Otzarot-Article

"וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת" (לה-ג) אַבְרֵךְ חֲסִיד גּוּר שֶׁעָמַד לִפְנֵי רְכִישַׁת דִּירָה, נִגַּשׁ פַּעַם אֶל כַּ"ק הָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר, רַבִּי פִּנְחָס מְנַחֵם זַצַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֵיזוֹ דִּירָה הוּא מַמְלִיץ לוֹ לִקְנוֹת.

אָמַר לוֹ הָרַבִּי: תֵּלֵךְ בָּרְחוֹב וְתִסְתַּכֵּל עַל דִּירוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. הֵיכָן שֶׁתִּרְאֶה דִּירָה בְּנוּיָה עַל הַגָּג, בַּבִּנְיָן הַהוּא תִּקְנֶה אֶת דִּירָתְךָ.

כְּשֶׁהִבִּיעַ הֶחָסִיד אֶת תְּמִיהָתוֹ עַל הַתְּשׁוּבָה, הִסְבִּיר לוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" וְאָמַר: אִם יֵשׁ דִּירָה עַל הַגָּג, סִימָן שֶׁלַּשְּׁכֵנִים הַמִּתְגּוֹרְרִים שָׁם יֵשׁ עַיִן טוֹבָה וְהֵם "מְפַרְגְּנִים" לִשְׁכֵנֵיהֶם לְהַרְחִיב אֶת דִּירָתָם.

בִּנְיָן כָּזֶה מֵכִיל בְּקִרְבּוֹ מַעְיָן גָּדוֹל שֶׁל סְגֻלּוֹת טוֹבוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּמָקוֹם בּוֹ יֵשׁ עַיִן טוֹבָה מִצַּד הַדַּיָּרִים, יֵשׁ גַּם עַיִן טוֹבָה שֶׁל הַקַּבָּ"ה.

מִי שֶׁאֵינוֹ "אוֹכֵל אֶת שְׁכֵנוֹ" וְאֵינוֹ נִלְחָם אִתּוֹ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, אֶלָּא אוֹהֲבוֹ כְּנַפְשׁוֹ וּמְאַפְשֵׁר לוֹ לִבְנוֹת וּלְהִתְרַחֵב, לְיַד שָׁכֵן כָּזֶה צָרִיךְ לְהִתְגּוֹרֵר. אָמַר הָרַבִּי מִגּוּר.

וַדַּאי שֶׁחֹסֶר הַפִרְגּוּן וְהָעַיִן הָרָעָה מְבִיאִים עַל הָאָדָם רַחַ"ל אֶת כָּל הַמַּרְעִין בִּישִׁין, וְאִלּוּ כְּשֶׁהוּא מַבִּיט עַל מַעֲשֵׂי חֲבֵרוֹ בְּעַיִן טוֹבָה, הֲרֵי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִסְתַּכְּלִים עָלָיו גַּם מִן הַשָּׁמַיִם בְּעַיִן טוֹבָה, וּמַשְׁפִּיעִים עָלָיו שֶׁפַע כָּל טוּב וְסִיַּעְתָא דִּשְׁמַיָּא.

דָּבָר נוֹסָף שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים גְּרֵיְנְמַן, שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מְיַעֵץ לִקְנוֹת אֶת הַדִּירָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּיוֹתֵר בַּבִּנְיָן.

כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ עַל מַה וְלָמָּה, הֵשִׁיב, כִּי מִדֵּי פַּעַם קוֹרֶה שֶׁהָאֲנָשִׁים הַמִּתְגּוֹרְרִים בַּדִּירוֹת הַגְּבוֹהוֹת גּוֹרְמִים נְזָקִים לַשְּׁכֵנִים בַּדִּירוֹת לְמַטָּה. לִפְעָמִים שׁוֹפְכִים דְּבַר מָה וּמְטַנְּפִים אֶת הַבְּגָדִים הַמְּכֻבָּסִים, וּפְעָמִים שֶׁמְּקִימִים רַעַשׁ לַשְּׁכֵנִים לְמַטָּה עַל יְדֵי נְפִילָה אוֹ גְּרִירָה שֶׁל חֲפָצִים אוֹ מִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים. אֲבָל דַּיָּרֵי הַדִּירוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֵינָם מַזִּיקִים וְלָכֵן כְּדַאי לְהִתְגּוֹרֵר שָׁם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	חקת תשע"ב
	כיצד הצליח הסטיפלר להרגיע את הכלה
	"וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת" (לה-ג) אַבְרֵךְ חֲסִיד גּוּר שֶׁעָמַד לִפְנֵי רְכִישַׁת דִּירָה, נִגַּשׁ פַּעַם אֶל כַּ"ק הָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר, רַבִּי פִּנְחָס מְנַחֵם זַצַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֵיזוֹ דִּירָה הוּא מַמְלִיץ לוֹ לִקְנוֹת. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: תֵּלֵךְ בָּרְחוֹב וְתִסְתַּכֵּל עַל דִּירוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. הֵיכָן שֶׁתִּרְאֶה דִּירָה בְּנוּיָה עַל הַגָּג, בַּבִּנְיָן הַהוּא תִּקְנֶה אֶת דִּירָתְךָ. כְּשֶׁהִבִּיעַ הֶחָסִיד אֶת תְּמִיהָתוֹ עַל הַתְּשׁוּבָה, הִסְבִּיר לוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" וְאָמַר: אִם יֵשׁ דִּירָה עַל הַגָּג, סִימָן שֶׁלַּשְּׁכֵנִים הַמִּתְגּוֹרְרִים שָׁם יֵשׁ עַיִן טוֹבָה וְהֵם "מְפַרְגְּנִים" לִשְׁכֵנֵיהֶם לְהַרְחִיב אֶת דִּירָתָם. בִּנְיָן כָּזֶה מֵכִיל בְּקִרְבּוֹ מַעְיָן גָּדוֹל שֶׁל סְגֻלּוֹת טוֹבוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּמָקוֹם בּוֹ יֵשׁ עַיִן טוֹבָה מִצַּד הַדַּיָּרִים, יֵשׁ גַּם עַיִן טוֹבָה שֶׁל הַקַּבָּ"ה. מִי שֶׁאֵינוֹ "אוֹכֵל אֶת שְׁכֵנוֹ" וְאֵינוֹ נִלְחָם אִתּוֹ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, אֶלָּא אוֹהֲבוֹ כְּנַפְשׁוֹ וּמְאַפְשֵׁר לוֹ לִבְנוֹת וּלְהִתְרַחֵב, לְיַד שָׁכֵן כָּזֶה צָרִיךְ לְהִתְגּוֹרֵר. אָמַר הָרַבִּי מִגּוּר. וַדַּאי שֶׁחֹסֶר הַפִרְגּוּן וְהָעַיִן הָרָעָה מְבִיאִים עַל הָאָדָם רַחַ"ל אֶת כָּל הַמַּרְעִין בִּישִׁין, וְאִלּוּ כְּשֶׁהוּא מַבִּיט עַל מַעֲשֵׂי חֲבֵרוֹ בְּעַיִן טוֹבָה, הֲרֵי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִסְתַּכְּלִים עָלָיו גַּם מִן הַשָּׁמַיִם בְּעַיִן טוֹבָה, וּמַשְׁפִּיעִים עָלָיו שֶׁפַע כָּל טוּב וְסִיַּעְתָא דִּשְׁמַיָּא. דָּבָר נוֹסָף שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים גְּרֵיְנְמַן, שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מְיַעֵץ לִקְנוֹת אֶת הַדִּירָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּיוֹתֵר בַּבִּנְיָן. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ עַל מַה וְלָמָּה, הֵשִׁיב, כִּי מִדֵּי פַּעַם קוֹרֶה שֶׁהָאֲנָשִׁים הַמִּתְגּוֹרְרִים בַּדִּירוֹת הַגְּבוֹהוֹת גּוֹרְמִים נְזָקִים לַשְּׁכֵנִים בַּדִּירוֹת לְמַטָּה. לִפְעָמִים שׁוֹפְכִים דְּבַר מָה וּמְטַנְּפִים אֶת הַבְּגָדִים הַמְּכֻבָּסִים, וּפְעָמִים שֶׁמְּקִימִים רַעַשׁ לַשְּׁכֵנִים לְמַטָּה עַל יְדֵי נְפִילָה אוֹ גְּרִירָה שֶׁל חֲפָצִים אוֹ מִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים. אֲבָל דַּיָּרֵי הַדִּירוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֵינָם מַזִּיקִים וְלָכֵן כְּדַאי לְהִתְגּוֹרֵר שָׁם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)