Otzarot-Article

"אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ" (יא-ד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים עָלֵינוּ בָּאֲכִילָה. בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָה נֶאֱמַר שֶׁאֵין אֵלּוּ צִוּוּיִים שְׁרִירוּתִיִּים, חָלִילָה, אֶלָּא מְקוֹרָם בְּחֶבְיוֹן שָׁרְשֵׁי הַבְּרִיאָה. כְּשֵׁם שֶׁאֲכִילוֹת הַמִּצְוָה - כַּאֲכִילַת מַצָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר אוֹ סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת - שַׁיָּכוֹת לְצַד הַקְּדֻשָּׁה, כָּךְ הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים שַׁיָּכִים לִ"שְׁלֹשׁ הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת" (תַּנְיָא, סוֹף פ"ו). מֵהֶן שָׁרְשָׁם וּבָהֵן פָּעֳלָם. מוֹסִיפִים כֹּחַ בַּטֻּמְאָה וּמְשַׁיְּכִים אֶת אוֹכְלָם לַצַּד שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, רחמ"ל.

אָנוּ, אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת, אַךְ זֹאת נֵדַע: קְבוּצָה שֶׁל פְּעִילֵי קֵרוּב נוֹעֲדָה עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרֵנוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה עוֹרְרוּ שְׁאֵלָה: עַל מַה כְּדַאי לְעוֹרֵר אֶת צִבּוּר הַמִּתְקָרְבִים לַיַּהֲדוּת בָּרִאשׁוֹנָה? עָנָה אוֹתוֹ גָּדוֹל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, עַל קְדֻשַּׁת הַשֻּׁלְחָן הַיְּהוּדִי; עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים. כִּי הָאוֹכֵל מַאֲכָלִים אֲסוּרִים מְשַׁיֵּךְ אֶת עַצְמוֹ לְצַד הַטֻּמְאָה, וְהַתּוֹרָה מְעִידָה בּוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִסְתָּם לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. "מַאֲכָלִים אֲסוּרִים מְטַמְטְמִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם" (יוֹמָא לח:). אֲבָל אִם יִשְׁמֹר עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים יִפָּתַח לִבּוֹ לִקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא יִתְקָרֵב יוֹתֵר לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹת.

מִסְתַּבֵּר, שֶׁלֹּא רַק הַיְהוּדִים הַגְּדוֹלִים לְבַדָּם יוֹדְעִים רָז זֶה. מִסְתַּבֵּר שֶׁגַּם הַסִּטְרָא אַחֲרָא מוּדַעַת לְכָךְ שֶׁעָתִיד הַמַּעֲרָכָה יֻכְרַע בִּשְׂדֵה הַכַּשְׁרוּת. שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵין לְהָבִין אֶת הַנְּחִישׁוּת שֶׁמְּגַלִּים שְׁלוּחֶיהָ בַּהֲצָפַת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּבְשַׂר טְרֵפָה, בְּדָגִים וּבְ"פֵרוֹת יָם", זֶה שְׁמָם הַמֻּשְׁאָל שֶׁל שִׁרְצֵי הַיָּם לְמִינֵיהֶם, וְאֶת בֻּלְמוּס פְּתִיחַת הַחֲנֻיוֹת לְמִמְכַּר בְּשַׂר חֲזִיר מְשֻׁקָּץ, שֶׁרֹב תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ אֵינָם חֲפֵצִים בּוֹ וְסוֹלְדִים מִמֶּנּוּ בְּתֵעוּב, וְאַף חֻקִּים נֶחְקְקוּ כְּנֶגְדּוֹ. אֲבָל, כַּיָּדוּעַ, לֹא כָּל הַחֻקִּים נֶאֱכָפִים בְּאַרְצֵנוּ. רַק חֻקִּים מְסֻיָּמִים וּכְלַפֵּי אֻכְלוּסִיָּה מְסֻיֶּמֶת... כָּךְ שֶׁלְּנֹכַח גַּל הַתְּשׁוּבָה וְהַחֲזָרָה לַמְּקוֹרוֹת, לְנֹכַח הַכְּמִיהָה לַמּוֹרֶשֶׁת וְהַשִּׁיבָה אֶל הַמָּסֹרֶת, עֵדִים אָנוּ לְמִלְחֶמֶת מְאַסֵּף שֶׁל הַכְפָּשׁוֹת וְהַשְׁמָצוֹת, לְמִלְחָמָה הַמְבַקֶּשֶׁת לַעֲקֹר גִּדְרֵי קְדֻשָּׁה. וְלֹא בִּכְדִי מִתְמַקֶּדֶת הִיא בִּשְׁנֵי תְּחוּמִים עִקָּרִיִּים: לִפְרֹץ פְּרָצוֹת בְּחוֹמַת הַשַּׁבָּת וּבִתְחוּם כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי עִילוּאַן אֲבִידָנִי זַצַ"ל מִכּוּרְדִיסְטַן מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לוֹ עֵד רְאִיָּה. מַעֲשֶׂה בְּקַצָּב שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת. קָרָא לָרַב וְהִתְוַדָּה לְפָנָיו שֶׁכָּל יָמָיו הֶאֱכִיל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן. לֹא הִסְפִּיק לְהִתְוַדּוֹת עַל חֶטְאוֹ עַד שֶׁנִּטְרְפָה לוֹ הַשָּׁעָה וּמֵת. חָפְרוּ לוֹ קֶבֶר וּבָאוּ לְהַטְמִינוֹ בַּקַּרְקַע, וְהִנֵּה בּוֹר הַקֶּבֶר מָלֵא עַכְבָּרִים מִתְרוֹצְצִים. נָסוֹגוּ אָחוֹר בִּבְעָתָה וְחָפְרוּ קֶבֶר אַחֵר. בָּאוּ לְשִׂימוֹ בּוֹ, וְהִנֵּה גַּם הוּא מָלֵא עַכְבָּרִים... הוֹרָה הָרַב, מְסַפֵּר הַסִּפּוּר, לַחְפֹּר לוֹ קֶבֶר שְׁלִישִׁי. הֵבִיאוּ אֶת הַגּוּפָה, וְהִנֵּה עַשְׂרוֹת עַכְבָּרִים מִתְרוֹצְצִים בּוֹ בִּמְהוּמָה רַבָּה. נִסּוּ לְגָרְשָׁם וּלְלֹא הוֹעִיל. הוֹרִידוּ לַבּוֹר עַנְפֵי עֵצִים בּוֹעֲרִים, וְהָעַכְבָּרִים לֹא בָּרְחוּ. אָמַר הָרַב: "בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. אֵין בְּרֵירָה, הוֹרִידוּהוּ לַבּוֹר". כְּשֶׁבָּאוּ לְהַצִּיב לוֹ מַצֵּבָה, מָצְאוּ שֶׁהָעַכְבָּרִים כִּרְסְמוּ אֶת הַגּוּפָה וְגָרְמוּ אֶת הָעֲצָמוֹת, לֹא הוֹתִירוּ דָּבָר!

וּמַדּוּעַ עֹנֶשׁ זֶה דַּוְקָא, הֲרֵי כָּל מִשְׁפָּטָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. יִתָּכֵן שֶׁזּוֹ מִדָּתָם שֶׁל הָעַכְבָּרִים. "עַכְבָּרִים אֵלּוּ רְשָׁעִים הֵם", אוֹמֵר הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, וּמַדּוּעַ? כְּשֶׁהֵם מְגַלִּים אוֹצָר שֶׁל תְּבוּאָה, לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים רַעֲבוֹנָם בְּגֶזֶל זֶה, אֶלָּא הֵם קוֹרְאִים גַּם לְחַבְרֵיהֶם שֶׁיְּכַלּוּ אֶת מְמוֹן הַבְּעָלִים (יְרוּשַׁלְמִי בב"מ ג-ה). וַהֲרֵי הֵם בִּבְחִינַת "חוֹטְאִים וּמַחְטִיאִים אֶת הָרַבִּים". הָרוֹצֶה לְהִתְפַּטֵּם בִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, בִּבְשַׂר חֲזִיר, יִתְבַּהֵם כְּחֶפְצוֹ וְיִתֵּן אֶת הַדִּין. אֲבָל מַדּוּעַ יַחֲטִיא אֲחֵרִים, מַדּוּעַ יַכְרִיעֵם לְצַד הַטֻּמְאָה? חָבֵר הוּא לָעַכְבָּרִים וְשַׁיָּךְ הוּא לְחֶלְקָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אחרי מות - קדושים תשע"ב
	אם אין דרך ארץ אין תורה
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ" (יא-ד) בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים עָלֵינוּ בָּאֲכִילָה. בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָה נֶאֱמַר שֶׁאֵין אֵלּוּ צִוּוּיִים שְׁרִירוּתִיִּים, חָלִילָה, אֶלָּא מְקוֹרָם בְּחֶבְיוֹן שָׁרְשֵׁי הַבְּרִיאָה. כְּשֵׁם שֶׁאֲכִילוֹת הַמִּצְוָה - כַּאֲכִילַת מַצָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר אוֹ סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת - שַׁיָּכוֹת לְצַד הַקְּדֻשָּׁה, כָּךְ הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים שַׁיָּכִים לִ"שְׁלֹשׁ הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת" (תַּנְיָא, סוֹף פ"ו). מֵהֶן שָׁרְשָׁם וּבָהֵן פָּעֳלָם. מוֹסִיפִים כֹּחַ בַּטֻּמְאָה וּמְשַׁיְּכִים אֶת אוֹכְלָם לַצַּד שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, רחמ"ל. אָנוּ, אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת, אַךְ זֹאת נֵדַע: קְבוּצָה שֶׁל פְּעִילֵי קֵרוּב נוֹעֲדָה עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרֵנוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה עוֹרְרוּ שְׁאֵלָה: עַל מַה כְּדַאי לְעוֹרֵר אֶת צִבּוּר הַמִּתְקָרְבִים לַיַּהֲדוּת בָּרִאשׁוֹנָה? עָנָה אוֹתוֹ גָּדוֹל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה, עַל קְדֻשַּׁת הַשֻּׁלְחָן הַיְּהוּדִי; עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים. כִּי הָאוֹכֵל מַאֲכָלִים אֲסוּרִים מְשַׁיֵּךְ אֶת עַצְמוֹ לְצַד הַטֻּמְאָה, וְהַתּוֹרָה מְעִידָה בּוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִסְתָּם לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. "מַאֲכָלִים אֲסוּרִים מְטַמְטְמִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם" (יוֹמָא לח:). אֲבָל אִם יִשְׁמֹר עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים יִפָּתַח לִבּוֹ לִקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא יִתְקָרֵב יוֹתֵר לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹת. מִסְתַּבֵּר, שֶׁלֹּא רַק הַיְהוּדִים הַגְּדוֹלִים לְבַדָּם יוֹדְעִים רָז זֶה. מִסְתַּבֵּר שֶׁגַּם הַסִּטְרָא אַחֲרָא מוּדַעַת לְכָךְ שֶׁעָתִיד הַמַּעֲרָכָה יֻכְרַע בִּשְׂדֵה הַכַּשְׁרוּת. שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵין לְהָבִין אֶת הַנְּחִישׁוּת שֶׁמְּגַלִּים שְׁלוּחֶיהָ בַּהֲצָפַת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּבְשַׂר טְרֵפָה, בְּדָגִים וּבְ"פֵרוֹת יָם", זֶה שְׁמָם הַמֻּשְׁאָל שֶׁל שִׁרְצֵי הַיָּם לְמִינֵיהֶם, וְאֶת בֻּלְמוּס פְּתִיחַת הַחֲנֻיוֹת לְמִמְכַּר בְּשַׂר חֲזִיר מְשֻׁקָּץ, שֶׁרֹב תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ אֵינָם חֲפֵצִים בּוֹ וְסוֹלְדִים מִמֶּנּוּ בְּתֵעוּב, וְאַף חֻקִּים נֶחְקְקוּ כְּנֶגְדּוֹ. אֲבָל, כַּיָּדוּעַ, לֹא