Otzarot-Article

"אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ב-יח) בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סח-ד) אָמְרוּ, שֶׁמַּטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא: "לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ?"

אָמַר לָהּ: "לְשִׁשָּׁה יָמִים".

שָׁאֲלָה: "וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו?"

אָמַר לָהּ: "יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי".

תָּמְהָה: "וְזוֹ אָמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם".

עָנָה לָהּ: "אִם קַל הַדָּבָר לְפָנַיִךְ, קָשֶׁה הוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף!"

הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא.

מֶה עָשְׂתָה, נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וּכְנֶגְדָם אֶלֶף שְׁפָחוֹת, וְאָמְרָה: זֶה יִשָּׂא אֶת זוֹ, וְזוֹ תִּנָּשֵׂא לָזֶה.

לַמָּחֳרָת בָּאוּ לְפָנֶיהָ, זֶה מֹחוֹ פָּצוּעַ וְזוֹ עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה וְזֶה יָדוֹ מְדֻלְדֶּלֶת.

אָמְרָה לָהֶם: "מַה לָּכֶם?"

זוֹ אָמְרָה: "אֵינִי רוֹצָה לָזֶה". וְזֶה אָמַר: "אֵינִי רוֹצֶה לְזוֹ".

מִיַּד שָׁלְחָה לְהָבִיא אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: "אֵין אֱלוֹקַ כֶּאֱלֹקֵיכֶם, וֶאֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת, יָפֶה אָמַרְתָּ!"

וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהַשּׂוּלְטָן שָׁאַל אֶת הֶחָכָם בַּאשִׁי, רֹאשׁ הָרַבָּנִים: "מַה מַּעֲשָׂיו שֶׁל הַבּוֹרֵא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וְעַד הַיּוֹם?"

סָח לוֹ כָּל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ.

עָנָה הַשּׂוּלְטָן: "שׁוֹטָה הָיְתָה אוֹתָהּ מַטְרוֹנִיתָא, אֵין לְזַוֵּג אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת כִּלְאַחַר יַד. אֲבָל אֶחָד לְאַחַת גַּם אֲנִי יָכוֹל!"

הֵשִׁיבוֹ הֶחָכָם בַּאשִׁי כִּתְשׁוּבַת רַבִּי יוֹסִי: "אִם לְפָנֶיךָ קַל הַדָּבָר, קָשֶׁה הוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

אָמַר הַשּׂוּלְטָן: "הַוָּזִיר, רֹאשׁ הַשָּׂרִים, הִתְאַלְמֵן זֶה עַתָּה, אַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה!"

יָצָא לִרְחוֹב הָעִיר וְרָאָה נַעֲרָה נָאָה, נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו. שָׁאַל לִשְׁמָהּ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ, וְהָיְתָה בַּת שׁוֹעֵי אֶרֶץ. נָתַן בְּיָדָהּ מִכְתָּב וְאָמַר: "לְכִי לַוָּזִיר, רֹאשׁ הַשָּׂרִים. תְּנִי לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב, וְיִתֵּן לָךְ עֲשָׂרָה דִּינְרֵי זָהָב!"

נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַמִּכְתָּב, מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע אֶת תָּכְנוֹ. הָלְכָה לְאַרְמוֹן הַוָּזִיר וּפָגְשָׁה בְּדַרְכָּהּ קַבְּצָנִית זְקֵנָה, פּוֹשֶׁטֶת יָד, שֶׁהִתְחַנְּנָה בְּרַחֲמִים: "אָנָּא, גְּבִרְתִּי, נְדָבָה. מִזֶּה יוֹמַיִם לֹא בָּא לְפִי דָּבָר!"

נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ. לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּיָדָהּ, וְצָץ רַעְיוֹן בְּמֹחָהּ. "רְאִי", אָמְרָה, "לְכִי לְאַרְמוֹן הַוָּזִיר, וּתְנִי לוֹ מִכְתַּב זֶה. הוּא יִתֵּן לָךְ תְּמוּרָתוֹ עֲשָׂרָה דִּינְרֵי זָהָב, וְתִתְכַּלְכְּלִי בָּהֶם שָׁבוּעוֹת רַבִּים!"

