מֵהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת, רוּחָנִית אוֹ גַּשְׁמִית, וְאֵין בָּהֶם אֶלָּא בִּטּוּל הַזְּמַן. וּלְפִיכָךְ רָצוּי שֶׁיִּהְיֶה "לָבָן וַחֲצֵרֹת", שֶׁהַדִּבּוּר יִהְיֶה הֵן "לָבָן" וְנָקִי מִלָּשׁוֹן הָרַע וְדִבָּה, וְגַם יִהְיֶה "בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'", כְּלוֹמַר דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאָה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת וְרֶוַח נִצְחִי לָאָדָם.

גַּם לְגַבֵּי שַׁבָּת נֶאֱמָר, "וְדַבֵּר דָּבָר" שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חוֹל (שַׁבָּת קיג:) כְּגוֹן מֶקַח וּמִמְכָּר וְחֶשְׁבּוֹנוֹת (רַשִׁ"י). הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה סוֹפֵר זַצַ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל.

מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר וְלוֹ בֵּן יָקָר, לֹא פִּקֵּחַ גָּדוֹל וְלֹא שׁוֹטֶה קָטָן. הִגִּיעַ הַבֵּן לְפִרְקוֹ וְאֵרְסוֹ אִשָּׁה. אָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיֵּשׁ לִי חָבֵר בִּמְדִינַת הַיָּם".

"אָכֵן", עָנָה הַבֵּן, "הֲרֵי מִפַּעַם לְפַעַם מַגִּיעַ מִכְתָּב וַאֲנִי אוֹסֵף אֶת הַבּוּלִים הַצִּבְעוֹנִיִּים".

"וּבְכֵן, אֱמֹר לִי, מַה תִּרְצֶה מִשָּׁם לַחֲתֻנָּתְךָ".

נָצְצוּ עֵינֵי הַבֵּן. יֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים שֶׁהִגִּיעוּ מִשָּׁם, בָּאוּ לִלְמֹד תּוֹרָה. תָּמִיד קִנֵּא בָּהֶם, עַכְשָׁו יִהְיֶה כְּמוֹתָם. "אֲנִי רוֹצֶה חֻלְצוֹת מֶשִׁי צְחוֹרוֹת, כְּפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם. וַחֲלִיפָה שְׁחוֹרָה מֵאָרִיג בּוֹהֵק, כְּפִי שֶׁלּוֹבְשִׁים הַתַּיָּרִים הַבָּאִים מִשָּׁם. וְנַעֲלַיִם בּוֹרְקוֹת כְּפִי שֶׁנּוֹעֲלִים הֵם", רְשִׁימָה אֲרֻכָּה.

לְפֶתַע הִפְסִיקוֹ הָאַב "דַּי לָנוּ בָּזֶה", אָמַר.

פְּנֵי הַנַּעַר נִמְתְחוּ בְּאַכְזָבָה, הַחֲלוֹם נִקְטַע. הִתְמַרְמֵר: "מָה אִכְפַּת לְךָ אִם אַמְשִׁיךְ לִטְווֹת אֶת הַחֲלוֹם? אִם אַזְמִין רִהוּט כְּמוֹ בִּתְמוּנוֹת, נִבְרְשׁוֹת בְּדֹלַח כְּמוֹ בְּאַרְמוֹנוֹת, מְכוֹנִית מְפֹאֶרֶת עִם נֶהָג בְּמַדִּים"...

הָאָב הִבִּיט בּוֹ תָּמֵהַּ: "מַדּוּעַ סָבוּר אַתָּה שֶׁזֶּה חֲלוֹם? מַה שֶּׁהִזְמַנְתָּ, תְּקַבֵּל".

צָחַק הַבֵּן וְהִצְדִּיק אֶת טִפְּשׁוּתוֹ. "הֲלֹא חֲבֵרְךָ שׁוֹלֵחַ מִכְתָּבִים בְּמַעֲטָפוֹת - הַאִם אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס חֻלְצוֹת וַחֲלִיפוֹת וְנַעֲלַיִם לְתוֹךְ מַעֲטָפָה? חָה חָה חָה!"...

