Otzarot-Article

"לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה" (יד-ג) בַּעַל הַתַּנְיָא כָּתַב, שֶׁגַּם מַאֲכָל הָאָסוּר מִדְּרַבָּנָן מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב, וּמָצִינוּ שֶׁחָכָם אֶחָד נָהַג הֶתֵּר בַּאֲכִילַת פַּת נָכְרִי שֶׁנֶּאֶסְרָה מִדְּרַבָּנָן, וְהוֹרָה רַב נַחְמָן שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ. פֵּרְשׁוּ רַבֵּנוּ יוֹנָה וְהָרַשְׁבָּ"א, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב לְחָכָם, הֲרֵי הָאוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר מִדְּרַבָּנָן מְאַבֵּד חָכְמָתוֹ.

וּבְעִנְיַן זֶה, סִפּוּר מְאַלֵּף: בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן תקצ"ו רָגְשָׁה הָעִיר לוֹמְזָ'ה בְּבִקּוּרוֹ שֶׁל שַׂר הַתּוֹרָה וְעַמּוּד הַיִּרְאָה, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל. הֲמוֹן בְּנֵי הָעִיר צָבְאוּ עַל אַכְסַנְיָתוֹ, לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנָיו וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּי קָדְשׁוֹ. בֵּין הַבָּאִים הָיְתָה גַּם עֶטִיל, גַּבָּאִית הַצְּדָקָה. לֹא עַל עַצְמָהּ בִּקְּשָׁה. בֵּן יַקִּיר לָהּ, מֹשֶׁה נֹחַ, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, פִּקֵּחַ וְנָבוֹן - וּקְלָלָה רוֹבֶצֶת עָלָיו. בְּלִמּוּדֵי הַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. אֵינוֹ קוֹלֵט דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כָּל הַמְּלַמְּדִים נִלְאוּ, הִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ. יַאֲצִיל לוֹ הָרַב בְּרָכָה.

נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְאָמַר: "יְדוּעָה לִי סִבָּה אַחַת. מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים מְטַמְטְמִים אֶת הַלֵּב. הַשַּׁ"ך כּוֹתֵב (יוֹרֶה דֵּעָה פא-כו) שֶׁאֲפִילוּ תִּינוֹק צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ אָטוּם כְּשֶׁיִּגְדַּל"...

נִרְעֲשָׁה הָאֵם: "מֹשֶׁה נֹחַ שֶׁלִּי לֹא אָכַל מַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, רַבִּי, לֹא זוֹ הַסִּבָּה!"

הַגָּאוֹן לֹא עָנָה.

שָׁאֲלָה הָאֵם הַמְּיֹאֶשֶׁת: "אַךְ מָה הָעֵצָה, הַאִם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה?!"

וְהַגָּאוֹן עָנָה: "תַּקָּנָה אַחַת, לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק".

שָׁבָה לְבֵיתָהּ מְזֻעְזַעַת. הֵן מְנַפָּה הִיא אֶת הַקֶּמַח וְאוֹפָה בְּעַצְמָהּ, אֵינָהּ מַכְנִיסָה לְבֵיתָהּ יְרָקוֹת הַמֻּחְזָקִים כִּמְתֻלָּעִים, עוֹמֶדֶת בְּעַצְמָהּ עַל חֲלִיבַת הֶחָלָב, וְהַבָּשָׂר - 'חָלָק' בְּלֹא שׁוּם סִרְכָה. אֶפְשָׁרוּת אַחַת קַיֶּמֶת, שֶׁאָכַל מַאֲכָל מְפֻקְפָּק אֵצֶל שָׁכֵן אוֹ אֵצֶל חָבֵר אוֹ בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה.

כְּשֶׁחָזַר הַנַּעַר מִן הַיְּשִׁיבָה בָּהּ בִּלָּה יוֹם שָׁלֵם בִּבְהִיָּה בַּגְּמָרָא, חֲקָרוּהוּ הוֹרָיו. שָׁמַע וּמָחָה. הֵן מִיַּנְקוּת הֶחְדִירוּ בּוֹ תּוֹדָעַת הַכַּשְׁרוּת. מֵעוֹדוֹ נִזְהָר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּמָקוֹם זָר. לֹא אֵצֶל שָׁכֵן, לֹא אֵצֶל חָבֵר, לֹא בְּשׁוּם שִׂמְחָה.

