Otzarot-Article

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) נִכְנַסְנוּ לְחֹדֶשׁ נִיסָן וְהִתְחַלְנוּ סֵפֶר וַיִּקְרָא: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה'... מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". וּבְרַשִׁ"י: לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים, קָדְמָה קְרִיאָה... אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן עֲרַאי "וַיִּקָּר אֱלֹקִים אֶל בִּלְעָם" וְזֶה לְשׁוֹן מִקְרֶה גְּרֵידָא. קְרִיאָה זוֹ טְעוּנָה הֶסְבֵּר. הֲלֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֲבִי הַנְּבִיאִים מוּכָן הָיָה לִנְבוּאָה בְּכָל עֵת, וּמַדּוּעַ הֻצְרַךְ לְזִמּוּן וּקְרִיאָה. אֵין זֹאת אֶלָּא אֲפִילוּ בְּמַצָּבוֹ וּבְרוֹמְמוּתוֹ יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין נְבוּאָה הַמַּגִּיעָה פִּתְאֹם, כִּבְמִקְרֶה, לִנְבוּאָה הַבָּאָה אַחֲרֵי הֲכָנָה וְזִמּוּן.

וְאִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּךְ, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעוֹד זְמַן קָצָר יָחוּל חַג הַפֶּסַח, לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ יָבוֹא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בְּלַיְלָה זֶה, גִּלּוּ לָנוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת, נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וּמֻשְׁפָּעוֹת הַשָּׂגוֹת מְרוֹמְמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, בְּגֶדֶר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם...", קִרְבַת אֱלֹקִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ לְאֵין שִׁעוּר. אַךְ זֹאת בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתִּהְיֶה הֲכָנָה רְאוּיָה מִצִּדֵּנוּ, לִקְרֹא וְלִלְמֹד וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרִים בְּעִנְיְנֵי הֶחָג וּמַשְׁמָעוּתוֹ. וְיֵשׁ לְכָךְ מָקוֹר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָמַד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְצִוָּה עַל לְקִיחַת קָרְבַּן הַפֶּסַח בָּעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ. עֲשָׂרָה יְמֵי הֲכָנָה לִלְקִיחַת הַקָּרְבָּן, וְעוֹד אַרְבָּעָה יְמֵי הֲכָנָה עַד הַקְרָבָתוֹ. מַדּוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בַּמִּצְוָה וְיִתְכּוֹנְנוּ לִקְרָאתָהּ.

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אָמַר לְיַעֲקֹב אָבִינוּ: "אָנֹכִי הָאֵ-ל בֵּית אֵל", וּפֵרֵשׁ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל בִּ"קְדֻשַּׁת לֵוִי": אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּמִי שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ כְּבֵית קִבּוּל לְהַשְׁרָאָתִי. שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא יֵחָרֵט בּוֹ רִשּׁוּמָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה, לֹא יִשְׁתָּרֵשׁ בּוֹ לִקְחָהּ. עָלוּל הוּא לִהְיוֹת כְּאוֹתָם נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהַנְּבוּאָה חוֹלֶפֶת מֵעֲלֵיהֶם כִּבְאַקְרַאי.

הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זַצַ"ל נָקַט בְּמָשָׁל.

מַעֲשֶׂה בְּגַנָּב שֶׁלָּטַשׁ עַיִן לְמַלְקוֹחַ נִכְבָּד. בְּרֶשֶׁת קְנִיּוֹת עֲנָקִית הָיָה מַחְזוֹר מְכִירוֹת עָצוּם. בְּכָל יוֹם, עֶשֶׂר דַּקּוֹת לִפְנֵי סְגִירַת סְנִיף הַבַּנְק הַסָּמוּךְ, הָיָה הַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ יוֹצֵא מֵהַחֲנוּת וּבְיָדוֹ תִּיק תָּפוּחַ מִמְּזֻמָּנִים וְהַמְחָאוֹת לָרֹב. אִלּוּ אַךְ יָכוֹל הָיָה לָשִׂים עָלָיו יָדוֹ... אַךְ כֵּיצַד נִתָּן לִזְכּוֹת בַּתִּיק? הַחֲנוּת הוֹמָה אֲנָשִׁים, הָרְחוֹב גָּדוּשׁ עוֹבְרִים וְשָׁבִים וּסְנִיף הַבַּנְק מָלֵא בְּקוֹנִים. כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת לִפְנֵי סְגִירַת הַסְּנִיף סָר הַגַּנָּב לַחֲנוּת הַסְּמוּכָה, חֲנוּת חֲלִיפוֹת יוֹקְרָתִית. "הַמַּעֲבִיד שֶׁלִּי זָקוּק לַחֲלִיפָה נָאָה", אָמַר, "אַךְ אֵין לוֹ פְּנַאי לָבוֹא לִמְדֹּד".