וְהָאָב עָנָה בְּסַבְלָנוּת: "כְּשֶׁשּׁוֹלֵחַ הוּא פְּרִיסוֹת שָׁלוֹם, שׁוֹלְחָן בְּמִכְתָּב מְמֻעָן. כְּשֶׁיִּשְׁלַח אֶת הַבְּגָדִים, יִשְׁלַח בַּחֲבִילָה".

"אִם כֵּן, מַדּוּעַ קָטַעְתָּ אֶת הַהַזְמָנָה? אִם בִּיכָלְתּוֹ לִשְׁלֹחַ חֲבִילָה, יִשְׁלַח עֶשֶׂר!"

"הֲלֹא תָּבִין", אָמַר הָאָב, "עַל כָּל הַזְמָנָה יֵשׁ לְשַׁלֵּם, וְאֶמְצָעַי מֻגְבָּלִים".

וְהַנִּמְשָׁל: רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהַדִּבּוּר, הֶבֶל הוּא. מִתְיַחֲסִים אֵלָיו בְּהֶתְאֵם וּמְשַׁחְרְרִים אֶת חַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנָם. בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, בְּשַׁבָּת וּבְחוֹל. כַּחֲלוֹם שָׁוְא נִדְמֶה לָהֶם.

וְאֵינָם מְבִינִים, שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר מְשַׁלְּמִים - וְרָצוּי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁמְּדַבְּרִים... (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)

