Otzarot-Article

"עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה'" (כד-ו) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: לְהוֹנָאָה, כָּאָמוּר, מַשְׁמָעוּת כְּפוּלָה. גַּם לְהוֹנוֹת בְּמָמוֹן וְגַם לְצַעֵר בִּדְבָרִים. מֵאֵיפֹה סִגְּלוּ יְהוּדִים, בַּיְשָׁנִים רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, הַנְהָגוֹת כָּאֵלּוּ? מִבַּחוּץ חִלְחְלוּ אֵלֵינוּ, "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם" (בְּרֵאשִׁית מט-ה) וְעָלֵינוּ לְהָדְפָם בְּתֵעוּב.

מְסֻפָּר שֶׁאִשָּׁה הִבְחִינָה שֶׁבַּעֲלָהּ מִסְתּוֹבֵב וּמִתְהַפֵּךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵרָדֵם.

"מַה קָּרָה, מַה מֵּצִיק לְךָ?" חָקְרָה. "כְּבָר שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה, מַדּוּעַ אֵינְךָ יָשֵׁן?"

"אֵינִי יָכוֹל לְהֵרָדֵם. מָחָר אֲנִי צָרִיךְ לְהַחְזִיר לְמוֹשְׁקוֹבִיץ הַלְוָאָה שֶׁל עֶשְׂרִים אֶלֶף. הוּא בּוֹנֶה עָלֶיהָ, וְאֵין לִי".

"זֶה הַכֹּל?" אָמְרָה. פָּתְחָה אֶת סֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים וְחִיְּגָה: "מִשְׁפַּחַת מוֹשְׁקוֹבִיץ? אֲנִי מִצְטַעֶרֶת עַל הַשָּׁעָה. הָאָדוֹן נִמְצָא? כֵּן, זֶה דָּחוּף. תּוֹדָה. מַר מוֹשְׁקוֹבִיץ? שָׁלוֹם, מְדַבֶּרֶת לֵוִי. נָכוֹן. בַּעֲלִי צָרִיךְ לְהָבִיא לְךָ מָחָר עֶשְׂרִים אֶלֶף. נָכוֹן. כֵּן. אֲנִי יוֹדַעַת. אָז תִּשְׁכַּח מִזֶּה, אֵין לוֹ. לַיְלָה טוֹב". טָרְקָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. "זֶהוּ", אָמְרָה לְבַעֲלָהּ, "אַתָּה יָכוֹל לְהֵרָדֵם. כָּעֵת הוּא לֹא יָשֵׁן..."

אַיּי, שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת בְּמַכָּה. גַּם הוֹנָאַת מָמוֹן וְגַם הוֹנָאַת דְּבָרִים.

מֵאֵיפֹה לָמַדְנוּ אֶת זֶה?

הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְהוּא כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים (ב"מ נח:). וְיֵשׁ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הוֹרָאַת הֶתֵּר, לְבַיֵּשׁ אֶת הַזּוּלַת לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְהָרְגוֹ בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה - - -

הַגִּבְעוֹנִים נִפְסְלוּ כַּיָּדוּעַ מִלָּבוֹא בַּקָּהָל עַד עוֹלָם עֵקֶב אַכְזָרִיּוּתָם (יְבָמוֹת עט.) וּמַה, הַאִם הָיוּ אַכְזָרִים סְתָם כָּךְ? חָלִילָה וְחָס: "יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שְׁמוּאֵל ב' כא-ו), הֵם דָּרְשׁוּ לִתְלוֹת שִׁבְעָה מִבְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, חַפִּים מִפֶּשַׁע. אֲבָל לֹא לְשֵׁם רֶצַח, חָלִילָה, לֹא כִּנְקָמָה שְׁפָלָה וְתַאֲוַת דָּם, אֶלָּא "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'!"

לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא מָה...

"פְּנִינָה, לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוְּנָה", (ב"ב טז.) לֹא מוּבָן, אֵיזוֹ הַנְהָגָה.

עָזַר ה' וְיֵשׁ לָךְ יְלָדִים, וְחַנָּה עֲקָרָה, לָמָּה אַתְּ זוֹרָה לָהּ מֶלַח עַל הַפְּצָעִים?

"הָיְתָה פְּנִינָה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹמֶרֶת לְחַנָּה: אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְרַחֶצֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל בָּנַיִךְ כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר? וּבַצָּהֳרַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת: חַנָּה, אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְקַבֶּלֶת בָּנַיִךְ שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר?" (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שְׁמוּאֵל א-א).

