Otzarot-Article

"לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ" (ח-ב) מַעֲשֶׂה מִמִּיכָאֵל (כַּלְפוֹן) עִידָאן, שֶׁשְּׁמָעוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר מָאזוּז, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "כִּסֵּא רַחֲמִים" בְּתוּנִיס, מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹנָה טָיֵבּ זַצַ"ל, וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה:

עָנִי הִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַי טָיֵבּ זַצַ"ל. לְיָמִים דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ וְהִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ, "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעָט", חָדֵל לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּימוֹת הַחוֹל כִּי חָס עַל זְמַנּוֹ, וְהָיָה חוֹטֵף תְּפִלָּה בְּבֵיתוֹ. מְאֻחָר יוֹתֵר חָדֵל אַף לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ, וְהִתְדַּרְדֵּר עַד שֶׁפָּסַק לִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת אַף בְּשַׁבָּתוֹת. אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, הוֹכִיחָה אוֹתוֹ אַךְ בְּלֹא הוֹעִיל.

פַּעַם עָבַר הָרַב לְיַד בֵּיתָם וְשָׁמַע אֶת הָאִשָּׁה נֶאֱנַחַת: "אָח, אֵלּוּ צָרוֹת יֵשׁ לָנוּ".

נִרְעַשׁ וְשָׁאַל: "מַה לָּךְ?". סִפְּרָה שֶׁבַּעֲלָהּ פָּסַק לִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.

לְמָחֳרָת עִם שַׁחַר יָצָא הָרַב מִבֵּיתוֹ וּבְדַרְכּוֹ סָר לְבֵית הַשָּׁכֵן, הֵעִירוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּקְרָאוֹ לָבוֹא אִתּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הָרַב, וְנִלְוָה אֵלָיו.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה לַחֲנוּתוֹ. הִגִּיעוּ שְׁלוּחִים מִבֵּית הַמְּלוּכָה וְהִזְמִינוּ סְחוֹרוֹת רַבּוֹת. הֵבִיאוּ עֲגָלוֹת וְהֶעֱמִיסוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַסְּחוֹרָה. שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה. פָּנָה וּבִקֵּשׁ אֶת דְּמֵי הַסְּחוֹרָה.

גָּעֲרוּ בּוֹ: "בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם! הֵן קִבַּלְתָּ אֶת כַּסְפְּךָ, רְצוֹנְךָ לְקַבֵּל תְּמוּרָה כְּפוּלָה?!"

נִדְהַם, וְעַל כָּרְחוֹ שָׁתַק. שָׁב לְבֵיתוֹ סָר וְזָעֵף, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "רוֹאָה אַתְּ, יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל - וּרְאִי מָה אֵרַע".

בְּאַשְׁמֹרֶת בֹּקֶר הַמָּחֳרַת שׁוּב הֵעִירוֹ הָרַב. נִלְוָה אֵלָיו מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה לַחֲנוּתוֹ. נִכְנְסָה אִשָּׁה כְּבוּדָה וְקָנְתָה סְחוֹרָה רַבָּה. הֶעֱמִיסָה אוֹתָהּ עַל עֲגָלָה, וּבָרְחָה מִבְּלִי לְשַׁלֵּם. שָׁב לְבֵיתוֹ רוֹתֵחַ מִזַּעַם, וְהֶחְלִיט שֶׁמָּחָר עִם שַׁחַר יָקוּם מִבְּעוֹד לַיְלָה וְיִתְחַמֵּק מֵהַבַּיִת. כִּי אֵין סָפֵק בְּלִבּוֹ שֶׁהַתְּפִלָּה בְּמִנְיָן הֵסֵבָּה לוֹ אֶת כָּל הַצָּרוֹת.

קָם בְּעוֹד לַיְלָה, בִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ. אַךְ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהָרַב לְפָנָיו.

