Otzarot-Article

"מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (כב-יז) עַל הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" יֵשׁ סִפּוּר בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (סַנְהֶדְרִין ו-ו): מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵאַשְׁקְלוֹן שֶׁהָיוּ חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּחֶבְרוּתָא. מֵת הָאֶחָד, וְאִישׁ לֹא בָּא לְהַלְוָיָתוֹ. מֵת רָשָׁע אַחֵר, וְנָהֲרוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר לְהַלְוָיָתוֹ. הִצְטַעֵר חֲבֵרוֹ שֶׁל הֶחָכָם וּבָכָה: הֵיכָן מַתָּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים?! הִתְגַּלָּה לוֹ חֲבֵרוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר: אַל תַּטִּיל דֹּפִי בְּמִשְׁפַּט הַבּוֹרֵא. הַלָּהּ קִיֵּם מִצְוָה אַחַת וְנָטַל עָלֶיהָ שְׂכָרוֹ, וַאֲנִי עָבַרְתִּי עֲבֵרָה אַחַת וְקִבַּלְתִּי עָלֶיהָ עָנְשִׁי. וּמַה הָעֲבֵרָה? מֵעוֹדִי לֹא נִמְצְאָה בִּי עַוְלָה, אֶלָּא פַּעַם אַחַת הִקְדַּמְתִּי הֲנָחַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד. וּמַה זְּכוּת נִמְצְאָה לָרָשָׁע, שֶׁפַּעַם נָפְלָה מִיָּדוֹ כִּכַּר לֶחֶם וּבָא עָנִי וּלְקָחָהּ, וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ. קִבֵּל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּהַלְוָיָה הַגְּדוֹלָה וּבַכָּבוֹד שֶׁחָלְקוּ לוֹ, וְעָנְשׁוֹ שָׁמוּר בִּמְלֹאוֹ לְעוֹלַם הַנֶּצַח. וּמַה עָנְשׁוֹ? רָאָה הֶחָבֵר גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וּמַבּוּעֵי מַיִם, וְרָאָה אֶת הָרָשָׁע רוֹבֵץ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֶּבֶת בַּצָּמָא וְאֵינוֹ מַגִּיעַ לַמַּיִם. אֵלּוּ יִסּוּרִים.

בְּטֶרֶם נַמְשִׁיךְ, נָעִיר הֶאָרָה: הָעֳנָשִׁים בַּמָּרוֹם רוּחָנִיִּים בְּמַהוּתָם, וּבְהַנְהָגַת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. הַמַּחֲזֶה שֶׁהֶרְאוּהוּ הָיָה כְּמָשָׁל. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁאֵין לְךָ מִיתָה קָשָׁה כְּמָוֶת בַּצָּמָא (רַשִׁ"י בַּמִּדְבָּר כ-ג) אֲבָל אֵיזוֹ תּוֹכֵחָה נוֹרָאָה יֵשׁ כָּאן. הָיִיתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַמַּעְיָן הָיָה נֶגֶד עֵינֶיךָ: דּוֹרָם שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת קִיּוּם מִצְווֹת בְּלֹא סוֹף. שָׁם בָּחַרְתָּ לַעֲמֹד מִנֶּגֶד, לֹא רִוִּיתָ צִמְאוֹן הַנְּשָׁמָה, אַף כָּאן תִּצְמָא וְהַמַּיִם מִנֶּגֶד... נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן.