"הַשְׁמַעְתֶּם... כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר!" הֵשִׁיב בַּעַל הַחֲנוּת. "חַיָּב אֲנִי לָדַעַת אֶת הַמִּדָּה".

חָשַׁב 'הַקּוֹנֶה' וּמָצָא עֵצָה: "אֶעֱמֹד בְּפֶתַח הַחֲנוּת, וּכְשֶׁאֶרְאֶה אָדָם שֶׁמִּדּוֹתָיו זֵהוֹת, אוֹדִיעֲךָ". עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם וְסָקְרוּ אֶת הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים וְאָז רָאָה אֶת הַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ יוֹצֵא מֵחֲנוּת הָרֶשֶׁת וְתִיקוֹ בְּיָדוֹ. "הִנֵּה", הִצְבִּיעַ לְעֶבְרוֹ, "מַמָּשׁ תּוֹאֵם! זֶה הַגֹּדֶל". הַמּוֹכֵר הִבִּיט בְּעַיִן מִקְצוֹעִית: "חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ, כִּמְדֻמַּנִי". עוֹדָם מְדַבְּרִים, וְהַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ עָמַד לַחֲלֹף עַל פְּנֵיהֶם. "סְלַח לִי", פָּנָה אֵלָיו הַגַּנָּב, "אוּלַי תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לִי טוֹבָה? הִכָּנֵס לְרֶגַע וּמְדֹד חֲלִיפַת יָקְרָה!" לִמְדֹּד חֲלִיפָה, לָמָּה לֹא. נִכְנַס, וְהַמּוֹכֵר הֶעֱמִידוֹ לְיַד הָרְאִי. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְהִתְעַנֵּג עַל מַרְאֵהוּ, וְהוֹשִׁיט לוֹ חֲלִיפָה נָאָה. חַיָּב הוּא לְהַכְנִיס יָדָיו לַשַּׁרְווּלִים, אֲבָל תִּיק הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ. הִנִּיחַ לְרֶגַע אֶת הַתִּיק לְמַרְגְּלוֹתָיו, תָּחַב יָד אַחַת וּשְׁנִיָּה, וּלְפֶתַע גָּחַן הַגַּנָּב וְתָפַס בַּתִּיק. "גַּנָּב, גַּנָּב", קָרָא הַנַּעַר בַּחֲרָדָה. בִּקֵּשׁ לִמְנֹעַ אֶת הַסְּחִיבָה, אֲבָל יָדוֹ הָיְתָה תְּקוּעָה בַּשַּׁרְווּל הַסּוֹרֵר. הַגַּנָּב אָחַז בַּתִּיק וְיָצָא בְּשַׁלְוָה מִן הַחֲנוּת. בִּקֵּשׁ הַנַּעַר לִרְדֹּף אַחֲרָיו, אֲבָל בַּעַל הַחֲנוּת עָצַר בַּעֲדוֹ: "לֹא, אֲדֹנִי! אַתָּה לֹא יוֹצֵא מֵהַחֲנוּת עִם הַחֲלִיפָה שֶׁלִּי... לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי דָּבָר, קֹדֶם פְּשֹׁט אֶת הַחֲלִיפָה". עַד שֶׁנִּשְׁלַף מִמֶּנָּה וְעַד שֶׁיָּצָא, נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹת הַגַּנָּב... שֵׂרַךְ דַּרְכּוֹ חֲזָרָה לַחֲנוּת, לְסַפֵּר אֵיךְ נִתְפַּתָּה וְנָפַל בַּפַּח...