הִרְעִיפָה עָלֶיהָ הַזְּקֵנָה בְּרָכוֹת וְנָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב בְּיָדֶיהָ הָרוֹעֲדוֹת.

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הֵסֵב הַשּׂוּלְטָן עִם הַוָּזִיר לַסְּעֻדָּה. רָאָה שֶׁהַוָּזִיר בּוֹחֵר מַעֲדַנִּים רַכִּים וְנִמּוֹחִים כְּקֻבִּיּוֹת רַחַת לוֹקוּם מְסֻכָּרוֹת, וְשָׂם בְּצִקְלוֹנוֹ. תָּמַהּ עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ הַוָּזִיר: "הֲלֹא אַתָּה שָׁלַחְתָּ אֵלַי יְשִׁישָׁה רוֹעֶדֶת, חַסְרַת שִׁנַּיִם וְחוֹלַת חֲנִיכַיִם, וּפָקַדְתָּ עָלַי לְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה. לֹא הִרְהַרְתִּי אַחַר דְּבָרֶיךָ, וְקִיַּמְתִּי צִוּוּיְךָ. הֲלֹא תַּרְשֶׁה לִי לְהָבִיא לָהּ מַעֲדַנִּים נִמּוֹחִים לְשַׂמְּחָהּ..."

חָשְׁכוּ עֵינֵי הַשּׂוּלְטָן. קָרָא לְחָכָם בַּאשִׁי וְאָמַר: "אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת, וְתוֹרַתְכֶם אֱמֶת, וּמֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ"... (מַעֲשֵׂה הַגְּדוֹלִים)

הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מוּצָפִי זַצַ"ל סִפֵּר מַעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה בִּשְׁעָתוֹ לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּבַגְדַּד. הִגִּיעַ יְהוּדִי אָמִיד בְּגִיל הָעֲמִידָה וְעוֹדוֹ בְּרַוָּקוּתוֹ. סִפֵּר שֶׁהוּא מִתְגּוֹרֵר בְּבוֹמְבֵּיי שֶׁבְּהוֹדוּ, וְאָדָם מְבֻגָּר נִגְלָה אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹ וְהוֹרָהוּ לִנְסֹעַ לְבַגְדַּד, לִרְחוֹב פְּלוֹנִי, לְמִשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית, שָׁם מַמְתִּינָה לוֹ בַּת זוּגוֹ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה. הִתְעוֹרֵר וְאָמַר: הַחֲלוֹמוֹת, שָׁוְא יְדַבֵּרוּ.

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שָׁב הַחֲלוֹם וְנִשְׁנָה. אָמַר לְעַצְמוֹ: בְּוַדַּאי חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ בַּיּוֹם, לְפִיכָךְ שַׁבְתִּי וְחָלַמְתִּי בַּלַּיְלָה.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "אִם אֵינְךָ מִתְחַיֵּב לִנְסֹעַ וּלְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה, הֲרֵינִי הוֹרֶגְךָ כָּאן וּמִיַּד!"

נִבְעַת, וְהִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה. מִיַּד אָרַז חֲפָצָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

בְּהַגִּיעוֹ, שָׁאַל אוֹדוֹת אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה. אָמְרוּ לוֹ: "אָכֵן, נַעֲרָה יְתוֹמָה וּמְבֻגֶּרֶת. כְּבָר מָלְאוּ לָהּ אַרְבָּעִים וְאֵין לָהּ מָמוֹן לְהִנָּשֵׂא".

