Otzarot-Article

רַעְיוֹן נִפְלָא מָצָאנוּ בַּסֵּפֶר "חַיֵּי עוֹלָם": עִנְיַן הַר סִינַי הָיָה כְּעֵין בֵּית מִקְדָּשׁ זְמַנִּי לְהַשְׁרָאַת כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ. הַחֹשֶׁךְ, הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל סְבִיבוֹ הָיוּ כְּעֵין מְחִיצוֹת. וּבְרֹאשׁ הָהָר הָיְתָה הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה כְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.

נִפְלָא, אֲבָל כָּאן מַגִּיעִים אָנוּ לְשִׂיא הַגִּלּוּי. וְאֵלּוּ דִּבְרֵי הַמְּכִילְתָּא הַמּוּבָאִים בַּיַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי: "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים". מִי גָּרַם לוֹ? עַנְוְתָנוּתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם... עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו סוֹפוֹ לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה עַל הָאָדָם בָּאָרֶץ.

וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תּוֹרַת כֹּהֲנִים), כְּשֵׁם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַר סִינַי, כָּךְ נִכְנַס בְּכָל עֵת לְאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְאוֹר דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ.

וְהִנֵּה, מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה לְקַשֵּׁט אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַדִּירוֹת בָּעֲנָפִים, יֶרֶק וּפְרָחִים בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת. קִשּׁוּט בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מוּבָן, הֵיכְלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה הֵם, וְכַפְּרָחִים שֶׁכִּסּוּ אֶת הַר סִינַי (לְבוּשׁ תצד) כֵּן יִפְרְחוּ בְּחַג מַתַּן תּוֹרָה.

אַךְ בַּבָּתִּים - לָמָּה?

כִּי הַבָּתִּים, אִם אֵינָם הַר סִינַי, הֲרֵי הֵם מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה. "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם". וּבַמֶּה יִזְכּוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת? בְּעַנְוַת אֱמֶת, בְּוִתּוּר הֲדָדִי.

כָּל הִתְעַקְּשׁוּת, מְקוֹרָהּ בְּגַאֲוָה, וְכָל וִתּוּר מְקוֹרוֹ בַּעֲנָוָה. וּכְשֶׁהַעִקְּשׁוּת חוֹגֶגֶת, "אֵשׁ אוֹכֶלֶת", חָלִילָה. לֹא אֵשׁ שֶׁל הַר סִינַי שֶׁהִיא אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁל הִתְנַצְּחוּת וּמְרִיבָה, אֵשׁ שֶׁל קְטָטָה, אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

נַהֲפֹךְ אֶת מְעוֹנֵנוּ מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, לְגַן עֵדֶן פּוֹרֵחַ, לְמָקוֹר שֶׁל אוֹרָה. בַּעֲנָוָה וּבְוִתּוּר, בִּפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ, בִּמְחִיקַת כָּל טִינָה, בְּהֶאָרַת פָּנִים, בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ.

סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: הִכַּרְתִּי בֶּן תּוֹרָה, יוֹדֵעַ סֵפֶר בֶּאֱמֶת, שֶׁאֵיךְ לוֹמַר לֹא הָיָה סֵמֶל לַעֲנָוָה. לֹא כָּבַשְׁתִּי תְּמִיהָתִי. שְׁאַלְתִּיו: הֲלֹא אַתָּה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם לְפָחוֹת "וְנַפְשִׁי כַּעֲפַר לַכֹּל תִּהְיֶה"...

הוּא בִּכְלָל לֹא הִתְבַּלְבֵּל. אָמַר: "נוּ, יֵשׁ עָפָר וְיֵשׁ עָפָר. אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה עוֹלֶה מִגְרַשׁ בִּירוּחָם וְכַמָּה עוֹלֶה בִּבְנֵי בְּרַק, וּבִרְחוֹב רַשְׁבַּ"ם... אֲנִי אָמְנָם עָפָר, אֲבָל מֵרְחוֹב רַשְׁבַּ"ם"...

הִנֵּה לָכֶם דֻּגְמָא חַיָּה שֶׁל "כָּל הַמִּתְיַהֵר, אִם חָכָם הוּא - חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ" (פְּסָחִים סו:). כִּי הֶעָפָר הוּא אוֹתוֹ עָפָר. דְּלִי עָפָר מֵרְחוֹב רַשְׁבַּ"ם אֵינוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מֵעֲפַר הַנֶּגֶב.