"עוֹד מֻקְדָּם", אָמַר בְּבֶהָלָה, אֲבָל הָרַב הִרְגִּיעוֹ: "יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שִׁעוּר בְּמִשְׁנָה וּבְזֹהַר, בּוֹא לִלְמֹד אִתָּנוּ"...

הִצְטָרֵף וּבָא מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה לַחֲנוּתוֹ. הִמְתִּין לִרְאוֹת אֵיזֶה נֵזֶק יִהְיֶה הַיּוֹם.

נִכְנַס קָצִין צָעִיר וְהִזְמִין סְחוֹרוֹת רַבּוֹת. אָמַר בְּלִבּוֹ: "הִנֵּה, זֶה הִגִּיעַ".

אָרַז לוֹ אֶת הַסְּחוֹרוֹת.

אָמַר הַקָּצִין: "אֵין עִמִּי עֲגָלוֹת. אַשְׁאִיר כָּאן אֶת הַסְּחוֹרָה, וְאֵצֵא לְהַזְמִין עֲגָלוֹת". אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: "טוֹב קוֹנֶה זֶה מֵהַלָּקוֹחוֹת הַקּוֹדְמִים. הַלָּלוּ גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ. זֶה לְפָחוֹת מַשְׁאִיר כָּאן אֶת הַסְּחוֹרָה".

הִמְתִּין לַקָּצִין, וְהַלָּה לֹא בָּא, הִמְתִּין שָׁעָה וּשְׁעָתַיִם, וְקָרְבָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת, רָאָה שֶׁהַקָּצִין, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא שָׁב לִטּוֹל אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁקָּנָה, אֶלָּא הִשְׁאִיר אֶת אַרְנָקוֹ עַל הַדֶּלְפֵּק. חָשַׁב לְעַצְמוֹ: אַרְנָק זֶה בְּאַחְרָיוּתִי הוּא! נְטָלוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּכִיסוֹ, לְשָׁמְרוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא בְּעָלָיו לְדָרְשׁוֹ. נָעַל אֶת הַחֲנוּת, וּפָנָה לְבֵיתוֹ.

בְּדַרְכּוֹ, פָּגַשׁ בָּרַב. הֵאִיר לוֹ הָרַב פָּנִים וְאָמַר: "הִרְוַחְתָּ הַיּוֹם רֶוַח נָאֶה!"

תָּמַהּ: "מַה הִרְוַחְתִּי?" הֵן אִם הַקָּצִין לֹא יָשׁוּב, לַשָּׁוְא הָיְתָה טִרְחָתוֹ. וַאֲפִילוּ יַרְוִיחַ בְּעֵסֶק זֶה, לֹא יְכַסֶּה אֶת הֶפְסֵדֵי תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

אָמַר לוֹ הָרַב: "הֵן רְוָחֶיךָ מְצוּיִים עִמְּךָ, בְּכִיסְךָ".

תְּמִיהָתוֹ גָּדְלָה.

אָמַר לוֹ הָרַב: "דַּע לְךָ, שֶׁאָדָם הַמְּבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ, מִתְנַסֶּה בְּנִסְיוֹנוֹת. בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַלְתָּ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, בָּא אֵלֶיךָ סַמַאֵ"ל הַשָּׂטָן לְנַסּוֹתְךָ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּאָה אִשְׁתּוֹ, לִילִי"ת. מִשֶּׁעָמַדְתָּ בַּנִּסָּיוֹן פַּעַם וּפַעֲמַיִם וּבָאתָ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שָׁלְחוּ לְךָ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, לְכַסּוֹת אֶת הֶפְסֵדֵיךָ וּלְהָבִיא לְךָ רֶוַח".

בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת הוֹצִיא אֶת הָאַרְנָק מֵחֵיקוֹ, וּמָצָא בּוֹ דְּמֵי הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים.

הוּא אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא".

