Otzarot-Article

"וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָהָם בְּשֵׁם ה'" (יג-ג) "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" (אָבוֹת ה-ג). וְרַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא זַצַ"ל מוֹנֶה אוֹתָם אֶחָד לְאֶחָד: א', אוּר כַּשְׂדִּים, שֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ עַל אֱמוּנָתוֹ. ב', "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" בּוֹ פּוֹתַחַת פָּרָשָׁתֵנוּ. ג', "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". ד', "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" -

הָבָה נִתְבּוֹנֵן בְּרֶצֶף זֶה שֶׁל הַנִּסְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים. נִמְרוֹד שׁוֹלֵט בְּיַד בַּרְזֶל. מַשְׁלִיט שִׁלְטוֹן אֱלִילִי בּוֹ מִשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ, לָרוּחַ וְלָעֲנָנִים, לְכָל כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהַכִּיר בַּכֹּחַ הָאֶחָד הַשּׁוֹלֵט עַל כֻּלָּם, בּוֹרֵא הַכֹּל וְיוֹצֵר הַכֹּל. וְהִנֵּה קָם נַעַר וּמַבִּיט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, בְּמַבָּט מְפֻכָּח, וְרוֹאֶה אֶת הַיָּד הָאַחַת הַמְכַוֶּנֶת הַכֹּל, מְאַזֶּנֶת הַכֹּל, מְאַחֶדֶת הַכֹּל. וּמֵבִין שֶׁיֵּשׁ יוֹצֵר לְכָל נוֹצָר, כֹּחַ עֶלְיוֹן הַחוֹבֵק הַכֹּל וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל. אֵינוֹ שׁוֹמֵר לְעַצְמוֹ אֶת תַּגְלִיתוֹ, אֵינוֹ נוֹצֵר אֶת סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ. שׁוֹבֵר הוּא צְלָמִים, מְנַתֵּץ אֱלִילִים, פּוֹקֵחַ אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת (רַמְבַּ"ם ע"ז א-ג) - וְנֶאֱסָר. מוּבָא לַמִּשְׁפָּט. "הִשְׁתַּחֲוֶה לְכָל דָּבָר", פּוֹקֵד נִמְרוֹד, "רַק לֹא לָאֵ-ל הַיָּחִיד". כִּי זֶה מְחַיֵּב, וְזֶה מַגְבִּיל.

וְהַנַּעַר מְסָרֵב, מְמָאֵן לְהִתְכַּחֵשׁ לָאֱמֶת, וּמֻשְׁלָךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-יג). וְאֵשׁ הָאֱמוּנָה הַיּוֹקֶדֶת בּוֹ גָּבְרָה עַל אֵשׁ הַכִּבְשָׁן, "כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ" (יְשַׁעְיָה מג-ב). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ (פסחים קיח.) וְהִצִּילוֹ: "אֲנִי ה', אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר (מֵאֵשׁ) כַּשְׂדִּים". הַנֵּס עוֹרֵר הֵדִים, וּתְנוּעַת הַתְּשׁוּבָה הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה, הִכְּתָה שָׁרָשִׁים, "אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים". וְאָז זָכָה לָרִאשׁוֹנָה לִנְבוּאָה.

וּמַה נֶּאֱמַר לוֹ? לִנְטֹשׁ הַכֹּל. לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ, אֶת הַמּוֹלֶדֶת, אֶת מִפְעַל הַחַיִּים - וּלְהַתְחִיל לָלֶכֶת "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", לִמְחוֹזוֹת נֶעֱלָמִים. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֵינוֹ עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה; אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ אֶת מִפְעַל חַיָּיו וּלְהָפִיץ אֱמוּנָה, לְהַשְׁרִישָׁהּ בְּקֶרֶב תַּלְמִידָיו. לֹא, הוּא קָם וְהוֹלֵךְ - מֵבִין שֶׁהַבּוֹרֵא אָמַר לוֹ מַה שֶּׁאָמַר, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר מִלֵּא אֶת יִעוּדוֹ כָּאן, וְעַכְשָׁו עָלָיו לְהַעְתִּיק אֶת זִירַת הַפְּעִילוּת לְמָקוֹם אַחֵר.

קָם וְהוֹלֵךְ, וּמַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין זֶה סְתָם "מָקוֹם אַחֵר". נֶאֱמַר לוֹ שֶׁזּוֹ אַרְצוֹ, וְהוּא פּוֹנֶה מִיַּד לִקְרֹא בָּהּ בְּשֵׁם ה', לְהָפִיץ אֱמוּנָה, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם. וַאֲנָשִׁים שׁוֹמְעִים, מִתְקַבְּצִים, לוֹמְדִים, מְשַׁנִּים אָרְחוֹת חַיִּים.

