Otzarot-Article

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים. בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי נֶאֱמַר, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ. וּמַה מְּעַכֵּב אֶת הַפֻּרְעָנוּת? בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וִידוּעִים דִּבְרֵי בַּעַל סֵפֶר חֲרֵדִים (יב-יח), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ, כָּךְ מִצְוָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְבָּרֵךְ. אָבִינוּ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב חָפֵץ שֶׁנְּקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת, שֶׁיּוּכַל לְהַרְעִיף עָלֵינוּ שִׁפְעוֹ.

מְסַיְּמִים הַכֹּהֲנִים בִּרְכָּתָם, מַחְזִירִים פְּנֵיהֶם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמְרִים: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ" (סוֹטָה לט.).

מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, שֶׁקִּיְּמוּהָ עַל כָּרְחָם?! וַהֲלֹא בֵּרְכוּ בְּשֵׁם וּבְמַלְכוּת עַל מִצְוָתָם: "לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה" אַהֲבָה וּגְזֵרָה, כְּלוּם אֵינָן תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי?!

תְּשׁוּבָה מַפְתִּיעָה לוֹ לַגָּאוֹן בַּעַל "אוֹר שָׂמֵחַ" זַצַ"ל: הַבְּרָכָה אָכֵן בְּאַהֲבָה, אֶלָּא שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בָּאָה הִתְנַצְּלוּת. וְעַל מָה, עַל שֶׁבִּכְדֵי לְבָרֵךְ אֶת הָעָם הִסְתּוֹבְבוּ וְהִפְנוּ אֶת גַּבָּם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּמִתְנַצְּלִים הַכֹּהֲנִים, שֶׁמֻּכְרָחִים הָיוּ, קִיְּמוּ גְּזֵרַת מֶלֶךְ, וּמִיַּד עִם סִיּוּם הַבְּרָכָה הֶחְזִירוּ פְּנֵיהֶם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.

שֶׁהֲרֵי אוֹתָם כּוֹפְרִים בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ וַאֲחוֹרֵיהֶם לְהֵיכַל ה'. בֹּא וּרְאֵה חֻמְרַת הַדָּבָר, שֶׁחֵטְא הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה לֹא הֶאֱפִיל עַל הֲסָבַת גַּבָּם לַהֵיכָל.

לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכֵן הַכֹּהֲנִים בְּסִיּוּם עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַלְּוִיִּים בְּרִדְתָּם מִשִּׁירָתָם עַל הַדּוּכָן, וְכָל יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִן הַמִּקְדָּשׁ - חָזְרוּ כֻּלָּם וּפְנֵיהֶם אֶל הַקֹּדֶשׁ. לְהֶתֵּר מְיֻחָד נִצְרְכוּ הַכֹּהֲנִים לְהַפְנוֹת גַּבָּם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּעֵת בִּרְכָּתָם.

וְאָכֵן, מָרָן זַצַ"ל פָּסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אוֹ"ח רפב-א) שֶׁאָסוּר לְהַפְנוֹת אֶת הַגַּב לַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְגַם כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אֵין מַפְנִים אֶת הַגַּב לַהֵיכָל שֶׁבּוֹ סֵפֶר הַתּוֹרָה (מג"א קלב).

הָבָה נַחְשֹׁב: מַה הָיָה אִלּוּ הָיוּ הַכֹּהֲנִים מַפְנִים אֶת גַּבָּם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּעֵת הַבְּרָכָה, מְסַיְּמִים אֶת הַבְּרָכָה וּמַמְשִׁיכִים לַעֲמֹד כָּךְ, בְּהַפְנָיַת גַּב, אֵיזֶה חִלּוּל קֹדֶשׁ הָיָה בַּדָּבָר!

