Otzarot-Article

"וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כב-לב) אַחַד הָאַבְרֵכִים סִפֵּר עַל אֵרוּעַ שֶׁאֵרַע לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁהָה בִּצְפוֹן הָאָרֶץ בִּימֵי בֵּין הַזְּמַנִּים, וְנוּכַל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ גַּם עַד כַּמָּה אַחֵינוּ הַתּוֹעִים מְחַכִּים כִּי נְקָרֵב אוֹתָם לְדַרְכֵּנוּ.

אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי, מְסַפֵּר הָאַבְרֵךְ, נָפַשְׁנוּ בְּאַחַד הַמּוֹשָׁבִים בַּצָּפוֹן. בֹּקֶר אֶחָד הִתְכּוֹנַנּוּ לִנְסֹעַ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִירוֹן, וְתוֹךְ כְּדֵי נְסִיעָה לֹא הִשְׁגַּחְתִּי דֵּי הַצֹּרֶךְ וּפָגַעְתִּי בְּאַחַת הַמְכוֹנִיּוֹת שֶׁחָנְתָה בְּפִתּוּל הַדֶּרֶךְ בַּמּוֹשָׁב.

כַּמּוּבָן, יָרַדְתִּי מֵהָרֶכֶב וּבָדַקְתִּי אֶת הַמְכוֹנִית שֶׁנִּפְגְּעָה כְּדֵי לָדַעַת מַה גֹּדֶל הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַמְתִּי וְכַמָּה עָלַי לְשַׁלֵּם לְבַעַל הָרֶכֶב. רָאִיתִי שֶׁהַפְּגִיעָה הָיְתָה קַלָּה, בָּרוּךְ ה', אַחַד הַפַּנָּסִים הָאֲחוֹרִיִּים נִסְדַּק.

כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לִי קְצָת מֻשָּׂגִים בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה יָדַעְתִּי שֶׁאָמְנָם הַפְּגִיעָה קַלָּה וְאֵצֵא מֵהַסִּפּוּר בִּסְכוּם כֶּסֶף לֹא גָּדוֹל, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי בְּצוּרָה כָּזוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת 'טֶסְט' וְצָרִיךְ לְהַחְלִיף אֶת הַפָּנָס מִבְּעוֹד מוֹעֵד. יָדַעְתִּי שֶׁחוֹבָה עָלַי לְיַדֵּעַ אֶת בַּעַל הָרֶכֶב עַל הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַמְתִּי לְרִכְבּוֹ.

לָקַחְתִּי דַּף גָּדוֹל וְכָתַבְתִּי בְּדִיּוּק מָה אֵרַע, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מְצַיֵּן בִּמְדֻיָּק אֶת מְקוֹם הַפְּגִיעָה. בְּתַחְתִּית הַדַּף הִשְׁאַרְתִּי אֶת פְּרָטַי, כַּמּוּבָן, וְלֹא שָׁכַחְתִּי לְצַיֵּן שֶׁאֲנִי נִמְצָא בְּיָמִים אֵלֶּה בַּמּוֹשָׁב "וְאֶשְׂמַח מְאֹד לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיךָ עוֹד בִּשְׁהוּתִי כָּאן, וּלְשַׁלֵּם כָּל שֶׁיִּדָּרֵשׁ".

כַּמּוּבָן, יָדַעְתִּי שֶׁאָסוּר לִי לְהִשָּׁאֵר חַיָּב פְּרוּטָה אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה לִי כָּל סָפֵק שֶׁזֶּה הַצַּעַד הַהֶכְרֵחִי. אִם פָּגַעְתִּי וְהִזַּקְתִּי לְמִישֶׁהוּ, עָלַי לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַנֶּזֶק.

כַּעֲבֹר אַרְבַּע שָׁעוֹת, בְּקוּמִי מִמְּנוּחָה קַלָּה, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת הַדִּירָה שֶׁבָּהּ נָפַשְׁנוּ בַּמּוֹשָׁב. בַּפֶּתַח עָמַד גֶּבֶר כְּבֶן 35, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְהִנֵּה, אַךְ פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, הוֹצִיא הָאִישׁ מַצְלֵמָה מִכִּיסוֹ וּבְטֶרֶם הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא מִפִּי מִלָּה וַחֲצִי מִלָּה, הִבְזִיק אוֹר וְהָאִישׁ צִלֵּם אוֹתִי.

עֲדַיִן לֹא תָּפַסְתִּי מִי הוּא וּמַה בְּדִיּוּק הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי, אַךְ הוּא לֹא הוֹתִיר אוֹתִי בִּסְפֵקוֹת.