נַמְשִׁיךְ: עוֹד רָאָה אִשָּׁה אַחַת, מִרְיָם בַּת עֲלֵי בְּצָלִים, מֻטֶּלֶת לָאָרֶץ וְצִיר דֶּלֶת הַגֵּיהִנֹּם תָּקוּעַ בְּאָזְנָהּ. נֶחֱרַד וְשָׁאַל: מָה עֲווֹנָהּ? אָמְרוּ: שֶׁהָיְתָה צָמָה וּמִתְעַנָּה וּמְפַרְסֶמֶת צוֹמוֹתֶיהָ (וּמוּבָא (אוֹ"ח תקסה-ו): הַמִּתְעַנֶּה וּמְפַרְסֵם עַצְמוֹ לַאֲחֵרִים לְהִתְפָּאֵר בְּתַעֲנִיתוֹ, נֶעֱנָשׁ עַל כָּךְ). שָׁאַל: וְעַד מָתַי תִּשָּׂא בְּעָנְשָׁהּ, אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁיָּבוֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח (נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל) וְאָנוּ נוֹטְלִים אֶת הַצִּיר מֵאָזְנָהּ וְקוֹבְעִים אוֹתוֹ בְּאָזְנוֹ. שָׁאַל: וּמַדּוּעַ? וְאָמְרוּ: מִשּׁוּם שֶׁהִבְטִיחַ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְמַנֶּה לְנָשִׂיא יַהֲרֹג אֶת הַמְּכַשְּׁפִים הַמּוֹלִיכִים שׁוֹלָל אֶת הָעָם, הִתְמַנָּה לְנָשִׂיא וְלֹא קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ. וְהִנֵּה מִתְגוֹרְרוֹת שְׁמוֹנִים מְכַשֵּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן וְגוֹרְמוֹת חֻרְבָּן לָעוֹלָם. וֶאֱמֹר לוֹ זֹאת. עָנָה וְאָמַר: פּוֹחֵד אֲנִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין לִי, שֶׁהוּא נָשִׂיא וַאֲנִי אָדָם פָּשׁוּט. אָמְרוּ לוֹ: אִם יַאֲמִין לְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו, הַרְאֵה לוֹ סִימָן. תֵּן יָדְךָ עַל עֵינְךָ וְהָעַיִן תֵּצֵא מִמְּקוֹמָהּ. הַחְזִירֶנָהּ, וְיָשׁוּב גַּלְגַּל הָעַיִן לִמְקוֹמוֹ.

עָלָה אוֹתוֹ חָכָם לִירוּשָׁלַיִם וְסָח כָּל זֹאת לִפְנֵי נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל. בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹתוֹ הָאוֹת, וְלֹא הִנִּיחוֹ. אָמַר לוֹ: "יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה צַדִּיק וְיָכוֹל אַתָּה לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת גְּדוֹלִים אַף יוֹתֵר. וּמִלְּבַד זֹאת, לֹא גִּלִּיתִי הַבְטָחָתִי לְאִישׁ, רַק חֲשַׁבְתִּיהָ בְּלִבִּי. וְאִם יָדַעְתָּ זֹאת, מִן הַשָּׁמַיִם גִּילוּ לְךָ". הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְעָשָׂה דִּין בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת הַמְּכַשֵּׁפוֹת שֶׁבְּאַשְׁקְלוֹן. אֹפֶן לְכִידָתָן הָיָה גַּם הוּא מֻפְלָא, אֶלָּא שֶׁקָּצָר כָּאן הַמַּצָּע לְסַפְּרוֹ. מִכָּל מָקוֹם, הַנְּקֻדָּה עָלֶיהָ מְבַקְשִׁים אָנוּ לַעֲמֹד כְּבָר כְּלוּלָה בִּדְבָרֵינוּ עַד כֹּה. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לָתֵת לְאוֹתוֹ חָכָם אוֹת, שֶׁיַּרְאֵהוּ לִפְנֵי נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאָכֵן שָׁלוּחַ הוּא מִמָּרוֹם לוֹמַר שֶׁמַּקְפִּידִים עַל שֶׁלֹּא מִלֵּא חוֹבָתוֹ, לֹא מָצְאוּ אוֹת אַחֵר אֶלָּא הוֹצָאַת גַּלְגַּל הָעַיִן מִמְּקוֹמוֹ. וְהַנָּשִׂיא מִהֵר לוֹמַר שֶׁאֵין בְּכָךְ צֹרֶךְ, לֹא רָצָה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹת. מַדּוּעַ?

אוֹת דּוֹמֶה מָצִינוּ בַּתַּלְמוּד בַּבְלִי (חֲגִיגָה ג:): כַּאֲשֶׁר רַבִּי יוֹסִי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית לֹא נִזְהַר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, הִקְפִּיד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: "יוֹסִי, פְּשֹׁט יָדְךָ וְקַבֵּל עֵינֶיךָ!" וְכָךְ הָיָה, עֵינָיו פָּקְעוּ מִמְּקוֹמָן. לְאַחַר מִכֵּן אָמַר: "יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּחְזְרוּ עֵינֵי יוֹסִי לִמְקוֹמָן", וְחָזְרוּ. מַה הַמֶּסֶר שֶׁנִּמְסַר כָּאן?

גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הֵם "עֵינֵי הָעֵדָה". הֵם הַמְּפַקְּחִים עַל עִנְיָנֶיהָ, הַמּוֹרִים אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. בִּלְעֲדֵיהֶם אָנוּ כְּעִוְרִים, חָלִילָה. "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קֹהֶלֶת ב-יד), וְהַחֲכָמִים מַדְרִיכִים נְתִיבוֹת. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהֶם, חָלִילָה, וּמַשְׁפִּיל מַעֲלָתָם וְחוֹשֵׁב שֶׁהֵם בְּיָדוֹ וְלֹא הוּא בְּיָדָם "יִפְשֹׁט יָדוֹ וִיקַבֵּל עֵינָיו".