לִבֵּנוּ עִם אוֹתוֹ שָׁלִיחַ. תָּמִים וּמִסְכֵּן כָּל כָּךְ... וְאִם נִזְכֹּר שֶׁזֶּה מָשָׁל אוֹדוֹתֵינוּ, נִזְדַּהֵה עִמּוֹ שִׁבְעָתַיִם: הַגַּנָּב, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע. הָאוֹצָר, הֵן חֲוָיוֹת לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַשָּׂגוֹתָיו הַמְרוֹמְמוֹת. אֵין הַיֵּצֶר הָרַע מוּכָן שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶן, וְיַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְחָטְפָן מֵעִמָּנוּ. אַךְ כֵּיצַד, בְּאֵיזֶה אֹפֶן? אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה: מְסַבֵּךְ הוּא אוֹתָנוּ בַּ'חֲלִיפָה', בְּטִרְדוֹת הַחֻלִּין שֶׁאָנוּ שְׁבוּיִים בָּהֶם, בְּכָל הַדְּאָגוֹת וְהַתָּכְנִיּוֹת וְהַבִּצּוּעִים וְהַתִּסְכּוּלִים, הַתִּקְווֹת וְהָאַכְזָבוֹת, הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַכִּשְׁלוֹנוֹת, הָעֲצַבִּים וְהַמְתָחִים הָאוֹפְפִים אוֹתָנוּ כִּפְקַעַת אֲטוּמָה. וְאָז אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לֶאֱחֹז בַּהַשָּׂגוֹת הֶחָג וְלָחוּשׁ בְּרוֹמְמוּתוֹ, הַגַּנָּב נוֹטֵל אֶת הַתִּיק בִּשְׁלֵמוּתוֹ וְיוֹצֵא מַעֲדַנּוֹת, וְאָנוּ אֲבוּדִים וְחַסְרֵי אוֹנִים. לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ "עוֹבֵר מֵעַל רֹאשֵׁנוּ", הַ"גַּנָּב" חוֹגֵג אֶת נִצְחוֹנוֹ, וְאָנוּ מַפְסִידִים...