מִן הַסְּתָם אַתָּה הוּא זֶה שֶׁהִשְׁאַרְתָּ לִי אֶת הַפֶּתֶק עַל הָרֶכֶב, אָמַר הָאִישׁ. אָז תֵּדַע לְךָ שֶׁמֵּהָרֶגַע שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַפֶּתֶק, אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי וְלִילָדָי שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁהַפֶּתֶק הַזֶּה אֲמִתִּי וְכִי יֵשׁ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵעַפְתִּי מַבָּט לְכִוּוּן הַפָּנָס, וְרָאִיתִי שֶׁאָכֵן יֵשׁ שָׁם סֶדֶק קַל, הֵבַנְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֵרוּעַ אֲמִתִּי.

וְאָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁהַצַּעַד הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנִי חַיָּב לַעֲשׂוֹת בְּרֶגַע זֶה הוּא... לְצַלֵּם אוֹתְךָ! לְתָעֵד אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁהוֹכִיחָה לִי כְּאֶלֶף עֵדִים שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ הֶפְקֵר, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְהָעִקָּר - שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הָרוֹאִים אֶת הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ עַיִן בְּעַיִן, מִתְנַהֲגִים וְחַיִּים לְפִיהָ, וּמוּכָנִים לְהוֹצִיא מִכִּיסָם סְכוּמֵי כֶּסֶף שֶׁאַף אֶחָד לֹא דָּרַשׁ מֵהֶם.

בְּרֶגַע זֶה הֶחְלַטְתִּי לְהִתְעָרֵב בִּדְבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ וְאָמַרְתִּי: מַה זֶּה נִקְרָא שֶׁאַף אֶחָד לֹא דּוֹרֵשׁ?! בְּוַדַּאי דּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי אֶת הַכֶּסֶף. הַקַּבָּ"ה דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי.

כֵּן, הֵגִיב הָאִישׁ, וּבְדִיּוּק מִזֶּה אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְפַּעֵל, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְצַלֵּם אוֹתְךָ... כִּי אֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם. נִרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד, וְרָצִיתִי שֶׁתִּשָּׁאֵר אֶצְלִי תְּמוּנָה שֶׁלְּךָ כְּדֵי שֶׁאוּכַל תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ וְלוֹמַר לְעַצְמִי 'תִּרְאֶה אֵיךְ צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג'---

הָאִישׁ שֶׁעָמַד מוּלִי הָיָה כָּל כָּךְ מְשֻׁלְהָב וּמְלֵא הַעֲרָכָה לַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי, עַד שֶׁלִּפְנֵי צֵאתוֹ נְשָׁקַנִי עַל מִצְחִי וְהִתְבַּטֵּא "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל".

לַמָּחֳרָת הָלַךְ הָאִישׁ לַמּוּסַךְ וְהֵבִיא לִי חֶשְׁבּוֹנִית עַל סַךְ 300 שְׁקָלִים, דְּמֵי הַתִּקּוּן. הוֹצֵאתִי מִיַּד אֶת הַסְּכוּם מִכִּיסִי וְנָתַתִּי לוֹ. לְאַחַר עוֹד כַּמָּה מִלּוֹת תּוֹדָה וְהַעֲרָכָה, נִפְרַד מִמֶּנִּי וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

אַךְ זֶה לֹא סוֹף הַסִּפּוּר.

בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי, נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתִי. בַּפֶּתַח עָמְדוּ בְּנֵי זוּג, וְהָיוּ אֵלֶּה בַּעַל הָרֶכֶב וְאִשְׁתּוֹ.

בְּלִי הַקְדָּמוֹת מְיֻתָּרוֹת, בְּלִי צִחְצוּחֵי לָשׁוֹן, אָמְרוּ לִי וּלְאִשְׁתִּי: לְאַחַר דִּיּוּנִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים שֶׁאָרְכוּ שְׁבוּעַיִם שְׁלֹשָׁה, הֶחְלַטְנוּ שְׁנֵינוּ - בְּיַחַד - לְהִתְקָרֵב אֶל הַיַּהֲדוּת. אִם הַהִתְנַהֲגוּת הָאֲצִילִית שֶׁלְּךָ נִגְזֶרֶת מִתּוֹרַת יִשְׂרָאֵל - אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת בַּצַּד הַזֶּה.