	ואתחנן תשע"ב
	לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּעִקָּר לְרוּחָנִיּוּת
	"בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה" (א-א) הַגָּאוֹן רַבִּי מִקִּיקְץ שֶׁלִּי זַצַ"ל רָמַז בְּסִפְרוֹ "בַּיִת וָשֵׁם" רֶמֶז נָאֶה: "בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה", יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁדִּבּוּרָם עָרֵב לְאֹזֶן שׁוֹמְעֵיהֶם, אֲבָל "מוֹל סוּף", אִם תַּשְׁקִיף לְסוֹפָם שֶׁל הַדִּבּוּרִים, תִּמְצָא שֶׁהוּא "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל", אוֹ יֵשׁ בָּהֶם לָשׁוֹן הָרַע וְהוֹצָאַת דִבָּה כְּמַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְעַל כָּל פָּנִים תְּפֵלִים הַדְּבָרִים, אֵין מְפִיקִים מֵהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת, רוּחָנִית אוֹ גַּשְׁמִית, וְאֵין בָּהֶם אֶלָּא בִּטּוּל הַזְּמַן. וּלְפִיכָךְ רָצוּי שֶׁיִּהְיֶה "לָבָן וַחֲצֵרֹת", שֶׁהַדִּבּוּר יִהְיֶה הֵן "לָבָן" וְנָקִי מִלָּשׁוֹן הָרַע וְדִבָּה, וְגַם יִהְיֶה "בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'", כְּלוֹמַר דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאָה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת וְרֶוַח נִצְחִי לָאָדָם. גַּם לְגַבֵּי שַׁבָּת נֶאֱמָר, "וְדַבֵּר דָּבָר" שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חוֹל (שַׁבָּת קיג:) כְּגוֹן מֶקַח וּמִמְכָּר וְחֶשְׁבּוֹנוֹת (רַשִׁ"י). הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה סוֹפֵר זַצַ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל. מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר וְלוֹ בֵּן יָקָר, לֹא פִּקֵּחַ גָּדוֹל וְלֹא שׁוֹטֶה קָטָן. הִגִּיעַ הַבֵּן לְפִרְקוֹ וְאֵרְסוֹ אִשָּׁה. אָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיֵּשׁ לִי חָבֵר בִּמְדִינַת הַיָּם". "אָכֵן", עָנָה הַבֵּן, "הֲרֵי מִפַּעַם לְפַעַם מַגִּיעַ מִכְתָּב וַאֲנִי אוֹסֵף אֶת הַבּוּלִים הַצִּבְעוֹנִיִּים". "וּבְכֵן, אֱמֹר לִי, מַה תִּרְצֶה מִשָּׁם לַחֲתֻנָּתְךָ". נָצְצוּ עֵינֵי הַבֵּן. יֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים שֶׁהִגִּיעוּ מִשָּׁם, בָּאוּ לִלְמֹד תּוֹרָה. תָּמִיד קִנֵּא בָּהֶם, עַכְשָׁו יִהְיֶה כְּמוֹתָם. "אֲנִי רוֹצֶה חֻלְצוֹת מֶשִׁי צְחוֹרוֹת, כְּפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם. וַחֲלִיפָה שְׁחוֹרָה מֵאָרִיג בּוֹהֵק, כְּפִי שֶׁלּוֹבְשִׁים הַתַּיָּרִים הַבָּאִים מִשָּׁם. וְנַעֲלַיִם בּוֹרְקוֹת כְּפִי שֶׁנּוֹעֲלִים הֵם", רְשִׁימָה אֲרֻכָּה. לְפֶתַע הִפְסִיקוֹ הָאַב "דַּי לָנוּ בָּזֶה", אָמַר. פְּנֵי הַנַּעַר נִמְתְחוּ בְּאַכְזָבָה, הַחֲלוֹם נִקְטַע. הִתְמַרְמֵר: "מָה אִכְפַּת לְךָ אִם אַמְשִׁיךְ לִטְווֹת אֶת הַחֲלוֹם? אִם אַזְמִין רִהוּט כְּמוֹ בִּתְמוּנוֹת, נִבְרְשׁוֹת בְּדֹלַח כְּמוֹ בְּאַרְמוֹנוֹת, מְכוֹנִית מְפֹאֶרֶת עִם נֶהָג בְּמַדִּים"... הָאָב הִבִּיט בּוֹ תָּמֵהַּ: "מַדּוּעַ סָבוּר אַתָּה שֶׁזֶּה חֲלוֹם? מַה שֶּׁהִזְמַנְתָּ, תְּקַבֵּל". צָחַק הַבֵּן וְהִצְדִּיק אֶת טִפְּשׁוּתוֹ. "הֲלֹא חֲבֵרְךָ שׁוֹלֵחַ מִכְתָּבִים בְּמַעֲטָפוֹת - הַאִם אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס חֻלְצוֹת וַחֲלִיפוֹת וְנַעֲלַיִם לְתוֹךְ מַעֲטָפָה? חָה חָה חָה!"... וְהָאָב עָנָה בְּסַבְלָנוּת: "כְּשֶׁשּׁוֹלֵחַ הוּא פְּרִיסוֹת שָׁלוֹם, שׁוֹלְחָן בְּמִכְתָּב מְמֻעָן. כְּשֶׁיִּשְׁלַח אֶת הַבְּגָדִים, יִשְׁלַח בַּחֲבִילָה". "אִם כֵּן, מַדּוּעַ קָטַעְתָּ אֶת הַהַזְמָנָה? אִם בִּיכָלְתּוֹ לִשְׁלֹחַ חֲבִילָה, יִשְׁלַח עֶשֶׂר!" "הֲלֹא תָּבִין", אָמַר הָאָב, "עַל כָּל הַזְמָנָה יֵשׁ לְשַׁלֵּם, וְאֶמְצָעַי מֻגְבָּלִים". וְהַנִּמְשָׁל: רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהַדִּבּוּר, הֶבֶל הוּא. מִתְיַחֲסִים אֵלָיו בְּהֶתְאֵם וּמְשַׁחְרְרִים אֶת חַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנָם. בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, בְּשַׁבָּת וּבְחוֹל. כַּחֲלוֹם שָׁוְא נִדְמֶה לָהֶם. וְאֵינָם מְבִינִים, שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר מְשַׁלְּמִים - וְרָצוּי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁמְּדַבְּרִים... (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)