Otzarot-Article

"וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (ז-כא) הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר כִּי הָיָה חִדּוּשׁ בְּמַכַּת דָּם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, 'כָּל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מִמַּעֲשֵׂה שֵׁדִים יְבַטְּלֵהוּ שִׁנּוּי הַמָּקוֹם', וְאִלּוּ הַדָּם, גַּם כְּשֶׁנָּטְלוּ אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם נוֹתַר כְּמוֹת שֶׁהוּא.

לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁדְּבַר ה' נִצָּב לְעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְגַם בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹרֵד וּמִתְדַּרְדֵּר לְפִי פַּחַת וּמִתְרַחֵק מֵה', רַחֲמָנָא לִצְלַן, בְּכָל אֹפֶן, הַקַּבָּ"ה נִמְצָא עִמּוֹ לְסַיְּעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה".

בַּאֲמֶרִיקָה נָהוּג לָצֵאת לְהָרִים בִּתְקוּפַת הַקַּיִץ, וְגַם הַצִּבּוּר הַחֲרֵדִי עוֹשֶׂה זֹאת כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵחֻמָּהּ הַקָּשֶׁה שֶׁל הָעִיר. אֶלָּא, כַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה עוֹבֵד, הוּא לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לִטּוֹל פֶּסֶק זְמַן כֹּה אָרוֹךְ מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה. אִם כֵּן, מְקֻבָּל שֶׁהָאִשָּׁה נוֹסַעַת עִם הַיְלָדִים לִנְפֹשׁ בֶּהָרִים, וְהָאָב נִשְׁאַר בָּעִיר בִּימוֹת הַשָּׁבוּעַ וְרַק לְשַׁבָּתוֹת הוּא מִצְטָרֵף לִבְנֵי בֵּיתוֹ.

סִפּוּרֵנוּ עוֹסֵק בִּיהוּדִי, שֶׁיִּרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת, שֶׁהִשְׁאִיר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בֶּהָרִים וְהוּא עַצְמוֹ חָזַר לָעִיר לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׁגְרַת עֲבוֹדָתוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְהִנֵּה, כְּשֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ פָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת לְאַחַת הַהַצָּגוֹת שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּתֵּאַטְרוֹן הָעִירוֹנִי שֶׁל הַגּוֹיִים.

הַלָּהּ כְּבָר רָכַשׁ כַּרְטִיס לַמּוֹפַע, אוּלָם בְּהַגִּיעוֹ לַתֵּאַטְרוֹן שָׂם לֵב שֶׁנּוֹתְרָה עוֹד שָׁעָה עַד לִתְחִלַּת הַהַצָּגָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה לֹא נוֹהֲגִים לְבַזְבֵּז זְמַן, חִפֵּשׂ הָאִישׁ אֵיךְ לְהַעֲבִיר אֶת זְמַנּוֹ וְהֵחֵל לְטַיֵּל בַּסְּבִיבָה.

עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי בֵּית הָעַלְמִין הַיְּהוּדִי...

בְּמֶרְכַּז בֵּית הָעַלְמִין עָמַד אֹהֶל צַדִּיקִים, וְהוּא הֶחְלִיט לוֹמַר פֶּרֶק תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּבוּר שָׁם. בְּהִתְקָרְבוֹ רָאָה שֶׁזֶּה הוּא אֹהֶל שֶׁל הָרַב מִ'צֵּעהְלֵם'. קָנָה הָאִישׁ נֵר נְשָׁמָה, הִדְלִיקוֹ עַל הַקֶּבֶר וְהֵחֵל בַּאֲמִירַת פֶּרֶק תְּהִלִּים.

בַּעֲבֹר זְמַן מָה, מִשֶּׁרָאָה שֶׁמּוֹעֵד תְּחִלַּת הַהַצָּגָה מִתְקָרֵב, מִהֵר לְרִכְבּוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסֹעַ. וְהִנֵּה, לְהַפְתָעָתוֹ מְנוֹעַ הָרֶכֶב מְסָרֵב לְהִדָּלֵק...

הוּא מְנַסֶּה שׁוּב וָשׁוּב, וְהַמָּנוֹעַ - דּוֹמֵם. הָאִישׁ יוֹצֵא וּמְנַסֶּה לִבְדֹּק אֶת הָרֶכֶב מִכָּל הַכִּוּוּנִים, וְלֹא מוֹצֵא דָּבָר חָרִיג. וּבְכָל זֹאת, הַמָּנוֹעַ מְסָרֵב לִפְעֹל.

