Otzarot-Article

"מֵאַיִן לִי בָּשָׂר" (יא-יג) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, עוֹמֵד וּמִתְמַרְמֵר: "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם... כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֵׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ...".

מַה רָצָה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מַה נָּגַע כָּל כָּךְ בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁהֶעֱדִיף מָוֶת מֵחַיִּים? סִפּוּר מְעַנְיֵן שָׁמַעְנוּ, מוּזָר בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה וְנוֹקֵב כָּל כָּךְ בְּמַבָּט מַעֲמִיק.

הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל חָתַר לָאֱמֶת הַצְּרוּפָה, לַשְּׁלֵמוּת הַמֻּחְלֶטֶת בַּתּוֹרָה, בְּמִצְווֹת, בִּתְפִלָּה, בַּכֹּל. בִּקֵּשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַבְרֵכִים שֶׁיִתְנַתְּקוּ מִכַּבְלֵי הָעוֹלָם, שֶׁיַּפְקִירוּ הַכֹּל, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה אֶת מִדּוֹתֵיהֶם וּמַאֲוֵיהֶם. שֶׁיֵּלְכוּ אַחֲרָיו לַיַּעַר וְיִקְרְאוּ בְּכָל כֹּחָם "ה' הוּא הָאֱלֹקִים".

וְהֵם בָּאוּ, אֲבָל יַחַד אִתָּם נָהֲרוּ "עַמֵּי הָאָרֶץ", הַשְּׁקוּעִים בָּאַרְצִיּוּת, וּמַעְיָנָם בְּפַרְנָסָה טוֹבָה, בִּבְרִיאוּת אֵיתָנָה, בְּזוּטוֹת קַטְנוּנִיּוֹת. בִּלְבְּלוּהוּ בְּשַׁוְעַת רְפוּאוֹת וּבְבַקָּשַׁת יְשׁוּעוֹת.

כְּשֶׁפָּגַשׁ הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק בַּחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹרְקָה זַצַ"ל, שְׁאָלוֹ: "הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת הַסִּפּוּר בַּתַּיִשׁ הַקָּדוֹשׁ?"

תָּמַהּ הָרַבִּי מִוּוֹרְקָה, וְהַשָּׂרָף פָּתַח וְסִפֵּר:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי וְלוֹ קֻפְסַת טַבָּק מִקֶּרֶן אַיִל מְעֻבֶּדֶת. אָבְדָה הַקֻּפְסָה, וְהִצְטָעֵר עַל אָבְדָנָהּ. הָלַךְ וּפָגַשׁ בַּתַּיִשׁ הַקָּדוֹשׁ: עַבְדְּקָן וְלוֹ קַרְנַיִם אֲרֻכּוֹת אֲרֻכּוֹת, שֶׁהִגִּיעוּ עַד כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם. הָיוּ הַקַּרְנַיִם מִתְחַכְּכוֹת בַּכּוֹכָבִים וְסוֹפְגוֹת אֶת אוֹרָם. אָמַר הָאִישׁ: "תַּיִשׁ תַּיִשׁ, הַב לִי מִקַּרְנְךָ וְאֶעֱשֶׂה לְעַצְמִי קֻפְסַת טַבָּק".

רַחוּם הָיָה הַתַּיִשׁ. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ, וְהָאִישׁ קָטַם קְצֵה קַרְנוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנָּה קֻפְסַת טָבַּק מְאִירָה וּמַזְהִירָה. רָאוּ אֲנָשִׁים וְהִתְקַנְּאוּ. פָּנוּ אֶל הַתַּיִשׁ, אִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ, וְהַתַּיִשׁ נַעֲנָה לְכָל אֶחָד בְּרָצוֹן. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ, וְקָטְמוּ אִישׁ אִישׁ פִּסָּה לַקֻּפְסָה. הָלְכוּ הַקַּרְנַיִם וְהִתְקַצְּרוּ, הָלְכוּ וְקָטְנוּ. שׁוּב לֹא הִגִּיעוּ לַמָּרוֹם, שׁוּב לֹא נָגְעוּ בַּכּוֹכָבִים. לֹא לִטְּשׁוּם וְלֹא סָפְגוּ אוֹרָם. קְטַנּוֹת הֵן עַתָּה, כְּקַרְנֵי תַּיִשׁ מְמֻצָּע. רָעָה הַתַּיִשׁ בָּאָחוּ וְהִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁאֲנָשִׁים שׁוֹאֲפִים טַבָּק בְּקַרְנָיו לְשֶׁעָבַר...