וְאָז מַגִּיעַ הָאָסוֹן, הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי: רָעָב בָּא לָאָרֶץ, "בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ לְבַדָּהּ". וּמָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים? מַה חוֹשְׁבִים תַּלְמִידָיו שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ? בְּטוּחִים שֶׁהָאֱלִילִים כּוֹעֲסִים עַל שֶׁנָּטְשׁוּ אוֹתָם. אוֹמְרִים: רְאוּ, זוֹ אֱמוּנָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ, חָלִילָה. וְהַנָּבִיא עַצְמוֹ מַגִּיעַ עַד לְפַת לֶחֶם, נֶאֱלָץ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לוֹ וְלָרֶדֶת לְמִצְרַיִם הַמֻּשְׁחֶתֶת וְהַנֶהֱנֵית מֵרֹב טוֹבָה. וְגַם שָׁם לֹא מָצָא מָנוֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ נִלְקְחָה מִמֶּנּוּ בִּזְרוֹעַ וְהוּבְאָה לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה.

אוֹ אָז חָל הַמִּפְנֶה. מַלְאַךְ ה' הִכָּה אֶת פַּרְעֹה, נְגָעִים בָּאוּ עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, פָּשׁוּ בְּאַרְמוֹנוֹ. הוּא מִהֵר לְהָשִׁיב אֶת שָׂרָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת אַבְרָהָם. הֶעֱנִיק לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, צֹאן וּבָקָר, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים, וְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר לִוּוּהוּ בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה בְּשׁוּבוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו... עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלוֹ בַּתְּחִלָּה... וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, בַּחֲזָרָתוֹ פָּרַע הֲקָפוֹתָיו", שִׁלֵּם חוֹבוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לַחוֹבוֹת הָרַעְיוֹנִיִּים שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו בְּעֵת הָרָעָב, הֵבִיא עִמּוֹ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת לְכָל אֵלּוּ אֲשֶׁר תָּהוּ כֵּיצַד הֵבִיא ה' מַחְסוֹר לִירֵאָיו; לְכָל אֵלּוּ שֶׁרִחֲמוּ עָלָיו כְּשֶׁנֶּאֱלַץ לָצֵאת לַגָּלוּת, לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם; שֶׁנָּדוּ לוֹ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ נִגְזְלָה; שֶׁשָּׁאֲלוּ: הַאִם זוֹ אֱמוּנָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ. כָּל אֵלּוּ רָאוּהוּ בְּשׁוּבוֹ עֲטוּר נִצָּחוֹן, מוֹכִיחַ שֶׁאֱמוּנָתוֹ נִצְּחָה בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַמְצוּקָה. מִתּוֹךְ הַשֶּׁבִי בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה הִתְגַּלָּה הַמַּלְאָךְ וּבָאוּ הַנְּגָעִים, הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל וּבָא הָעֹשֶׁר הָרַב. זְקוּף קוֹמָה שָׁב לִקְרֹא בְּשֵׁם ה' בְּמִשְׁנֵה תֹּקֶף, לְחַנֵּךְ לֶאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם הַמַּמְצִיא יְשׁוּעָה בְּתֹקֶף הַצָּרָה, הַפּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּעֵת הַמְצוּקָה.

וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, לְכָל יָחִיד וְלַכְּלָל כֻּלּוֹ: "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה - מֵעִצּוּמָהּ שֶׁל הַצָּרָה - יִוָּשֵׁעַ. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּקוֹרוֹת הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית בִּתְקוּפָתֵנוּ, הֵן זוֹ הָיְתָה דַּרְכָּהּ. לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ יָרַדְנוּ בַּשּׁוֹאָה, "לֵךְ לְךָ" קִיַּמְנוּ בִּתְקוּמָה, וְאָז עָבַרְנוּ נִסְיוֹן רָעָב רוּחָנִי, הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית הָיְתָה בְּמִגְנָנָה. זָרִים שָׁלְטוּ וְהֶעֱמִידוּהָ בְּסַכָּנָה. וּמִתּוֹךְ צָרָה הִגִּיעָה עֵת מַהְפָּךְ, עֵת פְּרִיחָה, עֵת שִׂגְשׂוּג וְעָצְמָה. "בַּחֲזָרָתוֹ פָּרַע הֲקָפוֹתָיו" לְהַחְזָרַת עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בלק תשע"ב
	מה תהיה - קוץ או פרח
	"וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָהָם בְּשֵׁם ה'" (יג-ג) "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" (אָבוֹת ה-ג). וְרַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא זַצַ"ל מוֹנֶה אוֹתָם אֶחָד לְאֶחָד: א', אוּר כַּשְׂדִּים, שֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ עַל אֱמוּנָתוֹ. ב', "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" בּוֹ פּוֹתַחַת פָּרָשָׁתֵנוּ. ג', "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". ד', "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" - הָבָה נִתְבּוֹנֵן בְּרֶצֶף זֶה שֶׁל הַנִּסְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים. נִמְרוֹד שׁוֹלֵט בְּיַד בַּרְזֶל. מַשְׁלִיט שִׁלְטוֹן אֱלִילִי בּוֹ מִשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ, לָרוּחַ וְלָעֲנָנִים, לְכָל כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהַכִּיר בַּכֹּחַ הָאֶחָד הַשּׁוֹלֵט עַל כֻּלָּם, בּוֹרֵא הַכֹּל וְיוֹצֵר הַכֹּל. וְהִנֵּה קָם נַעַר וּמַבִּיט בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, בְּמַבָּט מְפֻכָּח, וְרוֹאֶה אֶת הַיָּד הָאַחַת הַמְכַוֶּנֶת הַכֹּל, מְאַזֶּנֶת הַכֹּל, מְאַחֶדֶת הַכֹּל. וּמֵבִין שֶׁיֵּשׁ יוֹצֵר לְכָל נוֹצָר, כֹּחַ עֶלְיוֹן הַחוֹבֵק הַכֹּל וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל. אֵינוֹ שׁוֹמֵר לְעַצְמוֹ אֶת תַּגְלִיתוֹ, אֵינוֹ נוֹצֵר אֶת סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ. שׁוֹבֵר הוּא צְלָמִים, מְנַתֵּץ אֱלִילִים, פּוֹקֵחַ אֶת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת (רַמְבַּ"ם ע"ז א-ג) - וְנֶאֱסָר. מוּבָא לַמִּשְׁפָּט. "הִשְׁתַּחֲוֶה לְכָל דָּבָר", פּוֹקֵד נִמְרוֹד, "רַק לֹא לָאֵ-ל הַיָּחִיד". כִּי זֶה מְחַיֵּב, וְזֶה מַגְבִּיל. וְהַנַּעַר מְסָרֵב, מְמָאֵן לְהִתְכַּחֵשׁ לָאֱמֶת, וּמֻשְׁלָךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-יג). וְאֵשׁ הָאֱמוּנָה הַיּוֹקֶדֶת בּוֹ גָּבְרָה עַל אֵשׁ הַכִּבְשָׁן, "כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ" (יְשַׁעְיָה מג-ב). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ (פסחים קיח.) וְהִצִּילוֹ: "אֲנִי ה', אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר (מֵאֵשׁ) כַּשְׂדִּים". הַנֵּס עוֹרֵר הֵדִים, וּתְנוּעַת הַתְּשׁוּבָה הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה, הִכְּתָה שָׁרָשִׁים, "אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים". וְאָז זָכָה לָרִאשׁוֹנָה לִנְבוּאָה. וּמַה נֶּאֱמַר לוֹ? לִנְטֹשׁ הַכֹּל. לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ, אֶת הַמּוֹלֶדֶת, אֶת מִפְעַל הַחַיִּים - וּלְהַתְחִיל לָלֶכֶת "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", לִמְחוֹזוֹת נֶעֱלָמִים. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֵינוֹ עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה; אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ אֶת מִפְעַל חַיָּיו וּלְהָפִיץ אֱמוּנָה, לְהַשְׁרִישָׁהּ בְּקֶרֶב תַּלְמִידָיו. לֹא, הוּא קָם וְהוֹלֵךְ - מֵבִין שֶׁהַבּוֹרֵא אָמַר לוֹ מַה שֶּׁאָמַר, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר מִלֵּא אֶת יִעוּדוֹ כָּאן, וְעַכְשָׁו עָלָיו לְהַעְתִּיק אֶת זִירַת הַפְּעִילוּת לְמָקוֹם אַחֵר. קָם וְהוֹלֵךְ, וּמַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין זֶה סְתָם "מָקוֹם אַחֵר". נֶאֱמַר לוֹ שֶׁזּוֹ אַרְצוֹ, וְהוּא פּוֹנֶה מִיַּד לִקְרֹא בָּהּ בְּשֵׁם ה', לְהָפִיץ אֱמוּנָה, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם. וַאֲנָשִׁים שׁוֹמְעִים, מִתְקַבְּצִים, לוֹמְדִים, מְשַׁנִּים אָרְחוֹת חַיִּים. וְאָז מַגִּיעַ הָאָסוֹן, הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי: רָעָב בָּא לָאָרֶץ, "בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ לְבַדָּהּ". וּמָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים? מַה חוֹשְׁבִים תַּלְמִידָיו שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ? בְּטוּחִים שֶׁהָאֱלִילִים כּוֹעֲסִים עַל שֶׁנָּטְשׁוּ אוֹתָם. אוֹמְרִים: רְאוּ, זוֹ אֱמוּנָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ, חָלִילָה. וְהַנָּבִיא עַצְמוֹ מַגִּיעַ עַד לְפַת לֶחֶם, נֶאֱלָץ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לוֹ וְלָרֶדֶת לְמִצְרַיִם הַמֻּשְׁחֶתֶת וְהַנֶהֱנֵית מֵרֹב טוֹבָה. וְגַם שָׁם לֹא מָצָא מָנוֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ נִלְקְחָה מִמֶּנּוּ בִּזְרוֹעַ וְהוּבְאָה לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה. אוֹ אָז חָל הַמִּפְנֶה. מַלְאַךְ ה' הִכָּה אֶת פַּרְעֹה, נְגָעִים בָּאוּ עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, פָּשׁוּ בְּאַרְמוֹנוֹ. הוּא מִהֵר לְהָשִׁיב אֶת שָׂרָה וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת אַבְרָהָם. הֶעֱנִיק לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, צֹאן וּבָקָר, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים, וְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר לִוּוּהוּ בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה בְּשׁוּבוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו... עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלוֹ בַּתְּחִלָּה... וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, בַּחֲזָרָתוֹ פָּרַע הֲקָפוֹתָיו", שִׁלֵּם חוֹבוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לַחוֹבוֹת הָרַעְיוֹנִיִּים שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו בְּעֵת הָרָעָב, הֵבִיא עִמּוֹ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת לְכָל אֵלּוּ אֲשֶׁר תָּהוּ כֵּיצַד הֵבִיא ה' מַחְסוֹר לִירֵאָיו; לְכָל אֵלּוּ שֶׁרִחֲמוּ עָלָיו כְּשֶׁנֶּאֱלַץ לָצֵאת לַגָּלוּת, לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם; שֶׁנָּדוּ לוֹ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ נִגְזְלָה; שֶׁשָּׁאֲלוּ: הַאִם זוֹ אֱמוּנָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ. כָּל אֵלּוּ רָאוּהוּ בְּשׁוּבוֹ עֲטוּר נִצָּחוֹן, מוֹכִיחַ שֶׁאֱמוּנָתוֹ נִצְּחָה בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַמְצוּקָה. מִתּוֹךְ הַשֶּׁבִי בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה הִתְגַּלָּה הַמַּלְאָךְ וּבָאוּ הַנְּגָעִים, הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל וּבָא הָעֹשֶׁר הָרַב. זְקוּף קוֹמָה שָׁב לִקְרֹא בְּשֵׁם ה' בְּמִשְׁנֵה תֹּקֶף, לְחַנֵּךְ לֶאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם הַמַּמְצִיא יְשׁוּעָה בְּתֹקֶף הַצָּרָה, הַפּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּעֵת הַמְצוּקָה. וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, לְכָל יָחִיד וְלַכְּלָל כֻּלּוֹ: "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה - מֵעִצּוּמָהּ שֶׁל הַצָּרָה - יִוָּשֵׁעַ. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּקוֹרוֹת הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית בִּתְקוּפָתֵנוּ, הֵן זוֹ הָיְתָה דַּרְכָּהּ. לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ יָרַדְנוּ בַּשּׁוֹאָה, "לֵךְ לְךָ" קִיַּמְנוּ בִּתְקוּמָה, וְאָז עָבַרְנוּ נִסְיוֹן רָעָב רוּחָנִי, הַיַּהֲדוּת הַחֲרֵדִית הָיְתָה בְּמִגְנָנָה. זָרִים שָׁלְטוּ וְהֶעֱמִידוּהָ בְּסַכָּנָה. וּמִתּוֹךְ צָרָה הִגִּיעָה עֵת מַהְפָּךְ, עֵת פְּרִיחָה, עֵת שִׂגְשׂוּג וְעָצְמָה. "בַּחֲזָרָתוֹ פָּרַע הֲקָפוֹתָיו" לְהַחְזָרַת עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)