אֵיךְ אֶפְשָׁר? וְהַתְּשׁוּבָה: לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְהַכֹּל מֻתָּר...

נְלַמֵּד זְכוּת: בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם הִתְכַּוְּנָה לְ"בַּעֲבוּר הַרְּעִמָה", שֶׁלֹּא תַּסְכִּין עִם הַמַּצָּב אֶלָּא תִּתְפַּלֵּל וְתִוָּשַׁע. וְאָכֵן הֶעֱתִירָה וְזָכְתָה לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וּלְעוֹד שִׁשָּׁה צֶאֱצָאִים.

וְעַל כָּל צֶאֱצָא שֶׁיָּלְדָה, קָבְרָה פְּנִינָה שְׁנַיִם (פְּסִיקְתָא רַבָּתִי מג).

לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם דָּם כָּשֵׁר - דָּם הוּא. וְהָרְאָיָה, שֶׁנֶּאֱסַר עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, "כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה, וְדָמִים שָׁפַכְתָּ" (דבה"י א' כח-ג). וַהֲלֹא מְבֹאָר (בְּרָכוֹת ג:) שֶׁלֹּא הָיָה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַסַּנְהֶדְרִין וּבְאִשּׁוּר הָאוּרִים וְתֻמִּים. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה שְׁאֵלָה הִלְכָתִית הִפְסִיק אֶת הַמַּעֲרָכָה וְשָׁלַח לִשְׁאֹל אֶת הַסַּנְהֶדְרִין (ב"ק ס:).

הַכֹּל נָכוֹן, אַךְ גַּם דָּם בְּהֶכְשֵׁר הַבַּדַ"ץ - דָּם הוּא וּמְעַכֵּב אֶת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וּכְבָר כָּתַב הַחֶזְקוּנִי, מָצִינוּ שֶׁהַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרֵא לַמְּנוֹרָה "הַמְּנוֹרָה הַטְּהֹרָה" (כד-ד), וְלַשֻּׁלְחָן "הַשֻׁלְחָן הַטָּהֹר" (כד-ו), אֲבָל לֹא מָצִינוּ שֶׁקָּרָא לַמִּזְבֵּחַ "הַמִּזְבֵּחַ הַטָּהוֹר".

כִּי הִזּוּ עָלָיו דָּמִים.

דְּמֵי קָרְבָּנוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן -

כְּדַאי לְחַפֵּשׂ מִצְווֹת רְצוּיוֹת יוֹתֵר.

הוֹנָאָה וְצַעַר הֵם דָּבָר אֶחָד, חָמוּר לִמְאֹד. וְ"הוֹנָאַת רֵעַ", כְּשֶׁהַצַּעַר בָּא מֵחָבֵר וְיָדִיד, חֲמוּרָה הִיא שִׁבְעָתַיִם.

וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיַן זֶה עַל נַגָּרִיָּה וְנַפָּחִיָּה שֶׁשָּׁכְנוּ זוֹ לְצַד זוֹ. זֶה עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ, וְזֶה עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ. יוֹם אֶחָד פָּנָה הַנַּגָּר אֶל הַפֶּחַח בִּטְרוּנְיָה. "אֲנִי מְנַסֵּר עֵצִים וּמְפַסֵּל וּמַחְלִיק בְּמַעֲצָד וּבַמַּקְצוּעַ, וְהָרְעָשִׁים נִסְבָּלִים, וְאִלּוּ אַתָּה מַכֶּה בַּקּוּרְנָס וְשֹׁמּוּ שָׁמַיִם!"

