Otzarot-Article

"וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (כט-ז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: הָיָה זֶה בִּימֵי הַצֶּנַע לְאַחַר מִלְחֶמֶת תַּשַׁ"ח. הַיְּשִׁיבוֹת סָבְלוּ מַחְסוֹר נוֹרָא, לֹא הָיָה לֶחֶם לִשְׂבֹּעַ. הֶחְלִיטוּ גְּדוֹלֵי רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת לִקְרֹא לַאֲסֵפָה שֶׁל יְהוּדִים אֲמִידִים, לְחַמֵּם לִבָּם לִתְרֹם לְקִיּוּם הַיְּשִׁיבוֹת וּבְנֵי הַתּוֹרָה. וּמִי יְדַבֵּר בְּשֵׁם רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת, בָּחֲרוּ בָּרַב מִפּוֹנִיבֵז', אֲשֶׁר דְבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנוֹ. בְּכָזוֹ מְתִיקוּת דִּבֵּר, בְּחֹם וּבְרֶגֶשׁ וּבְאַהֲבָה עֲצוּמָה. מִי שֶׁזּוֹכֵר, עוֹדוֹ מִתְמוֹגֵג.

זֻמְּנוּ הַנְּגִידִים וְנֶאֶסְפוּ. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת גָּדְשׁוּ אֶת כֹּתֶל הַמִּזְרָח, הָיָה זֶה מַעֲמָד נוֹרָא הוֹד, וְרֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז' עָלָה לִדְרֹשׁ וּפָתַח בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ: "כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁשָּׁפַר חֶלְקְכֶם בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבָשָׂר לִשְׂבֹּעַ, וְרַחְמָנוּת עַל בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַנְּמֵקִים בָּרָעָב? הֲלֹא הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. הֵם, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם. נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. שְׁרוּיִים הֵם בְּעוֹלָם שֶׁל אוֹר וְזֹהַר. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל - חַד, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. אָח, אֵיזוֹ מְתִיקוּת יֵשׁ בְּסוּגְיָא, בִּסְבָרָא שֶׁל הָרַשְׁבָּ"א, בְּחִלּוּק שֶׁל רַבִּי חַיִּים, בִּיסוֹד שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהַבְחָנָה שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער!"

שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְפַּעֵל וְהִתְמוֹגֵג מֵעוֹלָמוֹ הַמֵּאִיר שֶׁל בֶּן הַיְּשִׁיבָה, מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ, וְאַתֶּם מָה. הַשּׁוֹמְעִים הִתְפַּעֲלוּ וְהִתְמוֹגְגוּ עִמּוֹ, וּכְשֶׁסִּיֵּם נָשַׁק לַפָּרֹכֶת וְיָרַד מִן הַבִּימָה, כְּשֶׁהוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו רֹשֶׁם עַז.

כְּשֶׁעָשָׂה דַּרְכּוֹ לִמְקוֹמוֹ, הֵעִיר לוֹ רַבִּי יְחֶזְקֵאל סַרְנֵא, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן: "פּוֹנֵבִיזֵ'ר רַב, הֱיִיתֶם אֲמוּרִים לְדַבֵּר עַל מַה שֶּׁחָסֵר לִבְנֵי הַיְּשִׁיבוֹת, לֹא עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם. לְהַתְרִיעַ שֶׁאֵין לָהֶם אֹכֶל, וְלֹא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה!"...

הִתְרַגֵּשׁ הָרַב מִפּוֹנִיבֵז': "מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים! לִלְמֹד לוֹמְדִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לִימָמָה, וְלֶאֱכֹל אוֹכְלִים שָׁעָה לִימָמָה -

אָז עַל מַה יֵּשׁ לְהַעֲדִיף לְדַבֵּר?!"

עָנָהוּ רַבִּי יְחֶזְקֵאל: "אֱמֶת, לֶאֱכֹל אוֹכְלִים רַק שָׁעָה וְלִלְמֹד לוֹמְדִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. אֲבָל לָצוּם, צָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת!"...