לְפֶתַע נִרְדַּם מְיֻדָּעֵנוּ עַל סַפְסַל הָרֶכֶב, אוּלַי מֵרֹב מַאֲמָץ וְאוּלַי מֵרֹב תִּסְכּוּל, וַיִּישָׁן.

וּבַחֲלוֹמוֹ הוּא רוֹאֶה זָקֵן בַּעַל הַדְרַת פָּנִים הַנִּגָּשׁ אֵלָיו וְאוֹמֵר: "יְהוּדִי יָקָר, כָּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַקֶּבֶר אַתָּה לֹא תֵּלֵךְ לַהַצָּגָה בַּתֵּאַטְרוֹן"...

הָאִישׁ נִבְעַת וְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁאֵין בַּחֲלוֹם אֶלָּא דְּבָרִים בְּטֵלִים.

הוּא נִסָּה שׁוּב לְהַתְנִיעַ אֶת הָרֶכֶב, וְהָרֶכֶב, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה חָדָשׁ, לֹא מַשְׁמִיעַ קוֹל.

הוּא נִרְדַּם בַּשֵּׁנִית, וּבַחֲלוֹמוֹ נִגְלָה אֵלָיו שׁוּב הַזָּקֵן בַּעַל הַדְרַת הַפָּנִים וְאָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "כָּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַקֶּבֶר, אַתָּה לֹא תֵּלֵךְ לַהַצָּגָה" - - -

כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּפַּעַם הַזֹּאת מִשְּׁנָתוֹ הֵבִין שֶׁלֹּא חֲלוֹם הוּא! חָזַר הַיְּהוּדִי לָאֹהֶל בּוֹ הִדְלִיק אֶת הַנֵּר, וּמָצָא בִּפְנִים כַּמָּה תְּמוּנוֹת מִקְּלַסְתֵּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּבוּר שָׁם. הָאִישׁ מַבִּיט בַּתְּמוּנוֹת וְכִמְעַט מִתְעַלֵּף. הָיָה זֶה הַזָּקֵן שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם...