הֶחְלִיט שֶׁלֹּא יְסַכֵּן אֶת חַיָּיו, וּבִקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִמָּהּ. נִכְנַס לַבַּיִת, רָאָה אֶת הַתְּמוּנָה הַמְּמֻסְגֶרֶת עַל הַקִּיר וְהִתְעַלֵּף. זֶה הַיְּהוּדִי שֶׁהוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

"זֶה אָבִי הַמָּנוֹחַ", אָמְרָה הַנַּעֲרָה... (צְדָקָה לַחַיִּים, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)

	ואתחנן תשע"ב
	לַמּוּטָב בִּלְבַד
	"אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ב-יח) בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סח-ד) אָמְרוּ, שֶׁמַּטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא: "לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ?" אָמַר לָהּ: "לְשִׁשָּׁה יָמִים". שָׁאֲלָה: "וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו?" אָמַר לָהּ: "יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי". תָּמְהָה: "וְזוֹ אָמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם". עָנָה לָהּ: "אִם קַל הַדָּבָר לְפָנַיִךְ, קָשֶׁה הוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף!" הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא. מֶה עָשְׂתָה, נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וּכְנֶגְדָם אֶלֶף שְׁפָחוֹת, וְאָמְרָה: זֶה יִשָּׂא אֶת זוֹ, וְזוֹ תִּנָּשֵׂא לָזֶה. לַמָּחֳרָת בָּאוּ לְפָנֶיהָ, זֶה מֹחוֹ פָּצוּעַ וְזוֹ עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה וְזֶה יָדוֹ מְדֻלְדֶּלֶת. אָמְרָה לָהֶם: "מַה לָּכֶם?" זוֹ אָמְרָה: "אֵינִי רוֹצָה לָזֶה". וְזֶה אָמַר: "אֵינִי רוֹצֶה לְזוֹ". מִיַּד שָׁלְחָה לְהָבִיא אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: "אֵין אֱלוֹקַ כֶּאֱלֹקֵיכֶם, וֶאֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת, יָפֶה אָמַרְתָּ!" וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהַשּׂוּלְטָן שָׁאַל אֶת הֶחָכָם בַּאשִׁי, רֹאשׁ הָרַבָּנִים: "מַה מַּעֲשָׂיו שֶׁל הַבּוֹרֵא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וְעַד הַיּוֹם?" סָח לוֹ כָּל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ. עָנָה הַשּׂוּלְטָן: "שׁוֹטָה הָיְתָה אוֹתָהּ מַטְרוֹנִיתָא, אֵין לְזַוֵּג אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת כִּלְאַחַר יַד. אֲבָל אֶחָד לְאַחַת גַּם אֲנִי יָכוֹל!" הֵשִׁיבוֹ הֶחָכָם בַּאשִׁי כִּתְשׁוּבַת רַבִּי יוֹסִי: "אִם לְפָנֶיךָ קַל הַדָּבָר, קָשֶׁה הוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". אָמַר הַשּׂוּלְטָן: "הַוָּזִיר, רֹאשׁ הַשָּׂרִים, הִתְאַלְמֵן זֶה עַתָּה, אַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה!" יָצָא לִרְחוֹב הָעִיר וְרָאָה נַעֲרָה נָאָה, נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו. שָׁאַל לִשְׁמָהּ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ, וְהָיְתָה בַּת שׁוֹעֵי אֶרֶץ. נָתַן בְּיָדָהּ מִכְתָּב וְאָמַר: "לְכִי לַוָּזִיר, רֹאשׁ הַשָּׂרִים. תְּנִי לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב, וְיִתֵּן לָךְ עֲשָׂרָה דִּינְרֵי זָהָב!" נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַמִּכְתָּב, מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע אֶת תָּכְנוֹ. הָלְכָה לְאַרְמוֹן הַוָּזִיר וּפָגְשָׁה בְּדַרְכָּהּ קַבְּצָנִית זְקֵנָה, פּוֹשֶׁטֶת יָד, שֶׁהִתְחַנְּנָה בְּרַחֲמִים: "אָנָּא, גְּבִרְתִּי, נְדָבָה. מִזֶּה