וְכָל מִלָּה כְּבָר בֶּאֱמֶת תִּהְיֶה מְיֻתֶּרֶת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	צו תשע"ב
	אם אפשר, למה לא את המיטב
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כב-לב) אַחַד הָאַבְרֵכִים סִפֵּר עַל אֵרוּעַ שֶׁאֵרַע לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁהָה בִּצְפוֹן הָאָרֶץ בִּימֵי בֵּין הַזְּמַנִּים, וְנוּכַל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ גַּם עַד כַּמָּה אַחֵינוּ הַתּוֹעִים מְחַכִּים כִּי נְקָרֵב אוֹתָם לְדַרְכֵּנוּ. אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי, מְסַפֵּר הָאַבְרֵךְ, נָפַשְׁנוּ בְּאַחַד הַמּוֹשָׁבִים בַּצָּפוֹן. בֹּקֶר אֶחָד הִתְכּוֹנַנּוּ לִנְסֹעַ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִירוֹן, וְתוֹךְ כְּדֵי נְסִיעָה לֹא הִשְׁגַּחְתִּי דֵּי הַצֹּרֶךְ וּפָגַעְתִּי בְּאַחַת הַמְכוֹנִיּוֹת שֶׁחָנְתָה בְּפִתּוּל הַדֶּרֶךְ בַּמּוֹשָׁב. כַּמּוּבָן, יָרַדְתִּי מֵהָרֶכֶב וּבָדַקְתִּי אֶת הַמְכוֹנִית שֶׁנִּפְגְּעָה כְּדֵי לָדַעַת מַה גֹּדֶל הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַמְתִּי וְכַמָּה עָלַי לְשַׁלֵּם לְבַעַל הָרֶכֶב. רָאִיתִי שֶׁהַפְּגִיעָה הָיְתָה קַלָּה, בָּרוּךְ ה', אַחַד הַפַּנָּסִים הָאֲחוֹרִיִּים נִסְדַּק. כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לִי קְצָת מֻשָּׂגִים בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה יָדַעְתִּי שֶׁאָמְנָם הַפְּגִיעָה קַלָּה וְאֵצֵא מֵהַסִּפּוּר בִּסְכוּם כֶּסֶף לֹא גָּדוֹל, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי בְּצוּרָה כָּזוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת 'טֶסְט' וְצָרִיךְ לְהַחְלִיף אֶת הַפָּנָס מִבְּעוֹד מוֹעֵד. יָדַעְתִּי שֶׁחוֹבָה עָלַי לְיַדֵּעַ אֶת בַּעַל הָרֶכֶב עַל הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַמְתִּי לְרִכְבּוֹ. לָקַחְתִּי דַּף גָּדוֹל וְכָתַבְתִּי בְּדִיּוּק מָה אֵרַע, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מְצַיֵּן בִּמְדֻיָּק אֶת מְקוֹם הַפְּגִיעָה. בְּתַחְתִּית הַדַּף הִשְׁאַרְתִּי אֶת פְּרָטַי, כַּמּוּבָן, וְלֹא שָׁכַחְתִּי לְצַיֵּן שֶׁאֲנִי נִמְצָא בְּיָמִים אֵלֶּה בַּמּוֹשָׁב "וְאֶשְׂמַח מְאֹד לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיךָ עוֹד בִּשְׁהוּתִי כָּאן, וּלְשַׁלֵּם כָּל שֶׁיִּדָּרֵשׁ". כַּמּוּבָן, יָדַעְתִּי שֶׁאָסוּר לִי לְהִשָּׁאֵר חַיָּב פְּרוּטָה אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה לִי כָּל סָפֵק שֶׁזֶּה הַצַּעַד הַהֶכְרֵחִי. אִם פָּגַעְתִּי וְהִזַּקְתִּי לְמִישֶׁהוּ, עָלַי לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַנֶּזֶק. כַּעֲבֹר אַרְבַּע שָׁעוֹת, בְּקוּמִי מִמְּנוּחָה קַלָּה, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת הַדִּירָה שֶׁבָּהּ נָפַשְׁנוּ בַּמּוֹשָׁב. בַּפֶּתַח עָמַד גֶּבֶר כְּבֶן 35, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְהִנֵּה, אַךְ פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, הוֹצִיא הָאִישׁ מַצְלֵמָה מִכִּיסוֹ וּבְטֶרֶם הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא מִפִּי מִלָּה וַחֲצִי מִלָּה, הִבְזִיק אוֹר וְהָאִישׁ צִלֵּם אוֹתִי. עֲדַיִן לֹא תָּפַסְתִּי מִי הוּא וּמַה בְּדִיּוּק הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי, אַךְ הוּא לֹא הוֹתִיר אוֹתִי בִּסְפֵקוֹת. מִן הַסְּתָם אַתָּה הוּא זֶה שֶׁהִשְׁאַרְתָּ לִי אֶת הַפֶּתֶק עַל הָרֶכֶב, אָמַר הָאִישׁ. אָז תֵּדַע לְךָ שֶׁמֵּהָרֶגַע שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַפֶּתֶק, אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי וְלִילָדָי שֶׁאֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁהַפֶּתֶק הַזֶּה אֲמִתִּי וְכִי יֵשׁ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵעַפְתִּי מַבָּט לְכִוּוּן הַפָּנָס, וְרָאִיתִי שֶׁאָכֵן יֵשׁ שָׁם סֶדֶק קַל, הֵבַנְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֵרוּעַ אֲמִתִּי. וְאָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁהַצַּעַד הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנִי חַיָּב לַעֲשׂוֹת בְּרֶגַע זֶה הוּא... לְצַלֵּם אוֹתְךָ! לְתָעֵד אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁהוֹכִיחָה לִי כְּאֶלֶף עֵדִים שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ הֶפְקֵר, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְהָעִקָּר - שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הָרוֹאִים אֶת הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ עַיִן בְּעַיִן, מִתְנַהֲגִים וְחַיִּים לְפִיהָ, וּמוּכָנִים לְהוֹצִיא מִכִּיסָם סְכוּמֵי כֶּסֶף שֶׁאַף אֶחָד לֹא דָּרַשׁ מֵהֶם. בְּרֶגַע זֶה הֶחְלַטְתִּי לְהִתְעָרֵב בִּדְבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ וְאָמַרְתִּי: מַה זֶּה נִקְרָא שֶׁאַף אֶחָד לֹא דּוֹרֵשׁ?! בְּוַדַּאי דּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי אֶת הַכֶּסֶף. הַקַּבָּ"ה דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי. כֵּן, הֵגִיב הָאִישׁ, וּבְדִיּוּק מִזֶּה אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְפַּעֵל, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְצַלֵּם אוֹתְךָ... כִּי אֵינֶנִּי מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם. נִרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד, וְרָצִיתִי שֶׁתִּשָּׁאֵר אֶצְלִי תְּמוּנָה שֶׁלְּךָ כְּדֵי שֶׁאוּכַל תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ וְלוֹמַר לְעַצְמִי 'תִּרְאֶה אֵיךְ צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג'--- הָאִישׁ שֶׁעָמַד מוּלִי הָיָה כָּל כָּךְ מְשֻׁלְהָב וּמְלֵא הַעֲרָכָה לַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי, עַד שֶׁלִּפְנֵי צֵאתוֹ נְשָׁקַנִי עַל מִצְחִי וְהִתְבַּטֵּא "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל". לַמָּחֳרָת הָלַךְ הָאִישׁ לַמּוּסַךְ וְהֵבִיא לִי חֶשְׁבּוֹנִית עַל סַךְ 300 שְׁקָלִים, דְּמֵי הַתִּקּוּן. הוֹצֵאתִי מִיַּד אֶת הַסְּכוּם מִכִּיסִי וְנָתַתִּי לוֹ. לְאַחַר עוֹד כַּמָּה מִלּוֹת תּוֹדָה וְהַעֲרָכָה, נִפְרַד מִמֶּנִּי וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אַךְ זֶה לֹא סוֹף הַסִּפּוּר. בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי, נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתִי. בַּפֶּתַח עָמְדוּ בְּנֵי זוּג, וְהָיוּ אֵלֶּה בַּעַל הָרֶכֶב וְאִשְׁתּוֹ. בְּלִי הַקְדָּמוֹת מְיֻתָּרוֹת, בְּלִי צִחְצוּחֵי לָשׁוֹן, אָמְרוּ לִי וּלְאִשְׁתִּי: לְאַחַר דִּיּוּנִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים שֶׁאָרְכוּ שְׁבוּעַיִם שְׁלֹשָׁה, הֶחְלַטְנוּ שְׁנֵינוּ - בְּיַחַד - לְהִתְקָרֵב אֶל הַיַּהֲדוּת. אִם הַהִתְנַהֲגוּת הָאֲצִילִית שֶׁלְּךָ נִגְזֶרֶת מִתּוֹרַת יִשְׂרָאֵל - אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת בַּצַּד הַזֶּה. וְכָל מִלָּה כְּבָר בֶּאֱמֶת תִּהְיֶה מְיֻתֶּרֶת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)