כַּמָּה נִפְלָא. יֵשׁ מִצְוָה לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת וּבְחַג, כַּמָּה זְמַן מְקַיְּמִים מִצְווֹת אֵלּוּ? שָׁעָה בִּימָמָה. וְצוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוָה מִתְמַשֶּׁכֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּרְצִיפוּת, כַּמָּה רַב שְׂכָרָהּ! וְאִם כֹּה רַב שְׂכָרָהּ כַּמָּה עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת זְמַנָּהּ. וְעַל נִצּוּל כָּל דַּקָּה, בַּסִּפּוּר הַבָּא:

הָעִיר פֶּתַח תִּקְוָה נוֹסְדָה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה עַל יְדֵי יְהוּדִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, בְּהַכְוָנַת מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק זַצַ"ל. מֵתֵי מִסְפָּר הָיוּ, אֲבָל שֶׁטַח הַמּוֹשָׁבָה הָיָה רָחָב מְאֹד. עַד הַיּוֹם מִשְׂתָּרַעַת הָעִיר עַל פְּנֵי שְׁטָחִים נִרְחָבִים, מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

הַשֶּׁטַח נִרְכַּשׁ מִידֵי הָעַרְבִים, וְלֹא הָיוּ מַפּוֹת מְסֻמָּנוֹת כְּמוֹ בִּזְמַנֵּנוּ. הִגִּיעוּ עִם הָעַרְבִי לָעֵמֶק הַשָּׁוֶה, וְאָז הָיָה הַקּוֹנֶה הוֹלֵךְ בִּמְצָרֵי הַשָּׂדוֹת. כָּל הַשֶּׁטַח שֶׁהִסְפִּיק לִמְדֹּד בִּשְׁעָלָיו עַד לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה - שֶׁלּוֹ הָיָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁטַמְפְּפֵּר הָיָה הַקּוֹנֶה. הִשְׁכִּים קוּם מִבְּעוֹד לַיְלָה, הִתְפַּלֵּל עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּבְהָנֵץ הַחַמָּה הֵחֵל בַּצְּעָדָה כְּשֶׁהָעַרְבִי רוֹכֵב לְצִדּוֹ עַל הַחֲמוֹר. בְּצַעַד מָהִיר הָלַךְ וְהָלַךְ וְהָלַךְ. לֹא הָיָה כְּבִישׁ וְאַף לֹא מִשְׁעוֹל. פָּסַע עַל אֲבָנִים וְנִתְקַל בְּמַהֲמוּרוֹת, עָלָה גְּבָעוֹת וְיָרַד גֵּאָיוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ טִפְּסָה בְּמַעֲלֵה הַשָּׁמַיִם וְהַזֵּעָה נִגְּרָה פְּלָגִים פְּלָגִים. לֹא הֵאֵט אֶת צְעָדָיו וְלֹא הִתְפַּנָּה לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכֹל.

עוֹבְרִים וְשָׁבִים בִּקְּשׁוּ לְשׂוֹחֵחַ וּלְפַטְפֵּט, וְהוּא לֹא עָצַר וְלֹא הֵשִׁיב, בְּהַתְמָדָה חָתַר הָלְאָה וְהָלְאָה.

הָעַרְבִי הוּתַשׁ, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲצֹר מְעַט, שֶׁיִּלְגֹּם לְגִימָה. גַּם לוֹ לֹא עָנָה.

הִתְנַשֵּׁם וְהִתְנַשֵּׁף, כְּבָר לֹא הָיָה צָעִיר, וְגָרַר עַצְמוֹ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וּמִשָּׁם צָפוֹנָה.

כְּשֶׁהַחַמָּה עָמְדָה לִשְׁקֹעַ, אָזַר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וּפָרַץ בְּרִיצָה, עַד שֶׁהַחַמָּה שָׁקְעָה. וְאָז קָרַס וְהִתְעַלֵּף.

וְכָל הַשֶּׁטַח הָיָה לְשֶׁלּוֹ, שֶׁל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה.

זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, לְנַצֵּל כָּל דַּקָּה. (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	חקת תשע"ב
	נוראות הצמא לתאוות
	"וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (כט-ז) סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: הָיָה זֶה בִּימֵי הַצֶּנַע לְאַחַר מִלְחֶמֶת תַּשַׁ"ח. הַיְּשִׁיבוֹת סָבְלוּ מַחְסוֹר נוֹרָא, לֹא הָיָה לֶחֶם לִשְׂבֹּעַ. הֶחְלִיטוּ גְּדוֹלֵי רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת לִקְרֹא לַאֲסֵפָה שֶׁל יְהוּדִים אֲמִידִים, לְחַמֵּם לִבָּם לִתְרֹם לְקִיּוּם הַיְּשִׁיבוֹת וּבְנֵי הַתּוֹרָה. וּמִי יְדַבֵּר בְּשֵׁם רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת, בָּחֲרוּ בָּרַב מִפּוֹנִיבֵז', אֲשֶׁר דְבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנוֹ. בְּכָזוֹ מְתִיקוּת דִּבֵּר, בְּחֹם וּבְרֶגֶשׁ וּבְאַהֲבָה עֲצוּמָה. מִי שֶׁזּוֹכֵר, עוֹדוֹ מִתְמוֹגֵג. זֻמְּנוּ הַנְּגִידִים וְנֶאֶסְפוּ. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת גָּדְשׁוּ אֶת כֹּתֶל הַמִּזְרָח, הָיָה זֶה מַעֲמָד נוֹרָא הוֹד, וְרֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז' עָלָה לִדְרֹשׁ וּפָתַח בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ: "כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁשָּׁפַר חֶלְקְכֶם בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבָשָׂר לִשְׂבֹּעַ, וְרַחְמָנוּת עַל בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַנְּמֵקִים בָּרָעָב? הֲלֹא הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. הֵם, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם. נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. שְׁרוּיִים הֵם בְּעוֹלָם שֶׁל אוֹר וְזֹהַר. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל - חַד, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. אָח, אֵיזוֹ מְתִיקוּת יֵשׁ בְּסוּגְיָא, בִּסְבָרָא שֶׁל הָרַשְׁבָּ"א, בְּחִלּוּק שֶׁל רַבִּי חַיִּים, בִּיסוֹד שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהַבְחָנָה שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער!" שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְפַּעֵל וְהִתְמוֹגֵג מֵעוֹלָמוֹ הַמֵּאִיר שֶׁל בֶּן הַיְּשִׁיבָה, מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ, וְאַתֶּם מָה. הַשּׁוֹמְעִים הִתְפַּעֲלוּ וְהִתְמוֹגְגוּ עִמּוֹ, וּכְשֶׁסִּיֵּם נָשַׁק לַפָּרֹכֶת וְיָרַד מִן הַבִּימָה, כְּשֶׁהוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו רֹשֶׁם עַז. כְּשֶׁעָשָׂה דַּרְכּוֹ לִמְקוֹמוֹ, הֵעִיר לוֹ רַבִּי יְחֶזְקֵאל סַרְנֵא, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חֶבְרוֹן: "פּוֹנֵבִיזֵ'ר רַב, הֱיִיתֶם אֲמוּרִים לְדַבֵּר עַל מַה שֶּׁחָסֵר לִבְנֵי הַיְּשִׁיבוֹת, לֹא עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם. לְהַתְרִיעַ שֶׁאֵין לָהֶם אֹכֶל, וְלֹא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה!"