לֹא הַשָּׁנָה. הַשָּׁנָה לֹא נִכָּנֵס לַמַּלְכֹּדֶת. הַשָּׁנָה נֶאֱחַז בַּהַשָּׂגוֹת בְּכָל כֹּחֵנוּ. נָבוֹא לַחַג מוּכָנִים כִּדְבָעֵי וְנִקְלֹט כָּל הַשָּׂגוֹתָיו בְּרֹב אוֹרָה וְשִׂמְחָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בהעלותך תשע"ב
	לנתק את הכבלים
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (א-א) נִכְנַסְנוּ לְחֹדֶשׁ נִיסָן וְהִתְחַלְנוּ סֵפֶר וַיִּקְרָא: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה'... מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". וּבְרַשִׁ"י: לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים, קָדְמָה קְרִיאָה... אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן עֲרַאי "וַיִּקָּר אֱלֹקִים אֶל בִּלְעָם" וְזֶה לְשׁוֹן מִקְרֶה גְּרֵידָא. קְרִיאָה זוֹ טְעוּנָה הֶסְבֵּר. הֲלֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֲבִי הַנְּבִיאִים מוּכָן הָיָה לִנְבוּאָה בְּכָל עֵת, וּמַדּוּעַ הֻצְרַךְ לְזִמּוּן וּקְרִיאָה. אֵין זֹאת אֶלָּא אֲפִילוּ בְּמַצָּבוֹ וּבְרוֹמְמוּתוֹ יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין נְבוּאָה הַמַּגִּיעָה פִּתְאֹם, כִּבְמִקְרֶה, לִנְבוּאָה הַבָּאָה אַחֲרֵי הֲכָנָה וְזִמּוּן. וְאִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּךְ, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעוֹד זְמַן קָצָר יָחוּל חַג הַפֶּסַח, לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ יָבוֹא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בְּלַיְלָה זֶה, גִּלּוּ לָנוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת, נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וּמֻשְׁפָּעוֹת הַשָּׂגוֹת מְרוֹמְמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, בְּגֶדֶר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם...", קִרְבַת אֱלֹקִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ לְאֵין שִׁעוּר. אַךְ זֹאת בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתִּהְיֶה הֲכָנָה רְאוּיָה מִצִּדֵּנוּ, לִקְרֹא וְלִלְמֹד וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרִים בְּעִנְיְנֵי הֶחָג וּמַשְׁמָעוּתוֹ. וְיֵשׁ לְכָךְ מָקוֹר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָמַד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְצִוָּה עַל לְקִיחַת קָרְבַּן הַפֶּסַח בָּעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ. עֲשָׂרָה יְמֵי הֲכָנָה לִלְקִיחַת הַקָּרְבָּן, וְעוֹד אַרְבָּעָה יְמֵי הֲכָנָה עַד הַקְרָבָתוֹ. מַדּוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בַּמִּצְוָה וְיִתְכּוֹנְנוּ לִקְרָאתָהּ. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אָמַר לְיַעֲקֹב אָבִינוּ: "אָנֹכִי הָאֵ-ל בֵּית אֵל", וּפֵרֵשׁ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל בִּ"קְדֻשַּׁת לֵוִי": אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּמִי שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ כְּבֵית קִבּוּל לְהַשְׁרָאָתִי. שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא יֵחָרֵט בּוֹ רִשּׁוּמָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה, לֹא יִשְׁתָּרֵשׁ בּוֹ לִקְחָהּ. עָלוּל הוּא לִהְיוֹת כְּאוֹתָם נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהַנְּבוּאָה חוֹלֶפֶת מֵעֲלֵיהֶם כִּבְאַקְרַאי. הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זַצַ"ל נָקַט בְּמָשָׁל. מַעֲשֶׂה בְּגַנָּב שֶׁלָּטַשׁ עַיִן לְמַלְקוֹחַ נִכְבָּד. בְּרֶשֶׁת קְנִיּוֹת עֲנָקִית הָיָה מַחְזוֹר מְכִירוֹת עָצוּם. בְּכָל יוֹם, עֶשֶׂר דַּקּוֹת לִפְנֵי סְגִירַת סְנִיף הַבַּנְק הַסָּמוּךְ, הָיָה הַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ יוֹצֵא מֵהַחֲנוּת וּבְיָדוֹ תִּיק תָּפוּחַ מִמְּזֻמָּנִים וְהַמְחָאוֹת לָרֹב. אִלּוּ אַךְ יָכוֹל הָיָה לָשִׂים עָלָיו יָדוֹ... אַךְ כֵּיצַד נִתָּן לִזְכּוֹת בַּתִּיק? הַחֲנוּת הוֹמָה אֲנָשִׁים, הָרְחוֹב גָּדוּשׁ עוֹבְרִים וְשָׁבִים וּסְנִיף הַבַּנְק מָלֵא בְּקוֹנִים. כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת לִפְנֵי סְגִירַת הַסְּנִיף סָר הַגַּנָּב לַחֲנוּת הַסְּמוּכָה, חֲנוּת חֲלִיפוֹת יוֹקְרָתִית. "הַמַּעֲבִיד שֶׁלִּי זָקוּק לַחֲלִיפָה נָאָה", אָמַר, "אַךְ אֵין לוֹ פְּנַאי לָבוֹא לִמְדֹּד". "הַשְׁמַעְתֶּם... כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר!" הֵשִׁיב בַּעַל הַחֲנוּת. "חַיָּב אֲנִי לָדַעַת אֶת הַמִּדָּה". חָשַׁב 'הַקּוֹנֶה' וּמָצָא עֵצָה: "אֶעֱמֹד בְּפֶתַח הַחֲנוּת, וּכְשֶׁאֶרְאֶה אָדָם שֶׁמִּדּוֹתָיו זֵהוֹת, אוֹדִיעֲךָ". עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם וְסָקְרוּ אֶת הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים וְאָז רָאָה אֶת הַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ יוֹצֵא מֵחֲנוּת הָרֶשֶׁת וְתִיקוֹ בְּיָדוֹ. "הִנֵּה", הִצְבִּיעַ לְעֶבְרוֹ, "מַמָּשׁ תּוֹאֵם! זֶה הַגֹּדֶל". הַמּוֹכֵר הִבִּיט בְּעַיִן מִקְצוֹעִית: "חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ, כִּמְדֻמַּנִי". עוֹדָם מְדַבְּרִים, וְהַנַּעַר הַשָּׁלִיחַ עָמַד לַחֲלֹף עַל פְּנֵיהֶם. "סְלַח לִי", פָּנָה אֵלָיו הַגַּנָּב, "אוּלַי תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לִי טוֹבָה? הִכָּנֵס לְרֶגַע וּמְדֹד חֲלִיפַת יָקְרָה!" לִמְדֹּד חֲלִיפָה, לָמָּה לֹא. נִכְנַס, וְהַמּוֹכֵר הֶעֱמִידוֹ לְיַד הָרְאִי. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְהִתְעַנֵּג עַל מַרְאֵהוּ, וְהוֹשִׁיט לוֹ חֲלִיפָה נָאָה. חַיָּב הוּא לְהַכְנִיס יָדָיו לַשַּׁרְווּלִים, אֲבָל תִּיק הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ. הִנִּיחַ לְרֶגַע אֶת הַתִּיק לְמַרְגְּלוֹתָיו, תָּחַב יָד אַחַת וּשְׁנִיָּה, וּלְפֶתַע גָּחַן הַגַּנָּב וְתָפַס בַּתִּיק. "גַּנָּב, גַּנָּב", קָרָא הַנַּעַר בַּחֲרָדָה. בִּקֵּשׁ לִמְנֹעַ אֶת הַסְּחִיבָה, אֲבָל יָדוֹ הָיְתָה תְּקוּעָה בַּשַּׁרְווּל הַסּוֹרֵר. הַגַּנָּב אָחַז בַּתִּיק וְיָצָא בְּשַׁלְוָה מִן הַחֲנוּת. בִּקֵּשׁ הַנַּעַר לִרְדֹּף אַחֲרָיו, אֲבָל בַּעַל הַחֲנוּת עָצַר בַּעֲדוֹ: "לֹא, אֲדֹנִי! אַתָּה לֹא יוֹצֵא מֵהַחֲנוּת עִם הַחֲלִיפָה שֶׁלִּי... לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי דָּבָר, קֹדֶם פְּשֹׁט אֶת הַחֲלִיפָה". עַד שֶׁנִּשְׁלַף מִמֶּנָּה וְעַד שֶׁיָּצָא, נֶעֶלְמוּ עִקְּבוֹת הַגַּנָּב... שֵׂרַךְ דַּרְכּוֹ חֲזָרָה לַחֲנוּת, לְסַפֵּר אֵיךְ נִתְפַּתָּה וְנָפַל בַּפַּח... לִבֵּנוּ עִם אוֹתוֹ שָׁלִיחַ. תָּמִים וּמִסְכֵּן כָּל כָּךְ... וְאִם נִזְכֹּר שֶׁזֶּה מָשָׁל אוֹדוֹתֵינוּ, נִזְדַּהֵה עִמּוֹ שִׁבְעָתַיִם: הַגַּנָּב, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע. הָאוֹצָר, הֵן חֲוָיוֹת לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַשָּׂגוֹתָיו הַמְרוֹמְמוֹת. אֵין הַיֵּצֶר הָרַע מוּכָן שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶן, וְיַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְחָטְפָן מֵעִמָּנוּ. אַךְ כֵּיצַד, בְּאֵיזֶה אֹפֶן? אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה: מְסַבֵּךְ הוּא אוֹתָנוּ בַּ'חֲלִיפָה', בְּטִרְדוֹת הַחֻלִּין שֶׁאָנוּ שְׁבוּיִים בָּהֶם, בְּכָל הַדְּאָגוֹת וְהַתָּכְנִיּוֹת וְהַבִּצּוּעִים וְהַתִּסְכּוּלִים, הַתִּקְווֹת וְהָאַכְזָבוֹת, הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַכִּשְׁלוֹנוֹת, הָעֲצַבִּים וְהַמְתָחִים הָאוֹפְפִים אוֹתָנוּ כִּפְקַעַת אֲטוּמָה. וְאָז אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לֶאֱחֹז בַּהַשָּׂגוֹת הֶחָג וְלָחוּשׁ בְּרוֹמְמוּתוֹ, הַגַּנָּב נוֹטֵל אֶת הַתִּיק בִּשְׁלֵמוּתוֹ וְיוֹצֵא מַעֲדַנּוֹת, וְאָנוּ אֲבוּדִים וְחַסְרֵי אוֹנִים. לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ "עוֹבֵר מֵעַל רֹאשֵׁנוּ", הַ"גַּנָּב" חוֹגֵג אֶת נִצְחוֹנוֹ, וְאָנוּ מַפְסִידִים... לֹא הַשָּׁנָה. הַשָּׁנָה לֹא נִכָּנֵס לַמַּלְכֹּדֶת. הַשָּׁנָה נֶאֱחַז בַּהַשָּׂגוֹת בְּכָל כֹּחֵנוּ. נָבוֹא לַחַג מוּכָנִים כִּדְבָעֵי וְנִקְלֹט כָּל הַשָּׂגוֹתָיו בְּרֹב אוֹרָה וְשִׂמְחָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)