לַהַצָּגָה הַהִיא הוּא כְּבָר לֹא הָלַךְ, וּבְעִקְּבוֹת הַמַּעֲשֶׂה הִתְחַזֵּק וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תזריע - מצורע תשע"ב
	תורה מגנה על לומדיה
	"וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב-יג) מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים "וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (ז-כא) הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר כִּי הָיָה חִדּוּשׁ בְּמַכַּת דָּם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, 'כָּל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מִמַּעֲשֵׂה שֵׁדִים יְבַטְּלֵהוּ שִׁנּוּי הַמָּקוֹם', וְאִלּוּ הַדָּם, גַּם כְּשֶׁנָּטְלוּ אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם נוֹתַר כְּמוֹת שֶׁהוּא. לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁדְּבַר ה' נִצָּב לְעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְגַם בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹרֵד וּמִתְדַּרְדֵּר לְפִי פַּחַת וּמִתְרַחֵק מֵה', רַחֲמָנָא לִצְלַן, בְּכָל אֹפֶן, הַקַּבָּ"ה נִמְצָא עִמּוֹ לְסַיְּעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה". בַּאֲמֶרִיקָה נָהוּג לָצֵאת לְהָרִים בִּתְקוּפַת הַקַּיִץ, וְגַם הַצִּבּוּר הַחֲרֵדִי עוֹשֶׂה זֹאת כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵחֻמָּהּ הַקָּשֶׁה שֶׁל הָעִיר. אֶלָּא, כַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה עוֹבֵד, הוּא לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לִטּוֹל פֶּסֶק זְמַן כֹּה אָרוֹךְ מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה. אִם כֵּן, מְקֻבָּל שֶׁהָאִשָּׁה נוֹסַעַת עִם הַיְלָדִים לִנְפֹשׁ בֶּהָרִים, וְהָאָב נִשְׁאַר בָּעִיר בִּימוֹת הַשָּׁבוּעַ וְרַק לְשַׁבָּתוֹת הוּא מִצְטָרֵף לִבְנֵי בֵּיתוֹ. סִפּוּרֵנוּ עוֹסֵק בִּיהוּדִי, שֶׁיִּרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלּוֹ לֹא הָיְתָה מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת, שֶׁהִשְׁאִיר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בֶּהָרִים וְהוּא עַצְמוֹ חָזַר לָעִיר לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׁגְרַת עֲבוֹדָתוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְהִנֵּה, כְּשֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ פָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת לְאַחַת הַהַצָּגוֹת שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּתֵּאַטְרוֹן הָעִירוֹנִי שֶׁל הַגּוֹיִים. הַלָּהּ כְּבָר רָכַשׁ כַּרְטִיס לַמּוֹפַע, אוּלָם בְּהַגִּיעוֹ לַתֵּאַטְרוֹן שָׂם לֵב שֶׁנּוֹתְרָה עוֹד שָׁעָה עַד לִתְחִלַּת הַהַצָּגָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה לֹא נוֹהֲגִים לְבַזְבֵּז זְמַן, חִפֵּשׂ הָאִישׁ אֵיךְ לְהַעֲבִיר אֶת זְמַנּוֹ וְהֵחֵל לְטַיֵּל בַּסְּבִיבָה. עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי בֵּית הָעַלְמִין הַיְּהוּדִי... בְּמֶרְכַּז בֵּית הָעַלְמִין עָמַד אֹהֶל צַדִּיקִים, וְהוּא הֶחְלִיט לוֹמַר פֶּרֶק תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּבוּר שָׁם. בְּהִתְקָרְבוֹ רָאָה שֶׁזֶּה הוּא אֹהֶל שֶׁל הָרַב מִ'צֵּעהְלֵם'. קָנָה הָאִישׁ נֵר נְשָׁמָה, הִדְלִיקוֹ עַל הַקֶּבֶר וְהֵחֵל בַּאֲמִירַת פֶּרֶק תְּהִלִּים. בַּעֲבֹר זְמַן מָה, מִשֶּׁרָאָה שֶׁמּוֹעֵד תְּחִלַּת הַהַצָּגָה מִתְקָרֵב, מִהֵר לְרִכְבּוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסֹעַ. וְהִנֵּה, לְהַפְתָעָתוֹ מְנוֹעַ הָרֶכֶב מְסָרֵב לְהִדָּלֵק... הוּא מְנַסֶּה שׁוּב וָשׁוּב, וְהַמָּנוֹעַ - דּוֹמֵם. הָאִישׁ יוֹצֵא וּמְנַסֶּה לִבְדֹּק אֶת הָרֶכֶב מִכָּל הַכִּוּוּנִים, וְלֹא מוֹצֵא דָּבָר חָרִיג. וּבְכָל זֹאת, הַמָּנוֹעַ מְסָרֵב לִפְעֹל. לְפֶתַע נִרְדַּם מְיֻדָּעֵנוּ עַל סַפְסַל הָרֶכֶב, אוּלַי מֵרֹב מַאֲמָץ וְאוּלַי מֵרֹב תִּסְכּוּל, וַיִּישָׁן. וּבַחֲלוֹמוֹ הוּא רוֹאֶה זָקֵן בַּעַל הַדְרַת פָּנִים הַנִּגָּשׁ אֵלָיו וְאוֹמֵר: "יְהוּדִי יָקָר, כָּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַקֶּבֶר אַתָּה לֹא תֵּלֵךְ לַהַצָּגָה בַּתֵּאַטְרוֹן"... הָאִישׁ נִבְעַת וְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁאֵין בַּחֲלוֹם אֶלָּא דְּבָרִים בְּטֵלִים. הוּא נִסָּה שׁוּב לְהַתְנִיעַ אֶת הָרֶכֶב, וְהָרֶכֶב, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה חָדָשׁ, לֹא מַשְׁמִיעַ קוֹל. הוּא נִרְדַּם בַּשֵּׁנִית, וּבַחֲלוֹמוֹ נִגְלָה אֵלָיו שׁוּב הַזָּקֵן בַּעַל הַדְרַת הַפָּנִים וְאָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "כָּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַקֶּבֶר, אַתָּה לֹא תֵּלֵךְ לַהַצָּגָה" - - - כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּפַּעַם הַזֹּאת מִשְּׁנָתוֹ הֵבִין שֶׁלֹּא חֲלוֹם הוּא! חָזַר הַיְּהוּדִי לָאֹהֶל בּוֹ הִדְלִיק אֶת הַנֵּר, וּמָצָא בִּפְנִים כַּמָּה תְּמוּנוֹת מִקְּלַסְתֵּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּבוּר שָׁם. הָאִישׁ מַבִּיט בַּתְּמוּנוֹת וְכִמְעַט מִתְעַלֵּף. הָיָה זֶה הַזָּקֵן שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם... לַהַצָּגָה הַהִיא הוּא כְּבָר לֹא הָלַךְ, וּבְעִקְּבוֹת הַמַּעֲשֶׂה הִתְחַזֵּק וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)