Otzarot-Article

"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (כג-א) יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם. בְּיוֹם כִּפּוּר אָסוּר לֶאֱכֹל, אָז צָמִים; בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים בִּמְלָאכָה, אָז שׁוֹבְתִים; אֲבָל בְּפָרָשָׁתֵנוּ נֶאֱמַר פָּסוּק שֶׁלֹּא זָכָה לְכָזוֹ תְּשׂוּמַת לֵב וְהַקְפָּדָה, "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע. אִסּוּר מִדְּאוֹרַיְתָא לְהַאֲמִין לִשְׁמוּעָה לֹא בְּדוּקָה, וּבִכְלָל לִשְׁמֹעַ דִבָּה וּרְכִילוּת, הָאֲשָׁמוֹת וּפְשָׁעִים הַמְּיֻחָסִים לִיהוּדִים. כָּל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁיּוֹמַנֵּי הַחֲדָשׁוֹת מְבוֹסְסִים בָּהֶם בְּאוֹבְּסֵסִיבִיּוּת, בִּלְהִיטוּת מְרֻשַּׁעַת וּבְשִׂמְחָה לְאֵיד, דָּשִׁים וְלוֹעֲסִים בְּרִיר נוֹטֵף; כָּל אוֹתוֹ מָצוֹד עִתּוֹנָאִי אַחַר סְקוּפִּים וְתַחְקִירִים, הַמַּרְשִׁיעִים בְּטֶרֶם מִשְׁפָּט, חוֹרְצִים דִּין בְּטֶרֶם אִשּׁוּם, שׁוֹפְכִים דָּם וּמִתְעַנְּגִים עַל פִּרְכּוּסֵי הַקָּרְבָּן. וְהֵם טוֹעֲנִים, כְּתַלְיָנֵי הַחוּצוֹת בִּימֵי הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית, הַצִּבּוּר אוֹהֵב זֹאת, דּוֹרֵשׁ זֹאת. זֶה מַעֲלֶה אֶת הָרֵיְטִינְג, מַגְבִּיר אֶת הַתְּפוּצָה. וְנִמְצָא, שֶׁקְּהַל הַקּוֹנִים וְהַקּוֹרְאִים, צִבּוּר הַמַּאֲזִינִים לִשְׁפִיכוּת הַדָּמִים הַנּוֹרָאָה, הַמְהֻקְצַעַת לְדַרְגַּת אָמָּנוּת וּמִתְבַּצַּעַת בִּשְׁקִיקָה, שֻׁתָּפִים הֵם לַזְּוָעָה. אַךְ לֹא הָעַכְבָּר לְבַדּוֹ אָשֵׁם, חֲבֵרִים אָנוּ לַהַשְׁחָתָה, וְלֹא נוּכַל לוֹמַר 'יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם'. אִם קָנִינוּ אֶת הָעִתּוֹן וְהִגְדַּלְנוּ אֶת תְּפוּצָתוֹ, הִבַּעְנוּ בְּכָךְ הַסְכָּמָה לְדַרְכּוֹ, עוֹדַדְנוּ אֶת שְׁחִיתוּתוֹ. אִם פָּתַחְנוּ אֶת הָרַדְיוֹ, אִם הִטִּינוּ אֹזֶן, הָפַכְנוּ עַצְמֵנוּ לְקוֹלְטָנִים, שִׁמַּשְׁנוּ קְהַל יַעַד. מִבְּלִי לְדַבֵּר עַל כָּךְ, שֶׁהָרֹעַ הַנִּפְלָט בְּגֹדֶשׁ מַשְׁחִית אֶת הַנְּשָׁמָה, מַכְהֶה אֶת הָרֶגֶשׁ וּמְעַוֵּת אֶת עֲדִינוּת הַנֶּפֶשׁ. "לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה".

מִבְּלִי לְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁעוֹבְרִים בַּהֲמוֹן אִסּוּרִים מִן הַתּוֹרָה: אִסּוּרֵי "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא!"

דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַיֵּצֶר הָרַע קָרוּי "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל" (קֹהֶלֶת ד-יג). וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ "מֶלֶךְ", לְפִי שֶׁהַכֹּל שׁוֹמְעִין לוֹ. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ "זָקֵן", לְפִי שֶׁהוּא נִלְוֶה לוֹ מִיַּלְדוּתוֹ וְעַד זִקְנוּתוֹ. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ "כְּסִיל", לְפִי שֶׁהוּא מְלַמֵּד לָאָדָם לְדֶרֶךְ רָעָה.

וְאֵינוֹ מוּבָן: אָמְנָם מַדְרִיךְ לְדֶרֶךְ רָעָה, אֲבָל בְּכָזוֹ חָכְמָה, בְּעָרְמָה כֹּה רַבָּה, בְּתִחְכּוּם עָצוּם וָרָב. וְאֵיךְ מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם "כְּסִיל"?

וְהַתְּשׁוּבָה: כְּשֶׁקּוֹרְאִים לְאָדָם 'מֶלֶךְ אַנְגְלִיָּה', פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל אַנְגְלִיָּה. וּכְשֶׁאוֹמְרִים 'מֶלֶךְ סְפָרַד', מֶלֶךְ הוּא עַל סְפָרַד. וּכְשֶׁקּוֹרְאִים לַיֵּצֶר הָרַע 'מֶלֶךְ כְּסִיל', הֲרֵי הוּא מֶלֶךְ עַל כְּסִילִים. כִּי מִי כְּסִיל כַּשּׁוֹמֵעַ לְקוֹלוֹ וּמְאַבֵּד עַצְמוֹ מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.

אִם אֵין בְּכֹחֵנוּ לִסְכֹּר לְמַרְעִילֵי הַנְּפָשׁוֹת אֶת הַפִּיּוֹת, יֵשׁ בְּיָדֵינוּ לִסְתֹּם אֶת הָאָזְנַיִם – לְכַבּוֹת אֶת הַמַּכְשִׁיר. (וְהִגַּדְתָּ-יָמִים נוֹרָאִים)