עָנָהוּ הַפֶּחָח: "מַה הַהַשְׁוָאָה, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַרְזֶל כְּדֵי לַעֲבֹד בָּעֵץ. מַשְׁמִיעַ הָעֵץ מְחָאָה רָפָה כִּי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהַבַּרְזֶל אוֹיְבוֹ, לְמִן הַקַּרְדֹּם שֶׁחָטַב בַּגֶּזַע וְהַמַּשּׂוֹר שֶׁנִּסֵּר - וְעַד לִכְלֵי עֲבוֹדָתְךָ. אֲבָל אֲנִי מַכֶּה בְּבַרְזֶל עַל בַּרְזֶל, וְהַבַּרְזֶל הַמֻּכֶּה מַשְׁמִיעַ קוֹל זְעָקָה קוֹרֵעַ לֵב, כִּי אָחִיו וּבְשָׂרוֹ מַכֵּהוּ... וְכַאֲשֶׁר אָח וְרֵעַ מַכֶּה, הַמַּכָּה כּוֹאֶבֶת וְצוֹרֶמֶת שִׁבְעָתַיִם!" (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	תזריע - מצורע תשע"ב
	לקלט את האתות
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה'" (כד-ו) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: לְהוֹנָאָה, כָּאָמוּר, מַשְׁמָעוּת כְּפוּלָה. גַּם לְהוֹנוֹת בְּמָמוֹן וְגַם לְצַעֵר בִּדְבָרִים. מֵאֵיפֹה סִגְּלוּ יְהוּדִים, בַּיְשָׁנִים רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, הַנְהָגוֹת כָּאֵלּוּ? מִבַּחוּץ חִלְחְלוּ אֵלֵינוּ, "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם" (בְּרֵאשִׁית מט-ה) וְעָלֵינוּ לְהָדְפָם בְּתֵעוּב. מְסֻפָּר שֶׁאִשָּׁה הִבְחִינָה שֶׁבַּעֲלָהּ מִסְתּוֹבֵב וּמִתְהַפֵּךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵרָדֵם. "מַה קָּרָה, מַה מֵּצִיק לְךָ?" חָקְרָה. "כְּבָר שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה, מַדּוּעַ אֵינְךָ יָשֵׁן?" "אֵינִי יָכוֹל לְהֵרָדֵם. מָחָר אֲנִי צָרִיךְ לְהַחְזִיר לְמוֹשְׁקוֹבִיץ הַלְוָאָה שֶׁל עֶשְׂרִים אֶלֶף. הוּא בּוֹנֶה עָלֶיהָ, וְאֵין לִי". "זֶה הַכֹּל?" אָמְרָה. פָּתְחָה אֶת סֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים וְחִיְּגָה: "מִשְׁפַּחַת מוֹשְׁקוֹבִיץ? אֲנִי מִצְטַעֶרֶת עַל הַשָּׁעָה. הָאָדוֹן נִמְצָא? כֵּן, זֶה דָּחוּף. תּוֹדָה. מַר מוֹשְׁקוֹבִיץ? שָׁלוֹם, מְדַבֶּרֶת לֵוִי. נָכוֹן. בַּעֲלִי צָרִיךְ לְהָבִיא לְךָ מָחָר עֶשְׂרִים אֶלֶף. נָכוֹן. כֵּן. אֲנִי יוֹדַעַת. אָז תִּשְׁכַּח מִזֶּה, אֵין לוֹ. לַיְלָה טוֹב". טָרְקָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. "זֶהוּ", אָמְרָה לְבַעֲלָהּ, "אַתָּה יָכוֹל לְהֵרָדֵם. כָּעֵת הוּא לֹא יָשֵׁן..." אַיּי, שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת בְּמַכָּה. גַּם הוֹנָאַת מָמוֹן וְגַם הוֹנָאַת דְּבָרִים. מֵאֵיפֹה לָמַדְנוּ אֶת זֶה? הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְהוּא כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים (ב"מ נח:). וְיֵשׁ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הוֹרָאַת הֶתֵּר, לְבַיֵּשׁ אֶת הַזּוּלַת לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְהָרְגוֹ בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה - - - הַגִּבְעוֹנִים נִפְסְלוּ כַּיָּדוּעַ מִלָּבוֹא בַּקָּהָל עַד עוֹלָם עֵקֶב אַכְזָרִיּוּתָם (יְבָמוֹת עט.) וּמַה, הַאִם הָיוּ אַכְזָרִים סְתָם כָּךְ? חָלִילָה וְחָס: "יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שְׁמוּאֵל ב' כא-ו), הֵם דָּרְשׁוּ לִתְלוֹת שִׁבְעָה מִבְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, חַפִּים מִפֶּשַׁע. אֲבָל לֹא לְשֵׁם רֶצַח, חָלִילָה, לֹא כִּנְקָמָה שְׁפָלָה וְתַאֲוַת דָּם, אֶלָּא "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'!" לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא מָה... "פְּנִינָה, לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוְּנָה", (ב"ב טז.) לֹא מוּבָן, אֵיזוֹ הַנְהָגָה. עָזַר ה' וְיֵשׁ לָךְ יְלָדִים, וְחַנָּה עֲקָרָה, לָמָּה אַתְּ זוֹרָה לָהּ מֶלַח עַל הַפְּצָעִים? "הָיְתָה