Otzarot-Article

"וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" (כו-ח) בְּכָל דָּבָר וְדָבָר אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ אֶת טְבִיעַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה. אָדָם שֶׁיִּתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ, יִרְאֶה אֶת הַנְהָגַת הַקַּבָּ"ה בְּמוּחָשׁ, עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. אֲבָל יֵשׁ מִקְרִים שֶׁהַהַשְׁגָּחָה מַמְצִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִבְנֵי אָדָם וְנַעֲשֵׂית כְּאוֹמֶרֶת לָהֶם "רְאוּ אוֹתִי, הִנֵּה אֲנִי כָּאן, לְצִדְּכֵם".

וְהַדָּבָר קוֹרֶה גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֻקָּף בְּצָרוֹת עַל גַּבֵּי צָרוֹת, רח"ל, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכִּבְיָכוֹל "שָׁכְחוּ אוֹתוֹ". גַּם אָז, יֵשׁ וְהַקָּבָּ"ה מַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְפֶתַע אֶל הָאָדָם הַסּוֹבֵל וְהַמִּתְיַסֵּר, וְאוֹמֵר לוֹ "הִנֵּה הִתְבּוֹנֵן, כֵּיצַד אֲנִי כָּאן, שׁוֹמֵר וּמַשְׁגִּיחַ עָלֶיךָ".

גַּם בְּעִצּוּמָן שֶׁל שְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה, כַּאֲשֶׁר מִסָּבִיב שִׁכְּלָה חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, וּבְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, הֻמְתוּ וְנִשְׁחֲטוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, גַּם אָז, הָיוּ מִקְרִים רַבִּים שֶׁבָּהֶם נִרְאָה הַקַּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, וְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁהוּא שׁוֹמֵר עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנְּסַפֵּר הִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנַת תש"ג, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר הַכִּבּוּשׁ הַנָּאצִי הָיָה בְּשִׂיאוֹ. לְמַעְלָה מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז שֶׁהַנָּאצִים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל צָרְפַת, וּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בָּעִיר לֶיוֹן הִמְשִׁיךְ לִפְעֹל וְהִתְקַיְּמוּ בּוֹ מִנְיָנִים כְּסִדְרָן.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד (10.12.1943 לְמִנְיָנָם) הֶחְלִיטָה הַמִּילִיצְיָה שֶׁל הָעִיר לֶיוֹן, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה בַּשֵּׁם "גְּדוּדֵי הַהֶלֶם שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת וִישִׁי", שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַפְסִיק אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְהוּדִים בַּמָּקוֹם וְלַהֲרֹס אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.

רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁשָּׂרַד בְּהַשְׁגָּחָה מֻפְלָאָה אֶת הַמִּלְחָמָה, סִפֵּר שֶׁבְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת, בְּמַהֲלַךְ קַבָּלַת שַׁבָּת, נִכְנַס בַּחֲשַׁאי אֶחָד מֵחַבְרֵי הַמִּילִיצְיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנֶעֱמַד בְּיַרְכְּתֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. בְּיָדָיו הָיוּ שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנֵי יָד. הוּא הִתְכּוֹנֵן לְהַשְׁלִיכָם אֶל תּוֹךְ קְהַל הַמִּתְפַּלְּלִים וּלְהִמָּלֵט מִיַּד הַחוּצָה.

הַחַיָּל הַנָּאצִי פָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנַס מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יַבְחִין בּוֹ. שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מָשַׁךְ אֶת נִיצְרוֹת הָרִמּוֹנִים וְהִתְכּוֹנֵן לְהַשְׁלִיכָם.