אֲבָל מִשֶּׁעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן - הַדֶּרֶךְ סְלוּלָה, וּמְפֻצִּים בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מטות - מסעי תשע"ב
	נְקֻדַּת אוֹר מַצִּילָה אֶת הָאָדָם
	"לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ" (ח-ב) מַעֲשֶׂה מִמִּיכָאֵל (כַּלְפוֹן) עִידָאן, שֶׁשְּׁמָעוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר מָאזוּז, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "כִּסֵּא רַחֲמִים" בְּתוּנִיס, מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹנָה טָיֵבּ זַצַ"ל, וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: עָנִי הִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַי טָיֵבּ זַצַ"ל. לְיָמִים דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ וְהִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ, "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעָט", חָדֵל לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּימוֹת הַחוֹל כִּי חָס עַל זְמַנּוֹ, וְהָיָה חוֹטֵף תְּפִלָּה בְּבֵיתוֹ. מְאֻחָר יוֹתֵר חָדֵל אַף לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ, וְהִתְדַּרְדֵּר עַד שֶׁפָּסַק לִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת אַף בְּשַׁבָּתוֹת. אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, הוֹכִיחָה אוֹתוֹ אַךְ בְּלֹא הוֹעִיל. פַּעַם עָבַר הָרַב לְיַד בֵּיתָם וְשָׁמַע אֶת הָאִשָּׁה נֶאֱנַחַת: "אָח, אֵלּוּ צָרוֹת יֵשׁ לָנוּ". נִרְעַשׁ וְשָׁאַל: "מַה לָּךְ?". סִפְּרָה שֶׁבַּעֲלָהּ פָּסַק לִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. לְמָחֳרָת עִם שַׁחַר יָצָא הָרַב מִבֵּיתוֹ וּבְדַרְכּוֹ סָר לְבֵית הַשָּׁכֵן, הֵעִירוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּקְרָאוֹ לָבוֹא אִתּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הָרַב, וְנִלְוָה אֵלָיו. לְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה לַחֲנוּתוֹ. הִגִּיעוּ שְׁלוּחִים מִבֵּית הַמְּלוּכָה וְהִזְמִינוּ סְחוֹרוֹת רַבּוֹת. הֵבִיאוּ עֲגָלוֹת וְהֶעֱמִיסוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַסְּחוֹרָה. שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה. פָּנָה וּבִקֵּשׁ אֶת דְּמֵי הַסְּחוֹרָה. גָּעֲרוּ בּוֹ: "בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם! הֵן קִבַּלְתָּ אֶת כַּסְפְּךָ, רְצוֹנְךָ לְקַבֵּל תְּמוּרָה כְּפוּלָה?!" נִדְהַם, וְעַל כָּרְחוֹ שָׁתַק. שָׁב לְבֵיתוֹ סָר וְזָעֵף, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "רוֹאָה אַתְּ, יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל - וּרְאִי מָה אֵרַע". בְּאַשְׁמֹרֶת בֹּקֶר הַמָּחֳרַת שׁוּב הֵעִירוֹ הָרַב. נִלְוָה אֵלָיו מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה לַחֲנוּתוֹ. נִכְנְסָה אִשָּׁה כְּבוּדָה וְקָנְתָה סְחוֹרָה רַבָּה. הֶעֱמִיסָה אוֹתָהּ עַל עֲגָלָה, וּבָרְחָה מִבְּלִי לְשַׁלֵּם. שָׁב לְבֵיתוֹ רוֹתֵחַ מִזַּעַם, וְהֶחְלִיט שֶׁמָּחָר עִם שַׁחַר יָקוּם מִבְּעוֹד לַיְלָה וְיִתְחַמֵּק מֵהַבַּיִת. כִּי אֵין סָפֵק בְּלִבּוֹ שֶׁהַתְּפִלָּה בְּמִנְיָן הֵסֵבָּה לוֹ אֶת