Otzarot-Article

סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם סְטוּאַרְט, בַּעַל "מִשְׁנַת אַבְרָהָם", שְׁאָלַנִּי שְׁאֵלָה. בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת יב.) אָמְרוּ, שֶׁכָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה. וְכָתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת (בְּרָכוֹת מ:) שֶׁאֲפִילוּ אִם דִּלֵּג תֵּבַת "הָעוֹלָם" צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְבָרֵךְ, שֶׁ"מֶלֶךְ" לְבַד אֵינוֹ "מַלְכוּת", אֶלָּא "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". וְהִקְשָׁה "אֶבֶן הָעֶזֶר" (אוֹ"ח רי"ד) מִבִּרְכַּת "מַלְכֻיּוֹת" שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֵין מַזְכִּירִים בָּהּ כְּלָל "מֶלֶךְ הָעוֹלָם".

וְהֵשַׁבְתִּי שֶׁהַחִלּוּק פָּשׁוּט. בְּכָל הַבְּרָכוֹת הַמַּלְכוּת הִיא שֶׁבַח. וְאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ סְתָם, שֶׁמְּלָכִים יֵשׁ הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, "מֶלֶךְ הָעוֹלָם".

וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁהִגִּיעַ לִלְמֹד בִּישִׁיבַת רָאדִין. הִצִּיג הַמְלָצוֹתָיו בִּפְנֵי רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, רַבִּי צְבִי הִירְשׁ לְוִינְסוֹן, וְנִבְחַן בְּהַצְלָחָה. אָמַר לוֹ: "הִתְקַבַּלְתָּ לַיְּשִׁיבָה, אֲבָל שׁוּב לִישִׁיבָתְךָ הַקּוֹדֶמֶת וְתָבוֹא בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה".

"מַדּוּעַ?" שָׁאַל בְּאַכְזָבָה.

עָנָה: "כִּי אֵין מָקוֹם בַּיְּשִׁיבָה". כָּל הַמִּטּוֹת תְּפוּסוֹת, בָּרוּךְ ה'. אִם בָּחוּר יִתְחַתֵּן אוֹ יַעֲבֹר לִישִׁיבָה אַחֶרֶת, יִתְפַּנֶּה מָקוֹם.

הוֹדִיעַ: "אֵינִי חוֹזֵר. אִישַׁן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ!"

עָנָהוּ: "הַיְּשִׁיבָה אֵינָהּ מַרְשָׁה זֹאת".

הִתְעַקֵּשׁ: "עַל הָאָרֶץ אִישַׁן, וּבַתּוֹרָה אֶעֱמֹל".

מָצְאָה עַקְשָׁנוּתוֹ חֵן בְּעֵינֵי רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, אָמַר לוֹ: "עֲלֵה לִלְמֹד, וַאֲטַכֵּס עֵצָה".

בָּעֶרֶב הוֹדִיעוֹ: "מָצָאתִי עֲבוּרְךָ מִטָּה". אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. "בְּחַדְרוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים יֵשׁ מִטָּה פְּנוּיָה", אַלְמָן הָיָה בְּאוֹתָם יָמִים. כְּלוּם הָיְתָה לַבָּחוּר בְּרֵירָה. נָטַל אֶת צְרוֹרוֹ וְהָלַךְ עִם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. וְכַמָּה שָׂמַח הֶחָפֵץ חַיִּים עַל מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחוֹ. אָמַר לַבָּחוּר: "רְאֵה, זָקֵן אֲנִי וּשְׁנָתִי קְצָרָה. לֹא תִּרְאֵנִי, לֹא בְּשָׁכְבִי וְלֹא בְּקוּמִי. רְאֵה אֶת הַחֶדֶר כְּחַדְרְךָ הַפְּרָטִי". הִצִּיעַ אֶת מִטָּתוֹ, וּכְשֶׁהַבָּחוּר הִתְמַקֵּם, בָּא לִרְאוֹת הַאִם הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. "הֲנוֹהֵג אַתָּה לִקְרֹא לִפְנֵי הַשֵּׁינָה?"