יוֹמַיִם לֹא בָּא לְפִי דָּבָר!" נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ. לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּיָדָהּ, וְצָץ רַעְיוֹן בְּמֹחָהּ. "רְאִי", אָמְרָה, "לְכִי לְאַרְמוֹן הַוָּזִיר, וּתְנִי לוֹ מִכְתַּב זֶה. הוּא יִתֵּן לָךְ תְּמוּרָתוֹ עֲשָׂרָה דִּינְרֵי זָהָב, וְתִתְכַּלְכְּלִי בָּהֶם שָׁבוּעוֹת רַבִּים!" הִרְעִיפָה עָלֶיהָ הַזְּקֵנָה בְּרָכוֹת וְנָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב בְּיָדֶיהָ הָרוֹעֲדוֹת. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הֵסֵב הַשּׂוּלְטָן עִם הַוָּזִיר לַסְּעֻדָּה. רָאָה שֶׁהַוָּזִיר בּוֹחֵר מַעֲדַנִּים רַכִּים וְנִמּוֹחִים כְּקֻבִּיּוֹת רַחַת לוֹקוּם מְסֻכָּרוֹת, וְשָׂם בְּצִקְלוֹנוֹ. תָּמַהּ עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ הַוָּזִיר: "הֲלֹא אַתָּה שָׁלַחְתָּ אֵלַי יְשִׁישָׁה רוֹעֶדֶת, חַסְרַת שִׁנַּיִם וְחוֹלַת חֲנִיכַיִם, וּפָקַדְתָּ עָלַי לְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה. לֹא הִרְהַרְתִּי אַחַר דְּבָרֶיךָ, וְקִיַּמְתִּי צִוּוּיְךָ. הֲלֹא תַּרְשֶׁה לִי לְהָבִיא לָהּ מַעֲדַנִּים נִמּוֹחִים לְשַׂמְּחָהּ..." חָשְׁכוּ עֵינֵי הַשּׂוּלְטָן. קָרָא לְחָכָם בַּאשִׁי וְאָמַר: "אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת, וְתוֹרַתְכֶם אֱמֶת, וּמֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ"... (מַעֲשֵׂה הַגְּדוֹלִים) הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מוּצָפִי זַצַ"ל סִפֵּר מַעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה בִּשְׁעָתוֹ לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּבַגְדַּד. הִגִּיעַ יְהוּדִי אָמִיד בְּגִיל הָעֲמִידָה וְעוֹדוֹ בְּרַוָּקוּתוֹ. סִפֵּר שֶׁהוּא מִתְגּוֹרֵר בְּבוֹמְבֵּיי שֶׁבְּהוֹדוּ, וְאָדָם מְבֻגָּר נִגְלָה אֵלָיו בַּחֲלוֹמוֹ וְהוֹרָהוּ לִנְסֹעַ לְבַגְדַּד, לִרְחוֹב פְּלוֹנִי, לְמִשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית, שָׁם מַמְתִּינָה לוֹ בַּת זוּגוֹ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה. הִתְעוֹרֵר וְאָמַר: הַחֲלוֹמוֹת, שָׁוְא יְדַבֵּרוּ. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שָׁב הַחֲלוֹם וְנִשְׁנָה. אָמַר לְעַצְמוֹ: בְּוַדַּאי חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ בַּיּוֹם, לְפִיכָךְ שַׁבְתִּי וְחָלַמְתִּי בַּלַּיְלָה. בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "אִם אֵינְךָ מִתְחַיֵּב לִנְסֹעַ וּלְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה, הֲרֵינִי הוֹרֶגְךָ כָּאן וּמִיַּד!" נִבְעַת, וְהִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה. מִיַּד אָרַז חֲפָצָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. בְּהַגִּיעוֹ, שָׁאַל אוֹדוֹת אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה. אָמְרוּ לוֹ: "אָכֵן, נַעֲרָה יְתוֹמָה וּמְבֻגֶּרֶת. כְּבָר מָלְאוּ לָהּ אַרְבָּעִים וְאֵין לָהּ מָמוֹן לְהִנָּשֵׂא". הֶחְלִיט שֶׁלֹּא יְסַכֵּן אֶת חַיָּיו, וּבִקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִמָּהּ. נִכְנַס לַבַּיִת, רָאָה אֶת הַתְּמוּנָה הַמְּמֻסְגֶרֶת עַל הַקִּיר וְהִתְעַלֵּף. זֶה הַיְּהוּדִי שֶׁהוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. "זֶה אָבִי הַמָּנוֹחַ", אָמְרָה הַנַּעֲרָה... (צְדָקָה לַחַיִּים, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)