נוֹדֶה: עָצוּב הַסִּפּוּר וּמַרְעִיד אֶת הַלֵּב. בְּוַדַּאי, מָשָׁל הוּא. הָאָדָם הַגָּדוֹל שֶׁקַּרְנָיו נוֹגְעוֹת בַּכּוֹכָבִים, שֶׁשַּׂרְעַפָּיו בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְהִנֵּה בָּאִים אֲנָשִׁים בְּזוּטוֹתֵיהֶם, גּוֹזְלִים זְמַנּוֹ וְנוֹגְסִים בְּהִתְעַלּוּתוֹ. הֵם זוֹכִים בְּ'קֻפְסָה לְטַבָּק', בְּמִלּוּי מִשְׁאָלוֹת טְפֵלוֹת, אַךְ קַרְנָיו הוֹלְכוֹת וְנִגְדָּעוֹת... וְאָנוּ מִתְמַרְמְרִים עַל הָאֲנָשִׁים הַמַּטְרִידִים, הָאָנֹכִיִּים, הַמּוּכָנִים לִפְגֹּם בְּדַרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַגָּדוֹל כְּדֵי לְהַשִּׂיג מַאֲוֵיהֶם הַקַּטְנוּנִיִּים.

אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲמִיק וּנְעַיֵּן בַּמָּשָׁל, תֵּהָפֵךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ. כִּי אִלּוּ הָיְתָה קוֹמָתוֹ שֶׁל הַ"תַּיִשׁ" גְּבוֹהָה, כְּסֻלָּם הַמֻּצָּב אָרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, לֹא הָיָה בְּכֹחָם לְהַקְטִינוֹ וּלְגַמְּדוֹ. אֲבָל קוֹמָתוֹ לֹא גָּבְהָהּ, רַק אֶת קַרְנָיו שָׁלַח לַמָּרוֹם. גָּבְהוּ, וְהִגִּיעוּ לַכּוֹכָבִים; קָטְנוּ, וְנִגְדְּעוּ. וְהוּא, נִשְׁאַר בְּקוֹמָתוֹ בְּלֹא שִׁנּוּי.

וַהֲרֵי כָּאן זְעָקָה נוֹקֶבֶת: אִלּוּ אָכֵן גָּדוֹל הָיָה, אִלּוּ הָיָה לָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים (כְּכִנּוּיוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, יְהוֹשֻׁעַ יד-יד) - יָכוֹל הָיָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָעַרְבִים וְלָרוּץ אֶל הַבָּקָר, לְהַאֲכִילָם לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל וּלְלַוּוֹת אֶת הָאוֹרְחִים, וְכָל זֶה רַק הוֹסִיף מַעֲלָה עַל מַעֲלָתוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר תַּיִשׁ הָיָה וְתַיִשׁ נִשְׁאַר, יְכוֹלִים הָיוּ הַהֲמוֹנִים לְהַקְטִינוֹ וְלִגְדֹּעַ קַרְנָיו...

וְהִשְׁמִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁזּוֹ הָיְתָה חֶרְדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֶעָנָו מִכָּל אָדָם. לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ, חָשַׁשׁ שֶׁאִם יִתֵּן בָּשָׂר לָעָם, אִם יַעֲסֹק בְּזוּטוֹת, יִתְקַטֵּן וְתִשָּׁפֵל מַעֲלָתוֹ. "וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג".

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַהוּתוֹ וְלֹא יֶחְסַר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה: "כְּנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה וְהַכֹּל מַדְלִיקִים הֵימֶנּוּ, וְאֵין אוֹרוֹ חָסֵר כְּלוּם!" (רַשִׁ"י יא-יז).