"כֵּן", הֵשִׁיב הַבָּחוּר.

מִיַּד יָצָא הֶחָפֵץ חַיִּים לְהָבִיא לוֹ סֵפֶר, לְעַיֵּן בּוֹ עַד שֶׁיֵּרָדֵם. בֵּרְכוֹ בְּבִרְכַּת "לַיְלָה טוֹב" וְיָצָא מֵהַחֶדֶר. פָּתַח הַבָּחוּר אֶת הַסֵּפֶר הַדַּק, וְהִשְׁתָּאָה. הָיָה זֶה סֵפֶר הַקַּבָּלָה "רַזִּיאֵל הַמַּלְאָךְ". סֵפֶר הַמְתָאֵר בִּפְרָטוּת כַּמָּה רְקִיעִים יֵשׁ וּמַה מִּשְׁמְרוֹת הַמַּלְאָכִים בָּהֶם, לִגְדוּדֵיהֶם וּלְמַחְלְקוֹתֵיהֶם, מִי הַמְּמֻנִּים כַּמָּה כֹּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם... סֵפֶר שֶׁאָדָם מִן הַשּׁוּרָה אֵינוֹ מֵבִין בּוֹ דָּבָר.

בַּבֹּקֶר, שָׁאַל אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים: "חָשַׁבְתִּי שֶׁהָרַב יִתֵּן לִי סֵפֶר הֲלָכָה אוֹ מוּסָר אֲבָל סֵפֶר קַבָּלָה... מַה לִּי וּלְ'רַזִּיאֵל הַמַּלְאָךְ'!?"

וְהֶחָפֵץ חַיִּים עָנָהוּ קְצָרוֹת: "עַל כָּל יְהוּדִי לָדַעַת כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל".

אָכֵן, זֶה עִנְיַן "מֶלֶךְ הָעוֹלָם".

מַה נָּאֶה מְשָׁלוֹ שֶׁל בַּעַל "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" (שַׁעַר הַבְּחִינָה פ"ו):

מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי זוּג שֶׁתִּכְנְנוּ לְהִתְנַקֵּשׁ בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הַמְזִימָה הִתְגַּלְּתָה וְנִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה. הוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ שֶׁהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת. רִחֵם עַל יַלְדָּהּ וְהִמְתִּיק אֶת גְּזַר דִּין הַמָּוֶת, הֵמִירוֹ בְּמַאֲסַר עוֹלָם. גִּדְּלוּ אֶת בְּנָם בְּבוֹר הַכֶּלֶא, וְלֹא יָצָא מִתְּחוּמוֹ מֵעוֹלָם. בְּהוֹרָאַת הַמֶּלֶךְ דָּאַג הַסּוֹהֵר לְכָל צְרָכָיו: לְמַאֲכָל וּלְבוּשׁ, לְלִמּוּד וּקְרִיאָה וּכְתִיבָה וְחֶשְׁבּוֹן. יוֹם אֶחָד בָּא הַסּוֹהֵר וְהִתְעַנְיֵן הַאִם הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, הַאִם לֹא חָסֵר לוֹ דָּבָר, כִּי הַיּוֹם יִפְגֹּשׁ בַּמֶּלֶךְ וְלָבֶטַח יִתְעַנְיֵן בּוֹ.

"אֱמֹר לַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא חָסֵר לִי מְאוּמָה", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד, "וְשֶׁאֲנִי אַסִּיר תּוֹדָה עַל הִתְעַנְיְנוּתוֹ וְסִפּוּק כָּל צְרָכַי".

שָׂמַח הַסּוֹהֵר לִשְׁמֹעַ, וְהִבְטִיחַ שֶׁיַּעֲבִיר אֶת הַדְּבָרִים. אֲבָל חָקַר: "אֱמֹר נָא, מִי הוּא הַמֶּלֶךְ?"

צָחַק הַיֶּלֶד: "אַתָּה נִפְגָּשׁ אִתּוֹ, וְאוֹתִי אַתָּה שׁוֹאֵל?"