אוּלָם, הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הִדְהִים אוֹתוֹ בְּמִדָּה כֹּה רַבָּה עַד שֶׁהוּא קָפָא עַל מְקוֹמוֹ בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה וְהָרִמּוֹנִים נָפְלוּ מִיָּדָיו בַּמָּקוֹם בּוֹ עָמַד, בְּעוֹדוֹ נַס עַל נַפְשׁוֹ. אָמְנָם כְּתוֹצָאָה מֵהַפִּצּוּצִים נִפְצְעוּ מִסְפַּר מִתְפַּלְּלִים מֵרְסִיסִים, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם לֹא הָיוּ הֲרוּגִים.

מַה הֵבִיא אֶת הַחַיָּל הַנָּאצִי לִקְפֹּא עַל מְקוֹמוֹ? בָּרֶגַע שֶׁהִתְכּוֹנֵן לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָרִמּוֹנִים עַל קָרְבְּנוֹתָיו הַמְּיֹעָדִים, הִסְתּוֹבֵב לְפֶתַע כָּל הַקָּהָל - כְּאִישׁ אֶחָד - וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ...

נִרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלְּלִים קִבְּלוּ אוֹת וְסִימָן שֶׁמִּישֶׁהוּ מִתְכּוֹנֵן לְהָרַע לָהֶם וְהִנֵּה הֵם מִתְכּוֹנְנִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים.

הוּא לֹא הֵבִין מַה קּוֹרֶה וּמִי גִּלָּה לָהֶם אֶת הַסּוֹד. הֲרֵי הוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשֶׁקֶט וְאִישׁ לֹא הִבְחִין בּוֹ, וְכֵיצַד קָרָה שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל מִסְתּוֹבְבִים לְכִוּוּנוֹ?!

אִישׁ הַמִּילִיצְיָה הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהִנֵּה-הִנֵּה הֵם מִתְכּוֹנְנִים עַתָּה לָרוּץ לִקְרָאתוֹ וּלְהָרְגוֹ וְעַל כֵּן הֶחְלִיט לִבְרֹחַ.

וּמַה בֶּאֱמֶת קָרָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? הַאִם הַמִּתְפַּלְּלִים יָדְעוּ עַל הַכַּוָּנָה הַזְּדוֹנִית שֶׁל הַנָּאצִי? לֹא וָלֹא.

הַחַיָּל הַנָּאצִי נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִיּוּק בָּרֶגַע בּוֹ שָׁר הַקָּהָל אֶת הַקֶּטַע הָאַחֲרוֹן בִּ"לְכָה דּוֹדִי": "בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ", וְעַל פִּי הַנָּהוּג בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הִסְתּוֹבְבוּ הַמִּתְפַּלְּלִים לְעֵבֶר הַפֶּתַח כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּרֹב שִׂמְחָה וְחֶדְוָה.

בּוֹאוּ וְנִלְמַד מִכָּאן שֶׁגַּם אִם הִגַּעְנוּ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הַצָּרוֹת אוֹפְפוֹת אוֹתָנוּ, וְגַם אִם נִרְאֶה לָנוּ שֶׁחָלִילָה אָפְסָה כָּל תִּקְוָה, נַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל לִבֵּנוּ שֶׁהַקָּבָּ"ה יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכֹּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְאִם נַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְהַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת יְהָבֵנוּ, נִזְכֶּה לִרְאוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

שֶׁהֲרֵי רַק הוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, וְרַק הוּא מְסַדֵּר אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת בְּכָל פִּנָּה בָּעוֹלָם, וְרַק הוּא יָכוֹל לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַחַיָּל הָאָרוּר יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ מְקַבֵּל הַקָּהָל אֶת הַשַּׁבָּת...

וְרַק הוּא, בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה, יָכוֹל לְסַדֵּר גַּם אֶת כָּל הַזְּמַנִּים וְהַמְאֹרָעוֹת שֶׁלָּנוּ, כָּךְ שֶׁיָּבִיאוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהַצָּלָתֵנוּ.

אָדָם הַמַּעֲבִיר אֶת חַיָּיו בְּדֶרֶךְ זוֹ, אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. כָּל יָמָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ אֹשֶׁר וְשַׁלְוָה וּמְנוּחַת הַדַּעַת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	שלח תשע"ב
	הקדמת רוחניות תביא ברכה
	"וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" (כו-ח) בְּכָל דָּבָר וְדָבָר אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ אֶת טְבִיעַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה. אָדָם שֶׁיִּתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ, יִרְאֶה אֶת הַנְהָגַת הַקַּבָּ"ה בְּמוּחָשׁ, עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. אֲבָל יֵשׁ מִקְרִים שֶׁהַהַשְׁגָּחָה מַמְצִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִבְנֵי אָדָם וְנַעֲשֵׂית כְּאוֹמֶרֶת לָהֶם "רְאוּ אוֹתִי, הִנֵּה אֲנִי כָּאן, לְצִדְּכֵם". וְהַדָּבָר קוֹרֶה גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֻקָּף בְּצָרוֹת עַל גַּבֵּי צָרוֹת, רח"ל, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכִּבְיָכוֹל "שָׁכְחוּ אוֹתוֹ". גַּם אָז, יֵשׁ וְהַקָּבָּ"ה מַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְפֶתַע אֶל הָאָדָם הַסּוֹבֵל וְהַמִּתְיַסֵּר, וְאוֹמֵר לוֹ "הִנֵּה הִתְבּוֹנֵן, כֵּיצַד אֲנִי כָּאן, שׁוֹמֵר וּמַשְׁגִּיחַ עָלֶיךָ". גַּם בְּעִצּוּמָן שֶׁל שְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה, כַּאֲשֶׁר מִסָּבִיב שִׁכְּלָה חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, וּבְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, הֻמְתוּ וְנִשְׁחֲטוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, גַּם אָז, הָיוּ מִקְרִים רַבִּים שֶׁבָּהֶם נִרְאָה הַקַּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, וְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁהוּא שׁוֹמֵר עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנְּסַפֵּר הִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנַת תש"ג, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר הַכִּבּוּשׁ הַנָּאצִי הָיָה בְּשִׂיאוֹ. לְמַעְלָה מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז שֶׁהַנָּאצִים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל צָרְפַת, וּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בָּעִיר לֶיוֹן הִמְשִׁיךְ לִפְעֹל וְהִתְקַיְּמוּ בּוֹ מִנְיָנִים כְּסִדְרָן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד (10.12.1943 לְמִנְיָנָם) הֶחְלִיטָה הַמִּילִיצְיָה שֶׁל הָעִיר לֶיוֹן, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה בַּשֵּׁם "גְּדוּדֵי הַהֶלֶם שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת וִישִׁי", שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַפְסִיק אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְהוּדִים בַּמָּקוֹם וְלַהֲרֹס אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁשָּׂרַד בְּהַשְׁגָּחָה מֻפְלָאָה אֶת הַמִּלְחָמָה, סִפֵּר שֶׁבְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת, בְּמַהֲלַךְ קַבָּלַת שַׁבָּת, נִכְנַס בַּחֲשַׁאי אֶחָד מֵחַבְרֵי הַמִּילִיצְיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנֶעֱמַד בְּיַרְכְּתֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. בְּיָדָיו הָיוּ שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנֵי יָד. הוּא הִתְכּוֹנֵן לְהַשְׁלִיכָם אֶל תּוֹךְ קְהַל הַמִּתְפַּלְּלִים וּלְהִמָּלֵט מִיַּד הַחוּצָה. הַחַיָּל הַנָּאצִי פָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנַס מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יַבְחִין בּוֹ. שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מָשַׁךְ אֶת נִיצְרוֹת