וְעַתָּה, אִם נֶאֶסְרָה "הַפְנָיַת גַּב" לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, לְסֵפֶר הַתּוֹרָה, כַּמָּה נֶאֶסְרָה הַפְנָיַת עֹרֶף בְּרוּחָנִיּוּת, כַּמָּה נֶאֶסְרוּ נִתּוּק וּפֵרוּד. בָּאִים אָנוּ בְּשַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, וּבְשַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. אֲבָל בְּצֵאתֵנוּ - אַל נָא "נַפְנֶה אֶת הַגַּב", וְאִם נִדָּרֵשׁ לְכָךְ, כְּאוֹתָם כֹּהֲנִים, עָלֵינוּ לָחוּשׁ כְּמוֹתָם שֶׁלֹּא בְּנֹחַ. לְהִתְנַצֵּל כְּמוֹתָם - וּבָרֶגַע שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַהֶכְרֵחַ, בָּרֶגַע שֶׁנּוּכַל - נָשׁוּב וְנִפְנֶה אֶל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, נָשׁוּב לָשֵׂאת פָּנֵינוּ אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִשְׁמֹר אוֹתָהּ.

רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אָמַר: עָנִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָה דַּלָּה, בְּלֹא רִהוּט וּבְלֹא רְכוּשׁ, לֹא יְבַטַּח אֶת דִּירָתוֹ, אַף לֹא יִטְרַח לִנְעֹל אוֹתָהּ. הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר בְּאוֹתוֹ עָנִי שֶׁשָּׁמַע בְּאִישׁוֹן לַיְלָה קוֹלוֹת רַחַשׁ, גַּנָּב חָדַר לְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ: "טוֹב שֶׁבָּאתָ, הָבָה נְחַפֵּשׂ שְׁנֵינוּ. אוּלַי יַחַד נִמְצָא דְּבַר מָה"... בְּרַם, כְּכָל שֶׁהָעֹשֶׁר יִגְדַּל, כֵּן תִּגְבַּר הַשְּׁמִירָה. הָחֵל מִמַּנְעוּל פָּשׁוּט וְעַד לְמַעַרְכוֹת אַזְעָקָה מְשֻׁכְלָלוֹת. וְזֶהוּ שֶׁמְּבָרְכִים הַכֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ ה'", עַד שֶׁתִּזְדַּקֵּק לַשְּׁמִירָה.

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים אַף בְּרוּחָנִיּוּת. "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ", וְהַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לוֹ רַבּוֹת יוֹתֵר, כִּי רִוְחֵי הַיֵּצֶר הָרַע יִגְדְּלוּ שִׁבְעָתַיִם אִם יַפִּילוֹ בַּפָּח.