"כֵּן", הַסּוֹהֵר לֹא חִיֵּךְ. "אֲנִי נִפְגָּשׁ אִתּוֹ וְאוֹתְךָ אֲנִי שׁוֹאֵל: מִי הוּא הַמֶּלֶךְ?"

הַיֶּלֶד הֶחֱוָה בְּיָדוֹ סָבִיב: "הַמֶּלֶךְ?! הַמֶּלֶךְ הוּא הַבְּעָלִים שֶׁל כָּל הַמִּתְחָם הַזֶּה. מִי לֹא יוֹדֵעַ! הַמֶּלֶךְ הוּא הָאָדוֹן שֶׁל בֵּית הַסֹּהַר!"

"הָס!" הִתְחַלְחֵל הַסּוֹהֵר. "אֵיךְ תְּדַבֵּר. הַמֶּלֶךְ אָכֵן בְּעָלָיו שֶׁל בֵּית הַסֹּהַר, אֲבָל מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת יֵשׁ רְחוֹבוֹת וּשְׁכוּנוֹת וּרְבָעִים, וּמִכְּלָלָם בְּנוּיָה הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, וּבְמֶרְכָּזָהּ אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה" -

"חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ", אָמַר הַיֶּלֶד.

"אֲנִי יוֹדֵעַ", אָמַר הַסּוֹהֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַפְסִיק אֶת שֶׁטֶף דְּבָרָיו. "סְבִיב עִיר הַבִּירָה שָׂדוֹת וְיַעֲרוֹת, וּכְפָרִים וַעֲיָרוֹת, וְהֵם מַרְכִּיבִים אֶת הַמָּחוֹז, וּבַמְּדִינָה כַּמָּה וְכַמָּה מְחוֹזוֹת, וְעָרִים אֵין מִסְפָּר, זוֹ אַחַת הַמְּדִינוֹת שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הָאַדִּירָה. וְהַמֶּלֶךְ מְפַקֵּחַ עַל הַבִּטָּחוֹן וְהַכַּלְכָּלָה, עַל הָרְפוּאָה וְהָרְוָחָה, עַל הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט" -

"וְעִם כָּל זֶה, מִתְעַנְיֵן הוּא בִּי וְדוֹרֵשׁ טוֹבָתִי??!" הִתְפַּעֵל הַיֶּלֶד.

אָכֵן! זֶהוּ "אֱלֹקֵינוּ - מֶלֶךְ הָעוֹלָם".

לָכֵן סוֹבְרִים הַתּוֹסְפוֹת, שֶׁהָאוֹמֵר "מֶלֶךְ" וְלֹא "מֶלֶךְ הָעוֹלָם" לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַבְּרָכָה.

אֲבָל "מַלְכֻיּוֹת" שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנָם אַחֵר לְגַמְרֵי. "אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם" (ר"ה טז.), בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין עִנְיָנֵנוּ בְּהַמְלָכַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל עַצְמֵנוּ.

כַּמָּה נוֹקְבִים דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים (שֵׁם עוֹלָם א-יב) בְּשֵׁם הַגָּאוֹן הָאֲמִתִּי רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר זַצַ"ל, שֶׁאָמְרוּ: (בְּרָכוֹת יג:) בְּ"אֶחָד" שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ לְהַמְלִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יָחִיד עַל הָאָרֶץ (שֶׁזּוֹ הָא' שֶׁל "אֶחָד"), וְעַל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים (שֶׁזּוֹ הָח') וְעַל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם (וְזוֹ הַד'). וְאֶת הָעִקָּר שׁוֹכְחִים: לְהַמְלִיכוֹ עַל עַצְמֵנוּ.