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, הַנָּשִׂיא עַצְמוֹ. אִם אֵינוֹ מְמַלֵּא חָלִילָה יִעוּדוֹ, אִם אֵינוֹ מְתַפְקֵד כְּ"עֵינֵי הָעֵדָה" וְעֵר לְכָל חִסָּרוֹן וְסוֹכֵר כָּל פִּרְצָה, יָצְאוּ "הָעֵינַיִם" כִּבְיָכוֹל מִמְּקוֹמָן, אֵינָן מַשְׁקִיפוֹת עַל הֲנַעֲשֶׂה, אֵינָן מְכַוְּנוֹת וּמְפַקְּחוֹת.

כְּלַפֵּי מָה אֲמוּרִים הַדְּבָרִים? כְּלַפֵּינוּ, כְּלַפֵּי הַהוֹרִים. כִּי כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ "עֵינֵי הָעֵדָה" - נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, כָּךְ יֵשׁ "עֵינֵי הַמִּשְׁפָּחָה". מוּבָא (בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כ"ח), שֶׁכָּל אָדָם הוּא מֶלֶךְ בְּבֵיתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁנְּשִׂיא יִשְׂרָאֵל חַיָּב לְמַגֵּר אֶת תּוֹפָעַת הַמְּכַשֵּׁפוֹת בַּמְּעָרָה הַמַּרְעִילוֹת אֶת הַקְּהִלָּה, כָּךְ צָרִיךְ כָּל הוֹרֶה לְפַקֵּחַ עַל בֵּיתוֹ בְּאִם לֹא נִכְנַס לַבַּיִת חֹמֶר רָעִיל - מֵעִתּוֹנוּת וְסִפְרוּת וְעַד לַתִּקְשֹׁרֶת הָאֶלֶקְטְרוֹנִית וְכוּ'; לְפַקֵּחַ עַל הַיְלָדִים עִם מִי הֵם מִתְרוֹעֲעִים וּמַה מַּעֲשֵׂיהֶם בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לָנוּ חָלִילָה: פְּשֹׁט יָדְךָ וְקַבֵּל עֵינֶיךָ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקהל - פיקודי תשע"ב
	הקב"ה בוחן כליות ולב
	"וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב-יג) מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (כב-יז) עַל הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" יֵשׁ סִפּוּר בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (סַנְהֶדְרִין ו-ו): מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵאַשְׁקְלוֹן שֶׁהָיוּ חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּחֶבְרוּתָא. מֵת הָאֶחָד, וְאִישׁ לֹא בָּא לְהַלְוָיָתוֹ. מֵת רָשָׁע אַחֵר, וְנָהֲרוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר לְהַלְוָיָתוֹ. הִצְטַעֵר חֲבֵרוֹ שֶׁל הֶחָכָם וּבָכָה: הֵיכָן מַתָּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים?! הִתְגַּלָּה לוֹ חֲבֵרוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר: אַל תַּטִּיל דֹּפִי בְּמִשְׁפַּט הַבּוֹרֵא. הַלָּהּ קִיֵּם מִצְוָה אַחַת וְנָטַל עָלֶיהָ שְׂכָרוֹ, וַאֲנִי עָבַרְתִּי עֲבֵרָה אַחַת וְקִבַּלְתִּי עָלֶיהָ עָנְשִׁי. וּמַה הָעֲבֵרָה? מֵעוֹדִי לֹא נִמְצְאָה בִּי עַוְלָה, אֶלָּא פַּעַם אַחַת הִקְדַּמְתִּי הֲנָחַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד. וּמַה זְּכוּת נִמְצְאָה לָרָשָׁע, שֶׁפַּעַם נָפְלָה מִיָּדוֹ כִּכַּר לֶחֶם וּבָא עָנִי וּלְקָחָהּ, וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ. קִבֵּל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּהַלְוָיָה הַגְּדוֹלָה וּבַכָּבוֹד שֶׁחָלְקוּ לוֹ, וְעָנְשׁוֹ שָׁמוּר בִּמְלֹאוֹ לְעוֹלַם הַנֶּצַח. וּמַה עָנְשׁוֹ? רָאָה הֶחָבֵר גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וּמַבּוּעֵי מַיִם, וְרָאָה אֶת הָרָשָׁע רוֹבֵץ עַל שְׂפַת הַנַּחַל, לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֶּבֶת בַּצָּמָא וְאֵינוֹ מַגִּיעַ לַמַּיִם. אֵלּוּ יִסּוּרִים. בְּטֶרֶם נַמְשִׁיךְ, נָעִיר הֶאָרָה: הָעֳנָשִׁים בַּמָּרוֹם רוּחָנִיִּים בְּמַהוּתָם, וּבְהַנְהָגַת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. הַמַּחֲזֶה שֶׁהֶרְאוּהוּ הָיָה כְּמָשָׁל. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁאֵין לְךָ מִיתָה קָשָׁה כְּמָוֶת בַּצָּמָא (רַשִׁ"י בַּמִּדְבָּר כ-ג) אֲבָל אֵיזוֹ תּוֹכֵחָה נוֹרָאָה יֵשׁ כָּאן. הָיִיתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַמַּעְיָן הָיָה נֶגֶד עֵינֶיךָ: דּוֹרָם שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת קִיּוּם מִצְווֹת בְּלֹא סוֹף. שָׁם בָּחַרְתָּ לַעֲמֹד מִנֶּגֶד, לֹא רִוִּיתָ צִמְאוֹן הַנְּשָׁמָה, אַף כָּאן תִּצְמָא וְהַמַּיִם מִנֶּגֶד... נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן. נַמְשִׁיךְ: עוֹד רָאָה אִשָּׁה אַחַת, מִרְיָם בַּת עֲלֵי בְּצָלִים, מֻטֶּלֶת לָאָרֶץ וְצִיר דֶּלֶת הַגֵּיהִנֹּם תָּקוּעַ בְּאָזְנָהּ. נֶחֱרַד וְשָׁאַל: מָה עֲווֹנָהּ? אָמְרוּ: שֶׁהָיְתָה צָמָה וּמִתְעַנָּה וּמְפַרְסֶמֶת צוֹמוֹתֶיהָ (וּמוּבָא (אוֹ"ח תקסה-ו): הַמִּתְעַנֶּה וּמְפַרְסֵם עַצְמוֹ לַאֲחֵרִים לְהִתְפָּאֵר בְּתַעֲנִיתוֹ, נֶעֱנָשׁ עַל כָּךְ). שָׁאַל: וְעַד מָתַי תִּשָּׂא בְּעָנְשָׁהּ, אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁיָּבוֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח (נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל) וְאָנוּ נוֹטְלִים אֶת הַצִּיר מֵאָזְנָהּ וְקוֹבְעִים אוֹתוֹ בְּאָזְנוֹ. שָׁאַל: וּמַדּוּעַ? וְאָמְרוּ: מִשּׁוּם שֶׁהִבְטִיחַ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְמַנֶּה לְנָשִׂיא יַהֲרֹג אֶת הַמְּכַשְּׁפִים הַמּוֹלִיכִים שׁוֹלָל אֶת הָעָם, הִתְמַנָּה לְנָשִׂיא וְלֹא קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ. וְהִנֵּה מִתְגוֹרְרוֹת שְׁמוֹנִים מְכַשֵּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן וְגוֹרְמוֹת חֻרְבָּן לָעוֹלָם. וֶאֱמֹר לוֹ זֹאת. עָנָה וְאָמַר: פּוֹחֵד אֲנִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין לִי, שֶׁהוּא נָשִׂיא וַאֲנִי אָדָם פָּשׁוּט. אָמְרוּ לוֹ: אִם יַאֲמִין לְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו, הַרְאֵה לוֹ סִימָן. תֵּן יָדְךָ עַל עֵינְךָ וְהָעַיִן תֵּצֵא מִמְּקוֹמָהּ. הַחְזִירֶנָהּ, וְיָשׁוּב גַּלְגַּל הָעַיִן לִמְקוֹמוֹ. עָלָה אוֹתוֹ חָכָם לִירוּשָׁלַיִם וְסָח כָּל זֹאת לִפְנֵי נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל. בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹתוֹ הָאוֹת, וְלֹא הִנִּיחוֹ. אָמַר לוֹ: "יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה צַדִּיק וְיָכוֹל אַתָּה לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת גְּדוֹלִים אַף יוֹתֵר. וּמִלְּבַד זֹאת, לֹא גִּלִּיתִי הַבְטָחָתִי לְאִישׁ, רַק חֲשַׁבְתִּיהָ בְּלִבִּי. וְאִם יָדַעְתָּ זֹאת, מִן הַשָּׁמַיִם גִּילוּ לְךָ". הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְעָשָׂה דִּין בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת הַמְּכַשֵּׁפוֹת שֶׁבְּאַשְׁקְלוֹן. אֹפֶן לְכִידָתָן הָיָה גַּם הוּא מֻפְלָא, אֶלָּא שֶׁקָּצָר כָּאן הַמַּצָּע לְסַפְּרוֹ. מִכָּל מָקוֹם, הַנְּקֻדָּה עָלֶיהָ מְבַקְשִׁים אָנוּ לַעֲמֹד כְּבָר כְּלוּלָה בִּדְבָרֵינוּ עַד כֹּה. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לָתֵת לְאוֹתוֹ חָכָם אוֹת, שֶׁיַּרְאֵהוּ לִפְנֵי נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאָכֵן שָׁלוּחַ הוּא מִמָּרוֹם לוֹמַר שֶׁמַּקְפִּידִים עַל שֶׁלֹּא מִלֵּא חוֹבָתוֹ, לֹא מָצְאוּ אוֹת אַחֵר אֶלָּא הוֹצָאַת גַּלְגַּל הָעַיִן מִמְּקוֹמוֹ. וְהַנָּשִׂיא מִהֵר לוֹמַר שֶׁאֵין בְּכָךְ צֹרֶךְ, לֹא רָצָה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹת. מַדּוּעַ? אוֹת דּוֹמֶה מָצִינוּ בַּתַּלְמוּד בַּבְלִי (חֲגִיגָה ג:): כַּאֲשֶׁר רַבִּי יוֹסִי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית לֹא נִזְהַר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, הִקְפִּיד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: "יוֹסִי, פְּשֹׁט יָדְךָ וְקַבֵּל עֵינֶיךָ!" וְכָךְ הָיָה, עֵינָיו פָּקְעוּ מִמְּקוֹמָן. לְאַחַר מִכֵּן אָמַר: "יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּחְזְרוּ עֵינֵי יוֹסִי לִמְקוֹמָן", וְחָזְרוּ. מַה הַמֶּסֶר שֶׁנִּמְסַר כָּאן? גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הֵם "עֵינֵי הָעֵדָה". הֵם הַמְּפַקְּחִים עַל עִנְיָנֶיהָ, הַמּוֹרִים אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. בִּלְעֲדֵיהֶם אָנוּ כְּעִוְרִים, חָלִילָה. "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קֹהֶלֶת ב-יד), וְהַחֲכָמִים מַדְרִיכִים נְתִיבוֹת. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהֶם, חָלִילָה, וּמַשְׁפִּיל מַעֲלָתָם וְחוֹשֵׁב שֶׁהֵם בְּיָדוֹ וְלֹא הוּא בְּיָדָם "יִפְשֹׁט יָדוֹ וִיקַבֵּל עֵינָיו". כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, הַנָּשִׂיא עַצְמוֹ. אִם אֵינוֹ מְמַלֵּא חָלִילָה יִעוּדוֹ, אִם אֵינוֹ מְתַפְקֵד כְּ"עֵינֵי הָעֵדָה" וְעֵר לְכָל חִסָּרוֹן וְסוֹכֵר כָּל פִּרְצָה, יָצְאוּ "הָעֵינַיִם" כִּבְיָכוֹל מִמְּקוֹמָן, אֵינָן מַשְׁקִיפוֹת עַל הֲנַעֲשֶׂה, אֵינָן מְכַוְּנוֹת וּמְפַקְּחוֹת. כְּלַפֵּי מָה אֲמוּרִים הַדְּבָרִים? כְּלַפֵּינוּ, כְּלַפֵּי הַהוֹרִים. כִּי כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ "עֵינֵי הָעֵדָה" - נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, כָּךְ יֵשׁ "עֵינֵי הַמִּשְׁפָּחָה". מוּבָא (בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כ"ח), שֶׁכָּל אָדָם הוּא מֶלֶךְ בְּבֵיתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁנְּשִׂיא יִשְׂרָאֵל חַיָּב לְמַגֵּר אֶת תּוֹפָעַת הַמְּכַשֵּׁפוֹת בַּמְּעָרָה הַמַּרְעִילוֹת אֶת הַקְּהִלָּה, כָּךְ צָרִיךְ כָּל הוֹרֶה לְפַקֵּחַ עַל בֵּיתוֹ בְּאִם לֹא נִכְנַס לַבַּיִת חֹמֶר רָעִיל - מֵעִתּוֹנוּת וְסִפְרוּת וְעַד לַתִּקְשֹׁרֶת הָאֶלֶקְטְרוֹנִית וְכוּ'; לְפַקֵּחַ עַל הַיְלָדִים עִם מִי הֵם מִתְרוֹעֲעִים וּמַה מַּעֲשֵׂיהֶם בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לָנוּ חָלִילָה: פְּשֹׁט יָדְךָ וְקַבֵּל עֵינֶיךָ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)