	שמיני תשע"ב
	הצורף היהודי ונסיון כד הזהב
	"וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב-יג) מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (כג-א) יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם. בְּיוֹם כִּפּוּר אָסוּר לֶאֱכֹל, אָז צָמִים; בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים בִּמְלָאכָה, אָז שׁוֹבְתִים; אֲבָל בְּפָרָשָׁתֵנוּ נֶאֱמַר פָּסוּק שֶׁלֹּא זָכָה לְכָזוֹ תְּשׂוּמַת לֵב וְהַקְפָּדָה, "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע. אִסּוּר מִדְּאוֹרַיְתָא לְהַאֲמִין לִשְׁמוּעָה לֹא בְּדוּקָה, וּבִכְלָל לִשְׁמֹעַ דִבָּה וּרְכִילוּת, הָאֲשָׁמוֹת וּפְשָׁעִים הַמְּיֻחָסִים לִיהוּדִים. כָּל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁיּוֹמַנֵּי הַחֲדָשׁוֹת מְבוֹסְסִים בָּהֶם בְּאוֹבְּסֵסִיבִיּוּת, בִּלְהִיטוּת מְרֻשַּׁעַת וּבְשִׂמְחָה לְאֵיד, דָּשִׁים וְלוֹעֲסִים בְּרִיר נוֹטֵף; כָּל אוֹתוֹ מָצוֹד עִתּוֹנָאִי אַחַר סְקוּפִּים וְתַחְקִירִים, הַמַּרְשִׁיעִים בְּטֶרֶם מִשְׁפָּט, חוֹרְצִים דִּין בְּטֶרֶם אִשּׁוּם, שׁוֹפְכִים דָּם וּמִתְעַנְּגִים עַל פִּרְכּוּסֵי הַקָּרְבָּן. וְהֵם טוֹעֲנִים, כְּתַלְיָנֵי הַחוּצוֹת בִּימֵי הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית, הַצִּבּוּר אוֹהֵב זֹאת, דּוֹרֵשׁ זֹאת. זֶה מַעֲלֶה אֶת הָרֵיְטִינְג, מַגְבִּיר אֶת הַתְּפוּצָה. וְנִמְצָא, שֶׁקְּהַל הַקּוֹנִים וְהַקּוֹרְאִים, צִבּוּר הַמַּאֲזִינִים לִשְׁפִיכוּת הַדָּמִים הַנּוֹרָאָה, הַמְהֻקְצַעַת לְדַרְגַּת אָמָּנוּת וּמִתְבַּצַּעַת בִּשְׁקִיקָה, שֻׁתָּפִים הֵם לַזְּוָעָה. אַךְ לֹא הָעַכְבָּר לְבַדּוֹ אָשֵׁם, חֲבֵרִים אָנוּ לַהַשְׁחָתָה, וְלֹא נוּכַל לוֹמַר 'יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם'. אִם קָנִינוּ אֶת הָעִתּוֹן וְהִגְדַּלְנוּ אֶת תְּפוּצָתוֹ, הִבַּעְנוּ בְּכָךְ הַסְכָּמָה לְדַרְכּוֹ, עוֹדַדְנוּ אֶת שְׁחִיתוּתוֹ. אִם פָּתַחְנוּ אֶת הָרַדְיוֹ, אִם הִטִּינוּ אֹזֶן, הָפַכְנוּ עַצְמֵנוּ לְקוֹלְטָנִים, שִׁמַּשְׁנוּ קְהַל יַעַד. מִבְּלִי לְדַבֵּר עַל כָּךְ, שֶׁהָרֹעַ הַנִּפְלָט בְּגֹדֶשׁ מַשְׁחִית אֶת הַנְּשָׁמָה, מַכְהֶה אֶת הָרֶגֶשׁ וּמְעַוֵּת אֶת עֲדִינוּת הַנֶּפֶשׁ. "לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה". מִבְּלִי לְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁעוֹבְרִים בַּהֲמוֹן אִסּוּרִים מִן הַתּוֹרָה: אִסּוּרֵי "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא!" דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַיֵּצֶר הָרַע קָרוּי "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל" (קֹהֶלֶת ד-יג). וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ "מֶלֶךְ", לְפִי שֶׁהַכֹּל שׁוֹמְעִין לוֹ. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ "זָקֵן", לְפִי שֶׁהוּא נִלְוֶה לוֹ מִיַּלְדוּתוֹ וְעַד זִקְנוּתוֹ. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ "כְּסִיל", לְפִי שֶׁהוּא מְלַמֵּד לָאָדָם לְדֶרֶךְ רָעָה. וְאֵינוֹ מוּבָן: אָמְנָם מַדְרִיךְ לְדֶרֶךְ רָעָה, אֲבָל בְּכָזוֹ חָכְמָה, בְּעָרְמָה כֹּה רַבָּה, בְּתִחְכּוּם עָצוּם וָרָב. וְאֵיךְ מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם "כְּסִיל"? וְהַתְּשׁוּבָה: כְּשֶׁקּוֹרְאִים לְאָדָם 'מֶלֶךְ אַנְגְלִיָּה', פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל אַנְגְלִיָּה. וּכְשֶׁאוֹמְרִים 'מֶלֶךְ סְפָרַד', מֶלֶךְ הוּא עַל סְפָרַד. וּכְשֶׁקּוֹרְאִים לַיֵּצֶר הָרַע 'מֶלֶךְ כְּסִיל', הֲרֵי הוּא מֶלֶךְ עַל כְּסִילִים. כִּי מִי כְּסִיל כַּשּׁוֹמֵעַ לְקוֹלוֹ וּמְאַבֵּד עַצְמוֹ מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. אִם אֵין בְּכֹחֵנוּ לִסְכֹּר לְמַרְעִילֵי הַנְּפָשׁוֹת אֶת הַפִּיּוֹת, יֵשׁ בְּיָדֵינוּ לִסְתֹּם אֶת הָאָזְנַיִם – לְכַבּוֹת אֶת הַמַּכְשִׁיר. (וְהִגַּדְתָּ-יָמִים נוֹרָאִים)