כָּל הַחֻקִּים נֶאֱכָפִים בְּאַרְצֵנוּ. רַק חֻקִּים מְסֻיָּמִים וּכְלַפֵּי אֻכְלוּסִיָּה מְסֻיֶּמֶת... כָּךְ שֶׁלְּנֹכַח גַּל הַתְּשׁוּבָה וְהַחֲזָרָה לַמְּקוֹרוֹת, לְנֹכַח הַכְּמִיהָה לַמּוֹרֶשֶׁת וְהַשִּׁיבָה אֶל הַמָּסֹרֶת, עֵדִים אָנוּ לְמִלְחֶמֶת מְאַסֵּף שֶׁל הַכְפָּשׁוֹת וְהַשְׁמָצוֹת, לְמִלְחָמָה הַמְבַקֶּשֶׁת לַעֲקֹר גִּדְרֵי קְדֻשָּׁה. וְלֹא בִּכְדִי מִתְמַקֶּדֶת הִיא בִּשְׁנֵי תְּחוּמִים עִקָּרִיִּים: לִפְרֹץ פְּרָצוֹת בְּחוֹמַת הַשַּׁבָּת וּבִתְחוּם כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים. סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי עִילוּאַן אֲבִידָנִי זַצַ"ל מִכּוּרְדִיסְטַן מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לוֹ עֵד רְאִיָּה. מַעֲשֶׂה בְּקַצָּב שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת. קָרָא לָרַב וְהִתְוַדָּה לְפָנָיו שֶׁכָּל יָמָיו הֶאֱכִיל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן. לֹא הִסְפִּיק לְהִתְוַדּוֹת עַל חֶטְאוֹ עַד שֶׁנִּטְרְפָה לוֹ הַשָּׁעָה וּמֵת. חָפְרוּ לוֹ קֶבֶר וּבָאוּ לְהַטְמִינוֹ בַּקַּרְקַע, וְהִנֵּה בּוֹר הַקֶּבֶר מָלֵא עַכְבָּרִים מִתְרוֹצְצִים. נָסוֹגוּ אָחוֹר בִּבְעָתָה וְחָפְרוּ קֶבֶר אַחֵר. בָּאוּ לְשִׂימוֹ בּוֹ, וְהִנֵּה גַּם הוּא מָלֵא עַכְבָּרִים... הוֹרָה הָרַב, מְסַפֵּר הַסִּפּוּר, לַחְפֹּר לוֹ קֶבֶר שְׁלִישִׁי. הֵבִיאוּ אֶת הַגּוּפָה, וְהִנֵּה עַשְׂרוֹת עַכְבָּרִים מִתְרוֹצְצִים בּוֹ בִּמְהוּמָה רַבָּה. נִסּוּ לְגָרְשָׁם וּלְלֹא הוֹעִיל. הוֹרִידוּ לַבּוֹר עַנְפֵי עֵצִים בּוֹעֲרִים, וְהָעַכְבָּרִים לֹא בָּרְחוּ. אָמַר הָרַב: "בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. אֵין בְּרֵירָה, הוֹרִידוּהוּ לַבּוֹר". כְּשֶׁבָּאוּ לְהַצִּיב לוֹ מַצֵּבָה, מָצְאוּ שֶׁהָעַכְבָּרִים כִּרְסְמוּ אֶת הַגּוּפָה וְגָרְמוּ אֶת הָעֲצָמוֹת, לֹא הוֹתִירוּ דָּבָר! וּמַדּוּעַ עֹנֶשׁ זֶה דַּוְקָא, הֲרֵי כָּל מִשְׁפָּטָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. יִתָּכֵן שֶׁזּוֹ מִדָּתָם שֶׁל הָעַכְבָּרִים. "עַכְבָּרִים אֵלּוּ רְשָׁעִים הֵם", אוֹמֵר הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי, וּמַדּוּעַ? כְּשֶׁהֵם מְגַלִּים אוֹצָר שֶׁל תְּבוּאָה, לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים רַעֲבוֹנָם בְּגֶזֶל זֶה, אֶלָּא הֵם קוֹרְאִים גַּם לְחַבְרֵיהֶם שֶׁיְּכַלּוּ אֶת מְמוֹן הַבְּעָלִים (יְרוּשַׁלְמִי בב"מ ג-ה). וַהֲרֵי הֵם בִּבְחִינַת "חוֹטְאִים וּמַחְטִיאִים אֶת הָרַבִּים". הָרוֹצֶה לְהִתְפַּטֵּם בִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, בִּבְשַׂר חֲזִיר, יִתְבַּהֵם כְּחֶפְצוֹ וְיִתֵּן אֶת הַדִּין. אֲבָל מַדּוּעַ יַחֲטִיא אֲחֵרִים, מַדּוּעַ יַכְרִיעֵם לְצַד הַטֻּמְאָה? חָבֵר הוּא לָעַכְבָּרִים וְשַׁיָּךְ הוּא לְחֶלְקָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)