וְלָכֵן, בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה אֵין מַזְכִּירִים בְּ"מַלְכֻיּוֹת" דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", כְּדֵי שֶׁלֹּא נָסִיחַ דַּעַת מִן הָעִקָּר וּנְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. (לְהַגִּיד - רֹאשׁ הַשָּׁנָה)

	חקת תשע"ב
	על חשיבות הלבוש וצביונו
	סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם סְטוּאַרְט, בַּעַל "מִשְׁנַת אַבְרָהָם", שְׁאָלַנִּי שְׁאֵלָה. בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת יב.) אָמְרוּ, שֶׁכָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה. וְכָתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת (בְּרָכוֹת מ:) שֶׁאֲפִילוּ אִם דִּלֵּג תֵּבַת "הָעוֹלָם" צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְבָרֵךְ, שֶׁ"מֶלֶךְ" לְבַד אֵינוֹ "מַלְכוּת", אֶלָּא "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". וְהִקְשָׁה "אֶבֶן הָעֶזֶר" (אוֹ"ח רי"ד) מִבִּרְכַּת "מַלְכֻיּוֹת" שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֵין מַזְכִּירִים בָּהּ כְּלָל "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". וְהֵשַׁבְתִּי שֶׁהַחִלּוּק פָּשׁוּט. בְּכָל הַבְּרָכוֹת הַמַּלְכוּת הִיא שֶׁבַח. וְאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ סְתָם, שֶׁמְּלָכִים יֵשׁ הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁהִגִּיעַ לִלְמֹד בִּישִׁיבַת רָאדִין. הִצִּיג הַמְלָצוֹתָיו בִּפְנֵי רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, רַבִּי צְבִי הִירְשׁ לְוִינְסוֹן, וְנִבְחַן בְּהַצְלָחָה. אָמַר לוֹ: "הִתְקַבַּלְתָּ לַיְּשִׁיבָה, אֲבָל שׁוּב לִישִׁיבָתְךָ הַקּוֹדֶמֶת וְתָבוֹא בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה". "מַדּוּעַ?" שָׁאַל בְּאַכְזָבָה. עָנָה: "כִּי אֵין מָקוֹם בַּיְּשִׁיבָה". כָּל הַמִּטּוֹת תְּפוּסוֹת, בָּרוּךְ ה'. אִם בָּחוּר יִתְחַתֵּן אוֹ יַעֲבֹר לִישִׁיבָה אַחֶרֶת, יִתְפַּנֶּה מָקוֹם. הוֹדִיעַ: "אֵינִי חוֹזֵר. אִישַׁן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ!" עָנָהוּ: "הַיְּשִׁיבָה אֵינָהּ מַרְשָׁה זֹאת". הִתְעַקֵּשׁ: "עַל הָאָרֶץ אִישַׁן, וּבַתּוֹרָה אֶעֱמֹל". מָצְאָה עַקְשָׁנוּתוֹ חֵן בְּעֵינֵי רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, אָמַר לוֹ: "עֲלֵה לִלְמֹד, וַאֲטַכֵּס עֵצָה". בָּעֶרֶב הוֹדִיעוֹ: "מָצָאתִי עֲבוּרְךָ מִטָּה". אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. "בְּחַדְרוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים יֵשׁ מִטָּה פְּנוּיָה", אַלְמָן הָיָה בְּאוֹתָם יָמִים. כְּלוּם הָיְתָה לַבָּחוּר בְּרֵירָה. נָטַל אֶת צְרוֹרוֹ וְהָלַךְ עִם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. וְכַמָּה שָׂמַח הֶחָפֵץ חַיִּים עַל מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחוֹ. אָמַר לַבָּחוּר: "רְאֵה, זָקֵן אֲנִי