וּמְקֻבְּלָנוּ, שֶׁכָּל מִשְׁפָּחָה הִיא צִבּוּר בִּזְעֵיר אַנְפִּין. וְרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה - הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, "לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, כח). כַּמָּה עָלָיו לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יָסִיטוּהוּ טִרְדוֹתָיו וְלֹא יִגְדְּעוּ מַעֲלָתוֹ. שֶׁיַּקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה, יִשְׁתַּלֵּם בִּידִיעַת הַהֲלָכָה, יִתְעַלֶּה בְּנֹעַם הַמִּדּוֹת וְיִהְיֶה לְמוֹפֵת וּלְדֻגְמָא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	במדבר תשע"ב
	נשמר את הקשר עם אבותינו
	"מֵאַיִן לִי בָּשָׂר" (יא-יג) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, עוֹמֵד וּמִתְמַרְמֵר: "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם... כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֵׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ...". מַה רָצָה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מַה נָּגַע כָּל כָּךְ בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁהֶעֱדִיף מָוֶת מֵחַיִּים? סִפּוּר מְעַנְיֵן שָׁמַעְנוּ, מוּזָר בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה וְנוֹקֵב כָּל כָּךְ בְּמַבָּט מַעֲמִיק. הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל חָתַר לָאֱמֶת הַצְּרוּפָה, לַשְּׁלֵמוּת הַמֻּחְלֶטֶת בַּתּוֹרָה, בְּמִצְווֹת, בִּתְפִלָּה, בַּכֹּל. בִּקֵּשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַבְרֵכִים שֶׁיִתְנַתְּקוּ מִכַּבְלֵי הָעוֹלָם, שֶׁיַּפְקִירוּ הַכֹּל, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה אֶת מִדּוֹתֵיהֶם וּמַאֲוֵיהֶם. שֶׁיֵּלְכוּ אַחֲרָיו לַיַּעַר וְיִקְרְאוּ בְּכָל כֹּחָם "ה' הוּא הָאֱלֹקִים". וְהֵם בָּאוּ, אֲבָל יַחַד אִתָּם נָהֲרוּ "עַמֵּי הָאָרֶץ", הַשְּׁקוּעִים בָּאַרְצִיּוּת, וּמַעְיָנָם בְּפַרְנָסָה טוֹבָה, בִּבְרִיאוּת אֵיתָנָה, בְּזוּטוֹת קַטְנוּנִיּוֹת. בִּלְבְּלוּהוּ בְּשַׁוְעַת רְפוּאוֹת וּבְבַקָּשַׁת יְשׁוּעוֹת. כְּשֶׁפָּגַשׁ הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק בַּחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹרְקָה זַצַ"ל, שְׁאָלוֹ: "הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת הַסִּפּוּר בַּתַּיִשׁ הַקָּדוֹשׁ?" תָּמַהּ הָרַבִּי מִוּוֹרְקָה, וְהַשָּׂרָף פָּתַח וְסִפֵּר: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי וְלוֹ קֻפְסַת טַבָּק מִקֶּרֶן אַיִל מְעֻבֶּדֶת. אָבְדָה הַקֻּפְסָה, וְהִצְטָעֵר עַל אָבְדָנָהּ. הָלַךְ וּפָגַשׁ בַּתַּיִשׁ הַקָּדוֹשׁ: עַבְדְּקָן וְלוֹ קַרְנַיִם אֲרֻכּוֹת אֲרֻכּוֹת, שֶׁהִגִּיעוּ עַד כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם. הָיוּ הַקַּרְנַיִם מִתְחַכְּכוֹת בַּכּוֹכָבִים וְסוֹפְגוֹת אֶת אוֹרָם. אָמַר הָאִישׁ: "תַּיִשׁ תַּיִשׁ, הַב לִי מִקַּרְנְךָ וְאֶעֱשֶׂה לְעַצְמִי קֻפְסַת טַבָּק". רַחוּם הָיָה הַתַּיִשׁ. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ, וְהָאִישׁ קָטַם קְצֵה קַרְנוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנָּה קֻפְסַת טָבַּק מְאִירָה וּמַזְהִירָה. רָאוּ אֲנָשִׁים וְהִתְקַנְּאוּ. פָּנוּ אֶל הַתַּיִשׁ, אִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ, וְהַתַּיִשׁ נַעֲנָה לְכָל אֶחָד בְּרָצוֹן. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ, וְקָטְמוּ אִישׁ אִישׁ פִּסָּה לַקֻּפְסָה. הָלְכוּ הַקַּרְנַיִם וְהִתְקַצְּרוּ, הָלְכוּ וְקָטְנוּ. שׁוּב לֹא הִגִּיעוּ לַמָּרוֹם, שׁוּב לֹא נָגְעוּ בַּכּוֹכָבִים. לֹא לִטְּשׁוּם וְלֹא סָפְגוּ אוֹרָם. קְטַנּוֹת הֵן עַתָּה, כְּקַרְנֵי תַּיִשׁ מְמֻצָּע. רָעָה הַתַּיִשׁ בָּאָחוּ וְהִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁאֲנָשִׁים שׁוֹאֲפִים טַבָּק בְּקַרְנָיו לְשֶׁעָבַר... נוֹדֶה: עָצוּב הַסִּפּוּר וּמַרְעִיד אֶת הַלֵּב. בְּוַדַּאי, מָשָׁל הוּא. הָאָדָם הַגָּדוֹל שֶׁקַּרְנָיו נוֹגְעוֹת בַּכּוֹכָבִים, שֶׁשַּׂרְעַפָּיו בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְהִנֵּה בָּאִים אֲנָשִׁים בְּזוּטוֹתֵיהֶם, גּוֹזְלִים זְמַנּוֹ וְנוֹגְסִים בְּהִתְעַלּוּתוֹ. הֵם זוֹכִים בְּ'קֻפְסָה לְטַבָּק', בְּמִלּוּי מִשְׁאָלוֹת טְפֵלוֹת, אַךְ קַרְנָיו הוֹלְכוֹת וְנִגְדָּעוֹת... וְאָנוּ מִתְמַרְמְרִים עַל הָאֲנָשִׁים הַמַּטְרִידִים, הָאָנֹכִיִּים, הַמּוּכָנִים לִפְגֹּם בְּדַרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַגָּדוֹל כְּדֵי לְהַשִּׂיג מַאֲוֵיהֶם הַקַּטְנוּנִיִּים. אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲמִיק וּנְעַיֵּן בַּמָּשָׁל, תֵּהָפֵךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ. כִּי אִלּוּ הָיְתָה קוֹמָתוֹ שֶׁל הַ"תַּיִשׁ" גְּבוֹהָה, כְּסֻלָּם הַמֻּצָּב אָרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, לֹא הָיָה בְּכֹחָם לְהַקְטִינוֹ וּלְגַמְּדוֹ. אֲבָל קוֹמָתוֹ לֹא גָּבְהָהּ, רַק אֶת קַרְנָיו שָׁלַח לַמָּרוֹם. גָּבְהוּ, וְהִגִּיעוּ לַכּוֹכָבִים; קָטְנוּ, וְנִגְדְּעוּ. וְהוּא, נִשְׁאַר בְּקוֹמָתוֹ בְּלֹא שִׁנּוּי. וַהֲרֵי כָּאן זְעָקָה נוֹקֶבֶת: אִלּוּ אָכֵן גָּדוֹל הָיָה, אִלּוּ הָיָה לָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים (כְּכִנּוּיוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, יְהוֹשֻׁעַ יד-יד) - יָכוֹל הָיָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָעַרְבִים וְלָרוּץ אֶל הַבָּקָר, לְהַאֲכִילָם לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל וּלְלַוּוֹת אֶת הָאוֹרְחִים, וְכָל זֶה רַק הוֹסִיף מַעֲלָה עַל מַעֲלָתוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר תַּיִשׁ הָיָה וְתַיִשׁ נִשְׁאַר, יְכוֹלִים הָיוּ הַהֲמוֹנִים לְהַקְטִינוֹ וְלִגְדֹּעַ קַרְנָיו... וְהִשְׁמִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁזּוֹ הָיְתָה חֶרְדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֶעָנָו מִכָּל אָדָם. לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ, חָשַׁשׁ שֶׁאִם יִתֵּן בָּשָׂר לָעָם, אִם יַעֲסֹק בְּזוּטוֹת, יִתְקַטֵּן וְתִשָּׁפֵל מַעֲלָתוֹ. "וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג". אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַהוּתוֹ וְלֹא יֶחְסַר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה: "כְּנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה וְהַכֹּל מַדְלִיקִים הֵימֶנּוּ, וְאֵין אוֹרוֹ חָסֵר כְּלוּם!" (רַשִׁ"י יא-יז). וּמְקֻבְּלָנוּ, שֶׁכָּל מִשְׁפָּחָה הִיא צִבּוּר בִּזְעֵיר אַנְפִּין. וְרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה - הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, "לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, כח). כַּמָּה עָלָיו לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יָסִיטוּהוּ טִרְדוֹתָיו וְלֹא יִגְדְּעוּ מַעֲלָתוֹ. שֶׁיַּקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה, יִשְׁתַּלֵּם בִּידִיעַת הַהֲלָכָה, יִתְעַלֶּה בְּנֹעַם הַמִּדּוֹת וְיִהְיֶה לְמוֹפֵת וּלְדֻגְמָא. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)