פְּנִינָה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹמֶרֶת לְחַנָּה: אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְרַחֶצֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל בָּנַיִךְ כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר? וּבַצָּהֳרַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת: חַנָּה, אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְקַבֶּלֶת בָּנַיִךְ שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר?" (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שְׁמוּאֵל א-א). אֵיךְ אֶפְשָׁר? וְהַתְּשׁוּבָה: לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְהַכֹּל מֻתָּר... נְלַמֵּד זְכוּת: בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם הִתְכַּוְּנָה לְ"בַּעֲבוּר הַרְּעִמָה", שֶׁלֹּא תַּסְכִּין עִם הַמַּצָּב אֶלָּא תִּתְפַּלֵּל וְתִוָּשַׁע. וְאָכֵן הֶעֱתִירָה וְזָכְתָה לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וּלְעוֹד שִׁשָּׁה צֶאֱצָאִים. וְעַל כָּל צֶאֱצָא שֶׁיָּלְדָה, קָבְרָה פְּנִינָה שְׁנַיִם (פְּסִיקְתָא רַבָּתִי מג). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם דָּם כָּשֵׁר - דָּם הוּא. וְהָרְאָיָה, שֶׁנֶּאֱסַר עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, "כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה, וְדָמִים שָׁפַכְתָּ" (דבה"י א' כח-ג). וַהֲלֹא מְבֹאָר (בְּרָכוֹת ג:) שֶׁלֹּא הָיָה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַסַּנְהֶדְרִין וּבְאִשּׁוּר הָאוּרִים וְתֻמִּים. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה שְׁאֵלָה הִלְכָתִית הִפְסִיק אֶת הַמַּעֲרָכָה וְשָׁלַח לִשְׁאֹל אֶת הַסַּנְהֶדְרִין (ב"ק ס:). הַכֹּל נָכוֹן, אַךְ גַּם דָּם בְּהֶכְשֵׁר הַבַּדַ"ץ - דָּם הוּא וּמְעַכֵּב אֶת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּכְבָר כָּתַב הַחֶזְקוּנִי, מָצִינוּ שֶׁהַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרֵא לַמְּנוֹרָה "הַמְּנוֹרָה הַטְּהֹרָה" (כד-ד), וְלַשֻּׁלְחָן "הַשֻׁלְחָן הַטָּהֹר" (כד-ו), אֲבָל לֹא מָצִינוּ שֶׁקָּרָא לַמִּזְבֵּחַ "הַמִּזְבֵּחַ הַטָּהוֹר". כִּי הִזּוּ עָלָיו דָּמִים. דְּמֵי קָרְבָּנוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן - כְּדַאי לְחַפֵּשׂ מִצְווֹת רְצוּיוֹת יוֹתֵר. הוֹנָאָה וְצַעַר הֵם דָּבָר אֶחָד, חָמוּר לִמְאֹד. וְ"הוֹנָאַת רֵעַ", כְּשֶׁהַצַּעַר בָּא מֵחָבֵר וְיָדִיד, חֲמוּרָה הִיא שִׁבְעָתַיִם. וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיַן זֶה עַל נַגָּרִיָּה וְנַפָּחִיָּה שֶׁשָּׁכְנוּ זוֹ לְצַד זוֹ. זֶה עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ, וְזֶה עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ. יוֹם אֶחָד פָּנָה הַנַּגָּר אֶל הַפֶּחַח בִּטְרוּנְיָה. "אֲנִי מְנַסֵּר עֵצִים וּמְפַסֵּל וּמַחְלִיק בְּמַעֲצָד וּבַמַּקְצוּעַ, וְהָרְעָשִׁים נִסְבָּלִים, וְאִלּוּ אַתָּה מַכֶּה בַּקּוּרְנָס וְשֹׁמּוּ שָׁמַיִם!" עָנָהוּ הַפֶּחָח: "מַה הַהַשְׁוָאָה, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַרְזֶל כְּדֵי לַעֲבֹד בָּעֵץ. מַשְׁמִיעַ הָעֵץ מְחָאָה רָפָה כִּי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהַבַּרְזֶל אוֹיְבוֹ, לְמִן הַקַּרְדֹּם שֶׁחָטַב בַּגֶּזַע וְהַמַּשּׂוֹר שֶׁנִּסֵּר - וְעַד לִכְלֵי עֲבוֹדָתְךָ. אֲבָל אֲנִי מַכֶּה בְּבַרְזֶל עַל בַּרְזֶל, וְהַבַּרְזֶל הַמֻּכֶּה מַשְׁמִיעַ קוֹל זְעָקָה קוֹרֵעַ לֵב, כִּי אָחִיו וּבְשָׂרוֹ מַכֵּהוּ... וְכַאֲשֶׁר אָח וְרֵעַ מַכֶּה, הַמַּכָּה כּוֹאֶבֶת וְצוֹרֶמֶת שִׁבְעָתַיִם!" (וְהִגַּדְתָּ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)