... הִתְרַגֵּשׁ הָרַב מִפּוֹנִיבֵז': "מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים! לִלְמֹד לוֹמְדִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לִימָמָה, וְלֶאֱכֹל אוֹכְלִים שָׁעָה לִימָמָה - אָז עַל מַה יֵּשׁ לְהַעֲדִיף לְדַבֵּר?!" עָנָהוּ רַבִּי יְחֶזְקֵאל: "אֱמֶת, לֶאֱכֹל אוֹכְלִים רַק שָׁעָה וְלִלְמֹד לוֹמְדִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. אֲבָל לָצוּם, צָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת!"... כַּמָּה נִפְלָא. יֵשׁ מִצְוָה לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת וּבְחַג, כַּמָּה זְמַן מְקַיְּמִים מִצְווֹת אֵלּוּ? שָׁעָה בִּימָמָה. וְצוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוָה מִתְמַשֶּׁכֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּרְצִיפוּת, כַּמָּה רַב שְׂכָרָהּ! וְאִם כֹּה רַב שְׂכָרָהּ כַּמָּה עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת זְמַנָּהּ. וְעַל נִצּוּל כָּל דַּקָּה, בַּסִּפּוּר הַבָּא: הָעִיר פֶּתַח תִּקְוָה נוֹסְדָה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה עַל יְדֵי יְהוּדִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, בְּהַכְוָנַת מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק זַצַ"ל. מֵתֵי מִסְפָּר הָיוּ, אֲבָל שֶׁטַח הַמּוֹשָׁבָה הָיָה רָחָב מְאֹד. עַד הַיּוֹם מִשְׂתָּרַעַת הָעִיר עַל פְּנֵי שְׁטָחִים נִרְחָבִים, מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הַשֶּׁטַח נִרְכַּשׁ מִידֵי הָעַרְבִים, וְלֹא הָיוּ מַפּוֹת מְסֻמָּנוֹת כְּמוֹ בִּזְמַנֵּנוּ. הִגִּיעוּ עִם הָעַרְבִי לָעֵמֶק הַשָּׁוֶה, וְאָז הָיָה הַקּוֹנֶה הוֹלֵךְ בִּמְצָרֵי הַשָּׂדוֹת. כָּל הַשֶּׁטַח שֶׁהִסְפִּיק לִמְדֹּד בִּשְׁעָלָיו עַד לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה - שֶׁלּוֹ הָיָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שְׁטַמְפְּפֵּר הָיָה הַקּוֹנֶה. הִשְׁכִּים קוּם מִבְּעוֹד לַיְלָה, הִתְפַּלֵּל עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּבְהָנֵץ הַחַמָּה הֵחֵל בַּצְּעָדָה כְּשֶׁהָעַרְבִי רוֹכֵב לְצִדּוֹ עַל הַחֲמוֹר. בְּצַעַד מָהִיר הָלַךְ וְהָלַךְ וְהָלַךְ. לֹא הָיָה כְּבִישׁ וְאַף לֹא מִשְׁעוֹל. פָּסַע עַל אֲבָנִים וְנִתְקַל בְּמַהֲמוּרוֹת, עָלָה גְּבָעוֹת וְיָרַד גֵּאָיוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ טִפְּסָה בְּמַעֲלֵה הַשָּׁמַיִם וְהַזֵּעָה נִגְּרָה פְּלָגִים פְּלָגִים. לֹא הֵאֵט אֶת צְעָדָיו וְלֹא הִתְפַּנָּה לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכֹל. עוֹבְרִים וְשָׁבִים בִּקְּשׁוּ לְשׂוֹחֵחַ וּלְפַטְפֵּט, וְהוּא לֹא עָצַר וְלֹא הֵשִׁיב, בְּהַתְמָדָה חָתַר הָלְאָה וְהָלְאָה. הָעַרְבִי הוּתַשׁ, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲצֹר מְעַט, שֶׁיִּלְגֹּם לְגִימָה. גַּם לוֹ לֹא עָנָה. הִתְנַשֵּׁם וְהִתְנַשֵּׁף, כְּבָר לֹא הָיָה צָעִיר, וְגָרַר עַצְמוֹ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וּמִשָּׁם צָפוֹנָה. כְּשֶׁהַחַמָּה עָמְדָה לִשְׁקֹעַ, אָזַר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וּפָרַץ בְּרִיצָה, עַד שֶׁהַחַמָּה שָׁקְעָה. וְאָז קָרַס וְהִתְעַלֵּף. וְכָל הַשֶּׁטַח הָיָה לְשֶׁלּוֹ, שֶׁל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה. זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, לְנַצֵּל כָּל דַּקָּה. (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)