כָּל הַצָּרוֹת. קָם בְּעוֹד לַיְלָה, בִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ. אַךְ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהָרַב לְפָנָיו. "עוֹד מֻקְדָּם", אָמַר בְּבֶהָלָה, אֲבָל הָרַב הִרְגִּיעוֹ: "יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שִׁעוּר בְּמִשְׁנָה וּבְזֹהַר, בּוֹא לִלְמֹד אִתָּנוּ"... הִצְטָרֵף וּבָא מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה לַחֲנוּתוֹ. הִמְתִּין לִרְאוֹת אֵיזֶה נֵזֶק יִהְיֶה הַיּוֹם. נִכְנַס קָצִין צָעִיר וְהִזְמִין סְחוֹרוֹת רַבּוֹת. אָמַר בְּלִבּוֹ: "הִנֵּה, זֶה הִגִּיעַ". אָרַז לוֹ אֶת הַסְּחוֹרוֹת. אָמַר הַקָּצִין: "אֵין עִמִּי עֲגָלוֹת. אַשְׁאִיר כָּאן אֶת הַסְּחוֹרָה, וְאֵצֵא לְהַזְמִין עֲגָלוֹת". אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: "טוֹב קוֹנֶה זֶה מֵהַלָּקוֹחוֹת הַקּוֹדְמִים. הַלָּלוּ גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ. זֶה לְפָחוֹת מַשְׁאִיר כָּאן אֶת הַסְּחוֹרָה". הִמְתִּין לַקָּצִין, וְהַלָּה לֹא בָּא, הִמְתִּין שָׁעָה וּשְׁעָתַיִם, וְקָרְבָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת, רָאָה שֶׁהַקָּצִין, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא שָׁב לִטּוֹל אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁקָּנָה, אֶלָּא הִשְׁאִיר אֶת אַרְנָקוֹ עַל הַדֶּלְפֵּק. חָשַׁב לְעַצְמוֹ: אַרְנָק זֶה בְּאַחְרָיוּתִי הוּא! נְטָלוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּכִיסוֹ, לְשָׁמְרוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא בְּעָלָיו לְדָרְשׁוֹ. נָעַל אֶת הַחֲנוּת, וּפָנָה לְבֵיתוֹ. בְּדַרְכּוֹ, פָּגַשׁ בָּרַב. הֵאִיר לוֹ הָרַב פָּנִים וְאָמַר: "הִרְוַחְתָּ הַיּוֹם רֶוַח נָאֶה!" תָּמַהּ: "מַה הִרְוַחְתִּי?" הֵן אִם הַקָּצִין לֹא יָשׁוּב, לַשָּׁוְא הָיְתָה טִרְחָתוֹ. וַאֲפִילוּ יַרְוִיחַ בְּעֵסֶק זֶה, לֹא יְכַסֶּה אֶת הֶפְסֵדֵי תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. אָמַר לוֹ הָרַב: "הֵן רְוָחֶיךָ מְצוּיִים עִמְּךָ, בְּכִיסְךָ". תְּמִיהָתוֹ גָּדְלָה. אָמַר לוֹ הָרַב: "דַּע לְךָ, שֶׁאָדָם הַמְּבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ, מִתְנַסֶּה בְּנִסְיוֹנוֹת. בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַלְתָּ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, בָּא אֵלֶיךָ סַמַאֵ"ל הַשָּׂטָן לְנַסּוֹתְךָ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּאָה אִשְׁתּוֹ, לִילִי"ת. מִשֶּׁעָמַדְתָּ בַּנִּסָּיוֹן פַּעַם וּפַעֲמַיִם וּבָאתָ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שָׁלְחוּ לְךָ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, לְכַסּוֹת אֶת הֶפְסֵדֵיךָ וּלְהָבִיא לְךָ רֶוַח". בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת הוֹצִיא אֶת הָאַרְנָק מֵחֵיקוֹ, וּמָצָא בּוֹ דְּמֵי הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים. הוּא אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא". אֲבָל מִשֶּׁעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן - הַדֶּרֶךְ סְלוּלָה, וּמְפֻצִּים בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)