וּמְסֻפָּר, שֶׁרוֹפֵא בָּכִיר הִבִּיעַ בְּאָזְנֵי הָרַהַ"ק הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" מִגּוּר זַצַ"ל הִשְׁתָּאוּתוֹ, מַדּוּעַ בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת חֲרֵדִים כָּל כָּךְ וּמִזְדַּעְזְעִים כָּל כָּךְ מִמַּרְאוֹת אֲסוּרִים בְּבָתֵּי הַחוֹלִים. הֲרֵי יָכוֹל הוּא לְהָעִיד עֵדוּת אִישִׁית, שֶׁעָלָיו אֵין הֵם מַשְׁפִּיעִים. הֱשִׁיבוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "הִנֵּנִי וְאֹמַר לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת לְנַעֲלִי אֶבֶן זְעִירָה, אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת. וְאִלּוּ הַבְּדוּאִים פּוֹסְעִים יְחֵפִים עַל חֲלוּקֵי חָצָץ לוֹהֲטִים בַּשֶּׁמֶשׁ הָעַזָּה וְאֵינָם חָשִׁים, לֹא בְּחוֹדֵי הָאֲבָנִים וְלֹא בְּלַהֲטָם. הַאִם תַחֲלֹץ אֶת נְעָלֶיךָ וְתַעֲדִיף לִהְיוֹת בְּדוּאִי? וַדַּאי שֶׁלֹּא. לְפִיכָךְ, הֲלֹא תָּבִין, כְּכָל שֶׁהָאָדָם מְאַבֵּד רְגִישׁוּת רוּחָנִית יֵשׁ לָנוּד לוֹ יוֹתֵר"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אמר תשע"ב
	שתי עברות במכה
	"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים. בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי נֶאֱמַר, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ. וּמַה מְּעַכֵּב אֶת הַפֻּרְעָנוּת? בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וִידוּעִים דִּבְרֵי בַּעַל סֵפֶר חֲרֵדִים (יב-יח), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ, כָּךְ מִצְוָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְבָּרֵךְ. אָבִינוּ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב חָפֵץ שֶׁנְּקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת, שֶׁיּוּכַל לְהַרְעִיף עָלֵינוּ שִׁפְעוֹ. מְסַיְּמִים הַכֹּהֲנִים בִּרְכָּתָם, מַחְזִירִים פְּנֵיהֶם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמְרִים: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ" (סוֹטָה לט.). מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, שֶׁקִּיְּמוּהָ עַל כָּרְחָם?! וַהֲלֹא בֵּרְכוּ בְּשֵׁם וּבְמַלְכוּת עַל מִצְוָתָם: "לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה" אַהֲבָה וּגְזֵרָה, כְּלוּם אֵינָן תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי?! תְּשׁוּבָה מַפְתִּיעָה לוֹ לַגָּאוֹן בַּעַל "אוֹר שָׂמֵחַ" זַצַ"ל: הַבְּרָכָה אָכֵן בְּאַהֲבָה, אֶלָּא שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בָּאָה הִתְנַצְּלוּת. וְעַל מָה, עַל שֶׁבִּכְדֵי לְבָרֵךְ אֶת הָעָם הִסְתּוֹבְבוּ וְהִפְנוּ אֶת גַּבָּם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּמִתְנַצְּלִים הַכֹּהֲנִים, שֶׁמֻּכְרָחִים הָיוּ, קִיְּמוּ גְּזֵרַת מֶלֶךְ, וּמִיַּד עִם סִיּוּם הַבְּרָכָה הֶחְזִירוּ פְּנֵיהֶם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. שֶׁהֲרֵי אוֹתָם כּוֹפְרִים בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ וַאֲחוֹרֵיהֶם לְהֵיכַל ה'. בֹּא וּרְאֵה חֻמְרַת הַדָּבָר, שֶׁחֵטְא הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה לֹא הֶאֱפִיל עַל הֲסָבַת גַּבָּם לַהֵיכָל. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכֵן הַכֹּהֲנִים בְּסִיּוּם עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַלְּוִיִּים בְּרִדְתָּם מִשִּׁירָתָם עַל הַדּוּכָן, וְכָל יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִן הַמִּקְדָּשׁ - חָזְרוּ כֻּלָּם וּפְנֵיהֶם אֶל הַקֹּדֶשׁ. לְהֶתֵּר מְיֻחָד נִצְרְכוּ הַכֹּהֲנִים לְהַפְנוֹת גַּבָּם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּעֵת בִּרְכָּתָם. וְאָכֵן, מָרָן זַצַ"ל פָּסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אוֹ"ח רפב-א) שֶׁאָסוּר לְהַפְנוֹת אֶת הַגַּב לַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְגַם כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אֵין מַפְנִים אֶת הַגַּב לַהֵיכָל שֶׁבּוֹ סֵפֶר הַתּוֹרָה (מג"א קלב). הָבָה נַחְשֹׁב: מַה הָיָה אִלּוּ הָיוּ הַכֹּהֲנִים מַפְנִים אֶת גַּבָּם לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּעֵת הַבְּרָכָה, מְסַיְּמִים אֶת הַבְּרָכָה וּמַמְשִׁיכִים לַעֲמֹד כָּךְ, בְּהַפְנָיַת גַּב, אֵיזֶה חִלּוּל קֹדֶשׁ הָיָה בַּדָּבָר! וְעַתָּה, אִם נֶאֶסְרָה "הַפְנָיַת גַּב" לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, לְסֵפֶר הַתּוֹרָה, כַּמָּה נֶאֶסְרָה הַפְנָיַת עֹרֶף בְּרוּחָנִיּוּת, כַּמָּה נֶאֶסְרוּ נִתּוּק וּפֵרוּד. בָּאִים אָנוּ בְּשַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָּה, וּבְשַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. אֲבָל בְּצֵאתֵנוּ - אַל נָא "נַפְנֶה אֶת הַגַּב", וְאִם נִדָּרֵשׁ לְכָךְ, כְּאוֹתָם כֹּהֲנִים, עָלֵינוּ לָחוּשׁ כְּמוֹתָם שֶׁלֹּא בְּנֹחַ. לְהִתְנַצֵּל כְּמוֹתָם - וּבָרֶגַע שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַהֶכְרֵחַ, בָּרֶגַע שֶׁנּוּכַל - נָשׁוּב וְנִפְנֶה אֶל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, נָשׁוּב לָשֵׂאת פָּנֵינוּ אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִשְׁמֹר אוֹתָהּ. רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אָמַר: עָנִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָה דַּלָּה, בְּלֹא רִהוּט וּבְלֹא רְכוּשׁ, לֹא יְבַטַּח אֶת דִּירָתוֹ, אַף לֹא יִטְרַח לִנְעֹל אוֹתָהּ. הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר בְּאוֹתוֹ עָנִי שֶׁשָּׁמַע בְּאִישׁוֹן לַיְלָה קוֹלוֹת רַחַשׁ, גַּנָּב חָדַר לְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ: "טוֹב שֶׁבָּאתָ, הָבָה נְחַפֵּשׂ שְׁנֵינוּ. אוּלַי יַחַד נִמְצָא דְּבַר מָה"... בְּרַם, כְּכָל שֶׁהָעֹשֶׁר יִגְדַּל, כֵּן תִּגְבַּר הַשְּׁמִירָה. הָחֵל מִמַּנְעוּל פָּשׁוּט וְעַד לְמַעַרְכוֹת אַזְעָקָה מְשֻׁכְלָלוֹת. וְזֶהוּ שֶׁמְּבָרְכִים הַכֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ ה'", עַד שֶׁתִּזְדַּקֵּק לַשְּׁמִירָה. וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים אַף בְּרוּחָנִיּוּת. "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ", וְהַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לוֹ רַבּוֹת יוֹתֵר, כִּי רִוְחֵי הַיֵּצֶר הָרַע יִגְדְּלוּ שִׁבְעָתַיִם אִם יַפִּילוֹ בַּפָּח. וּמְסֻפָּר, שֶׁרוֹפֵא בָּכִיר הִבִּיעַ בְּאָזְנֵי הָרַהַ"ק הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" מִגּוּר זַצַ"ל הִשְׁתָּאוּתוֹ, מַדּוּעַ בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת חֲרֵדִים כָּל כָּךְ וּמִזְדַּעְזְעִים כָּל כָּךְ מִמַּרְאוֹת אֲסוּרִים בְּבָתֵּי הַחוֹלִים. הֲרֵי יָכוֹל הוּא לְהָעִיד עֵדוּת אִישִׁית, שֶׁעָלָיו אֵין הֵם מַשְׁפִּיעִים. הֱשִׁיבוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "הִנֵּנִי וְאֹמַר לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת לְנַעֲלִי אֶבֶן זְעִירָה, אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת. וְאִלּוּ הַבְּדוּאִים פּוֹסְעִים יְחֵפִים עַל חֲלוּקֵי חָצָץ לוֹהֲטִים בַּשֶּׁמֶשׁ הָעַזָּה וְאֵינָם חָשִׁים, לֹא בְּחוֹדֵי הָאֲבָנִים וְלֹא בְּלַהֲטָם. הַאִם תַחֲלֹץ אֶת נְעָלֶיךָ וְתַעֲדִיף לִהְיוֹת בְּדוּאִי? וַדַּאי שֶׁלֹּא. לְפִיכָךְ, הֲלֹא תָּבִין, כְּכָל שֶׁהָאָדָם מְאַבֵּד רְגִישׁוּת רוּחָנִית יֵשׁ לָנוּד לוֹ יוֹתֵר"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)