הַקַּרְקַע יְקָרָה, וְלֹא הֶעָפָר. (וְהִגַּדְתָּ - לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	שמיני תשע"ב
	על החוטאים ומחטיאים בפגולים
	רַעְיוֹן נִפְלָא מָצָאנוּ בַּסֵּפֶר "חַיֵּי עוֹלָם": עִנְיַן הַר סִינַי הָיָה כְּעֵין בֵּית מִקְדָּשׁ זְמַנִּי לְהַשְׁרָאַת כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ. הַחֹשֶׁךְ, הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל סְבִיבוֹ הָיוּ כְּעֵין מְחִיצוֹת. וּבְרֹאשׁ הָהָר הָיְתָה הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה כְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. נִפְלָא, אֲבָל כָּאן מַגִּיעִים אָנוּ לְשִׂיא הַגִּלּוּי. וְאֵלּוּ דִּבְרֵי הַמְּכִילְתָּא הַמּוּבָאִים בַּיַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי: "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים". מִי גָּרַם לוֹ? עַנְוְתָנוּתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם... עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָו סוֹפוֹ לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה עַל הָאָדָם בָּאָרֶץ. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תּוֹרַת כֹּהֲנִים), כְּשֵׁם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַר סִינַי, כָּךְ נִכְנַס בְּכָל עֵת לְאֹהֶל מוֹעֵד, וּלְאוֹר דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ. וְהִנֵּה, מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה לְקַשֵּׁט אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַדִּירוֹת בָּעֲנָפִים, יֶרֶק וּפְרָחִים בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת. קִשּׁוּט בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מוּבָן, הֵיכְלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה הֵם, וְכַפְּרָחִים שֶׁכִּסּוּ אֶת הַר סִינַי (לְבוּשׁ תצד) כֵּן יִפְרְחוּ בְּחַג מַתַּן תּוֹרָה. אַךְ בַּבָּתִּים - לָמָּה? כִּי הַבָּתִּים, אִם אֵינָם הַר סִינַי, הֲרֵי הֵם מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה. "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם". וּבַמֶּה יִזְכּוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת? בְּעַנְוַת אֱמֶת, בְּוִתּוּר הֲדָדִי. כָּל הִתְעַקְּשׁוּת, מְקוֹרָהּ בְּגַאֲוָה, וְכָל וִתּוּר מְקוֹרוֹ בַּעֲנָוָה. וּכְשֶׁהַעִקְּשׁוּת חוֹגֶגֶת, "אֵשׁ אוֹכֶלֶת", חָלִילָה. לֹא אֵשׁ שֶׁל הַר סִינַי שֶׁהִיא אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁל הִתְנַצְּחוּת וּמְרִיבָה, אֵשׁ שֶׁל קְטָטָה, אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. נַהֲפֹךְ אֶת מְעוֹנֵנוּ מִשְׁכָּן לַשְּׁכִינָה, לְגַן עֵדֶן פּוֹרֵחַ, לְמָקוֹר שֶׁל אוֹרָה. בַּעֲנָוָה וּבְוִתּוּר, בִּפְתִיחַת דַּף חָדָשׁ, בִּמְחִיקַת כָּל טִינָה, בְּהֶאָרַת פָּנִים, בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ. סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: הִכַּרְתִּי בֶּן תּוֹרָה, יוֹדֵעַ סֵפֶר בֶּאֱמֶת, שֶׁאֵיךְ לוֹמַר לֹא הָיָה סֵמֶל לַעֲנָוָה. לֹא כָּבַשְׁתִּי תְּמִיהָתִי. שְׁאַלְתִּיו: הֲלֹא אַתָּה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם לְפָחוֹת "וְנַפְשִׁי כַּעֲפַר לַכֹּל תִּהְיֶה"... הוּא בִּכְלָל לֹא הִתְבַּלְבֵּל. אָמַר: "נוּ, יֵשׁ עָפָר וְיֵשׁ עָפָר. אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה עוֹלֶה מִגְרַשׁ בִּירוּחָם וְכַמָּה עוֹלֶה בִּבְנֵי בְּרַק, וּבִרְחוֹב רַשְׁבַּ"ם... אֲנִי אָמְנָם עָפָר, אֲבָל מֵרְחוֹב רַשְׁבַּ"ם"... הִנֵּה לָכֶם דֻּגְמָא חַיָּה שֶׁל "כָּל הַמִּתְיַהֵר, אִם חָכָם הוּא - חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ" (פְּסָחִים סו:). כִּי הֶעָפָר הוּא אוֹתוֹ עָפָר. דְּלִי עָפָר מֵרְחוֹב רַשְׁבַּ"ם אֵינוֹ שָׁוֶה יוֹתֵר מֵעֲפַר הַנֶּגֶב. הַקַּרְקַע יְקָרָה, וְלֹא הֶעָפָר. (וְהִגַּדְתָּ - לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)