וּשְׁנָתִי קְצָרָה. לֹא תִּרְאֵנִי, לֹא בְּשָׁכְבִי וְלֹא בְּקוּמִי. רְאֵה אֶת הַחֶדֶר כְּחַדְרְךָ הַפְּרָטִי". הִצִּיעַ אֶת מִטָּתוֹ, וּכְשֶׁהַבָּחוּר הִתְמַקֵּם, בָּא לִרְאוֹת הַאִם הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. "הֲנוֹהֵג אַתָּה לִקְרֹא לִפְנֵי הַשֵּׁינָה?" "כֵּן", הֵשִׁיב הַבָּחוּר. מִיַּד יָצָא הֶחָפֵץ חַיִּים לְהָבִיא לוֹ סֵפֶר, לְעַיֵּן בּוֹ עַד שֶׁיֵּרָדֵם. בֵּרְכוֹ בְּבִרְכַּת "לַיְלָה טוֹב" וְיָצָא מֵהַחֶדֶר. פָּתַח הַבָּחוּר אֶת הַסֵּפֶר הַדַּק, וְהִשְׁתָּאָה. הָיָה זֶה סֵפֶר הַקַּבָּלָה "רַזִּיאֵל הַמַּלְאָךְ". סֵפֶר הַמְתָאֵר בִּפְרָטוּת כַּמָּה רְקִיעִים יֵשׁ וּמַה מִּשְׁמְרוֹת הַמַּלְאָכִים בָּהֶם, לִגְדוּדֵיהֶם וּלְמַחְלְקוֹתֵיהֶם, מִי הַמְּמֻנִּים כַּמָּה כֹּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם... סֵפֶר שֶׁאָדָם מִן הַשּׁוּרָה אֵינוֹ מֵבִין בּוֹ דָּבָר. בַּבֹּקֶר, שָׁאַל אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים: "חָשַׁבְתִּי שֶׁהָרַב יִתֵּן לִי סֵפֶר הֲלָכָה אוֹ מוּסָר אֲבָל סֵפֶר קַבָּלָה... מַה לִּי וּלְ'רַזִּיאֵל הַמַּלְאָךְ'!?" וְהֶחָפֵץ חַיִּים עָנָהוּ קְצָרוֹת: "עַל כָּל יְהוּדִי לָדַעַת כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל". אָכֵן, זֶה עִנְיַן "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". מַה נָּאֶה מְשָׁלוֹ שֶׁל בַּעַל "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" (שַׁעַר הַבְּחִינָה פ"ו): מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי זוּג שֶׁתִּכְנְנוּ לְהִתְנַקֵּשׁ בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. הַמְזִימָה הִתְגַּלְּתָה וְנִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה. הוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ שֶׁהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת. רִחֵם עַל יַלְדָּהּ וְהִמְתִּיק אֶת גְּזַר דִּין הַמָּוֶת, הֵמִירוֹ בְּמַאֲסַר עוֹלָם. גִּדְּלוּ אֶת בְּנָם בְּבוֹר הַכֶּלֶא, וְלֹא יָצָא מִתְּחוּמוֹ מֵעוֹלָם. בְּהוֹרָאַת הַמֶּלֶךְ דָּאַג הַסּוֹהֵר לְכָל צְרָכָיו: לְמַאֲכָל וּלְבוּשׁ, לְלִמּוּד וּקְרִיאָה וּכְתִיבָה וְחֶשְׁבּוֹן. יוֹם אֶחָד בָּא הַסּוֹהֵר וְהִתְעַנְיֵן הַאִם הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, הַאִם לֹא חָסֵר לוֹ דָּבָר, כִּי הַיּוֹם יִפְגֹּשׁ בַּמֶּלֶךְ וְלָבֶטַח יִתְעַנְיֵן בּוֹ. "אֱמֹר לַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא חָסֵר לִי מְאוּמָה", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד, "וְשֶׁאֲנִי אַסִּיר תּוֹדָה עַל הִתְעַנְיְנוּתוֹ וְסִפּוּק כָּל צְרָכַי". שָׂמַח הַסּוֹהֵר לִשְׁמֹעַ, וְהִבְטִיחַ שֶׁיַּעֲבִיר אֶת הַדְּבָרִים. אֲבָל חָקַר: "אֱמֹר נָא, מִי הוּא הַמֶּלֶךְ?" צָחַק הַיֶּלֶד: "אַתָּה נִפְגָּשׁ אִתּוֹ, וְאוֹתִי אַתָּה שׁוֹאֵל?" "כֵּן", הַסּוֹהֵר לֹא חִיֵּךְ. "אֲנִי נִפְגָּשׁ אִתּוֹ וְאוֹתְךָ אֲנִי שׁוֹאֵל: מִי הוּא הַמֶּלֶךְ?" הַיֶּלֶד הֶחֱוָה בְּיָדוֹ סָבִיב: "הַמֶּלֶךְ?! הַמֶּלֶךְ הוּא הַבְּעָלִים שֶׁל כָּל הַמִּתְחָם הַזֶּה. מִי לֹא יוֹדֵעַ! הַמֶּלֶךְ הוּא הָאָדוֹן שֶׁל בֵּית הַסֹּהַר!" "הָס!" הִתְחַלְחֵל הַסּוֹהֵר. "אֵיךְ תְּדַבֵּר. הַמֶּלֶךְ אָכֵן בְּעָלָיו שֶׁל בֵּית הַסֹּהַר, אֲבָל מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת יֵשׁ רְחוֹבוֹת וּשְׁכוּנוֹת וּרְבָעִים, וּמִכְּלָלָם בְּנוּיָה הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, וּבְמֶרְכָּזָהּ אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה" - "חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ", אָמַר הַיֶּלֶד. "אֲנִי יוֹדֵעַ", אָמַר הַסּוֹהֵר, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַפְסִיק אֶת שֶׁטֶף דְּבָרָיו. "סְבִיב עִיר הַבִּירָה שָׂדוֹת וְיַעֲרוֹת, וּכְפָרִים וַעֲיָרוֹת, וְהֵם מַרְכִּיבִים אֶת הַמָּחוֹז, וּבַמְּדִינָה כַּמָּה וְכַמָּה מְחוֹזוֹת, וְעָרִים אֵין מִסְפָּר, זוֹ אַחַת הַמְּדִינוֹת שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הָאַדִּירָה. וְהַמֶּלֶךְ מְפַקֵּחַ עַל הַבִּטָּחוֹן וְהַכַּלְכָּלָה, עַל הָרְפוּאָה וְהָרְוָחָה, עַל הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט" - "וְעִם כָּל זֶה, מִתְעַנְיֵן הוּא בִּי וְדוֹרֵשׁ טוֹבָתִי??!" הִתְפַּעֵל הַיֶּלֶד. אָכֵן! זֶהוּ "אֱלֹקֵינוּ - מֶלֶךְ הָעוֹלָם". לָכֵן סוֹבְרִים הַתּוֹסְפוֹת, שֶׁהָאוֹמֵר "מֶלֶךְ" וְלֹא "מֶלֶךְ הָעוֹלָם" לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַבְּרָכָה. אֲבָל "מַלְכֻיּוֹת" שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנָם אַחֵר לְגַמְרֵי. "אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם" (ר"ה טז.), בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין עִנְיָנֵנוּ בְּהַמְלָכַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל עַצְמֵנוּ. כַּמָּה נוֹקְבִים דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים (שֵׁם עוֹלָם א-יב) בְּשֵׁם הַגָּאוֹן הָאֲמִתִּי רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר זַצַ"ל, שֶׁאָמְרוּ: (בְּרָכוֹת יג:) בְּ"אֶחָד" שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ לְהַמְלִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יָחִיד עַל הָאָרֶץ (שֶׁזּוֹ הָא' שֶׁל "אֶחָד"), וְעַל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים (שֶׁזּוֹ הָח') וְעַל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם (וְזוֹ הַד'). וְאֶת הָעִקָּר שׁוֹכְחִים: לְהַמְלִיכוֹ עַל עַצְמֵנוּ. וְלָכֵן, בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה אֵין מַזְכִּירִים בְּ"מַלְכֻיּוֹת" דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", כְּדֵי שֶׁלֹּא נָסִיחַ דַּעַת מִן הָעִקָּר וּנְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. (לְהַגִּיד - רֹאשׁ הַשָּׁנָה)