Otzarot-Article

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ... וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (כא-י) כָּתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, כִּי בְּדֶרֶךְ רֶמֶז רוֹמֶזֶת הַפָּרָשָׁה עַל חַיֵּי הָאָדָם שֶׁהֵם מִלְחָמָה מִתְמַשֶּׁכֶת כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע. כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל: "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". לָכֵן כָּתוּב "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" בְּנִקּוּד שֶׁל פַּתַּח תַּחַת הַלָּמֵ"ד, הַיְנוּ לַמִּלְחָמָה הַיְדוּעָה שֶׁאֵין אִישׁ נִמְלָט מִמֶּנָּה. וּכְנֶגֶד אוֹיֵב שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִכְנָע, וְיִשָּׁאֵר אוֹיֵב לָעַד, וְיֵשׁ לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדּוֹ בְּלֹא הֲפוּגָה. אֲבָל הֻבְטַחְנוּ בְּהַבְטָחַת נֶצַח, שֶׁאִם נִלָּחֵם - נְנַצֵּחַ בְּעֵזֶר ה': "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ".

גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל, שֶׁמְּקוֹרוֹ בַּסֵּפֶר "יַעֲרוֹת דְבַשׁ":

מַעֲשֶׂה בְּשַׂר שֶׁמָּרַד בְּמַלְכּוֹ. קָצַף עָלָיו הַמֶּלֶךְ וְגֵרְשׁוֹ מֵאַרְמוֹנוֹ. אָסַר הַשַּׂר מֶרְכַּבְתּוֹ וְנָסַע לְמָחוֹז מְרֻחָק. כְּבוֹאוֹ, חָרְדוּ לִקְרָאתוֹ, כִּי יָדְעוּ כַּמָּה חָשׁוּב הוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, הַמְלָצָתוֹ מִתְקַבֶּלֶת וּבַקָּשׁוֹתָיו נַעֲנוֹת. לְפִיכָךְ הִתְרַפְּסוּ לְפָנָיו וְאֵרְחוּהוּ בְּכָבוֹד וִיקָר, הֶעֱנִיקוּ לוֹ דּוֹרוֹנוֹת וְהִנְעִימוּ זְמַנּוֹ.

אִם יָנִיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּתּוֹת לִרְמִיָּה עַצְמִית, יִשְׂבַּע נַחַת מֵהַכָּבוֹד וְיִרְוֶה עֹנֶג מֵהַתַּעֲנוּגוֹת - יֵלֵךְ שׁוֹלָל אַחַר קַבָּלַת הַפָּנִים הַמְפֹאֶרֶת. אֲבָל אִם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, הֲלֹא גִּלּוּיֵי הַכָּבוֹד יִהְיוּ לוֹ כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב. וְיֹאמַר: אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים הָאֱמֶת, הֲרֵי הָיוּ מוֹקִיעִים אוֹתִי וּמִתְעַלְּמִים מִמֶּנִּי. וְהָאֱמֶת הֲלֹא תִּתְגַלֶּה, בְּמֻקְדָם אוֹ בִּמְאֻחָר, כַּמָּה יִשְׂטְמוּנִי... הֲלֹא טוֹב לִי לִשְׁלֹחַ אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמָיו, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו שֶׁיָּשִׁיבֵנִי לְמַעֲמָדִי, וְאָז רָאוּי אֲנִי לְכָל הַכָּבוֹד הַמֻּנְחָל לִי, וְיוֹתֵר...

וְהַנִּמְשָׁל, מוּבָן: כַּמָּה טוֹעִים בָּנוּ הָאֲנָשִׁים, וְאָנוּ מְלֵאֵי עָווֹן וּגְדוּשֵׁי מִדּוֹת רָעוֹת. וּבָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יִתְגַּלֶּה הַכֹּל, וְלֹא אַחַת - אַף בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה. כַּמָּה כְּדַאי לָנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ וּלְשַׁפֵּר מִדּוֹת וְלִהְיוֹת רְאוּיִים לַיַּחַס הַטּוֹב. (דְּבָרִים אֲחָדִים)

הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זַצַ"ל חִבֵּר אֶת "סֵפֶר הַמְּשָׁלִים" שֶׁהוּא לְמַעֲשֵׂה סֵפֶר הַגְדָּרוֹת. לְמָשָׁל: "לְמַה הַחֵטְא דּוֹמֶה בַּנְּשָׁמָה, לְכֶתֶם בַּבֶּגֶד". וְהִסְבִּיר: עֲווֹנוֹת רַבִּים יֵשׁ: "לֹא תַחְמֹד" הוּא אִסּוּר, "לֹא תִגְנֹב" הוּא אִסּוּר וְ"לֹא תִרְצַח" אַף הוּא אִסּוּר, שְׁלָשְׁתָּם בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וַהֲרֵי הַכֹּל מְבִינִים שֶׁאֵין עֹנֶשׁ הַחוֹמֵד כְּעֹנֶשׁ הַגּוֹנֵב בְּפֹעַל, וְלֹא עֹנֶשׁ הַגּוֹנֵב כְּעֹנֶשׁ הָרוֹצֵחַ. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, מְחִילַת הֶעָווֹן. הָעֲבֵרָה, כָּמוֹהָ כְּכֶתֶם בְּבֶגֶד. יֵשׁ לִכְלוּךְ אָבָק, הַמּוּסָר בְּהַבְרָשָׁה. יֵשׁ לִכְלוּךְ בֹּץ, שֶׁיֵּשׁ לְשָׁטְפוֹ בְּמַיִם. אֲבָל יֵשׁ כֶּתֶם שֶׁמֶן, שֶׁאֵינוֹ מִתְנַקֶּה אֶלָּא בְּחָמְרֵי נִקּוּי. וְיֵשׁ כְּתָמִים קָשִׁים יוֹתֵר וַעֲמֻקִּים יוֹתֵר, שֶׁחַיָּבִים לִשְׁרוֹת הַבֶּגֶד זְמַן רַב, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָמְרֵי נִקּוּי חֲרִיפִים, וּלְשַׁפְשֵׁף וְלַחְבֹּט עַד שֶׁהַכֶּתֶם יָסוּר. וְיֵשׁ שֶׁאֵין הַכֶּתֶם עוֹבֵר לְעוֹלָם...

כָּךְ, יֵשׁ עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁדַּי בַּחֲרָטָה לְהַעֲבִירָן, וְיֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ עֲבוּרָן אֶת דִּמְעוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּתְשׁוּבָתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן עוֹבְרוֹת אֶלָּא בְּיִסּוּרִים וַחֲבָטוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן יוֹצְאוֹת לְגַמְרֵי, וְאֵינָן נִמְחָלוֹת אֶלָּא בְּמִיתָה וּבְצַעַר גֵּיהִנּוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְיֵשׁ, שֶׁאֵין תַּקָּנָה: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ... עֲוֹנָהּ בָהּ" (בַּמִּדְבָּר טו-לא) לְנֵצַח נְצָחִים! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, סֵפֶר הַמְּשָׁלִים)