"וּבְכָל זֹאת", לָחֲצוּ, "הֲרֵי הָרַב אָמַר".

פַּעַם אַחַת אָכַל מִחוּץ לַבַּיִת, נִזְכַּר. יֶלֶד כְּבֵן חָמֵשׁ הָיָה, חָזַר מִן הַחֵידֶר וְנִמְשַׁךְ לִצְלִילֵי תִּזְמֹרֶת חֲתֻנָּה. בָּאַכְסַנְיָה שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טְרוּנְק נֶעֱרַךְ מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִין, וְהוּא כֻּבַּד שָׁם בִּמְנַת עוֹף.

הָאָב נִדְהַם: בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הָיָה יָרֵא וְחָרֵד, וּמִטְבָּחוֹ כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין. מִכָּל מָקוֹם, הֶחְלִיט לַחְקוֹר בַּדָּבָר. שָׁאַל אֶת בְּנוֹ לְתַאֲרִיךְ הַחֲתֻנָּה וְעָלָה אֶל הָאַכְסַנְיָה. "אוּלַי זָכוּר לְךָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי הִתְחַתֵּן בָּאַכְסַנְיָתְךָ בְּיוֹם כ"ו בְּכִסְלֵו לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בִּשְׁנַת תקפ"ו?"

פָּקַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵינַיִם תְּמֵהוֹת. שְׁאֵלָה מוּזָרָה. אֲבָל הַשּׁוֹאֵל, רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, יְהוּדִי נִכְבָּד. נָבַר בַּפִּנְקָסִים הַיְשָׁנִים וּמָצָא: יְקוּתִיאֵל אַלְפֶּרְט נָשָׂא בְּתַאֲרִיךְ זֶה אֶת אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה.

"מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל?"

רָצִיתִי לְבָרֵר, הֵשִׁיב רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ סְתוּמוֹת, וּמִהֵר אֶל סַדְנָתוֹ שֶׁל יְקוּתִיאֵל, מְפַרְזֵל הַסּוּסִים. בַּשִּׂיחָה שֶׁהִתְפַּתְּחָה שָׁמַע מִפִּיו שֶׁהִתְגָּרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּלְאַחַר כְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת בְּדִידוּת נָשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה. כֵּן, בָּאַכְסַנְיָה שֶׁל טְרוּנְק, וְהַשְּׁתִיָּה כַּדָּת. סָח מִי הָיָה מְסַדֵּר הַקִּדּוּשִׁין וּמִי שָׁחַט אֶת הָעוֹפוֹת, וְרַבִּי הִירְשׁ פָּנָה לַתַּחֲנָה הַבָּאָה.

הַשּׁוֹחֵט הַיָּשִׁישׁ שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה וּפָנָיו חָוְרוּ: "מַדּוּעַ בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר עֲווֹנִי?" שָׁאַל בְּרוּחַ נְכֵאָה.

"הַאִם הָיָה מִכְשׁוֹל בַּשְּׁחִיטָה?" נִרְעַשׁ רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ. אֲשֶׁר יָגוֹר, בָּא.

"לֹא, הַשְּׁחִיטָה הָיְתָה כְּשֵׁרָה לִמְהַדְּרִין", הִרְגִּיעוֹ הַשּׁוֹחֵט.

אָז מַה בְּכָל זֹאת קָרָה?

פָּתַח וְסִפֵּר: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה גֵּרֵשׁ יְקוּתִיאֵל אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, רָחֵל מֵהָעִיר רָווֹנָה. הָיוּ שְׁמוּעוֹת שֶׁיָּצָא לַעַז עַל הַגֵּט לְפִי שֶׁמְּסַדְּרוֹ לֹא הָיָה בָּקִי בְּהִלְכוֹת גִּיטִין וְלֹא כְּתָבוֹ כְּהִלְכָתוֹ, אֲבָל כְּדַרְכָּן שֶׁל שְׁמוּעוֹת נִשְׁכַּח הָעִנְיָן מֵהַלֵּב. עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ וִיקוּתִיאֵל בָּא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין בַּשְּׁנִיָּה. אֲנִי שָׁחַטְתִּי אֶת הָעוֹפוֹת, הָרַב סִדֵּר אֶת הַקִּדּוּשִׁין וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עָרַךְ אֶת הַסְּעוּדָה.

כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן פּוֹגֵשׁ אֲנִי בְּאֶחָד מִידִידַי, חֲסִיד חַבַּ"ד הַמִּתְגּוֹרֵר בָּעִיר הַסְּמוּכָה, וְהוּא מִתְנַפֵּל עָלַי בְּמִלִּים כְּדָרְבָּנוֹת: הֲיִתָּכֵן... אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ... הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה... וַאֲנִי, תָּם וְלֹא אֵדַע מָה רוֹצֶה הוּא מֵחַיָּי. מִסְתַּבֵּר שֶׁעִנְיַן הַגֵּט הִגִּיעַ עַד לְרַבּוֹ בַּעַל הַתַּנְיָא זַצַ"ל וְהוּא פְּסָלוֹ מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאָסַר לְסַדֵּר קִדּוּשִׁין לַבַּעַל עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה כַּדִּין. וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, בְּתֹם לֵב עָשִׂיתִי"...

הִתְקַדַּמְנוּ שָׁלָב נוֹסָף, אָמַר רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ בְּלִבּוֹ. יָצָא וְהִזְמִין כִּרְכָּרָה, וְדָחַק בַּשּׁוֹחֵט הַקָּשִׁישׁ לִנְסֹעַ עִמּוֹ אֶל הָעִיר הַסְּמוּכָה, לִשְׁמֹעַ מִפִּי אוֹתוֹ חָסִיד דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם.

חָמֵשׁ שָׁעוֹת אָרְכָה הַנְּסִיעָה. הֶחָסִיד הַזָּקֵן הֻפְתַּע לִרְאוֹתָם. מִשֶּׁסִּפְּרוּ עַל מַה בָּאוּ, נֶאֱנַח וְרָגַז. שָׁב בְּזִכְרוֹנוֹ אֶל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה. חִפֵּשׂ בַּמְּגֵרָה, וְשָׁטַח לִפְנֵיהֶם מִכְתָּב מַצְהִיב מִיֹּשֶׁן, בִּכְתַב יָד קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבּוֹ: "נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת וְנַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ מֵהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, הַנַּעֲשָׂה סָמוּךְ לִגְבוּלְכֶם, לְגָרֵשׁ בְּגֵט פָּסוּל מִדְּאוֹרַיְתָא... וְעַל כֵּן, עֲלֵיכֶם מוּטָל הַדָּבָר חוֹבָה לִמְנֹעַ הַמְּגָרֵשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׂא אַחֶרֶת, וְלִגְזֹר בִּגְזֵרַת חֵרֶם עַל הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ עַל הַחֲתֻנָּה חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם בְּהֵמָה וְעוֹף, וְאִם יַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם תְּהֵא שְׁחִיטָתָן נְבֵלָה", פְּסַק זֶה נִדְפַּס בִּתְשׁוּבוֹת "בַּעַל הַתַּנְיָא". (יוֹרֶה דֵּעָה ט)

הִנֵּה כִּי כֵן, נִתְקַיֵּם בִּבְשַׂר הַסְּעוּדָה "וְתִגְזַר אוֹמֵר וְיָקָם לָךְ", וְטִמְטֵם לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר כִּבְשַׂר נְבֵלָה וַאֲטָמוֹ מֵהֲבָנַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

סוֹף דָּבָר, שָׁמַע הַנַּעַר לַעֲצָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק. וּבַ"אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמַּחְכִּים" וּבַדֹּחַק הַנּוֹרָא שֶׁשָּׂרַר בִּירוּשָׁלַיִם נִפְתַּח לִבּוֹ בַּתּוֹרָה, וְהָיָה לְתַלְמִידוֹ וְלִמְקֻשָּׁרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סָלַנְט זַצַ"ל.

וּכְשֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים אוֹ קוֹרְאִים שֶׁהוּסְרָה הַהַשְׁגָּחָה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְכִי יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִמַּאֲכָל אַלְמוֹנִי, נֵדַע כִּי בְּנוֹסָף לַחֲשָׁשׁ יֵשׁ כָּאן וַדָּאוּת, כִּי אַזְהָרַת הַחֲכָמִים הוֹפַכְתּוֹ לְמַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	ויקהל - פיקודי תשע"ב
	רגישות לצער בעלי חיים
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה" (יד-ג) בַּעַל הַתַּנְיָא כָּתַב, שֶׁגַּם מַאֲכָל הָאָסוּר מִדְּרַבָּנָן מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב, וּמָצִינוּ שֶׁחָכָם אֶחָד נָהַג הֶתֵּר בַּאֲכִילַת פַּת נָכְרִי שֶׁנֶּאֶסְרָה מִדְּרַבָּנָן, וְהוֹרָה רַב נַחְמָן שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ. פֵּרְשׁוּ רַבֵּנוּ יוֹנָה וְהָרַשְׁבָּ"א, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב לְחָכָם, הֲרֵי הָאוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר מִדְּרַבָּנָן מְאַבֵּד חָכְמָתוֹ. וּבְעִנְיַן זֶה, סִפּוּר מְאַלֵּף: בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן תקצ"ו רָגְשָׁה הָעִיר לוֹמְזָ'ה בְּבִקּוּרוֹ שֶׁל שַׂר הַתּוֹרָה וְעַמּוּד הַיִּרְאָה, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל. הֲמוֹן בְּנֵי הָעִיר צָבְאוּ עַל אַכְסַנְיָתוֹ, לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנָיו וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּי קָדְשׁוֹ. בֵּין הַבָּאִים הָיְתָה גַּם עֶטִיל, גַּבָּאִית הַצְּדָקָה. לֹא עַל עַצְמָהּ בִּקְּשָׁה. בֵּן יַקִּיר לָהּ, מֹשֶׁה נֹחַ, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, פִּקֵּחַ וְנָבוֹן - וּקְלָלָה רוֹבֶצֶת עָלָיו. בְּלִמּוּדֵי הַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. אֵינוֹ קוֹלֵט דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כָּל הַמְּלַמְּדִים נִלְאוּ, הִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ. יַאֲצִיל לוֹ הָרַב בְּרָכָה. נַעֲנָה הַגָּאוֹן וְאָמַר: "יְדוּעָה לִי סִבָּה אַחַת. מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים מְטַמְטְמִים אֶת הַלֵּב. הַשַּׁ"ך כּוֹתֵב (יוֹרֶה דֵּעָה פא-כו) שֶׁאֲפִילוּ תִּינוֹק צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ אָטוּם כְּשֶׁיִּגְדַּל"... נִרְעֲשָׁה הָאֵם: "מֹשֶׁה נֹחַ שֶׁלִּי לֹא אָכַל מַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, רַבִּי, לֹא זוֹ הַסִּבָּה!" הַגָּאוֹן לֹא עָנָה. שָׁאֲלָה הָאֵם הַמְּיֹאֶשֶׁת: "אַךְ מָה הָעֵצָה, הַאִם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה?!" וְהַגָּאוֹן עָנָה: "תַּקָּנָה אַחַת, לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק". שָׁבָה לְבֵיתָהּ מְזֻעְזַעַת. הֵן מְנַפָּה הִיא אֶת הַקֶּמַח וְאוֹפָה בְּעַצְמָהּ, אֵינָהּ מַכְנִיסָה לְבֵיתָהּ יְרָקוֹת הַמֻּחְזָקִים כִּמְתֻלָּעִים, עוֹמֶדֶת בְּעַצְמָהּ עַל חֲלִיבַת הֶחָלָב, וְהַבָּשָׂר - 'חָלָק' בְּלֹא שׁוּם סִרְכָה. אֶפְשָׁרוּת אַחַת קַיֶּמֶת, שֶׁאָכַל מַאֲכָל מְפֻקְפָּק אֵצֶל שָׁכֵן אוֹ אֵצֶל חָבֵר אוֹ בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה. כְּשֶׁחָזַר הַנַּעַר מִן הַיְּשִׁיבָה בָּהּ בִּלָּה יוֹם שָׁלֵם בִּבְהִיָּה בַּגְּמָרָא, חֲקָרוּהוּ הוֹרָיו. שָׁמַע וּמָחָה. הֵן מִיַּנְקוּת הֶחְדִירוּ בּוֹ תּוֹדָעַת הַכַּשְׁרוּת. מֵעוֹדוֹ נִזְהָר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּמָקוֹם זָר. לֹא אֵצֶל שָׁכֵן, לֹא אֵצֶל חָבֵר, לֹא בְּשׁוּם שִׂמְחָה. "וּבְכָל זֹאת", לָחֲצוּ, "הֲרֵי הָרַב אָמַר". פַּעַם אַחַת אָכַל מִחוּץ לַבַּיִת, נִזְכַּר. יֶלֶד כְּבֵן חָמֵשׁ הָיָה, חָזַר מִן הַחֵידֶר וְנִמְשַׁךְ לִצְלִילֵי תִּזְמֹרֶת חֲתֻנָּה. בָּאַכְסַנְיָה שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טְרוּנְק נֶעֱרַךְ מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִין, וְהוּא כֻּבַּד שָׁם בִּמְנַת עוֹף. הָאָב נִדְהַם: בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הָיָה יָרֵא וְחָרֵד, וּמִטְבָּחוֹ כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין. מִכָּל מָקוֹם, הֶחְלִיט לַחְקוֹר בַּדָּבָר. שָׁאַל אֶת בְּנוֹ לְתַאֲרִיךְ הַחֲתֻנָּה וְעָלָה אֶל הָאַכְסַנְיָה. "אוּלַי זָכוּר לְךָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי הִתְחַתֵּן בָּאַכְסַנְיָתְךָ בְּיוֹם כ"ו בְּכִסְלֵו לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בִּשְׁנַת תקפ"ו?" פָּקַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵינַיִם תְּמֵהוֹת. שְׁאֵלָה מוּזָרָה. אֲבָל הַשּׁוֹאֵל, רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, יְהוּדִי נִכְבָּד. נָבַר בַּפִּנְקָסִים הַיְשָׁנִים וּמָצָא: יְקוּתִיאֵל אַלְפֶּרְט נָשָׂא בְּתַאֲרִיךְ זֶה אֶת אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה. "מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל?" רָצִיתִי לְבָרֵר, הֵשִׁיב רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ סְתוּמוֹת, וּמִהֵר אֶל סַדְנָתוֹ שֶׁל יְקוּתִיאֵל, מְפַרְזֵל הַסּוּסִים. בַּשִּׂיחָה שֶׁהִתְפַּתְּחָה שָׁמַע מִפִּיו שֶׁהִתְגָּרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּלְאַחַר כְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת בְּדִידוּת נָשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה. כֵּן, בָּאַכְסַנְיָה שֶׁל טְרוּנְק, וְהַשְּׁתִיָּה כַּדָּת. סָח מִי הָיָה מְסַדֵּר הַקִּדּוּשִׁין וּמִי שָׁחַט אֶת הָעוֹפוֹת, וְרַבִּי הִירְשׁ פָּנָה לַתַּחֲנָה הַבָּאָה. הַשּׁוֹחֵט הַיָּשִׁישׁ שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה וּפָנָיו חָוְרוּ: "מַדּוּעַ בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר עֲווֹנִי?" שָׁאַל בְּרוּחַ נְכֵאָה. "הַאִם הָיָה מִכְשׁוֹל בַּשְּׁחִיטָה?" נִרְעַשׁ רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ. אֲשֶׁר יָגוֹר, בָּא. "לֹא, הַשְּׁחִיטָה הָיְתָה כְּשֵׁרָה לִמְהַדְּרִין", הִרְגִּיעוֹ הַשּׁוֹחֵט. אָז מַה בְּכָל זֹאת קָרָה? פָּתַח וְסִפֵּר: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה גֵּרֵשׁ יְקוּתִיאֵל אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, רָחֵל מֵהָעִיר רָווֹנָה. הָיוּ שְׁמוּעוֹת שֶׁיָּצָא לַעַז עַל הַגֵּט לְפִי שֶׁמְּסַדְּרוֹ לֹא הָיָה בָּקִי בְּהִלְכוֹת גִּיטִין וְלֹא כְּתָבוֹ כְּהִלְכָתוֹ, אֲבָל כְּדַרְכָּן שֶׁל שְׁמוּעוֹת נִשְׁכַּח הָעִנְיָן מֵהַלֵּב. עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ וִיקוּתִיאֵל בָּא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין בַּשְּׁנִיָּה. אֲנִי שָׁחַטְתִּי אֶת הָעוֹפוֹת, הָרַב סִדֵּר אֶת הַקִּדּוּשִׁין וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עָרַךְ אֶת הַסְּעוּדָה. כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן פּוֹגֵשׁ אֲנִי בְּאֶחָד מִידִידַי, חֲסִיד חַבַּ"ד הַמִּתְגּוֹרֵר בָּעִיר הַסְּמוּכָה, וְהוּא מִתְנַפֵּל עָלַי בְּמִלִּים כְּדָרְבָּנוֹת: הֲיִתָּכֵן... אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ... הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה... וַאֲנִי, תָּם וְלֹא אֵדַע מָה רוֹצֶה הוּא מֵחַיָּי. מִסְתַּבֵּר שֶׁעִנְיַן הַגֵּט הִגִּיעַ עַד לְרַבּוֹ בַּעַל הַתַּנְיָא זַצַ"ל וְהוּא פְּסָלוֹ מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאָסַר לְסַדֵּר קִדּוּשִׁין לַבַּעַל עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה כַּדִּין. וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, בְּתֹם לֵב עָשִׂיתִי"... הִתְקַדַּמְנוּ שָׁלָב נוֹסָף, אָמַר רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ בְּלִבּוֹ. יָצָא וְהִזְמִין כִּרְכָּרָה, וְדָחַק בַּשּׁוֹחֵט הַקָּשִׁישׁ לִנְסֹעַ עִמּוֹ אֶל הָעִיר הַסְּמוּכָה, לִשְׁמֹעַ מִפִּי אוֹתוֹ חָסִיד דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. חָמֵשׁ שָׁעוֹת אָרְכָה הַנְּסִיעָה. הֶחָסִיד הַזָּקֵן הֻפְתַּע לִרְאוֹתָם. מִשֶּׁסִּפְּרוּ עַל מַה בָּאוּ, נֶאֱנַח וְרָגַז. שָׁב בְּזִכְרוֹנוֹ אֶל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה. חִפֵּשׂ בַּמְּגֵרָה, וְשָׁטַח לִפְנֵיהֶם מִכְתָּב מַצְהִיב מִיֹּשֶׁן, בִּכְתַב יָד קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבּוֹ: "נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת וְנַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ מֵהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, הַנַּעֲשָׂה סָמוּךְ לִגְבוּלְכֶם, לְגָרֵשׁ בְּגֵט פָּסוּל מִדְּאוֹרַיְתָא... וְעַל כֵּן, עֲלֵיכֶם מוּטָל הַדָּבָר חוֹבָה לִמְנֹעַ הַמְּגָרֵשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׂא אַחֶרֶת, וְלִגְזֹר בִּגְזֵרַת חֵרֶם עַל הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ עַל הַחֲתֻנָּה חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם בְּהֵמָה וְעוֹף, וְאִם יַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם תְּהֵא שְׁחִיטָתָן נְבֵלָה", פְּסַק זֶה נִדְפַּס בִּתְשׁוּבוֹת "בַּעַל הַתַּנְיָא". (יוֹרֶה דֵּעָה ט) הִנֵּה כִּי כֵן, נִתְקַיֵּם בִּבְשַׂר הַסְּעוּדָה "וְתִגְזַר אוֹמֵר וְיָקָם לָךְ", וְטִמְטֵם לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר כִּבְשַׂר נְבֵלָה וַאֲטָמוֹ מֵהֲבָנַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. סוֹף דָּבָר, שָׁמַע הַנַּעַר לַעֲצָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק. וּבַ"אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמַּחְכִּים" וּבַדֹּחַק הַנּוֹרָא שֶׁשָּׂרַר בִּירוּשָׁלַיִם נִפְתַּח לִבּוֹ בַּתּוֹרָה, וְהָיָה לְתַלְמִידוֹ וְלִמְקֻשָּׁרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סָלַנְט זַצַ"ל. וּכְשֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים אוֹ קוֹרְאִים שֶׁהוּסְרָה הַהַשְׁגָּחָה מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְכִי יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִמַּאֲכָל אַלְמוֹנִי, נֵדַע כִּי בְּנוֹסָף לַחֲשָׁשׁ יֵשׁ כָּאן וַדָּאוּת, כִּי אַזְהָרַת הַחֲכָמִים הוֹפַכְתּוֹ לְמַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)