הָרִמּוֹנִים וְהִתְכּוֹנֵן לְהַשְׁלִיכָם. אוּלָם, הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הִדְהִים אוֹתוֹ בְּמִדָּה כֹּה רַבָּה עַד שֶׁהוּא קָפָא עַל מְקוֹמוֹ בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה וְהָרִמּוֹנִים נָפְלוּ מִיָּדָיו בַּמָּקוֹם בּוֹ עָמַד, בְּעוֹדוֹ נַס עַל נַפְשׁוֹ. אָמְנָם כְּתוֹצָאָה מֵהַפִּצּוּצִים נִפְצְעוּ מִסְפַּר מִתְפַּלְּלִים מֵרְסִיסִים, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם לֹא הָיוּ הֲרוּגִים. מַה הֵבִיא אֶת הַחַיָּל הַנָּאצִי לִקְפֹּא עַל מְקוֹמוֹ? בָּרֶגַע שֶׁהִתְכּוֹנֵן לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָרִמּוֹנִים עַל קָרְבְּנוֹתָיו הַמְּיֹעָדִים, הִסְתּוֹבֵב לְפֶתַע כָּל הַקָּהָל - כְּאִישׁ אֶחָד - וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ... נִרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלְּלִים קִבְּלוּ אוֹת וְסִימָן שֶׁמִּישֶׁהוּ מִתְכּוֹנֵן לְהָרַע לָהֶם וְהִנֵּה הֵם מִתְכּוֹנְנִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים. הוּא לֹא הֵבִין מַה קּוֹרֶה וּמִי גִּלָּה לָהֶם אֶת הַסּוֹד. הֲרֵי הוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשֶׁקֶט וְאִישׁ לֹא הִבְחִין בּוֹ, וְכֵיצַד קָרָה שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל מִסְתּוֹבְבִים לְכִוּוּנוֹ?! אִישׁ הַמִּילִיצְיָה הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהִנֵּה-הִנֵּה הֵם מִתְכּוֹנְנִים עַתָּה לָרוּץ לִקְרָאתוֹ וּלְהָרְגוֹ וְעַל כֵּן הֶחְלִיט לִבְרֹחַ. וּמַה בֶּאֱמֶת קָרָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? הַאִם הַמִּתְפַּלְּלִים יָדְעוּ עַל הַכַּוָּנָה הַזְּדוֹנִית שֶׁל הַנָּאצִי? לֹא וָלֹא. הַחַיָּל הַנָּאצִי נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִיּוּק בָּרֶגַע בּוֹ שָׁר הַקָּהָל אֶת הַקֶּטַע הָאַחֲרוֹן בִּ"לְכָה דּוֹדִי": "בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ", וְעַל פִּי הַנָּהוּג בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הִסְתּוֹבְבוּ הַמִּתְפַּלְּלִים לְעֵבֶר הַפֶּתַח כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּרֹב שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. בּוֹאוּ וְנִלְמַד מִכָּאן שֶׁגַּם אִם הִגַּעְנוּ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הַצָּרוֹת אוֹפְפוֹת אוֹתָנוּ, וְגַם אִם נִרְאֶה לָנוּ שֶׁחָלִילָה אָפְסָה כָּל תִּקְוָה, נַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל לִבֵּנוּ שֶׁהַקָּבָּ"ה יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכֹּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְאִם נַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְהַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת יְהָבֵנוּ, נִזְכֶּה לִרְאוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. שֶׁהֲרֵי רַק הוּא יוֹדֵעַ אֶת כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, וְרַק הוּא מְסַדֵּר אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת בְּכָל פִּנָּה בָּעוֹלָם, וְרַק הוּא יָכוֹל לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַחַיָּל הָאָרוּר יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ מְקַבֵּל הַקָּהָל אֶת הַשַּׁבָּת... וְרַק הוּא, בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה, יָכוֹל לְסַדֵּר גַּם אֶת כָּל הַזְּמַנִּים וְהַמְאֹרָעוֹת שֶׁלָּנוּ, כָּךְ שֶׁיָּבִיאוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהַצָּלָתֵנוּ. אָדָם הַמַּעֲבִיר אֶת חַיָּיו בְּדֶרֶךְ זוֹ, אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. כָּל יָמָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ אֹשֶׁר וְשַׁלְוָה וּמְנוּחַת הַדַּעַת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)