	דברים תשע"ב
	הַדִּבּוּר הָרָצוּי וְהַדָּחוּי
	"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ... וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (כא-י) כָּתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, כִּי בְּדֶרֶךְ רֶמֶז רוֹמֶזֶת הַפָּרָשָׁה עַל חַיֵּי הָאָדָם שֶׁהֵם מִלְחָמָה מִתְמַשֶּׁכֶת כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע. כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל: "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". לָכֵן כָּתוּב "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" בְּנִקּוּד שֶׁל פַּתַּח תַּחַת הַלָּמֵ"ד, הַיְנוּ לַמִּלְחָמָה הַיְדוּעָה שֶׁאֵין אִישׁ נִמְלָט מִמֶּנָּה. וּכְנֶגֶד אוֹיֵב שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִכְנָע, וְיִשָּׁאֵר אוֹיֵב לָעַד, וְיֵשׁ לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדּוֹ בְּלֹא הֲפוּגָה. אֲבָל הֻבְטַחְנוּ בְּהַבְטָחַת נֶצַח, שֶׁאִם נִלָּחֵם - נְנַצֵּחַ בְּעֵזֶר ה': "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ". גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל, שֶׁמְּקוֹרוֹ בַּסֵּפֶר "יַעֲרוֹת דְבַשׁ": מַעֲשֶׂה בְּשַׂר שֶׁמָּרַד בְּמַלְכּוֹ. קָצַף עָלָיו הַמֶּלֶךְ וְגֵרְשׁוֹ מֵאַרְמוֹנוֹ. אָסַר הַשַּׂר מֶרְכַּבְתּוֹ וְנָסַע לְמָחוֹז מְרֻחָק. כְּבוֹאוֹ, חָרְדוּ לִקְרָאתוֹ, כִּי יָדְעוּ כַּמָּה חָשׁוּב הוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, הַמְלָצָתוֹ מִתְקַבֶּלֶת וּבַקָּשׁוֹתָיו נַעֲנוֹת. לְפִיכָךְ הִתְרַפְּסוּ לְפָנָיו וְאֵרְחוּהוּ בְּכָבוֹד וִיקָר, הֶעֱנִיקוּ לוֹ דּוֹרוֹנוֹת וְהִנְעִימוּ זְמַנּוֹ. אִם יָנִיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּתּוֹת לִרְמִיָּה עַצְמִית, יִשְׂבַּע נַחַת מֵהַכָּבוֹד וְיִרְוֶה עֹנֶג מֵהַתַּעֲנוּגוֹת - יֵלֵךְ שׁוֹלָל אַחַר קַבָּלַת הַפָּנִים הַמְפֹאֶרֶת. אֲבָל אִם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, הֲלֹא גִּלּוּיֵי הַכָּבוֹד יִהְיוּ לוֹ כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב. וְיֹאמַר: אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים הָאֱמֶת, הֲרֵי הָיוּ מוֹקִיעִים אוֹתִי וּמִתְעַלְּמִים מִמֶּנִּי. וְהָאֱמֶת הֲלֹא תִּתְגַלֶּה, בְּמֻקְדָם אוֹ בִּמְאֻחָר, כַּמָּה יִשְׂטְמוּנִי... הֲלֹא טוֹב לִי לִשְׁלֹחַ אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמָיו, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו שֶׁיָּשִׁיבֵנִי לְמַעֲמָדִי, וְאָז רָאוּי אֲנִי לְכָל הַכָּבוֹד הַמֻּנְחָל לִי, וְיוֹתֵר... וְהַנִּמְשָׁל, מוּבָן: כַּמָּה טוֹעִים בָּנוּ הָאֲנָשִׁים, וְאָנוּ מְלֵאֵי עָווֹן וּגְדוּשֵׁי מִדּוֹת רָעוֹת. וּבָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יִתְגַּלֶּה הַכֹּל, וְלֹא אַחַת - אַף בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה. כַּמָּה כְּדַאי לָנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ וּלְשַׁפֵּר מִדּוֹת וְלִהְיוֹת רְאוּיִים לַיַּחַס הַטּוֹב. (דְּבָרִים אֲחָדִים) הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ יוֹסֵף גִיקְטִילְיָא זַצַ"ל חִבֵּר אֶת "סֵפֶר הַמְּשָׁלִים" שֶׁהוּא לְמַעֲשֵׂה סֵפֶר הַגְדָּרוֹת. לְמָשָׁל: "לְמַה הַחֵטְא דּוֹמֶה בַּנְּשָׁמָה, לְכֶתֶם בַּבֶּגֶד". וְהִסְבִּיר: עֲווֹנוֹת רַבִּים יֵשׁ: "לֹא תַחְמֹד" הוּא אִסּוּר, "לֹא תִגְנֹב" הוּא אִסּוּר וְ"לֹא תִרְצַח" אַף הוּא אִסּוּר, שְׁלָשְׁתָּם בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וַהֲרֵי הַכֹּל מְבִינִים שֶׁאֵין עֹנֶשׁ הַחוֹמֵד כְּעֹנֶשׁ הַגּוֹנֵב בְּפֹעַל, וְלֹא עֹנֶשׁ הַגּוֹנֵב כְּעֹנֶשׁ הָרוֹצֵחַ. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, מְחִילַת הֶעָווֹן. הָעֲבֵרָה, כָּמוֹהָ כְּכֶתֶם בְּבֶגֶד. יֵשׁ לִכְלוּךְ אָבָק, הַמּוּסָר בְּהַבְרָשָׁה. יֵשׁ לִכְלוּךְ בֹּץ, שֶׁיֵּשׁ לְשָׁטְפוֹ בְּמַיִם. אֲבָל יֵשׁ כֶּתֶם שֶׁמֶן, שֶׁאֵינוֹ מִתְנַקֶּה אֶלָּא בְּחָמְרֵי נִקּוּי. וְיֵשׁ כְּתָמִים קָשִׁים יוֹתֵר וַעֲמֻקִּים יוֹתֵר, שֶׁחַיָּבִים לִשְׁרוֹת הַבֶּגֶד זְמַן רַב, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָמְרֵי נִקּוּי חֲרִיפִים, וּלְשַׁפְשֵׁף וְלַחְבֹּט עַד שֶׁהַכֶּתֶם יָסוּר. וְיֵשׁ שֶׁאֵין הַכֶּתֶם עוֹבֵר לְעוֹלָם... כָּךְ, יֵשׁ עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁדַּי בַּחֲרָטָה לְהַעֲבִירָן, וְיֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ עֲבוּרָן אֶת דִּמְעוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּתְשׁוּבָתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן עוֹבְרוֹת אֶלָּא בְּיִסּוּרִים וַחֲבָטוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן יוֹצְאוֹת לְגַמְרֵי, וְאֵינָן נִמְחָלוֹת אֶלָּא בְּמִיתָה וּבְצַעַר גֵּיהִנּוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְיֵשׁ, שֶׁאֵין תַּקָּנָה: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ... עֲוֹנָהּ בָהּ" (בַּמִּדְבָּר טו-לא) לְנֵצַח נְצָחִים! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, סֵפֶר הַמְּשָׁלִים)